Graduate Engineer - Design

• B.Sc. in Electrical Engineering, Computer Engineering, Computer Science/Software Engineering with grade of 85+.
• 0-3 years of experience in HW developing.
• Good system view capabilities.
 

intern Engineer ARM Hardware team

 

  • Self-learning and problem solving
  • Dedication and responsibility
  • Scripting/coding skills

“NICE TO HAVE” SKILLS AND EXPERIENCE :

SW Engineering Intern for Automotive Security Group - Qualcomm, Haifa, Israel

As a SW student you will take part in developing state of art features for innovative products and cutting-edge technology in the automotive cybersecurity domain.
You will also have a chance to work with an excellent group of experienced engineers.

Qualifications:

סמינר 5# שירותי תחבורה אוטונומיים גמישים על גבי תשתית מסילתית קיימת

תכנית סמינרים 2023- עקב המצב הביטחוני בארץ, הסמינר שהיה מתוכנן יידחה למועד אחר.

24 באוקטובר 2023, 17:00 - 18:30 
 
תכנית סמינרים 2023: שירותי תחבורה אוטונומיים גמישים על גבי תשתית מסילתית קיימת

ד"ר מור כספי, שירותי תחבורה אוטונומיים גמישים על גבי תשתית מסילתית קיימת

נהיגה אוטונומית מבטיחה לחולל מהפכה בתחבורה העירונית שתוביל להפחתת תאונות, עומסי תנועה וזיהום אוויר. יחד עם זאת, בשל חסמים, גורמים שונים צופים כי שוק הרכב האוטונומי יבשיל רק בעוד שלושה-ארבעה עשורים. יישומים רחבי הקף של שירותי תחבורה אוטונומיים עשויים להתממש בעתיד הקרוב בסביבות מבוקרות בהם אינטראקציה מועטה עם הולכי רגל וכלי הרכב הנהוגים על ידי אדם. בהרצאה יוצגו ממצאי מחקר שבוחן את הפוטנציאל של הפיכת מערכות תחבורה ציבורית קיימות המבוססות על נתיבים מופרדים (חשמלית, רכבת קלה, אוטובוסים מהירים) לשירותי תחבורה גמישים. זאת, על ידי ניצול טכנולוגיית כלי הרכב האוטונומיים הקיימת. המחקר מתמקד בזיהוי המאפיינים של השירותים הקיימים שעשויים להעיד על כדאיות משמעותית בישום הגישה המוצעת. לצורך כך, פתחנו מודל מקורב המבוסס על תורת התורים ומודל סימולציה המייצגים את הדינמיקה של השירות. המודל המקורב מבוסס על מודל התור הישראלי, המאפשר מדידה מדויקת של זמני ההמתנה של הנוסעים בהינתן מדיניות שיתוף נסיעות. מודל הסימולציה מייצג ברמת פירוט גבוהה יותר את פעולות השירות המוצע תוך התרה של מרבית ההנחות המפשטות הקיימות במודל המקורב. ניסוי נומרי המבוסס על מערכות מאירופה, ארה"ב וישראל מאשר כי בשעות השיא, גישה זאת יכולה להוביל לצמצום ממוצע זמני ההמתנה תוך הפחתה משמעותית בצריכת האנרגיה. בשעות השפל גישה זאת הינה עדיפה משמעותית, היא מאפשרת למפעילי השירות להפחית משמעותית את מספר כלי הרכב הפעילים, מבלי לפגוע ברמת השירות. לסיכום, השינוי המוצע סולל דרך ליישום רחב היקף של שרותי תחבורה אוטונומיים שיתופיים וליתרונות שהם מספקים.

לרישום

סמינר 4# משק אנרגיה דל פחמן ואיך זה קשור לקבלת החלטות של בעלי רכב פרטי בישראל?

תכנית סמינרים 2023

06 ביוני 2023, 16:00 
זום  
תכנית סמינרים 2023: לנהוג בעקבות האלגוריתם - עתיד העבודה תחת בוס לא אנושי

6/6/2023 16:00 בזום, פרופסור ורד בלאס - החוג ללימודי סביבה
 

משק אנרגיה דל פחמן ואיך זה קשור לקבלת החלטות של בעלי רכב פרטי בישראל?

שימוש עתידי במכוניות המונעות בתחליפי דלקים בישראל מחייבת השקעה בתשתיות ובטכנולוגיה. על מנת להתכונן לחדירת הטכנולוגיות השונות יש לחקור הן את דפוסי התנהגות של צרכנים ואת הגורמים המשפיעים על מעבר לשימוש ברכבים אלטרנטיביים והן את המשמעויות האנרגטיות והסביבתיות של מעבר זה. במחקר, ניתחנו את עתיד מגזר האנרגיה לתחבורה, באמצעות מודל התנהגות ייחודי של העדפות הנוסעים ושילובו במודל טכנו-כלכלי חדשני בתחום האנרגיה. המודל כולל אוסף ייחודי של פרמטרים התנהגותיים המשלב נתוני מיקרו בגישת bottom-up עם מודלי מקרו של המערכת הכלכלית הכוללת בגישת top-down. ברמת המיקרו, יישמנו מתודולוגיית multi-segment choice modeling לצורך זיהוי העדפות צרכנים המשפיעות על הערכת הביקוש. ברמת המאקרו, שדרגנו את מודל האנרגיה לתחבורה האינטגרטיבי של MESSAGEix . המודל המשולב שעודכן למשק האנרגיה הישראלי MTix_IL מבוסס על מודל הערכה משולב גלובלי (IAM), שמיועד לתכנון אנרגיה וניתוח מדיניות. המודל מכיל מנגנון לבחירת כלי רכב, שמושפע הן משיקולים פיננסיים והן משיקולים לא פיננסיים.
פרופסור ורד בלאס היא חברת סגל בחוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב ומובילה את המעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית. לורד תואר ראשון מהטכניון בהנדסת תעשיה וניהול, ותואר שני ושלישי במדעי סביבה וניהול מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). תחום המחקר שלה נמצא בממשק של אקולוגיה תעשייתית ומדעי הניהול, ומתמקד בתהליך קבלת ההחלטות ומדידה של הביצועים הסביבתיים של חברות, מוצרים, ומערכות תוך שימוש במגוון כלים ושיטות ניתוח. תחומי המחקר שלה מגוונים וכוללים היבטים שונים בטיפול בפסולת אלקטרונית, השפעות סביבתיות של מכוניות חשמליות ותחליפי דלקים, חקלאות, מים ומבנים, ושימוש בכלים מבוססי ראיית מחזור חיים להערכת משמעויות סביבתיות של מערכות, תשתיות וחדשנות ברמת המוצר ומודלים עסקיים. בשנים האחרונות מחקרה של ורד התמקד ביצירת כלים חדשים להערכה המשמעות של חדירת חדשנות סביבתית בהיקפים רחבים ומה יהיו ההשלכות הסביבתיות שלה. ורד מובילה שיתופי פעולה עם התעשייה, ארגונים סביבתיים, ומשרדי ממשלה במגוון פלטפורמות הקשורות במחקר והוראה ומובילה כיום את הקמתו של מרכז מחקר לאומי בתחום של ניתוח מערכות יישומי בקיימות וחוסן, בתמיכה של משרד המדע והחדשנות. בעבר ורד היתה חברה בוועדה המייעצת הטכנית של הפלטפורמה של ארגון UNIDO של האו"ם לקידום תעשיה ירוקה וחברה בוועדה מייעצת מיוחדת לשר האוצר בישראל. ורד מתנדבת למעלה מ 18 שנה בארגון מהנדסים ללא גבולות והייתה מעורבת בסניף האמריקאי וחברת וועד מנהל בארגון הבינלאומי. מ 2010 היא משמשת כיו"ר הוועד של מהנדסים ללא גבולות – ישראל.

להרשמה (לאחר ההרשמה ישלח במייל קישור להצטרפות)

סמינר 3# האם תמחור מבוסס שימוש יכול לצמצם את הגודש בכבישים?

תכנית סמינרים 2023

09 במאי 2023, 16:00 
זום  
תכנית סמינרים 2023: לנהוג בעקבות האלגוריתם - עתיד העבודה תחת בוס לא אנושי

9/5/2023 16:00 בזום, ד"ר עדי שני - הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' איתי אטר - הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. 

האם תמחור מבוסס שימוש יכול לצמצם את הגודש בכבישים?

רמת הגודש בכבישי ישראל מהווה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, המתבטאת באובדן תוצר משמעותי הנאמד בכ-4%  בשנה בגין אובדן שעות עבודה, ופגיעה ברווחת התושבים בשל הפסד שעות פנאי וזיהום אוויר. במסגרת ההתמודדות עם העומס בכבישי ישראל, משרד התחבורה יזם ניסוי נרחב, המכונה דרך ערך, שבמסגרתו נהגי רכב פרטי קיבלו תמריצים כספיים שמטרתם לעודד שינוי התנהגות נסיעה וצמצום הנסיעה בשעות העומס ובאזורי גודש. הניסוי כלל כ-15,000 נהגים ונהגות שהתנדבו להתקין ברכבם רכיב ניטור המאפשר תיעוד רציף של הרגלי הנסיעה. בחצי השנה הראשונה ממועד ההצטרפות לניסוי, הנסיעות של המתנדבים תועדו ללא כל תמורה. לאחר חצי שנה התחילה תקופת התגמול שבה כל מתנדב קיבל תקציב וירטואלי בסך 4,500 שקלים ומתקציב זה הופחתו תשלומים בהתאם לנסיעות שביצע המתנדב. התשלומים מבוססים על תמחור כל ק"מ נסיעה בשעות שיא (שעות העומס בבוקר ובערב) ובאזורי גודש. בתום שנה מתחילת תקופת התגמול המתנדב קיבל תשלום בגובה יתרת התקציב הווירטואלי שהיה ברשותו ומתחילה תקופת תגמול חדשה. בתום שנתיים של הניסוי, הממצאים מצביעים על שינויים של ממש בדפוסי הנהיגה של הנהגים המשתתפים. למשל, בחלוף 20 שבועות מתחילת קבלת התמריצים הכספיים, הנהגים המשתתפים בניסוי הפחיתו את משך הנסיעה השבועי הממוצע שלהם בכ-4% בממוצע, וב-8% את מרחק הנסיעה הממוצע השבועי. בנוסף, המחיר שמשלמים הנהגים עבור נסיעות באזורי הגודש ובשעות העומס, שהוא המדד המקיף ביותר לשינוי דפוסי נסיעה, ירד בכ-10% בממוצע, וזאת בחלוף 20 שבועות מתחילת קבלת תמריצים כספיים במסגרת הניסוי. 

 

להרשמה (לאחר ההרשמה ישלח במייל קישור להצטרפות)

סמינר 2# תקיפות נגד למידת מכונה והשלכותיהן על נהיגה אוטונומית

תכנית סמינרים 2023

18 באפריל 2023, 16:00 
 
תכנית סמינרים 2023: לנהוג בעקבות האלגוריתם - עתיד העבודה תחת בוס לא אנושי

18/4/2023 16:00 בזום, ד"ר אייל רונן וד"ר מחמוד שריף תקיפות נגד למידת מכונה והשלכותיהן על נהיגה אוטונומית
 

למידת מכונה (ML) נמצאת בליבה של טכנולוגיות תחבורה אוטונומיות. עם זאת, הרגישות של מודלי ML להתקפות, מעוררת ספקות לגבי המידה שבה אנו יכולים לסמוך על הטכנולוגיות הללו. ההרצאה תעסוק בהתקפות שונות בזמן היסק נגד ML, המשפיעות על נכונות תוצאות ההסקה של מודלים של ML וכן על הזמן הנדרש להרצת המודל. נתאר את ההשלכות הפוטנציאליות של התקפות אלו על נהיגה אוטונומית, כולל במסגרות מעשיות שבהן ליריבים עשויה להיות גישה מוגבלת לשאילתות למודולי ML. נדון בטכניקות שיכולות לעזור לקדם אמון במודלים של ML בכלל, ובמערכות תחבורה אוטונומיות שהם מאפשרים, בפרט.

** ד"ר אייל רונן וד"ר מחמוד שריף הם חברי סגל בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. הם חוקרים נושאים שונים באבטחת מידע ופרטיות.

 

להרשמה (לאחר ההרשמה ישלח במייל קישור להצטרפות)

 

 

סמינר 1# לנהוג בעקבות האלגוריתם - עתיד העבודה תחת בוס לא אנושי

תכנית סמינרים 2023

13 במרץ 2023, 20:00 
מועדון רדיו EPGB, תל אביב  
עתיד העבודה תחת בוס לא אנושי

איך מרגיש נהג כשהבוס שלו הוא מחשב? אלו מתחים ואלו הזדמנויות צצות בעולם שכזה ואיך זה צפוי לשנות את עתיד העבודה בשאר המקצועות?

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייתם של המנהלים האלגוריתמים, יישויות מבוססות בינה מלאכותית אשר בפועל מחליפים את התפקידים המסורתיים של המנהלות והמנהלים: פיקוח, בקרה, הכוונה והערכת עובדים.

הראשונות והראשונים לעבוד תחת בוסים מסוג לא אנושי זה הם דווקא נהגים, בין אם זה בחברות כמו Uber, Wolt או באבל, כבר היום עובדים רבים, נוהגים עם התערבות ופיקוח אנושיים מינימליים.

איך זה מרגיש כשהבוס שלך הוא מחשב? אלו מתחים ואלו הזדמנויות צצות בעולם שכזה ואיך זה צפוי לשנות את עתיד העבודה בשאר המקצועות?

ד"ר ליאור זלמנסון וד"ר יערה ולצמן בילו מאות שעות בשיחות עם נהגים שכבר חיים הלכה למעשה עבודה בניהול בינה מלאכותית וישתפו אתכם בסיפורים ומסקנות מהשטח.

 

ד"ר ליאור זלמנסון הוא מרצה בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. מחקריו זכו למענקים ופרסים מקרן פולברייט, קרן גרמניה ישראל - פרס דן דוד, גוגל ואחרים והתפרסמו בז'ורנלים המובילים בתחום ניהול טכנולוגיה בעולם. בשנה האחרונה קיבל שני פרסי מדען צעיר מטעם האגודות המקצועיות לניהול וכן נבחר ברשימת 40 הפרופסורים מתחת לגיל 40 בתחום מנהל עסקים מטעם Poets and Quants.

 

ד"ר יערה ולצמן חוקרת את האינטראקציה בין עובדים למערכות בינה מלאכותית בעיקר בתחומים של מסחר, פיננסים ותחבורה חכמה. היא מתעניינת במתחים הנוצרים בארגונים כתוצאה מאינטראקציות שבין עובדים, מנהלים וטכנולוגיות בינה מלאכותית. כיום יערה היא חלק מצוות מחקר במרכז לכלכלה אלטרנטיבית באוניברסיטת קיימברידג' ועוסקת גם בשאלות הקשורות לתעשיית הפינטק.

לפרטים נוספים ורישום

 

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>