תואר שני בהנדסת סביבה באוניברסיטת תל אביב | M.Sc. in Environmental Engineering

הי רועי, איך אתה רואה את התפתחות תחום הנדסת סביבה בעשור הקרוב ואילו מגמות או חידושים צפויים להשפיע על התחום?

תחום הנדסת הסביבה הוא תחום שהתפתח בצורה דרסטית מתוך הבנה כלל עולמית מודעות הולכת וגדלה לענייני סביבה ואקלים בחברה ובכלכלה. כבר היום עם התפתחות הרגולציה הסביבתית, בעיקר באירופה וצפון אמריקה, ישנו צורך המהנדסים ומנהלים אשר יודעים להתייחס לשיקולים סביבתיים, לצורך עמידה ביעדים, וכחלק מתורת ESG המחייבת בניהול והשקעות. ישנן מגמות של התפתחות תעשיית הייטק חדשניות בתחומי סביבה ואקלים, משילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית, תעשיה דור 4, ופיתוח אמצעים טכנולוגיים לניטור ואסוף מידע. בד בבד, גם תעשיות מסורתיות נדרשות לבצע התאמות השינויים, ולעבור אבולוציה לעולם החדש הכולל מעבר לטכנולוגיות חדשות ירוקות, פיתוח נהלי עבודה ואיסוף מידע מהיר ויעיל, תוך עמידה במדדים סביבתיים. ניתן לראות זאת במיוחד בעולם התשתיות הכבדות והתחבורה, אך גם בעולמות הפסולת וניהול משאבי המים. ד״ר רועי פרץ, בוגר הנדסת סביבה.

הי יוסף, איך הצלחת לממש את היעדים המקצועיים שלך בסוף התואר?

לקראת סיום לימודי התואר השני בהנדסת סביבה השתלבתי כמהנדס בחברת אורמת, שמתכננת, מייצרת, מקימה ומפעילה תחנות כוח מבוססות אנרגיה גיאותרמית. לחברה גישה סביבתית, שמקדמת ייצור חשמל עם מזעור של פליטות גזי חממה ביחס לחלופות. זה התחבר מצוין לרקע שלי בהנדסת מכונות, ולתואר השני בהנדסת סביבה. ההיכרות עם המורכבות של ההשפעות הסביבתיות המגוונות שיש לכלכלה ולתעשייה בעידן שלנו, נותנת פרספקטיבה וגישה שאפשר ליישם בכל תפקיד, ולהכניס לסל השיקולים את השיקול הסביבתי. יוסף פרלמוטר, בוגר הנדסת סביבה

הי נעה, איך התואר השני בהנדסת סביבה תרם לך מקצועית?

שמי נועה הלפר, ואני עובדת ברשות המים מזה ארבע שנים כמנהלת תחום באגף ההתפלה. במסגרת תפקידי אני עוסקת בפיקוח על מתקני ההתפלה, הן בהיבטי איכות המים והן בהבטחת כמות המים המיוצרת. במקביל, אני מעורבת בפרויקטים של הקמת מתקני התפלה – משלב התכנון ועד שלב ההפעלה. התואר השני בהנדסת סביבה תרם לי רבות בכך שהרחיב את אופקיי והעמיק את הבנתי לגבי תחומי העיסוק בהם אני יכולה להשתלב. מאז ומתמיד התחברתי לעולם טיפול במים, והלימודים אפשרו לי להתעמק בתחום ולהמשיך לפתח בו את הקריירה שלי. מבחינת כישורים אישיים: תחום הסביבה מצריך בעיני אהבה ומחויבות לשמירה על ערכי הטבע, רצון להוביל שינוי ולקדם פתרונות, חשיבה לטווח ארוך וראייה מערכתית על מכלול האתגרים. בנוסף, הצלחה בתחום מחייבת יכולת לעבוד בשיתוף פעולה ועבודת צוות. מבחינת כישורים מקצועיים- נדרש ידע מדעי והנדסי, הנרכש במהלך התואר וגם במהלך העבודה, לצד יכולת להתאים את הפעילות לרגולציה וחקיקה סביבתית- ברמה הלאומית והבינלאומית. כמו כן, חשיבה יצירתית, תכנון וניהול פרויקטים, חדשנות, מתן פתרונות סביבתיים ברי-קיימא וניתוח נתונים- כולם מרכיבים חיוניים להצלחה. נעה הלפר, בוגרת התכנית.

הי אסף, אילו טיפים שהייתי נותן לטובת שוק העבודה, בתור מהנדס סביבתי

למרות מה שאומרים, לתואר שני יש לכל הפחות משקל שווה לשנה או שנתיים משרת סטודנט. ומגייסים שונים יודעים להעריך את הניסיון של מחקר. מעבר למחקר, התזה היא הזדמנות להוביל פרויקט לבד מקצה לקצה - מקוסנפט, תכנון, ביצוע ניסויים, תיעוד, רכש... זה שווה הרבה בחוץ. נסו לכוון את המחקר שלכם כדי כישורים ספציפיים (תכנות, למידת מכונה, סימולציות, תיכון, הנדסת מערכת, אלקטרוניקה וכו). יש משרות שמראש מיועדות לתארים גבוהים יותר ומוכוונות מחקר, נסו למצוא אותן. אסף כהן, מהנדס סימולציות בוגר הנדסת סביבה

הי ענת, באילו מן הנושאים שלמדת בתואר, את פוגשת כיום בעבודה?

אני פוגשת את כל הנושאים שלמדתי בקורסים של טיפול במים, התפלה וטיפול בשפכים.
בנוסף, אני פוגשת את הנושאים שחקרתי במהלך התואר – חיטוי באמצעות UV ותהליכי חימצון מתקדם (AOP) במערכות שונות, וגם פוגשת המון את נושא התפתחות מניעה וטיפול בביופאולינג על גבי ממברנות RO, צנרות, ולאורך תהליך הטיפול במים. הניסיון שרכשתי במחקר ובמעבדה תרם לי בניהול מחקרים במסגרת העבודה, כולל תכנון הניסוי, כתיבת הצעת מחקר, בחירת שיטות המדידה בשטח כולל כיול ואימות השיטות (קיטים/ריאגנטים/טיטרציות וכד'), הבנה בשיטות מעבדה לצורך השוואה, שימוש יומיומי במשוואות כימיות וחישובים נלווים (ריכוזים, כמויות, וכד'), ועוד. בנוסף, הניסיון שצברתי כסטודנטית לתארים מתקדמים תרם לי בכתיבת דו"חות מסכמים, פרסום מאמרים והצגת תוצאות המחקר בפוסטרים ובמצגות בכנסים בארץ ובחו"ל. ד"ר ענת לקרץ משיח, בוגרת הנדסת סביבה

הי חובב, מה ההבדל בין תואר ראשון בהנדסה כלשהי לתואר השני בהנדסת סביבה?

אני למדתי הנדסת חשמל בתואר הראשון - ההבדל העיקרי הוא שבתואר הראשון למדתי המון תיאוריה ונדרשתי להבין המון מידע שלא משרת אותי בעבודה בתעשייה - ידע תאורטי שאמנם מפתח חשיבה תיאורטית אך מיד לאחר המבחן הוא נשכח. בתואר השני בהנדסת סביבה קיבלתי ידע תיאורטי שעולה בקנה אחד עם המציאות - למשל, למידה על טכנולוגיות שונות בהן משתמשים בתעשייה הן לטיהור מים/שפכים/קרקע/אוויר או על אנרגיות מתחדשות. הידע התיאורטי הזה מפתח חשיבה ביקורתית ומאפשר להסתכל על התעשייה מזוויות שונות - כלומר, איך ניתן להתנהל אחרת. למידה על טכנולוגיות ועל גישות סביבתיות מפתחת את החשיבה של "איך ניתן ליצור תשתית מקיימת יותר ונותנת הבנה שניתן לחיות גם השלום עם הסביבה" - הידיעה שאפשר גם אחרת נותנת תקווה ומוטיבציה לשינוי. חובב ענבל, בוגר הנדסת סביבה.

הי ליזה, ספרי על המעבר מהתואר והאקדמיה אל העולם התעסוקתי

במהלך הלימודים לתואר השני בהנדסת סביבה, הרגשתי שהנושא הסביבתי והשמירה על הסביבה צריכים תמיד להיות בראש סדר העדיפויות, והתחושה הייתה שכולם מסביבי מסכימים עם כך ומבינים שמתן פתרונות הנדסיים חייב תמיד לכלול התחשבות בשמירה על הסביבה. אבל, כאשר הגעתי לעולם התעסוקתי הבנתי שלרוב, אנשים סביבי לא יסכימו עם הדבר מכיוון שהם לא מודעים ולא מספיק מבינים את החשיבות של זה. בנוסף, ההתמקדות היא לרוב ברווחים ובמציאת פתרונות כמה שיותר כלכליים, ופתרון סביבתי מצטייר כיקר יותר. הרגשתי שאני מוכרחה להסביר בכל פרויקט שאני עושה את החשיבות של הגורמים הסביבתיים, ולהראות שפעמים רבות פתרונות הנדסיים שהם סביבתיים יותר אומנם דורשים יותר השקעה ראשונית, אבל בטווח הארוך הם משתלמים יותר. ליזה סטרנסון, בוגרת הנדסת סביבה

סיורים בקורסים השונים