Application specialist

  VAYAVISION - a LeddarTech company is looking for Application specialist

Job description

בחסות אלביט מערכות תקשוב וסייבר

22 נובמבר 2021
אינוביט 2021-2022
#פרויקט_אינוביט 2021-2022 בחסות אלביט מערכות תקשוב וסייבר יוצא לדרך!
 
ביום שני 22.11.21, נפגשו 8 סטודנטים שנה ד' מבית הספר להנדסת חשמל ומבית הספר להנדסה מכנית עם מנחים ומנטורים מחברת אלביט מערכות תקשוב וסייבר במסגרת הנחייה לפרוייקטי הגמר שלהם.
 
 
 
 
 
 
 
זו השנה החמישית בה פועלת תוכנית #אינוביט, תוכנית #יזמות ייחודית פרי שיתוף פעולה בין חברת אלביט מערכות תקשוב וסייבר לבין הפקולטה להנדסה.
 
השנה תתרכז תוכנית אינוביט במגה פרויקט בנושא סריקת תאי שטח עתיקים באמצעות רחפנים.

בסיועו של ד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטה, יפעלו הסטודנטים לפיתוח מערכת "חכמה" מבוססת רחפן וחיישנים שמבצעת סריקת תא שטח למציאת אתרי חפירה פוטנציאליים עבור ארכיאולוגים.

בהצלחה לכל הסטודנטים המשתתפים בפרויקט!
 
תודה לחברינו באלביט על שיתוף הפעולה והתמיכה המתמדת בפעילות האקדמית בפקולטה ותודה למרכזי מעבדות ההוראה מטעם הפקולטה, יעקב פיינגלרנט מבית הספר להנדסת חשמל ודני ברקו מבית הספר להנדסה מכנית על ההנחייה וההשקעה.
 

 

 

 

פאנל בוגרי.ות הנדסת חשמל

​​

28 בנובמבר 2021, 20:00 
ZOOM  
פאנל בוגרי.ות הנדסת חשמל

 

זוכרים כשעוד הייתם.ן בתואר ולא באמת ידעתם.ן מה עושה מהנדס בתעשייה? מתעניינים.ות לשמוע על תחומי עיסוק ואופציות לשינוי כיוון? 

הצטרפו אלינו  לפאנל מרתק של בוגרי ובוגרות החוג להנדסת חשמל, שיתקיים באופן מקוון ZOOM)) ב28.11, בשעה 20:00.

הבוגרים יספרו על מהלך הקריירה שלהם, ואתם תוכלו לשאול שאלות וללמוד קצת יותר על כיווני ההתפתחות וההתמקצעות האפשריים לאחר התואר הראשון.
השתדלנו לבחור בוגרים בעלי מהלכי קריירה מגוונים, סקרנים לדעת אם תחשבו כמונו.
 

 

ד"ר גורן גורדון

סניף פיצה שמתופעל על ידי רובוטים

ד"ר דן ימין

תחילת מבצע חיסון הילדים מפני נגיף הקורונה

תוכנית הכשרה

22 נובמבר 2021
אינטל

יש לך תואר בהנדסה או מדעים?

מעניין אותך להיכנס לעולם פיתוח החומרה באינטל?

 

חברת אינטל מזמינים אותך להצטרף לתוכנית ייחודית להכשרת מהנדסי ומהנדסות וריפיקציה!

 

מה זה כולל?

 

העסקה כעובדי אינטל מהיום הראשון לתוכנית – כולל כל התנאים וההטבות. כן, גם בזמן ההכשרה.

 

רכישת מקצוע מבוקש - אנחנו נלמד אותך את כל מה שצריך לדעת כדי להשתלב בצוותי הוריפקיציה שלנו.

 

עבודה על הפיתוחים העתידים של אינטל – הזדמנות לקחת חלק בתעשיה שמשנה את העולם.

 

רוצה לשמוע עוד? מלא.י את הפרטים בטופס והצטרפ.י ליום החשיפה שלנו.

 

יום חשיפה 23.11

רישום עד 30.11

 

 

רוצה לראות עוד קצת ממה שאינטל עושים? מיטל, מהנדסת וריפיקציה, מספרת>

 

 

 

 

מהנדס/ת מעבדת חשיפה לחומרה

 

לפקולטה להנדסה דרוש/ה מהנדס/ת מעבדת חשיפה לחומרה. המעבדה משמשת כמעבדת פרויקטים לתלמידי שנים א' ו-ב'

דרישות :

✔ אלקטרוניקה - תכנון ובנייה מעשית

✔ ידע בארדואינו ורספברי פיי

✔ תכנות (גם תכנות חומרה כגון Verilog )

✔ תואר שני - יתרון

Electrical Engineer Student

 

Toga Networks is looking for an Electricl Engineer engineer to join our team

 

Requirments:

  • M.Sc. student in Electrical Engineering
  • Basic knowledge of Linear circuits / Analog VLSI, and experience with Backend tools
  • A must - At least 3 working days/week

 

פרופ' יעל חנין וחוקרים מאוניברסיטת ת"א הצליחו למדוד את תנועות שרירי הפנים בעת אמירת שקר ולתפוס את ה"שקרנים" בדיוק חסר תקדים של 73%.

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

לראשונה בעולם, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לזהות 73% מהשקרים לפי כיווצי שרירי הפנים בעת אמירת השקר. זאת ועוד, החוקרים הצליחו לזהות שתי קבוצות של "שקרנים": אלה שהשקר מקפיץ להם את שרירי הלחי ואלה שמשקרים מעל הגבות. לטענת החוקרים, למחקר החדש השלכות רבות לגבי זיהוי שקרים בכל תחומי החיים, כמו ביטחון ופשיעה.

 

המחקר נערך על ידי צוות מומחים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' יעל חנין מבית הספר להנדסת חשמל ופרופ' דינו לוי מהפקולטה לניהול ע"ש קולר, ובהשתתפות ד"ר אנסטסיה שוסטר, ד"ר לילך אינזלברג, ד"ר אורי אוסמי והדוקטורנטית ליז איזקסון. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Brain and Behavior.

 

המחקר החדש התאפשר הודות לפיתוח חדשני ופורץ דרך מהמעבדה של פרופ' יעל חנין: מדבקות המודפסות על משטחים רכים ומכילות אלקטרודות מיוחדות, המאפשרות לנטר ולמדוד את פעילות השרירים והעצבים. לפיתוח, שכבר ממוסחר דרך חברת X-trodes, יישומים רבים כמו ניטור שינה מהבית, זיהוי מוקדם של מחלות עצביות ושיקום– אבל הפעם החוקרים מאוניברסיטת תל אביב החליטו להשתמש בו בכיוון אחר: זיהוי שקרים.

 

"מחקרים רבים הראו שאי אפשר באמת לזהות שקר, וכל האנשים שטוענים שהם יודעים לזהות 'פוקר פייס' – משלים את עצמם", מסביר פרופ' לוי. "יש מומחים, למשל חוקרי משטרה, שמצליחים קצת יותר, אבל רק קצת. ואילו הטכנולוגיה הקיימת של גלאי אמת בעייתית עד כדי כך שהיא אפילו לא קבילה בבית המשפט. תמיד אפשר ללמוד לשלוט על הדופק ולהערים על המכונה. מכל זה נובע שצריך טכנולוגיה אמינה ומדויקת יותר לזיהוי שקרים. הנחת יסוד אחת במחקר היא ששרירי פנים מתעוותים כשאנו משקרים, אלא שעד כה האלקטרודות פשוט לא היו רגישות מספיק כדי למדוד את העיוותים הללו".

 

במסגרת הניסוי, החוקרים הדביקו את האלקטרודות המיוחדות על שתי קבוצות שרירי פנים: שרירי הלחי הסמוכים לשפתיים והשרירים שמעל הגבות. הנסיינים נתבקשו לשבת אחד מול השני, כשלראשם אוזניות, שהשמיעו את המילים "קו" או עץ". כאשר נסיין אחד שמע "קו" ואמר "עץ", או שמע "עץ" ואמר "קו", הוא שיקר כמובן – והיושב מולו היה צריך לנסות ולזהות השקר.

בשלב השני, הנסיינים התחלפו, והמנחש התבקש להגיד אמת או שקר. כצפוי, המשתתפים בניסוי לא הצליחו לזהות אם שיקרו להם במובהקות סטטיסטית, אולם האותות החשמליים מפניהם אפשרו לחוקרים להגיע לתוצאה חסרת תקדים של זיהוי השקר ב-73% מהמקרים.

 

"מדובר במחקר ראשוני, ולכן השקר עצמו היה פשוט", אומר פרופ' לוי. "לרוב, כשאנחנו משקרים אנחנו מספרים סיפור ארוך יותר מ'קו' ו'עץ', עם מרכיבים של אמת ומרכיבים של שקר. אבל היתרון המחקרי כאן הוא שאנחנו ידענו מה נאמר באוזניות, כלומר ידענו מתי נאמר שקר ומתי אמת, וכך אימנו את התוכנה באמצעות למידת מכונה מתוחכמת לזהות שקרים לפי אותות ה-EMG באלקטרודות, והגענו לדיוק של 73% - לא מושלם, אבל טוב בהרבה מכל טכנולוגיה קיימת. תוצאה מעניינת אחרת הייתה שאנשים שונים משקרים באמצעות שרירים אחרים בפנים: חלק שיקרו עם שרירי הלחי וחלק עם השרירים שמעל הגבות".

 

לתוצאות הללו ייתכנו השלכות דרמטיות על היבטים רבים של חיינו, שכן המחקר הבסיסי לגבי הפיזיולוגיה של הפנים בעת אמירת השקר יכול לייתר את הצורך באלקטרודות – ולאמן תוכנות וידאו לזהות שקרים לפי תנועות השרירים עצמם. "בבנק, בחדר החקירות, בנמל התעופה או סתם בריאיון עבודה בזום, מצלמות ברזולוציה גבוהה שאומנו לזהות את תנועות שרירי הפנים ידעו לזהות מתי אנחנו דוברי אמת ומתי שקר", מסכם פרופ' לוי. "ברגע שנעבור את השלב הניסויי, נאמן את התוכנות ונייתר את הצורך באלקטרודות, היישומים רבים ומגוונים".

פרופ' תמיר טולר

סטארטאפ ישראלי לא מפחד מפרות קדושות ומציג ”חלב פרה” שלא מגיע מפרה

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>