פרופ' ראמי חג'-עלי 

אסון הרכבל באיטליה.

לצפייה הקליקו לדקה 56:13

חבר סגל חדש בבית הספר להנדסה מכנית

25 מאי 2021
פרופ' גלעד יוסיפון
פרופ' גלעד יוסיפון

נעים מאוד, אני פרופ' גלעד יוסיפון

 

הגעתי לפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב...מהטכניון, מהפקולטה להנדסת מכונות בה אני אשמש עד ה- 1.10.21 כראש המעבדה להתקני מיקרו-וננו-זרימה.

 

דברים שאני גאה בהם...בסטודנטים שלי שעכשיו פרופסורים ומובילים קבוצות מחקר משלהם. 

 

אם הייתי צריך לספר על המחקר שלי, הייתי אומר...שאנו מנסים לפתח פלטפורמות מיקרו-וננו-פלואידיות, דוגמת מעבדות-על-שבב להפרדה, סינון, ריכוז וחישה של חלקיקים ביולוגים, קירור של שבבים אלקטרוניים רבי הספק באמצעות זרימת נוזלים במיקרו-תעלות, מיקרו-וננו-רובוטים המסוגלים לשאת מטען, לבצע אנליזה של תא בודד ואף להחדיר לתוכו מולקולות באופן מקומי, וכן פיתוח מעגלים חשמליים המורכבים מרכיבים ננו-פלואידים דוגמת דיודות וטרנזיזטורים המבוססים על יונים כנושאי מטען לצורך חישה של מערכות ביולוגיות וכימיות. 

 

החלום והמטרות שלי למעבדה החדשה שלי...לבנות מעבדה מובילה בתחום המיקרו-ננו-זרימה וכן המיקרו/ננו-רובוטים במסגרתה נקדם הן מחקר בסיסי והן מחקר יישומי מבוסס פלטפורמות דוגמת מעבדות על שבב, ביו-שבבים, ומיקרו-ננו-בוטים. אנו נשאף למחקר רב-תחומי תוך שיתוף פעולה עם חוקרים מתחומים רבים.   

 

​​כשאני לא באוניברסיטה...אני רוכב על אופני הרים, רץ להנאתי ומבלה עם המשפחה וחברים.

 

אם לא הייתי חוקר הייתי...היסטוריון או ארכיאולוג. 

 

ליצירת קשר איתי...פלאפון: 050-5910155, אי-מייל: gilad.yossifon@gmail.com

 

***סטודנטים המתעניינים בלימודים לקראת מסטר ודוקטורט מוזמנים ליצור קשר

סמינר מחלקה של - שאנן סאק - גרפן אוקסיד פוגש מודל ממברנת תא, איך ישפיעו מאפייני המודל על האינטראקציה ביניהם

04 באוקטובר 2021, 14:00 - 15:00 
בניין וולפסון חדר 206  
0
סמינר מחלקה של - שאנן סאק - גרפן אוקסיד פוגש מודל ממברנת תא, איך ישפיעו מאפייני המודל על האינטראקציה ביניהם

 

School of Mechanical Engineering Seminar
Moday October 4.10.21 at 14:00 Room 206
 

Vesicular cell membrane model meets graphene oxide:
Effect of vesicle's size, charge, and rigidity on the nature and extent of interaction

 

Shaanan Sack

M.Sc. student of Dr. Ines Zucker

 

Abstract

Graphene oxide (GO) is a carbon-based two-dimensional nanomaterial with exceptional mechanical and electrical properties. The growing production volumes and commercialization of new graphene-based products pose broader environmental risks due to their increased exposure. Indeed, the desired features that makes GO so attractive also raise concerns regarding its environmental and health hazardous potential.

In order to evaluate the negative effects of GO on the environment, a basic understanding of the physical interaction between the nanomaterial and a biological cell membrane—the cell's line of defence from the external environment—is required. One widely accepted model is that of a lipid bilayer membrane vesicle. The assumptions of this study are that this vesicle model represents well the cell membrane and that by analysing the GO-vesicle interaction, one can learn about the potential toxicity of GO.

This study examines the effect of size, charge, and rigidity of the vesicle on the interaction with the nanomaterial. This fundamental understanding on how the composition of the cell membrane affects the interaction, will lead us ultimately to delineate influencing conditions that can manipulate GO-cell interactions. Initial results from the interaction analysis using dynamic light scattering (DLS) and dye leakage assay indicate that the size of the vesicle affects their degree of interaction with GO. Charged vesicles show increase both in kinetics and degree of interaction as their charge becomes more positive relative to GO charge. Overall, this fundamental study sheds light on the toxic potential of GO towards biological cells and our ability to predict it.

 

חבר סגל חדש בבית הספר להנדסת חשמל

25 מאי 2021
קבלו את ד"ר עופר כפיר
ד"ר עופר כפיר

נעים מאוד, אני ד"ר עופר כפיר

 

הגעתי לפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב...אחרי דוקטורט בפיסיקה בטכניון ופוסט-דוק במכון מקס-פלנק ואוניברסיטת גטינגן בגרמניה. בחרתי לבוא לת"א כי זה נראה לי מקום שמשלב תחרותיות עם אווירה תומכת בה כיף לסטודנטים צעירים ולפוסט-דוקטורנטים לעבוד. מנסיוני זה שילוב מנצח.

 

דברים שאני גאה בהם...קשורים להשפעה על תחומי מחקר שנגעתי בהם. מה שטוב בלהיות חלק ממערכת אקדמית הוא יכולת להשפיע בכמה רמות. ברמת העברת הידע והאהבה לפיסיקה אני גאה בסדנה שבניתי בקורס "גלים" במהלך הדוקטורט. שנים אחר כך פגשתי סטודנטים שאמרו לי שבזכות זה הם בחרו בתואר גבוה באופטיקה וגלים. במחקר עצמו, התמזל מזלי להשפיע על תחום האופטיקה הקוונטית של קרני אלקטרונים. כניסה לתחום חדש ולאחר זמן קצר לייצר בו ערך ורעיונות משמעותיים שמשנים תפיסה גם אצל מומחים היא כיף אדיר.

 

אם הייתי צריך לספר על המחקר שלי, הייתי אומר...שהמחקר שלי עוסק בפיסיקה בסיסית של אור ואלקטרונים שתאפשר להצמיח מתוכה יכולות חישה ושליטה חדשות במערכות קוונטיות קטנטנות. מסתבר שצימוד קוונטי בין אור והחומר הפשוט ביותר שקיים – אלקטרונים חופשיים – יוכל ממש בשנים הקרובות לאפשר טכנולוגיות חדשות. בעצם שום דבר לא צץ יש מאין. אני נשען על מכשור בתחום של מיקרוסקופי אלקטרונים שבמשך כמה עשורים שופרו ונעשו נוחים למשתמש. כתוצאה מכך, כל תכונה חדשה שאוכל להלביש על האלקטרונים בתוך המכשירים האלו ישר תוכל לרתום למימושה סט כלים אדיר. 

 

החלום שלי במחקר...להוכיח את קיומה של שזירה קוונטית בין אלקטרונים ופוטונים ולמנף את זה ליכולות בתחום המחקר ה"רותח" בתקשורת, חישה, ומחשוב קוונטי. באופן אולי קצת אירוני, הגורם המאפשר של תהליכי המחקר האלו הוא לייזר חזק, שהתיאור המדוייק ביותר שלו הוא קלאסי לחלוטין. באוניברסיטת תל אביב יש לי הזדמנות פז כדי לממש חלומות: מצד אחד להכנס מהר למעבדה קיימת ולהתחיל לעסוק בפיסיקה, ומצד שני, לקבל מעבדה חדשה ולקחת חלק בתכנונה ובבנייתה מאפס.

 

כשאני לא באוניברסיטה...אני אוהב לטייל בהרים גבוהים וקרים. בישראל זה טיפה בעייתי. 

 

אם לא הייתי חוקר הייתי...עובד עם חבר בסטרט-אפ שממיר מים לדלק מימן. 

 

פרטי ההתקשרות שלי...טלפון 050-7522264 / אי-מייל: kfir@tauex.tau.ac.il   

סטודנטית לתואר שני במדע והנדסה של חומרים חוקרת פולימרים משני-צורה מבוססי אפוקסי ליישומים בסביבת חלל

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

פרופ' נעם אליעז
פרופ' נעם אליעז

דבי מרגוי, לאחר סיום תואר ראשון בהנדסת פלסטיקה במכללת שנקר ומספר שנות עבודה בתעשייה, התקבלה כתלמידת מחקר למחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) שורק. במקביל התקבלה כסטודנטית לתואר שני במדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב. נושא מחקרה עסק  ב- "פולימרים משני-צורה מבוססי אפוקסי ליישומים בסביבת חלל". פולימרים משני צורה הינם חומרים חכמים בעלי זיכרון צורני. ניתן לעוות אותם לצורה זמנית ולהחזירם לצורתם המקורית בעת חשיפה לתנאים מתאימים.

 

על הפיתוח

המחקר, שבוצע בהנחייתם של ד"ר רונן ורקר ממחלקת סביבת חלל מממ"ג שורק ופרופ' נעם אליעז מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב, התמקד בתכנון פורמולציה מבוססת אפוקסי עם הטמעה של גופי חימום בתוך המטריצה האפוקסית. "למעשה, תכננו צלעות חכמות שעשויות מאפוקסי ובתוכן מעין רשת סיבי פחמן שהיוו גופי חימום, דרכם ניתן להעביר זרם חשמלי וליצור חימום התנגדותי. חימום האפוקסי מאפשר את ריכוך הפולימר ואת היכולת לכופף אותו בזוויות רצויות וקיבועו בצורה חדשה זו לאחר שהוא מתקרר. החימום נשלט על ידי הזרם החשמלי המועבר בסיבי הפחמן. הצלעות הנ"ל יכולות להוות התקן מתקפל ונפרס לכל שימוש רצוי. לדוגמא, הוא יכול להוות התקן פריסה לצלעות אנטנה עתידית ללוויין" מסבירה דבי.

​

בסרטון (הקליקו): מבט צד על פריסה של האקטואטור. תחילה הוא נתון בצורתו המשנית בזמן אפס, בעת העברת מתח בגופי החימום הוא מתחיל להפרס. סימוכין: Margoy et al., Acta Astronautica 178 (2021) 908–919

 

עבודה על מערכות חומריות

במשך כשנה וחצי הם עבדו על שתי מערכות חומריות שכוללות את המטריצה האפוקסית - אחת כללה בתוכה גופי חימום מסוג פחמן והשנייה כללה גופי חימום מסוג ניקל-כרום. הצוות תכנן תבניות ועבד על הרכב הפורמולציה ועל סידור גופי החימום בתוך המטריצה הפולימרית, כשבכל סט חדש של כל מערכת חומרית נבדקה יכולת הפריסה והכפיפה. בתום תהליך הפיתוח של שתי המערכות נבחרה המערכת החומרית עם גופי החימום מסוג פחמן בשל ביצועים טובים יותר.

 

סביבת החלל, בדגש על מסלולים נמוכים (LEO), מאופיינת בהמצאות חמצן אטומי המהווה חומר קורוזיבי המאכל במהירות חומרים אורגניים לא מוגנים. "בשלב השני של המחקר התחלנו להוסיף תוספים משריינים, אשר גורמים להיווצרות שכבת תחמוצת סיליקון פסיבית על פני האקטואטור הננו-מרוכב בעת מגע עם חמצן אטומי. בהמשך, הוצעה שיטה לשליטה בזווית הפריסה של האקטואטורים בתנאים המדמים סביבת חלל על ידי מדידת שינויים בערכי ההתנגדות החשמלית שנוצרו בהם כתוצאה ממאמצים הפועלים על סיבי הפחמן בזוויות כפיפה שונות של האקטואטור. בנוסף, הצענו שיטה לשיפור היעילות האנרגטית של מנגנון פריסת האקטואטורים ע"י ציפוי האקטואטורים בשכבת אלומיניום בעובי ננומטרי, הגורמת לשיפור בשימור החום על ידי החזרים פנימיים של קרינה אינפרה אדומה" ממשיכה דבי להסביר.

 

התקן בעל יכולת תנועה

אקטואטור הינו התקן בעל יכולת תנועה. למעשה, בכל מערכת שבה נדרשת יכולת תנועה ניתן להכניס התקן כזה. ללוויינים יש אילוצי מסה ונפח. לכן, כל המנגנונים המאפשרים תנועה בלוויין צריכים כולם להיות קלי משקל, קטנים/מקופלים ומהימנים בתפקודם.

 

"כיום יש שתי קבוצות של מערכות נפרסות בחלל: המערכות הנפוצות הן מכאניות, בהן נקודות הקיפול מתבססות על מפרקים וצירים מתכתיים שנסגרים באמצעות קפיצים. מערכות אלה כבדות ומגושמות. קבוצה שניה ופחות מקובלת מבוססת על מערכות מתנפחות. מערכות אלה קלות משקל וקומפקטיות באחסון וקיפול, אך מהימנותן לא הוכחה במלואה. גישה נוספת, אותה חקרנו, מבוססת על פולימרים משני צורה המתאפיינים ביחס גבוה של חוזק למשקל, עלות נמוכה ומקדמי התפשטות תרמית נמוכים לעומת מתכות. היתרון במערכת החכמה שתוכננה היא, שניתן לשלוט בזוויות הפריסה תוך שימוש בהספק נמוך. מלבד פולימרים ישנם חומרים חכמים שעשויים ממתכות (לדוגמה, ליישור שיניים באמצעות תיילים אורטודונטיים או הכפיות המתכופפות של אורי גלר), מחומרים קרמיים. בשל היתרונות של הפולימרים לסביבת חלל, בחרנו להתמקד בהם" מוסיפה להסביר דבי.

 

הננו-לוויין של אוניברסיטת תל אביב שוגר לחלל מאתר שיגור בוירג'יניה בתאריך 20 בפברואר 2021. הוא שוקל פחות מ- 2.5 ק"ג ומידותיו 10×10×30 סנטימטרים. הננו-לווין משלים הקפה סביב כדור הארץ מדי 90 דקות. הוא נע כעת בגובה של כ- 400 ק"מ מעל כדור הארץ, במסלול המכונה Low Earth Orbit (LEO). החומר שפותח במסגרת עבודת המסטר נועד לעמוד בסביבת חלל זו.

 

"המערכת שפיתחנו היתה אחת מ- 5 ניסויים ב- TAU-SAT1. ביום חמישי, 8 באפריל, בשעה 19:00 (שעון ישראל) נשלחה מתחנת הבקרה שבפקולטה להנדסה פקודה לננו-לווין לפרוס את האקטואטור. הפריסה התחילה 6 דקות לאחר מתן הפקודה, כמתוכנן, לצורך חימום הדרגתי. האקטואטור שוגר כשהוא מכופף ב- 90 מעלות והתיישר במלואו בגמר הפריסה. חומרה ייעודית שהותקנה על הלווין היתה אחראית להעברת הזרם ולבקרה. גלאים אופטיים על הלווין זיהו את הפריסה" מספרת דבי.

 

פריצת דרך אמיתית

דבי מסבירה על פריצת הדרך האמיתית במחקר: "פריצת הדרך כאן היא, שזוהי הפעם הראשונה שמשוגר מישראל לוויין עם מנגנון פריסה מבוסס פולימר משנה צורה הנשלט מרחוק (קרי, מכדור הארץ). הוגשה בקשת פטנט משותפת לקבוצות בממ"ג שורק ובפקולטה להנדסה. מנגנון הפריסה שפותח יוכל לחסוך בעתיד את הצורך לשגר מתכות כבדות ולשמש לפריסת רכיבים שונים כגון אנטנות ולוחות סולאריים. המערכת שבנינו עשויה להשתלב בעתיד באנטנה של לווין, שתהיה בנויה מהרבה צלעות, כמו צלעות של מטריה (רק בלי הברגים והצירים!). הכוונה היא, כמובן, לבצע פריסה מחוץ ללוויין, ולא בתוך הלוויין כפי שביצענו כאן". 

 

"העובדה, שהאקטואטר שלנו הצליח להיפרס במלואו ובקצב המתוכנן, היא הישג אדיר וגאווה עצומה. זהו המשוב הטוב ביותר שיכולתי לאחל לו. כידוע, גדול המרחק בין הצלחה במעבדה על כדור הארץ להצלחה בזמן אמת בשרות בתנאי חלל. אני שמחה וגאה, שניתנה לי ההזדמנות לבצע מחקר פורץ דרך זה במסגרת המסטר שלי באוניברסיטת תל אביב וממ"ג שורק, בשיתוף פעולה בין-ארגוני, ובהנחיית רונן ונעם" מסכמת דבי.

 

לכתבה במגזין Ynet

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

מחקרים אחרונים

פרופ' עדי אריה, פרופ' וולפגאנג שלייך והדוקטורנט גאורגי גרי רוזנמן
למקד חושך
TAUSAT3
TAUSAT3 שוגר לחלל
ד"ר אינס צוקר ואנדריי איתן רובין
מיקרופלסטיקים בעלי פוטנציאל לספיחה

ASIC Verification Engineer

 

Requirements:

  • BSc in Electrical Engineering
  • Talented and energetic with communication capabilities and the ability to learn fast and work with a variety of interfaces
  • Add a grade transcript to your application

 

« חזרה לכל המשרות

ASIC Validation Engineer

 

Requirements:

  • BSc in Electrical Engineering or Computer Science or equivalent – must
  • Knowledge in Verilog/C
  • Positive attitude, and willingness to learn and develop through advanced and challenging technology

 

- Please write in the subject "for position  3366" 

 

 

 

« חזרה לכל המשרות

סמינר המחלקה להנדסת תעשייה

25 במאי 2021, 14:00 
 
ללא עלות
סמינר המחלקה להנדסת תעשייה

~ Modelling Responses to Privacy-Related Indications
Yefim Shulman is a Ph.D. student at the Department of Industrial Engineering, Tel Aviv University
The lecture will beheldon
Tuesday, May 25, 2021, at 14:00 Via Zoom
~~https://us02web.zoom.us/j/83135087692?pwd=NEJydGJuNVdaQlVEMjdYOERIaWVQUT09

Abstract:
Users’ interactions with online systems (e.g., e-shopping, messaging, creating digital artwork) may result in intended and
unintended disclosure of their or other’s personal information, thereby affecting their privacy and image. Users are
largely un-, or even misinformed about the consequences of their actions. As a result, user control over their privacy is
limited. We argue that user control requires relevant and timely feedback. Hence the study of online privacy control
should deal with the effects of properties of such feedback, taking into account the users’ individual characteristics.
To address this issue systematically, we put forward a conceptual control-theoretic model, describing a user’s control
over a process that entails privacy- and image-related outcomes. The model focuses on decision-making regarding
personal information disclosure as a function of the disclosed information, the context in which the information is
disclosed, the users’ individual characteristics, the indications from the system (notifications), communicating the
possible privacy implications of user actions, and available user controls. The indications are a means of feedback. We
focus on select indication properties, such as notification timing, content, and layout. We account for two categories of
the users’ individual characteristics: privacy-related attitudes (such as privacy risk beliefs, perceptions of control,
information privacy concerns, self-presentation attitudes, and intentions towards behavior) and cognitive factors (such as
individual differences in information processing and momentary affective states). In a series of online experiments, we
investigated the effects of these factors on users’ decisions regarding the disclosure and sharing of personal information.
The results show the prominent role of an interplay between the interaction context, indication properties, information
sensitivity, and individual characteristics. The results improve our understanding of how to inform users’ privacy-related
decisions, bear implications for notification design and information requests, and emphasize the need for further
research.

Bio:
Yefim Shulman is a Ph.D. student at the Department of Industrial Engineering, Tel Aviv University. Yefim has been doing
his Ph.D. as an Early Stage Researcher (ESR) in the “Privacy & Us” Marie Skłodowska Curie Initial Training Network (ITN),
funded within the EC Horizon 2020 framework. Yefims’s work, supervised by Prof. Joachim Meyer, focuses on how to
inform user decision-making regarding actions that are consequential for their online privacy and self-presentation. Yefim
holds a Master’s degree in Business Informatics from the Higher School of Economics (Moscow, 2014), previously having
graduated with a Specialist’s (Crisis Management, 2012) and Bachelor’s (Economics, 2011) degrees from Volgograd State
Technical University.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801