ד״ר איילת לסמן, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את הביומכניקה של תאים ורקמות בגוף האדם, לבניה של רקמות מהונדסות ואולי גם איברים לגוף האדם.

בחר הכל
משפטים
כללי
הנדסה
חיי הקמפוס
ASV
מערכות קוונטיות
תחבורה חכמה
רכב אוטונומי
קול קורא
מכונת הנשמה
COVID-19
מטא-חומרים...
הנדסת חשמל
הנדסה מכנית
אולטרה-סגול
אולטרה-סגול
RoboBoat
MRI
בחר הכל
פרס
ברכות
כנס
מחקר
מחקר בפקולטה
פוקוס

מחקר
ד״ר איילת לסמן, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את הביומכניקה של תאים ורקמות בגוף האדם, לבניה של רקמות מהונדסות ואולי גם איברים לגוף האדם.

ד"ר איילת לסמן, מבית הספר להנדסה מכנית, ומנהלת מעבדה לביומכניקה של תאים ורקמות חנכה השבוע ציוד חדש אשר נתרם הודות למענק נדיב ע"י גב' דניאל רובינשטיין ז"ל ואגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב בויקטוריה - אוסטרליה, ויעזור רבות למחקריה. ד"ר לסמן ישבה איתנו אחד על אחד והסבירה לנו על השילוב המנצח בין ביולוגיה, פיזיקה והנדסה ומה היא מקווה לגלות.
מה תחום המחקר העיקרי במעבדה?
תחום המחקר שלי הוא ביו-מכניקה של תאים ורקמות. הדגש אצלנו הוא ההבנה כיצד סיגנלים מכניים משפיעים על תהליכים ביולוגיים. למשל איך התכונות המכניות של סביבת התאים משפיעה על נדידת תאים או התקשורת בין תא אחד לשני, וכיצד הכוחות שתאים מפעילים משפיעים על התפקוד שלהם.
מהי אינטראקציה בין תאים וסביבה?
התאים ברקמות בגופנו גדלים בתוך סביבה אשר בנויה מרשת תלת-מימדית של סיבים (תחשבו על מרק ספגטי...נראה משהו כזה). בעצם רקמה = תאים + סביבה. התאים "נדבקים" לסביבה שלהם וכל הזמן נמצאים באינטרקציה איתה. אינטרקציה זו יכולה להיות כימית (מולקולות שונות) ומכנית (כוחות). אותנו בעיקר מעניין החלק המכני. למשל, התאים מפעילים כוחות מכניים כנגד הסביבה ויוצרים סביבם שדה תזוזות ומאמצים אשר חשובים ביותר לפעילות הביולוגית ויכולים לאפשר, בין היתר, תקשורת בין תאים רחוקים.
מה את מקווה לגלות?
אני מקווה לגלות את ההשפעה של סיגנליים מכניים על תהליך ההתארגנות של התאים לכדי יצירת רקמה. אני מאמינה שזה יכול לתרום רבות לתחום של הנדסת רקמות ולהבנה של תהליכים בביולוגיה התפתחותית.
מי עובד איתך במעבדה?
יש לי מנהל מעבדה, ד"ר אורן ציצ'יאן, וסטודנטים לתואר שני ודוקטורט ופוסט-דוקטורנטים אשר עושים עבודה מצויינת. אני תמיד מחפשת סטודנטים חדשים אשר מצטיינים בלימודיהם ובעלי סקרנות ומוטיבציה למחקר.
מדוע בחרת לחקור תחום זה?
במהלך שנותי באקדמיה עברתי בין נושאים מגוונים מאוד. התחלתי לימודים בהנדסת חומרים ובדוקטורט עברתי להנדסה ביו-רפואה. הנדסה וביולוגיה תמיד עניינו אותי. התחום שאני עוסקת בו מגוון מאוד ומשלב בין הנדסה מכנית, הנדסת חומרים וביולוגיה ולכן כל הזמן מעניין.
איך את רואה את השילוב בין ביולוגיה, פיזיקה והנדסה?
שילוב מנצח. אצלי במעבדה זה הבסיס. לכל פרויקט יש מוטיבציה מתחום הביולוגיה, ואנחנו חוקרים אותו באופן הנדסי, מכני. השילוב הזה מביא לחשיבה חדשה בעולם הביולוגי ולתגליות חדשות.
מה הגישה שלך לניהול מעבדה? מה תביאי איתך למעבדה?
חשובה לי מאוד העבודה העצמאית, שהסטודנטים יחשבו לבד, יביאו רעיונות יצירתיים ותמיד יחשבו על הצעד הבא ואיך עושים אותו. אני שם לעזור, לכוון, לייעץ אבל הם הכוח המניע. אני מצידי אביא רעיונות חדשים, סבלנות, אופטימיות ותקציבים לממן את המחקר. במחקר הרבה פעמים הולכים לאיבוד ואני שם למצוא את הדרך הנכונה.

מחקר
אלמנטים אופטים משטחיים
מחקר פורץ דרך שפורסמם בעיתון היוקרתי – Nature Communications בנושא אלמנטים אופטים משטחיים של ד"ר טל אלנבוגן מהמחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית בבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש פליישמן ואורי אביו סטודנט לתואר שני בבית הספר להנדסת חשמל.
לצלם עם עדשות דקות פחות מעובי של שערה.
עדשות קמורות הן אבן הבסיס בכל מכשיר אופטי כמו מצלמות, מיקרוסקופים, טלסקופים וכו'. בד"כ נדרשות מספר רב של עדשות כאלה על מנת לקבל תמונה באיכות גבוהה. אחת הסיבות לכך היא שכאשר אנו רוצים לדמות (image) תמונה לא מונוכרומטית, כמו למשל בצילום באור יום, אורכי הגל השונים המרכיבים את האור הלבן ייתמקדו למקומות מעט שונים ונקבל תמונה מעוותת. תופעה זו, הקרוייה אברציות כרומטיות chromatic aberration)), מסבכת (ולכן גם מייקרת) את התכנון של מכשירים אופטים, ובנוסף גם מגבילה את העובי המינימלי של המכשיר, כמו למשל בטלפונים חכמים. בעיה זו יוצרת דרישה הולכת וגוברת למציאת תחליפים דקים יותר לעדשות אלה, תוך כדי שמירה על איכות מיקוד האור ועלות ייצור נמוכה.
שלוש עדשות לצבע לבצע אחר
בעבודה שפורסמה בעיתון היוקרתי Nature Communications, הראו אורי אביו וד"ר טל אלנבוגן מהמעבדה לננו אלקטרו-אופטיקה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם ד"ר אוקלידס אלמידה ופרופ' יחיעם פריאור ממכון וויצמן, כיצד ניתן להשתמש בשלוש שכבות אולטרא-דקות של מטה-משטחים, על מנת לייצר עדשה מתוקנת אברציות כרומטיות. בעדשה זו, השתמשו החוקרים בננוטכנולוגיה על מנת לכתוב מערכים של ננו אנטנות העשוית ממתכות שונות, המגיבות לאור הנראה בצורה ייחודית. באמצעות שילוב של שלוש שכבות של מטה- משטחים אלה הצליחו החוקרים להרכיב שלוש עדשות שונות, אשר כל אחת מיועדת לצבע אחר, וביחד ממקדות אור לבן לנקודה אחת, וכל זאת במבנה בעובי של פחות ממאית עובי השערה. בנוסף הראו החוקרים מגוון של רכיבים אופטיים נוספים מבוססים על הטכנולוגיה החדשה. רכיבים אופטיים כאלו מהווים מוקד התעניינות בתעשייה לצורך פיתוחי מצלמות ואלמנטים אופטיים ממוזערים.

לכתבה המלאה: Composite functional metasurfaces for multispectral achromatic optics