פרופ' הדס ממן, ראש התכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה אוניברסיטת ת"א, בשיתוף עם פרופ' מוהאן מIIT Madras בהודו, חוקרת דרכים יעילות למנוע זיהום של תשטיפים ממזבלות פתוחות למי התהום ולמי השתייה באזור צ'נאי שבהודו.
הודו הנה המדינה השביעית בגודלה בעולם והשנייה בגודל אוכלוסייתה, חוותה בשלושת העשורים האחרונים התפתחות כלכלית מואצת שכללה עליה ברמת החיים אשר הביאו לעליות בכמויות הפסולת - לנפש ובסך הכול. מערכות ניהול הפסולת המוצקה, הכוללות איסוף הפסולת מהמרחב הפרטי והציבורי,טיפול, הפרדה, מחזור וסילוק הכולל הטמנה או שריפה - לא הותאמו לסיפוק הדרישה ההולכת ועולה ומביאה לנזק סביבתי קשה
"המיץ של הזבל" והנזקים הסביבתיים
פסולת מוצקה הינה חומר לא רצוי, לא בשימוש או שאריות המושלכות במצב מוצק. בהודו, מזבלות פתוחות הנקראות open dump הינה השיטה הנפוצה ביותר לסילוק פסולת מוצקה עירונית. מזבלה פתוחה הינה שיטה שבה הזבל נזרק באתר הפסולת ללא ניהול וטיפול בפסולת ובתוצריו.
ברוב המדינות המתפתחות, כמעט 90 אחוזים מהפסולת הנוצרת מגיעים למזבלה .(WHO) השימוש במטמנה סניטרית, לעומת זאת, מהווה אופציה סופית לסילוק פסולת בהרבה מדינות מפותחות. תהליך העיור (urbanization) בעל השפעה ניכרת על עלייה בקצב ייצור הפסולת העירונית המוצקה. הגידול בייצור פסולת עירונית מוצקה מהווה מקור לזיהום מי תהום על ידי תשטיפי המזבלות המחלחלות לקרקע. אינטראקציה של פסולת עם מים במיוחד במהלך תקופות הגשמים או במהלך הקיץ בו הנוזלים מחלחלים דרך המזבלות מייצרת שפכים מאוד מזוהמים, המכונים תשטיפים (leachates).
תשטיפים אלו מאוד רעילים מכיוון שהם מכילים מיצוי של החומרים בזבל לנוזל הזבל ומכונים בשפת סלנג "המיץ של הזבל". ישנם גורמים רבים המשפיעים על איכות וכמות התשטיפים, כגון, שינויים במזג אוויר, אופן הטמנת הפסולת, שיטת הטיפול בפסולת, דחיסת הפסולת, סוג והפסולת והרכבה, מבנה המזבלה וכו'.
תשטיף הפסולת מכיל כמות גדולה של חומר אורגני כאשר חומרים הומיים (Humic substances) מהווים קבוצה עיקרית יחד עם אמוניה חנקן, מתכות רעילות, כלור אורגני, תרכובות פנוליות, שאריות חומרי הדברה ופתאלטים (Phthalates) שהם קבוצה של כימיקלים שמשמשים בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק, אשר לפי ה- US EPA נחשבים למזהמים עיקריים/בעלי עדיפות.
פירוק והסרה של חומרים
תהליכים פיסיקוכימיים יושמו בהצלחה לפירוק או הסרה של חומרים קשי פירוק מתשטיפים מיוצבים המהווים טיפול מקדים לפני המשך טיפול ביולוגי לתשטיף. מבין התהליכים הפיזיקליים השונים, תהליכי חמצון מתקדמים (Advanced Oxidation Processes, AOPs) יושמו באופן נרחב להסרה מלאה של תרכובות אורגניות שונות בתשטיפים אשר אינן ניתנות לפירוק ביולוגי (non-biodegradable) ו/או הינן רעילות עבור מיקרואורגניזמים.
פתרונות למניעת הזיהום
מטרת המחקר למנוע זיהום של תשטיפים ממזבלות פתוחות למי התהום ולמים רעילים באזור צנאיי ולמצוא תהליך יעיל כלכלית שיוכל להיות מיושם ומנוהל ע"י האוכולוסיה המקומית ולמזער עד כמה שאפשר את ההשפעות השליליות של הרעלת מי השתייה עם חומרים רעילים שלכך השפעות בריאותיות הרסניות על האוכולוסיה החיה סביב ההמזבלות. המטרה שלנו בסופו של דבר להקים פיילוט בשטח וליצור שינויי. מטרת הפיילוט, אשר ימוקם באתר הפסולת, לפתח טכנולוגיה ברת קיימא שתשלב תהליך חימצון (פרוק חלקי) ותהליך ביולוגי הכולל שתילת אגנים ירוקים המוזנים מהשפכים המטופלים על מנת להסיר לחלוטין את החומרים האורגניים המזהמים ולספוח מתכות. את השפכים המטוהרים משתמשים כמי השקייה. הצמחים יקלטו את המזהמים וישמשו מזון לבהמות ובכך התהליך המשולב יטהר את השפכים וגם ישפר את התנאים החברתיים והכלכליים של האוכלוסיה בכפרים. בנוסף, השפכים המטוהרים ישמשו לגידול חקלאי של צמחייה.
מזבלה פתוחה עירונית בצ'נאי, הודו
צורך בסיסי!
"מים ראויים ובטוחים לשתיה זה "צורך בסיסי". בכדי לטפל בבעיות המים לא מספיק שתהיה טכנולוגיה ראויה ומתאימה לפתור את בעיות המים, אלא צריך גם לפעול יחד עם החברה והקהילה על מנת לייצר מצב בו הקהילה מועצמת מכך שיש לה מים ראויים לשתייה והיא עצמאית ויכולה לנהל את משאבי המים בעצמה ולקבל את ההחלטות בעצמה ולכן צריך לאפשר את התנאים ליישם טכנולוגיות בשטח גם ע"י הדרכה, חינוך, והפצה של הרעיון הסביבתי סביב מים אנרגיה חקלאות ומזון" כך מסבירה לנו פרופ' ממן בדרכה להודו במטרה לקדם את הפרוייקט מציל חיים שלה.
