Joint temperature estimation and nonuniformity correction in low-cost infrared cameras - סמינר מחלקה פיסיקלית

סמינר זה יחשב כסמינר שמיעה לתלמידי תואר שני

13 ביולי 2023, 15:00 
Room 011, Kitot Building  
Joint temperature estimation and nonuniformity correction in low-cost infrared cameras - סמינר מחלקה פיסיקלית

 

סמינר זה יחשב כסמינר שמיעה לתלמידי תואר שני—-

 

You are invited to attend a lecture on Thursday, Jul. 13, 2023 ,15:00

 

Room 011, Kitot Building

Zoom https://tau-ac-il.zoom.us/j/87605414407

 

 

Joint temperature estimation and nonuniformity correction in low-cost infrared cameras

 

By:

 

Navot Oz

 

PhD student under the supervision of Prof. David Mendelovic, Prof. Nir Sochen and Dr. Iftach Klapp

 

Abstract

 

                       

Infrared (IR) cameras are used for temperature measurements in various applications, but low-cost microbolometer-based IR cameras suffer from inaccurate and spatially variant nonuniformity, which depends on the ambient temperature of the camera. These limitations reduce the usability and reliability of low-cost IR cameras compared to expensive radiometric cameras.

In this work, we propose two novel methods for improving the temperature accuracy and correcting the nonuniformity of low-cost IR cameras, using only the ambient temperature measured by the camera itself. The first method uses a neural network based on the physical model of the camera that estimates the object's temperature and rectifies the nonuniformity from a single image. The second method is based on a kernel estimation network that combines multiple frames captured by the camera, despite imperfect registration, using a physical image acquisition model and accounts for the ambient temperature.

Both methods achieve significant improvement in performance compared to previous work. The methods were evaluated on real data collected by a low-cost IR camera mounted on a UAV, showing accuracy like scientific radiometric cameras.

 

 

 

DEEP-SUBWAVELENGTH DIRECTION-OF-ARRIVAL DETECTION WITH ENHANCED PERFORMANCE USING TIME MODULATION - סמינר מחלקה פיסיקלית

סמינר זה יחשב כסמינר שמיעה לתלמידי תואר שני

18 ביולי 2023, 15:00 
Room 512, "Tochna" Building, Faculty of Engineering  
DEEP-SUBWAVELENGTH DIRECTION-OF-ARRIVAL DETECTION WITH ENHANCED PERFORMANCE USING TIME MODULATION - סמינר מחלקה פיסיקלית

 

 

You are invited to attend a lecture on Tuesday, July 18th, 2023 15:00

 

Room 512, "Tochna" Building, Faculty of Engineering

 

DEEP-SUBWAVELENGTH DIRECTION-OF-ARRIVAL DETECTION WITH

ENHANCED PERFORMANCE USING TIME MODULATION

 

By:

Tamir Zchut Oskar

MSc student under the supervision of  Dr. Yarden Mazor

Abstract                   

In recent years, the interaction between electromagnetic waves and time-modulated systems has gained interest and research attention. Incorporating temporal variation allows for additional control over the system response, followed by the possibility to go beyond the known abilities of passive systems. Contemporary uses of such systems include aviation and military radars. In this work, we study the physical mechanisms that allow sensitivity enhancement of a time-modulated 2D dimer, for deep-subwavelength Direction of Arrival (DoA) sensing. Our 2D dimer is constructed from two infinite wires with periodic loading,
and the temporal modulation is achieved by incorporating a time-modulated capacitor as part of the periodic loading impedance. We formulate the scattering problem from the 2D dimer using an analytical model for the scattering from a single loaded wire. Then, we define a performance metric to facilitate a quantitative discussion of the sensitivity. We explore physical phenomena which cause the sensitivity enhancement and identify three separate operation regimes, each dominated by a specific physical mechanism: frequency conversion, which translates the incident wave to a resonance frequency; High-frequency sensitivity ripples; and parametric amplification. We study the high harmonies generated in the dimer wires and the information that can be retrieved from them. The energy that is received and scattered from the system is calculated, giving us a better understanding of the physical interactions in the system, and allowing us to study the frequency conversion efficiency. We demonstrate the difference in working in different fundamental frequencies and the energy balance as a function of the DoA. We show that time modulation allows for a new degree of freedom which can be used to optimize the sensor for a wide range of
frequencies, allowing wide-band operation.

 

מפגש ייעוץ מקוון לתואר ראשון בהנדסת חשמל

24 ביולי 2023, 14:00 
Zoom  
מפגש ייעוץ מקוון לתואר ראשון בהנדסת חשמל

מפגש ייעוץ מקוון לתואר ראשון בהנדסת חשמל

 

כדי לפתור בעיות ממשיות בעולם צריך ללמוד הנדסה אחרת, כזו שקשובה לרוח הזמן ולאנשים.

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מזמינה אותך למפגש ייעוץ בזום לתואר ראשון בהנדסת חשמל.

אם יצר היזמות בוער בך ויש לך אהבה למציאת פתרונות חדשניים, זה המקום בשבילך.
הפקולטה להנדסה מדורגת במקום ה-5 בדירוג היזמות העולמי היוקרתי STARTUP GENOME לשנת 2021 ובמקום ה-8 בעולם והראשון מחוץ לארה"ב במדד היזמים הבינלאומי '’PitchBook”.

נתראה במפגש ב- 24.7!

לפרטים והרשמה לחצו כאן

 

במסגרת תחרות בינלאומית בתחום הביולוגיה הסינתטית, קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב מבצעת מחקר חדשני שצפוי להיות בעל השפעה גדולה על תעשיית הביוטכנולוגיה בפרט והמחקר בכלל. לצד העבודה על הפרויקט, הקבוצה שמה לדגש לקדם ולהנגיש את התחום בקרב תלמידי תיכון בארץ ולכן יסדה תחרות בין תלמידים המתעניינים בחדשנות וביזמות בביולוגיה.

 

קבוצת ה-iGEM של אוניברסיטת תל אביב מורכבת  כמו בכל שנה  מסטודנטים המגיעים מרקעים אקדמיים שונים, שקיבלו אפשרות לפעול יחדיו כדי לבצע מחקר בתחום הביולוגיה הסינתטית. השנה הצוות, בהדרכתו של פרופסור תמיר טולר, מפתח שיטות חדשניות שיאפשרו לראשונה כיול מדויק של  הכמות של מולקולות דנ"א קטנות הנקראות פלסמידים בתא. כיוון שפלסמידים מהווים חלק אינטגרלי במחקרים ביו-רפואיים באקדמיה ובתעשייה, הפרויקט יתרום בין השאר ליצירה יעילה של תרופות ונוגדנים, ליצירה יעילה של מזון בתעשיית הפוד-טק, ולמחקר בסיסי ויישומי בכל תחומי מדעי החיים וההנדסה.

 כדי להבין את הצורך בכיול פלסמידים, ניתן לחשוב על האנלוגיה הבאה: התא שמאחסן את הפלסמיד הוא למעשה המפעל בו מיוצר התוצר הרצוי(תרופה, חלבון, כימיקל וכו..), והפלסמיד הוא המשאית שמשנעת את התוצר אל היעד שלו. קל להבין שכמות גבוהה מידי של משאיות תהווה נטל על המפעל, שישלם לחינם עבור משאיות שעומדות ריקות. מנגד, כמות נמוכה מידי של משאיות תביא להגבלה בהפצת התוצר. באופן דומה כך גם הפלסמידים תלויים במשאבים העומדים לרשות התא המאכסן שלהם, ולכן יש צורך בלמצוא את כמות הפלסמידים האופטימלית, שאינה גבוהה מידי ואינה נמוכה מידי. הצוות השנה מפתח מנוע חישובי שיאפשר לתכנן פלסמיד בעל מספר עותקים אופטימלי בהתאם לצרכי המשתמש. הנבחרת תציג את תוצאות המחקר שלהם בכנס הגדול של התחרות שיערך בפריז, צרפת בנובמבר השנה.

 

תמונה 1: (1) אילוסטרציה של פלסמידים לצד הגנום הכרומוזומלי של החיידק המאחסן אותם. (2) עקומה המתארת את הקשר בין כמות התעתיקים של הפלסמיד לבין רמות ביטוי החלבון המקודד על הפלסמיד. (3)  ממשק המשתמש עבור התוכנה אותה קבוצת ה-iGEM מפתחת. (4) אחד מהפלטים של התוכנה יהיה מפה של הפלסמיד המהונדס.

 

מטרת העל של התחרות היא העלאת המודעות ושיפור ההבנה של הקהילה המדעית בפרט והציבור הרחב בכלל בכל הקשור לביולוגיה סינתטית. לכן, קבוצת הסטודנטים מתל אביב פתחה במיזם של תחרות ארצית בתחום הביולוגיה הסינתטית בשם ISRA-GEM. למיזם שתי מטרות מרכזיות: לעניין ולסקרן תלמידי תיכון בכל רחבי המדינה בנושאים הקשורים למחקר ביולוגי והנדסה. ובנוסף, לשים דגש על חשיבותה של הביולוגיה הסינתטית וכיצד היא יכולה לסייע  למין האנושי. כדי להתמודד על מקום בגמר,  הגישו הקבוצות המשתתפות  סרטון קצר בו הם מציגים את עצמם, את הבעיה שבחרו ואת הפתרון שמצאו לה. הקבוצות שהכינו את הסרטונים שענו בצורה הכי טובה על הדרישות עלו לגמר. הגמר של התחרות התקיים ב-27.06 בשטחי האוניברסיטה. בגמר השתתפו 6 קבוצות, אשר נבחרו מתוך עשרות קבוצות מכל רחבי הארץ, שהתמודדו על הזכות להשתתף בתחרות. תלמידי התיכון התחרו בקבוצות של עד 10 תלמידים, עם חבריהם לכיתה, וביחד הם בחנו בעיות אמיתיות מעולמות הביוטק, חקרו את הרקע המדעי שדרוש להבנת הבעיה וגיבשו ביחד פתרון שמשתמש בכלים חדשניים מעולם הביולוגיה הסינתטית אליהם נחשפו דרך סרטונים שצולמו ונערכו ע"י קבוצת ה-iGEM. באירוע הגמר, התלמידים נעזרו בחברי הקבוצה על מנת לפתח את הרעיון ולהכין אותו להצגה מול פאנל השופטים המגיעים מרקעים שונים- פרופ' אביגדור אלדר, ביה"ס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן ע"ש שמוניס  פרופ' אמריטוס יוסף יעקב שחם, ביה"ס להנדסת חשמל,  ד"ר נטע אגמון, מומחיות לביולוגיה סינתטית בחברת Alagene, ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה במשרד החינוך. באירוע הגמר ניצחה

תמונה 2: חברי נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב: פרופ' תמיר טולר, מתן ארבל, תום בורנשטין, צליל אבידן, ים טאואשי, דביר בן דב, אלמוג בוארון, עמית קשי, עפרי תפילין, שני לביא, דוד חג'ג', רינת סבן, עדן דותן, אייל בליאכמן וחן אגסי.

 

קבוצת התלמידים מבית הספר הרטמן בירושלים, אשר הציגה את הרעיון המקורי לפתח "סופר-אורגניזם" המסוגל לפרק פלסטיק. הקבוצה הראתה הבנה מעמיקה בכלים שונים בביולוגיה הסינתטית והציגה את הרעיון שלה בצורה ברורה ומעניינת והצליחה לענות על כלל השאלות שהופנו אליה ע"י פאנל השופטים. לכבוד זכייתם, הקבוצה הוזמנה לסיור במעבדות המחקר של חברת Alagene.

 

המימון של המיזם ברובו מתבסס על תרומות של גופים שונים מהתעשייה והאקדמיה. התרומות נחוצות להמשך פעילות המיזם. ניתן לתרום לנבחרת שלנו בלינק הזה.

תמונה 3: הזוכים בתחרות ISRA-GEM: נורית שושני, יותם בן נעים, אור אזריאל, טליה דוקופסקי עם חלק מחברי נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב.

The future of hi-tech - Is Israel’s ‘innovation industry’ in the hands of young engineers?

תקופת בחינות בפקולטה להנדסה

FUN אחרי מבחן - מפגשי התאווררות אחרי הבחינה

 

מחר! 5/7/23

ראשון 9/7/23

שני 10/7/23

שני 17/7/23

 

אנחנו מזמינות אתכם להגיע אחרי המבחן כדי להתאוורר, לעבד את חווית המבחן ולחשוב ביחד קדימה

המפגשים יתקיימו בשעות 12:00-14:00 בספריית מדעים מדוייקים והנדסה - קומה עליונה, חדר 104 - צמוד לחדר השקוף

 

אין צורך להירשם - פשוט להגיע!

*המפגש פתוח לסטודנטים מכל החוגים בפקולטה להנדסה*

מחכות לכן, מאיס והדס - יועצות הפקולטה להנדסה

ד"ר עילי ביסטריץ

דר' עילי ביסטריץ

ilay
למידע נוסף על עילי ביסטריץ
 

Using MRI to probe inside the broken heart

02 ביולי 2023, 16:00 
zoom  
Using MRI to probe inside the broken heart

Using MRI to probe inside the broken heart

Using MRI to probe inside the broken heart

Prof. Moriel Vandsburger

Department of Bioengineering, U.C. Berkeley, Berkeley, CA, USA

Time: Sunday July 2, 2023 16:00 Israel Time

 

 

Abstract

Emerging treatments for heart failure including gene therapy and reparative cell therapy seek to improve cardiac function or replace lost myocardium via targeting of genetic, cellular, and tissue scale mechanisms. Within clinical settings, imaging modalities including cardiac magnetic resonance imaging (MRI) are used to assess the subsequent impact on global ventricular structure and function, and changes in dense scar tissue. Although such measurements can be performed non-invasively and serially, the macro-level imaging measurements derived from such scans reflect the aggregate effects of changes at the molecular, cellular and tissue levels. Subsequently, when promising therapies fail to demonstrate efficacy, the source of failure often remains unknown. The absence of suitable imaging methodologies represents a fundamental barrier to further development of such treatments. In our lab we utilize a first principles approach to unify changes in myocardial MRI physics properties with advanced pulse sequence design and analysis in order to transform cardiac MRI into a multi-scale molecular imaging tool for unmet needs in cardiology. Using a process of chemical exchange saturation transfer (CEST) we have designed pre-clinical methods to quantify gene transfer following adeno associated viral gene therapy, and to longitudinally quantify cell survival/proliferation following intra-myocardial implantation in mouse models of regenerative cell therapy. In addition, cardiac CEST approaches for imaging of myocardial creatine levels and endogenous contrast fibrosis imaging have been translated to clinical application in obese adults and renal failure patients on routine hemodialysis. When integrated, these approaches can enable serially non-invasive and multi-scale analysis from the level of gene expression up to whole organ function in the failing or healing heart.

 

Bio

Moriel Vandsburger, PhD is the Timothy and Karen Guertin Chair in Bioengineering at the University of California, Berkeley. His lab is focused on developing novel molecular MRI and analytical tools to quantify integrative physiology in mice and humans. The primary focus is on non-ischemic cardiovascular, renal, and musculoskeletal diseases and their interfaces with gene and cell therapies. He is a father to the two most amazing girls in the United States, an avid farmer, outdoorsman, woodworker, and cook. Moriel completed his postdoctoral training with Michal Neeman at the Weizmann Institute between 2010-2013 and would give anything for Sabich Chernihovsky to reopen (sorry Oved, theirs was better).

 

Zoom meeting details

Time: Jul 2, 2023 04:00 PM Israel Time | 09:00 AM EST | 6:00 AM PDT

https://tau-ac-il.zoom.us/j/7619474829

Meeting ID: 761 947 4829

מפגש מקוון למתעניינים ומתעניינות במדעים דיגיטליים להיי-טק

בואו להכיר את סגל התוכנית ולשמוע על תוכנית הלימודים

18 ביולי 2023, 17:00 
 
מפגש מקוון למתעניינים ומתעניינות במדעים דיגיטליים להיי-טק

רוצה להתחיל ללמוד אבל פספסת את היום הפתוח?

מרגישה שאת צריכה עוד מידע לפני שנרשמת?

אל דאגה, אנחנו כאן בשבילך!

ביום שלישי 18.7.23 בשעה 17:00 נקיים מפגש מקוון ובו סגל התוכנית יסביר על תוכנית הלימודים ותנאי הקבלה, ועל מה אפשר לעשות עם התואר בחוץ.

יהיה כמובן זמן לשאלות, שיח עם סטודנטים וסטודנטיות של התוכנית, וגם הזדמנות לשמוע על שילוב מרתק עם החוג למדע המדינה.

לרישום וקבלת קישור למפגש

תודה למאות המבקרים שהגיעו להתרגש, להתפעל ולצפות בתוצרים של המוחות הכי מבריקים של אוניברסיטת תל אביב. אזהרה: תחזיקו את הלסתות כי הפרויקטיים שתראו הולכים להפיל לכם.ן אותה!

בין התאריכים 21-27 ליוני התקיימו ימי הפרוייקטים של המחלקות ובתי הספר השונים בפקולטה להנדסה. רגע לפני שנצלול לפרוייקטים. נתחיל מהסוף ונגלה לכם שהיה מדהים! בכל פעם שחשבנו שכבר ראינו הכל, הסטודנטים והסטודנטיות שלנו הראו לנו שזו רק ההתחלה. אז מה היה לנו?! מערכת המתמללת אותות לדיבור עבור אילמים, מלונה חכמה שדואגת למלא את קערת האוכל והשתייה של חיית המחמד האהובה עליך רגע לפני הנביחות, דאון שיטוס למאדים, מערכת מצילת חיים למילוי מזרקים באירוע רב נפגעים, ייעול תהליכים רפואיים החל מזיהוי מצבי אפתיה בקרב ילדים ועד לשיפור תהליך האבלציה. מוכנים לצלול לעתיד?!

 

המחלקה להנדסה ביו רפואית 20.06.23
 

את שבוע הפרוייקטים פתחה המחלקה המהווה גשר בין עולם ההנדסה לעולם הרפואה. הפרויקטים שתראו דורשים הבנה של מערכות ביולוגיות לצד הבנה עמוקה בתחומי ההנדסה השונים. אין ספק כי כל פרויקט דורש כתבה משל עצמו, אנחנו בחרנו להעניק לכם הצצה קטנה. במסגרת יום הפרוייקטים של הנדסה ביו רפואית התקיימה תחרות על הפרוייקט המצטיין. את הפרס לקח אריה גלוטין. הפרויקט של אריה מתמקד בתהליך האבלציה (צריבה). בפרויקט אריה עוזר לייעל משמעותית את ההליך על ידי "ניקוי" רעשי הרקע המלווים את התהליך כיום ופוגמים באיכותו. הפרויקט של אריה מאפשר לדייק את ההליך ולשפר משמעותית את איכות ההליך.  

העומס והצפיפות בבתי החולים לא חדשה לנו, אבל אין צורך להרחיק לכת וניתן לחשוב אפילו על המרפאה הקרובה לביתכם. בשונה מלחכות לסופר או במוסך, כאן מדובר באנשים, במקרה זה ילדים, הזקוקים לטיפול רפואי. עכשיו תדמיינו לכם שתהיה מערכת שיודעת לזהות בין עשרות הילדים.ות שנמצאים במרפאה מתי כדי לטפל במישהו.י בדחיפות יותר מהשאר כיוון שיש כאן מצב של אפתיות וחוסר תגובה שיכול להעיד על דבר חמור יותר שיש לבדוק בדחיפות. זה בדיוק מה שיובל דהן ומיטל גולץ רוצות לטפל בו. בפרויקט הן מציגות פיתוח שנועד לזהות מצבי אפתיה בקרב ילדים ברגעים הקריטיים ביותר, יובל ומיטל מספרות על כך כי הפרויקט נועד להוות קו ראשון לזיהוי מצבים קריטיים אפילו לפני הרופאים.ות! לזה אנחנו קוראים עתיד!

יובל ארגואטי יצר מקל הליכה שגם אנחנו היינו רוצים! מקל הליכה אמרנו? ממש לא רק! בפרויקט יובל ביקש לשנות את הסטיגמה הלא מחמיאה שיש למקלות הליכה. הפרויקט נוצר מהיכרות אישית עם הנושא כאשר סבו מעד וכתוצאה מכך הוא גם נפצע, כל זאת מכיוון שהתבייש להתהלך עם מקל הליכה. אז איך יוצרים מקל הליכה שכולנו נרצה ללכת איתו? הפתרון של יובל היה להפוך את המקל להרבה יותר מרק מקל הליכה. מקל סלפי – יש. סגוואי – יש. כלי נגינה – יש! (לנו יש הרבה שבפעם הבא שנפגוש את יובל, אולי כבר יהיה ניתן לעוף איתו).

 
 
בית הספר להנדסה מכנית 21.06.23
 

הבאים להציג את תוצריהם.ן היו הסטודנטים והסטודנטיות של בית הספר להנדסה מכנית אשר הציגו פרוייקטים פורצי דרך ביצירתיות, נחישות ומקוריות שלהם! היריעה קצרה מלספר על כל הפרויקטים הנהדרים שהוצגו שם - אז אנחנו נדאג לאוצרות. ניתן היה לראות פיתוחים שנעו בטווח רחב של שימושים. ממשגר לדאון על מאדים ועד לרחפן כיבוי אש. בחרנו לכם את טופ של הטופ.

הפרויקט הראשון הוא המיזם של מאיה ברק ויערה רוזנברג. הסטודנטיות ביקשו לבצע פרויקט הנדסי אך עם דגש על היותו פרויקט משמעותי. בעזרת רכז הפרויקטים דני ברקו, יצרו מאיה ויערה את  Click N Fill את התהליך החלו בחקירה ופגישות עם שירותי רפואה דחופה, מה שהוביל אותן לזהות את הצורך בייעול פריסת צוותי רפואה בעת אירוע רב נפגעים. שתבינו, כיום על מנת להעניק טיפול לאנשים החווים אירוע לבבי נדרש הצוות הרפואי להגיע למקום האירוע ולהתחיל בהכנת מזרקים ותמיסות הנועדו לטיפול בחולה, אך הזמן דחוק והמלאכה רבה. הסטודנטיות החליטו לתכנן ולבנות מערכת אוטומטית שבעזרת לחיצת כפתור פשוטה שואבת את התמיסות הנדרשות, במינונים הנדרשים ומכינות מזרקים מתאימים לטיפול, הדבר יכול להתבצע באמבולנס בדרך לחולה, בעת מתן האבחנה על ידי צוותים אחרים. מישהו אמר חיסכון זמן שמציל חיים!?    

על סימולטור הנהיגה המטורף שבנו רונן סיגל ,ירדן טל, הדר בן דוד ודניאל טקץ כבר שמעתם? אז במילה: חוויה. ובכמה: מה יותר טוב מאשר לאמן צוותי פורמולה 1 על סימולטור שיכול לדמות את מסלול הנסיעה ואת הכוחות שמרגיש הנהג. הסימולטור נע תוך כדי המשחק ונותן תחושה אמיתית שהנהג נוהג ברכב מירוץ פורמולה 1. הפרויקט יוכל לשמש את נהגי הפורמולה שלנו באוניברסיטת תל אביב שעושים פרויקטים במהלך השנה כדי לתכנן ולבנות רכב פורמולה חשמלי שיתחרה בעתיד בחו"ל!

סוף שבוע באירופה זה נחמד, גם לחופשה קצרה (או שלא?) בארה"ב לא היינו מתנגדים, אבל טיסה למאדים זה כבר מספר רמות מעל. על הרעיון חשב הרמן סיומוב. למרות שיש שיאמרו שמדובר ברעיון מעט יומרני, הדבר לא עצר בעד הרמן, להפך! הרמן רתם לטובת הפרויקט את דורון לורד, חיה רויטמן מושקין ודור סליקטר שביחד החלו בתכנון ובנייה של דאון שיטוס במאדים ויסרוק את תנאי השטח שם. הדרך לא הייתה פשוטה, הסטודנטים התמודדו עם הרבה מידע אותו היו צריכים לעבד, כוח המשיכה במאדים ששונה מאוד מכדה"א תנאי הקרקע השונים, איך עוגנים את המשגר בקרקע של מאדים ועוד. לבסוף הסטודנטים בנו מערכת שיגור לדאון והציגו אותה בתערוכה. בקיצור, מתי הטיסה הבאה?

 
 
המחלקה להנדסת תעשייה 26.06.23
 

סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשייה הציגו פרויקטים מרשימים שנעו במגוון רחב של נושאים ודיסיפלינות  המשותף לכולם הוא התייעלות הארגונית של עשרות ומאות אחוזים בתפוקה, חיסכון אדיר של כוח אדם שמתורגם בסופו של יום לסכומים לא מבוטלים של כסף שניתן לנתב עבור שימושים נכונים יותר.   

הפרויקט הראשון שתפס את תשומת ליבנו הוא הפרויקט של מאיה חן, בר אמיר ואסיל קרדחג'י. הסטודנטים.יות בחרו להתמקד בייעול תהליכים בדואר ישראל. ובואו נודה באמת, יש לא מעט תהלכים שזקוקים למייק-אובר רציני. אז על מנת לדייק את ההליך, התמקדו הסטודנטים.יות בהליך אחד לפרויקט ובחרו בפעולה הרביעית בשכיחותה בסניפי דואר ישראל: משיכת מזומנים. המטרות שהסטודנטים.יות שמו לעצמם.ן למטרה הן: שיפור שביעות רצונו של הלקוח, הגדלת רווחי דואר ישראל והקטנת הזמן עבודת האשנבאי. אך איך הם עשו זאת אתם שואלים?! באמצעות ניתוח תהליכים בנקאיים, ביצוע תצפיות בסניפי הדואר (כן כן!), איסוף נתונים אודות מאפייני הלקוחות וזיהוי הבעיות שמונעות מהדואר יעיל, נעים ובעיקר מהיר. הצליחו הסטודנטים.יות לחסוך כ-600 דקות עבודה אשר מתורגם לחיסכון של כ-800 אלף ש"ח ורווח פוטנציאלי נוסף של כמיליון שקלים. אנחנו נשארנו פעורי פה!  

הפרויקט הבא שממש רצינו לספר לכם עליו הוא הפרויקט של אביב אבינועם, טל יעקב ודקל קרקסוני והוא מתמקד בשיפור תהליך שחרור מטופלות מבית החולים ליס ליולדות ונשים. בפרויקט התבקשו הסטודנטים.יות לייעל את תהליך השחרור כאשר איכות הטיפול אינה נפגעת ומשך הטיפול שנקבע, אכן תואם לצרכי היולדת. הבעיה העיקרית שליוותה את הקבוצה היא רמת ביקוש גבוהה בזמן שישנן 28 מיטות בלבד. נשמע קשוח? לא עבור הסטודנטים.יות שלנו. בתהליך מורכב ביצעו חברי.ות הקבוצה עיבוד וניתוח נתונים שהתקבלו מצוות ה-IT של בית החולים. באמצעות בניית מודל המבוסס על SARIMA ובנוסף על בניית מודל קבלת החלטות. הצליחו לצמצם את כמות טעויות בשחרור בכ-55% לצמצם את טווח החיזוי ההגעות לכדי 30%. משמע, המיטות מנוצלות באופן האופטימלי ביותר, איכות הטיפול עולה כיוון שהנשים מקבלות את משך השהות שמתאימה להן באופן אישי, כל אלו כמובן תורמים לזמינות המיטות ובכך מקצרות את אורך ההמתנה לקבלת מיטה בבית החולים. נשמע כמו ווין ווין לכולם.ן?  מזל טוב!     

הפרויקט הבא מתמקד בבעיה קרובה לליבנו: תחבורה ציבורית בישראל. אורון רחמים, בת אל ועקנין ויונתן מלמדובסקי ביקשו לשים סוף או לפחות להראות לרכבת איך עושים את זה טוב יותר. בפרויקט התמקדו השלושה בצמצום זמן תיקון ברכבות בחברת SIEMENS . האופן בו הסטודנטים.יות תקפו את הבעיה הייתה באמצעות ניתוח נתונים, אפיון ועיצוב מערכת מידע ויצרו מערכת מומחה לניהול ופתרון בעיות טכניות ברכבת. מה מיוחד במערכת אתם שואלים? אז ככה: המערכת מכילה מאגר מידע המתעדכן ובכך נוצר ארכיון תקלות המנתב את הטכנאי ועוזר לו להבין את הבעיה על סמך תקלות קודמות שהוזמנו. כמובן שהמערכת מסונכרנת עם שאר הטכנאים ומאפשר שימוש חכם במידע. ואם שאלתם את עצמך.ן עד כמה זה משמעותי? צמצום של כ-30% בזמן תיקון הרכבת נשמע לנו כמו חתיכת שיפור בעל השפעה חיובית על תדירותן של הרכבות. לסיכום היום המופלא הזה, נהנו הסטודנטים.יות מפאנל בוגרים סופר מוצלחים שהשתלבו בתפקידי מפתח בתעשייה והגיעו לחלוק מניסיונם.ן  ולהשיב על שאלות הבוגרים.ת.   

 
 
בית הספר להנדסת חשמל 27.06.23
 

כבר כשחשבנו שראינו הכל, הסטודנטים והסטודנטיות של הנדסת חשמל הראו לנו שזה ממש לא המקרה! יום הפרוייקטים של הנדסת חשמל בחסות חברת INTEL ישראל היה בהחלט בלתי נשכח. היום החל בברכות של ראש בית הספר להנדסת חשמל – פרופ' רמי זמיר, וראש התוכנית פרופ' עפר עמרני וכן של אסף גורביץ' ראש צוות מחקר ופיתוח בחברת אינטל. מיד לאחר מכן התקיימה התערוכה אשר אליה הגיעו אורחים רבים מחברות שונות בתעשייה, ביניהן: INTEL, APPLE, IAI, MOTOROLA, NOVA, NVIDIA, IBM, MARVELL, WESTERNDIGITAL, MERCEDES, SYSTAMICS ועוד. האורחים, הן מהתעשייה והן מהאקדמיה, גם שפטו בתערוכה ובחרו את שלושת הפרוייקטים המצטיינים.

אז בואו ניגש הישר אל הזוכה במקום הראשון: ניבה פולק שרת עם הפרויקט RTL Auto-generation. הפרויקט עוסק בכתיבת מספר סוגים של קוד RTL באופן אוטומטי מתוך Machine Readable Spec. ניבה כתבה סקריפטים בשפת פייתון המחלצים את המידע הרצוי מתוך מאגר הנתונים הנ"ל, ממיינים את המידע שחולץ ומדפיסים אותו בתצורת SystemVerilog (בהתאם לסוג הקובץ). המטרה היא להעביר את כתיבת הקבצים האלה, שעד כה נכתבו ידנית על ידי מהנדסים, לכתיבה אוטומטית מתוך הSpec. אין לנו ספק שאנחנו עוד נשמע על ניבה!

הפרויקט זיהוי דיבור שקט של מאור חן ועמרי דן שהגיע למקום השני והמכובד. הפרויקט מבקש לתת פתרון עבור אילמים. איך אתם שואלים? מערכת לזיהוי דיבור שקט הינה מערכת המסוגלת לחוש תנודות בשרירי הפנים באמצעות חיישנים פיזואלקטריים ולתרגם אותן למילה מדוברת בשפה האנגלית תוך שימוש במודל למידה עמוקה.המערכת הינה מערכת אלחוטית ונוחה ללבישה שנועדה לשיפור איכות החיים של אוכלוסיית האילמים. המערכת מאפשרת שידור המידע למחשב בעזרת Bluetooth (BLE) לטובת עיבוד האותות וסיווגם למילים השונות.

אל המקום השלישי הגיע הפרויקט Laser Calibration של אלמוג אשר ובר זהבי. מטרתו של הפרויקט היא לבצע קליברציה (איפוס ודיוק כלי מדידה; כיול) של קרן לייזר הן מבחינת המיקום המרחבי והן מבחינת זווית הפגיעה, באמצעות תמונות פיזורים של הקרן תוך שימוש במודל למידה עמוקה ובאמצעות מערכת אוטומטית המופעלת ע"י תקשורת בין ראסברי-פאי לארדואינו ומנועי צעד.

עם בחירת הזוכים התקיימה הרצאה מרתקת בנושא: "איך מביאים בינה מלאכותית לכל מקום בעולם" אשר הועברה על ידי גיא טמיר, אוונגליס טכנולוגיה ודירקטור בארגון התוכנה והטכנולוגיות של אינטל.

את התערוכה סיכם פרופ' נעם אליעז, דקאן הפקולטה להנדסה, אשר חילק את הפרסים, מתנת אינטל, לשלושת הפרויקטים המצטיינים.

אנחנו חושבים שאפשר לסכם את שבוע הפרויקטים 2023 בתור הצלחה מסחררת. הפרויקטים שנראו בימים אלו הראו לנו כמה מגוון עולם ההנדסה, כמה מקום יש לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו להמציא, לשנות, להוביל ולפרוץ גבולות של המוכר וגם מה שעוד לא. מחכים לשמוע עליכם.ן גדולות ולראות אתכם.ן חוזרים אלינו לתארים מתקדמים. כי מי אמר שהלמידה נגמרת? תודה לכל הבוגרים והבוגרות המוכשרים ומוכשרות שלנו, תודה לסגל האקדמי, לסגל המנהלי, ובקיצור, תודה לכל מי שלקח חלק בשבוע המרגש הזה!

נתראה בימי הפרוייקטים של 2024! 

 

מישהו.י אמר.ה תמונות? לחצו כאן לצפייה בכל התמונות

 

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801