פרופ' חגית מסר ירון היא חברת סגל בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב למעלה מ-30 שנה. כיהנה כסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מאוקטובר 2013 ועד פברואר 2016). בתפקידים קודמים, כיהנה בין היתר בתפקיד נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, סגנית הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, והמדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה.
בסדרת פרקים "חשמלית ושמה חברה" של פודקאסט המעבדה של תאגיד השידור כאן, חגית אמרה כי הנדסת חשמל היא בסיס להרבה יותר מהנדסת חשמל.
חגית, למה את מתכוונת במשפט הזה?
"מעבר לעובדה שעם תואר ראשון בהנדסת חשמל ניתן להמשיך לתארים מתקדמים כמעט בכל תחום, הכלים הנלמדים בתואר הזה יכולים לשמש בתעסוקה במגוון נושאים, לאו דווקא הנדסה. למשל כלי חזק הוא כלי התמסורת, המקשר בין בתשומות לתפוקות. מתוך לימוד תרחישים השונים המקשרים בין תשומות לתפוקות ניתן למדל מערכת שתתאר את תרחישים אלו. ניתן בהתאם להעריך את הסבירות לכל תרחיש עתידי להתרחש. זוהי גישה מאוד הנדסית. דוגמא אחרת היא בהבנה שקבלת החלטות היא עניין סטטיסטי, וכמו במערכות מכ"מ, בכל מערכת מעשית יש הסתברות לאזעקת שווא לצד הסתברות לגילוי שווא, והמטרה היא לקבוע מחיר לאחת ולנסות למזער את השנייה."
את יכולה לתת לי דוגמא לשימוש בכלי זה מחוץ לעולם ההנדסה?
"באוניברסיטה הפתוחה כל ספרי הלימוד עוברים בדיקה קפדנית טרם פרסומם למניעת פגיעה בזכויות יוצרים. בתקופת כהונתי כנשיאת האוניברסיטה נחת על שולחני ספר, שאושר לפרסום רק כעבור 10 שנים מכתיבתו.
כאשר בחנתי הסיבה לכך הסתבר לי שתהליך הטיפול בזכויות היוצרים היה ממושך, בגלל הרצון לתת מענה מלא ומושלם לנושא. הגישה ההנדסית שלי הביאה אותי להבנה שאם נותרו רק 10% דברים עליהם לא התקבל אישור, עדיף לפרסם את הספר ולהסתכן בתביעה, מאשר לחכות כל כך הרבה זמן, דבר שעלול להפוך הספר ללא רלבנטי או לא עדכני. גישתי מאפשרת לי לראות את התרחישים הללו ולדעת להעריך את הסיכויים שלהם להתרחש, ובכך לקבל החלטה מושכלת."
יצא לך לכהן בתפקידים במגוון מגזרים, ולראות את האקדמיה למול מגזרים אחרים. מה ההבדל לדעתך בין המטרות של מחקר הנדסי באקדמיה לבין מו"פ בתעשייה?
"בתעשייה מה שחשוב זה בפועל להתאים את עצמנו למה שהלקוח רוצה. אם קיים מוצר שטווח השגיאה הוא 5 הרץ, ועכשיו הלקוח החליט שהוא מעוניין בטווח שגיאה של 2 הרץ, בתעשייה ינסו למטב את הרכיבים שיש במוצר, בלי לדעת אם בכלל פיזיקלית טווח שגיאה כזה אפשרי. לעומת זאת, המחקר בהנדסה באקדמיה מחפש את הערכים המקסימליים והמינימליים האבסולוטיים עבור התופעה הפיזיקלית, משום שמטרת המחקר היא לבחון מהשורש את התופעה. ייתכן ויגלו שטווח השגיאה לא מסוגל לרדת לכזה ערך קטן לעולם. בגלל תנאי הבעיה התעשייה לא תבצע מחקר כזה בעצמה משום שאין לה זמן בלתי מוגבל או משאבים גדולים שיוקדשו רק למחקר שלא ברור מה תועלתו עבור המוצר ברגע זה".
תוכלי לפרט?
"לבעיות הנדסיות יש פתרון אותו ניתן לתאר כשמיכה. בעזרת השמיכה רוצים לכסות: ביצועים, סיבוכיות ורובסטיות. השמיכה קצרה ולכן אם מושכים לכיוון אחד, השני מכוסה פחות. כלומר, יש למשל טרייד אוף בין רובסטיות לבין ביצועים. ככל שהמידול קרוב יותר לתיאור התופעה, כך ניתן להגיע לביצועים טובים יותר, בד"כ ע"ח סיבוכיות ורובסטיות. בזכות ביצוע קירובים הנדסיים ניתן להזיז השמיכה, ולמשל לשפר את הרובסטיות על חשבון הביצועים. בתעשייה יש אלמנט נוסף שצריך לכסות ע"י השמיכה והוא האלמנט הכלכלי. בעוד שבתעשייה מבצעים טרייד אוף בין כל האלמנטים התוחמים את השמיכה, מזכות החופש האקדמי, באקדמיה מתמקדים בחקר התופעות לעומק בשאיפה להגדלת שמיכת האפשרויות."
תיארת כלים הנדסיים של מערכת, תמסורת, כלומר שבהינתן תשומות ניתן לצפות תפוקות, או תרחישים, ואת רמת ההסתברות שלהם לקרות. האם כלים אלו הם ברי שימוש גם בתחומים של "החיים האמיתיים" לדעתך?
"מערכות הקשורות בבני אדם ובהתנהגותם הן בד"כ מורכבות מאד ולעתים נדירות ניתן למדל אותן לצפות תגובתן על כל המשתנים. במקרים סבוכים כאלו עדיף לעשות אופטימיזציה של תהליך קבלת ההחלטות ע"י שיתוף כל הגורמים הרלבנטיים בדיון. למשל בהליכי חקיקה, שיתוף הציבור ומתן האפשרות לכל בעל עניין להגיב ולהשפיע חשובים ביותר. קחי לדוגמא את חוק השיבוט שאוסר שימוש בו לרבייה, שנכתב ב-1999 כחוק זמני לחמש שנים שבתומן תכננו לבחון האם עדיין רלוונטי להמשך. בעוד שברוב המדינות המפותחות קיים איסור על שיבוט אדם למטרות רביה, אצלנו ממשיכים לחדש האיסור כל 5 שנים. האם יש הצדקה לזמניות? בעבר כשעקבתי אחרי הנושא, ראיתי שמגזר מסוים באוכלוסייה השפיע על התוצאה משום שהביע את עמדתו. זאת לעומת מגזרים או גופים אחרים שלא השמיעו קולם ובכך למעשה איפשרו לבעלי העניין להביא לתוצאה הרצויה להם. מקבלי ההחלטות חייבים לדעתי להבטיח שלא רק אינטרסנטים יביעו דעתם אלא גם חלקים באוכלוסיה בעלי עמדות וערכים מגוונים. למעשה לא מדובר על אינפוט עם מערכת ידועה, אלא המערכת עצמה, המנגנון, הוא זה שמתעצב מתוך עצמו ומשפיע על התוצאה, ואם לא מביאים את כל מגוון העמדות מקבלים תוצאות מוטות. אם זה כן נעשה, נקודת האיזון בין כל העמדות היא הפתרון האופטימלי."
