הוי קורונה שלי

כשהקורונה הגיחה אל חיינו והכתיבה מחדש את כללי המשחק

07 יולי 2020
רומא

היעד הנבחר: רומא

בפברואר האחרון לקראת יום הולדתי ה-33, אזרתי אומץ ולראשונה בחיי טסתי ללא הילדים. בתזמון מושלם, עמית הצטרפה לארגון עמיתי התעשייה, תוכנית האירועים לסמסטר ב' הושלמה וכל שנותר זה לארוז את הטרולי ולהתנתק ל-4 ימי כיף בעיר רוויית הפחמימות. אהיה כנה ואתוודה שהצטיידתי במגבוני אלכוהול למטוס, אלכוג'ל לידיים ושאר המחטאים, אך ברגע שגלגלי המטוס עזבו את המסלול בנתב"ג, החשש התחלף בהנאה צרופה. והקורונה? היא הגיחה לפרקים כאנקדוטה המתאימה לשיחת חולין. חדי העין מבינכם שמו לב שעם שובי ארצה נשלחתי לבידוד, ואיטליה? נהפכה למדינה מוכת קורונה ואימה. בינינו, בשלב הזה הכול הרגיש כה רחוק מאתנו, אך במהרה הקורונה החתימה דרכון והחלה לתפוס תאוצה גם במחוזותינו.

מרץ 2020: מדינת ישראל תחת סגר

אחסוך מכם את הפחד האישי והחשש הכלכלי שאחז בכל אחד ואחת מאתנו (ועדיין אוחז), ואדלג ישר למציאות החדשה שנכפתה על כולנו. סגר. ריחוק חברתי. לימודים מרחוק. ZOOM. בן רגע הכל נהפך למרוחק ווירטואלי. נשבעת לכם שאם הייתם אומרים לי שאשוחח עם סבי בן ה-90 בשיחת וידיאו הייתי צוחקת עד עכשיו, אך לעיתים המציאות חזקה יותר מכל תסריט, ואנו מגלים בעצמנו צדדים יצירתיים, סתגלניים ומפתיעים שכנראה לא היו נחשפים אלמלא מצב קיצון כפוי – כמו זה שהקורונה פיסלה עבורנו. סירבתי לבטל מראש את כל האירועים שתוכננו בקפידה עבור סמסטר ב', בכל זאת 10 ימי זרקור עם החברות המובילות במשק, האקתון של הפקולטה להנדסה, 8 הרצאות טכנולוגיות, טקסי בוגרים, אירועי מלגות ושיתופי פעולה נוספים הם לא דבר של מה בכך. בסופו של דבר כל אירועי הסמסטר בוטלו, ולצד התסכול הגדול דבר אחד היה ברור - אנו חייבים ליזום ולהניע אירועים חדשים עם שותפינו מהתעשייה.

כשכולנו היינו מסוגרים בבתים, נתפרה לה בזריזות שגרת אירועים וירטואלית חדשה. הסטודנטים והבוגרים אמנם היו רחוקים מאתנו פיזית, אך הרגשנו קרובים מאי פעם. ההתרגשות והחשש לפני כל אירוע היו אדירים, אבל כשכמות המתחברים הגיעה למכפלה של מאות – התחלנו לחשוב שהפלטפורמה שנכפתה עלינו אולי לא כל כך גרועה כפי שחשבנו.

מה ניקח הלאה?

אין ספק שענן אי הוודאות מתנוסס מעל ראשינו, וכפי שמקפידים לציין רבות לאחרונה - אנו מצויים בשיאו של אירוע מתגלגל, ועדיין לדידי עבר מספיק זמן כדי לחשוב איך ייראה היום שאחרי. יותר מכל סיקרן אותי לבדוק מהן התחושות מהעת האחרונה בקרב שותפיי לדרך מהתעשייה.

 

​​​​

 

יעל חבה | ראש צוות גיוס, Western Digital

 

איך תראה שגרת העבודה ביום שאחרי הקורונה?

"תישמר יכולת העבודה הדינמית שלנו, היכולת להתמודד עם שינויים וחשיבה על פתרונות מהירים. תהיה גמישות יותר במשק לגבי עבודה מהבית ותצורת ההעסקה תשתנה מאחר ויהיה אפשרי להעסיק עובדים המגיעים מאזורים רחוקים. מלבד זה, אני אישית עדיין מעדיפה ראיונות פרונטאליים ושילוב היברידי מושלם של עבודה במשרד ומהבית."

באיזה אופן בוצע תהליך הגיוס בצל הקורונה?

"תהליך הגיוס עבר באופן מלא לווירטואלי באמצעות ראיונות WebEx או Teams. זמינות המועמדים הייתה יותר גבוהה מאחר ואין צורך להגיע פרונטאלית לראיונות. אפילו קלטנו עשרות עובדים במהלך הקורונה שהגיעו פיזית לעבודה ביום הראשון (כאשר הפעם הראשונה שראו את סביבת העבודה הייתה למעשה היום הראשון לעבודתם) וחלק מהחפיפה היה מקוון."

האם את חושבת שאופי האירועים ישתנה כשנשוב לשגרה?

"מאמינה שתהיה השפעה והשלכה לטווח הרחוק ויאמצו חלק מהאירועים לצורה וירטואלית על מנת להגיע ליותר משתתפים. הזום נכנס חזק לחיינו ואני מאמינה שזה ימנף את האירועים הווירטואליים. זאת כמובן במקביל לאירועים פיזיים שיתקיימו."

ברמה האישית – למה את הכי מתגעגעת בקשר אתנו?

"לראות את החיוך שלכם באירועים הפרונטאליים שאנו מקיימים, לפגוש סטודנטים, סטודנטיות, בוגרים ובוגרות ולשווק את החברה בימי הזרקור smiley."

 

 

אלה קוגן | רכזת גיוס וקשרי אקדמיה, KLA

 

איך תראה שגרת העבודה ביום שאחרי הקורונה?

"אני חושבת שתהיה גמישות והבנה רבה יותר לעבודה מהבית."

באיזה אופן בוצע תהליך הגיוס בצל הקורונה?

"תהליך הגיוס מתחילתו ועד סופו התנהל ועודנו מתנהל בזום, בהתחלה זה היה קצת מוזר אבל עם הזמן זה נהיה דבר שבשגרה ובמקרים של ריבוי ראיונות זה אף הקל על המועמדים ושדרג את החוויה שלהם בתהליך הגיוס."

האם את חושבת שאופי האירועים ישתנה כשנשוב לשגרה?

"בחודשים האחרונים העברתי מספר ימי זרקור בזום. אם יש דבר אחד שלמדתי מכולם זה שאין תחליף למגע האנושי, בייחוד באירועים רבי משתתפים כגון ירידי תעסוקה, כנסים וכן הרצאות וימי זרקור. אני מקווה מאוד שנחזור לשגרה כמה שיותר מהר"

ברמה האישית – למה את הכי מתגעגעת בקשר אתנו?

למפגשים פנים אל מול פנים אתכם ועם הסטודנטים והבוגרים."

 

 

שיר פלד עמית | גיוס וקשרי אקדמיה, התעשייה האווירית לישראל

 

איך תראה שגרת העבודה ביום שאחרי הקורונה?

"אני חושבת שתהיה גמישות והבנה רבה יותר לעבודה מהבית. מבחינת אופי העבודה - לדעתי עכשיו עובדים לפי צורך אמיתי, מזקקים את מה שבאמת חשוב ולא מתעסקים בתפל. בנוסף אני חושבת שהקורונה לימדה אותנו לייעל תהליכים ולהשתמש בטכנולוגיות שפעם היו נראות רחוקות."

באיזה אופן בוצע תהליך הגיוס בצל הקורונה?

"תהליך הגיוס בצל הקורונה היה יעיל יותר בעיניי, המועמד לא צריך להגיע לכאן הרבה פעמים אלא הכל קורה אונליין, אפילו על חוזה עבודה החתמנו במייל - חסכון מטורף של זמן לשני הצדדים."

האם את חושבת שאופי האירועים ישתנה כשנשוב לשגרה?

"אין ספק שאופי האירועים ישתנה. בנוסף, לדעתי ייכנסו הרבה אירועים וירטואליים כמו שאנחנו עושים היום - בשונה מבעבר. כך ניתן להגיע ליותר מועמדים בקלות ולאפשר להם להיחשף אלינו בצורה נגישה יותר. עם זאת, אני מאוד מחכה כבר שיחזרו האירועים המושקעים שאנחנו אוהבים לעשות שבעיניי אין להם תחליף."

ברמה האישית – למה את הכי מתגעגעת בקשר אתנו?

"אני הכי מתגעגעת לקשר האישי עם המועמדים פנים מול פנים ולעוצמה שיש באירועים פרונטאליים ולהרגשה שאנחנו מצליחים להגיע אליכם ולתת למועמדים לטעום קצת מה"וואו" האמיתי שקורה כאן כל יום."

 

 

גלי שפס | גיוס שיווקי, Intel

 

איך תראה שגרת העבודה ביום שאחרי הקורונה?

"התקופה הזאת לימדה אותנו המון והובילה להאצה של תהליכים רבים בעולם העבודה, למשל נושא העבודה מרחוק. ראינו שיש לכך יתרונות רבים מבחינת פרודוקטיביות, חסכון בזמן וגמישות בשעות העבודה. לכן אני מאמינה שהשילוב בין עבודה מהבית לעבודה מהמשרד יהיה האידיאלי, וכך נעבוד גם בימים שאחרי הקורונה. בנוסף, הרבה מהפעילויות שעברו להתנהל בצורה וירטואלית בתקופה הזו כנראה ימשיכו להתנהל באופן מקוון גם בעתיד."

באיזה אופן בוצע תהליך הגיוס בצל הקורונה?

"המשכנו לגייס עובדים במהלך כל התקופה, ולכן היינו צריכים להגיב מהר ולהתאים את כל תהליכי הגיוס והקליטה שלנו לסביבה הווירטואלית. העברנו את כל הראיונות לראיונות וירטואליים, בנינו תהליכים חדשים לקליטת עובדים מרחוק, ולמעשה כל תהליך הקליטה וההיכרות עם הארגון התבצע בלי להגיע למשרד – החל משליחת המחשב והציוד האישי לבית העובד, ועד לימי אינטגרציה ותוכניות קליטה וירטואליות."

האם את חושבת שאופי האירועים ישתנה כשנשוב לשגרה?

"אין לי ספק. גם אנחנו וגם הסטודנטים מבינים היום את היתרונות שבמפגשים הווירטואליים, בנוחות ובזמינות שיש להצטרפות למפגש כזה ובתקשורת הפתוחה שנוצרת עם הסטודנטים. מצד שני, יש יתרונות אחרים למפגשים מחוץ לעולם הווירטואלי ולכן, לטווח הרחוק נראה שהשילוב בין אירועים וירטואליים למפגשים פיזיים יהיה הדבר הנכון."

ברמה האישית – למה את הכי מתגעגעת בקשר אתנו?

"לשיחות הספונטניות עם הסטודנטים שמגיעים לאירועים שלנו. באירועים וירטואליים בדרך כלל אין הזדמנות לשיחה בארבע עיניים, ולאותה התייעצות קטנה על משהו אישי, כמו שיש באירוע שבו אנו נמצאים פיזית בקמפוס. אני מזמינה את אותם הסטודנטים שמגיעים לאירועים הווירטואליים שלנו לפנות אלינו אח"כ בכל הערוצים הווירטואליים (לינקדין / מייל) – נשמח לעזור!"

 

 

לא יכולתי לסיים מבלי לשמוע את דעתו של איש החזון אשר ייסד את הארגון לפני 8 שנים, מי שאחראי על המצלמות בפלאפונים של כולנו ובין לבין מספיק לרוץ מרתון אחד או שניים – פרופ' דוד מנדלוביץ.

 

פרופ' דוד מנדלוביץ | יו"ר IAP ומנכ"ל קורפוטוניקס

 

כמי שמבלה זמן רב בנסיעות עבודה לחו"ל, איך אתה חווה את שגרת העבודה החדשה?

"בנסיעה לחופשה עצם הניידות לסביבה אחרת היא חלק חשוב מהחוויה ולעיתים עיקר החוויה. בנסיעת עסקים הנסיעה היא כלי בכדי ליצור ממשק תקשורת בינאישי יעיל יותר, ובכך לקדם את השגת מטרות הארגון. משבר COVID 19 לימד את כולנו שניתן ליצור ממשקים בינאישיים מקבילים ויעילים למדי. כלומר למדנו ששגרת העבודה השתנתה גם בממד של נסיעות עסקיות וגילינו שניתן ברוב המקרים להסתדר לא רע. למדנו שגם בפגישת זום יש חווית פגישה ויש את כל אותם דברים קטנים שחווים בפגישת פנים מול פנים. שיחת סרק בתחילת הפגישה, מזג אוויר, משפחה וכדומה. מאידך משא ומתן קשוח עם פנים רגוזות ואיומי פיצוץ. הכל ניתן להשיג באמצעים הדיגיטליים של היום.

לסיכום, אדם סתגלן יחווה חוויות ייחודיות גם בשגרה החדשה וכל חובבי השינויים נפלו לא רע על הרגליים."

מהו הדבר המשמעותי שתיקח עמך הלאה ביום שאחרי הקורונה?

"ההיסטריה במשבר היתה מוגזמת אבל את הכללים יש לכבד. מקיצוניות של סגר מוחלט עברנו להפקר כמעט גמור. לדידי, הדבר המשמעותי ביותר שלמדתי קשור כהמשך ישיר לסיפא של תשובתי הקודמת – סתגלנות היא מתת אל יקרה מפז. לשם דוגמא: לרוץ חצי מרתון ברדיוס של 100 מטר מהבית זו משימה שעלולה להסתיים באשפוז כפוי. אז מה עושים? מסתגלים. או למשל הקורס באלקטרואופטיקה הפך להיות קורס למידה מרחוק כאשר אופי ההוראה הותאם למדיה החדשה. אפילו המעבר מארוחת צהריים קנויה לאוכל ביתי מהווה סוג של שינוי שצריך להסתגל אליו."לכן חשוב להעריך את אזור הנוחות שכל אחד יצר לעצמו ולעשות הכל בכדי לשמרו ולטפחו. אבל חשוב לא פחות לוודא שיש לנו את התשוקה להסתגל ולקבל מצב חדש נתון כחוויה חדשה, כהזדמנות מפתיעה וכאירוע שבסופו ישורטט עבורנו עתיד טוב יותר. שנהיה בריאים."

 

 

נראה שמשבר הקורונה עוד רחוק מסיום ועלינו להיות גמישים וזמינים לאתחול מחדש לפי המציאות שמשתנה במהירות לנגד עינינו. התרגשתי לראות ששותפינו לדרך אופטימיים ויצירתיים, ובדיוק כמונו, מאמינים שמכל חוויה ניתן ללמוד ולהצטייד להמשך הדרך. בטוחני שנמשיך גם בעתיד עם האירועים הווירטואליים שנחלו הצלחה מסחררת, אך כפי שצוין לא אחת – אין תחליף למגע האנושי ולכן יהיה עלינו לסתת נתיב חדש שימזג בין המגע האנושי לבין זה הווירטואלי.

בינתיים נעטה מסכות על הפנים, נשמור מרחק ונקפיד על הכללים כדי שנוכל לשוב במהרה.

אנו מייחלים לראות שוב את הכיתות מלאות בסטודנטיות ובסטודנטים, ואת שותפינו מהתעשייה ממתינים למפגש איתם בהפסקות.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>