לראשונה בישראל: הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מתחילה ללמד לימודי "מאסטר-טראק"

05 מרץ 2021
מאסטר-טראק
ללמוד מאסטר-טראק בהנדסה באוניברסיטת תל אביב

המערכת האקדמית מתאימה את עצמה למציאות המשתנה: אוניברסיטת תל אביב תחל ללמד בימים הקרובים (פתיחת סמסטר ב') לראשונה בישראל לימודי "מאסטר-טראק" (מקבצים של אשכולות קורסים אקדמיים) במסגרת בתי הספר השונים בפקולטה להנדסה. בשלב ראשון מוצעים לסטודנטים 4 מסלולי לימוד:

  • אינטליגנציה מלאכותית (AI)
  • עיבוד אותות ותמונות
  • מדע הנתונים (BIG DATA) 
  • רובוטיקה

 

תוכניות ה"מאסטר-טראק" מיועדות לבוגרי תואר ראשון, בין היתר עובדים בתעשייה, אשר מעוניינים ללמוד הקבצים מובנים של קורסים אקדמיים שיקנו להם פיתוח מקצועי עדכני, רלוונטי וממוקד, כמו גם העשרת הידע. תוכניות המאסטר-טראק הן בהיקף של כרבע עד שליש מתואר אקדמי שני (כ- 8 עד 12 נ"ז). סטודנטים שיעמדו בדרישות האקדמיות, עם ממוצע ציונים של לפחות 75 , יהיו זכאים לתעודה מטעם האוניברסיטה.

 

באוניברסיטת תל אביב מסבירים שתכניות המאסטר-טראק תואמות את עקרונות הלמידה לאורך החיים - lifelong learning – והם מהווים כלי חשוב בהכשרה המקצועית הנדרשת ע"י התעשייה בכלל, ולצורך הפיתוח האישי והמקצועי של אנשי ההיי-טק בפרט. כך למשל, מהנדסים שלמדו הנדסת חשמל לפני עשור לא נחשפו לתחומים כמו למידת מכונה, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ונתוני עתק (Big Data). כעת, תיפתח בפני מהנדסים כאלו אפשרות לחזור לאוניברסיטה להשתלמות קצרה בלימוד מספר קורסים ממוקדים בנושאים הנדרשים להם בכדי להישאר עדכניים ורלוונטיים".

 

רקטור אוניברסיטת תל אביב, פרופ' מרק שטייף: "מדובר בבשורה אמיתית עבור המערכת האקדמית והתעשייה שבזכות ה"מאסטר-טראק" תשתבח בעובדים טובים ומיומנים יותר. השנים האחרונות מתאפיינות בשינויים דרמטיים בשוק העבודה הגלובאלי. מקצועות מסורתיים הולכים ונעלמים, ובמקומם מתפתחים תחומי עיסוק חדשים, שדורשים מיומנות גבוהה והכשרה רב-תחומית. שינויים אלו מחייבים גם את המערכת האקדמית לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי לאפשר את ההכשרה המקצועית, העדכנית והמתאימה ביותר לצרכי התעשייה והמשק. היכולת של האוניברסיטה לשלב מחקר מתקדם ופורץ דרך, יחד עם הוראה חדשנית וכלים דיגיטליים מתקדמים, מאפשרים לה לתת מענה לצרכים שונים של סטודנטים ולעשות זאת בדרכים מגוונות תוך שמירה על האיכות והרמה האקדמית".

 

פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב: "זוהי מהפכה אמיתית. בעוד שבעולם הישן רוב המועסקים התמידו בקריירה מקצועית אחת, כיום אנשים מחליפים מקומות תעסוקה וקריירות בתדירות גבוהה, ולצד הגיוון בתחומי עיסוק שונים, העובדים נדרשים להתעדכן כל הזמן בחידושים ובפיתוחים המקצועיים השונים בכל תחום. מבחינה זו מדובר ב- WIN-WIN קלאסי, שכן מהמאסטר-טראק ייהנו הסטודנטים והסטודנטיות, המעסיקים וגם האוניברסיטה: האוניברסיטה פותחת את שעריה לאנשי התעשייה שיחזרו לאקדמיה לצורך הכשרה עדכנית ורלוונטית, התעשייה משתבחת בכוח אדם מיומן וטוב יותר, ובהמשך האוניברסיטה תהנה גם מאלה שימשיכו וישלימו לימודים לתואר שני ".

 

מוסיף פרופ' דוד מנדלוביץ, מיוזמי התוכנית: "בפיתוח תכנית המאסטר-טראק נשמרו שני עקרונות חשובים: עקרון המודולריות שמאפשר בצבירה של מספר מסלולי מאסטר-טראק להשלים תואר שני מלא ויוקרתי מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, וכן שכל מסלולי המאסטר-טראק המוצעים פותחו ביחד עם התעשיות הרלבנטיות ומעניקים למשתתפי המסלול את כלי העבודה המיטביים להתמודדות עם אתגרי המחר. התוכנית משנה לחלוטין את תפיסת האוניברסיטה בעיני התלמיד והתעשייה בה הוא עובד ומייצרת מצב בו האקדמיה הופכת להיות שותפה פעילה לקידומם של אנשי ההייטק, להכשרתם המתמשכת ולחשיפתם לאופקים טכנולוגיים עתידיים."

 

הבלוגר שעוסק בחדשנות וטכנולוגיה בחר ללמוד מדעים דיגיטליים להיי-טק בפקולטה להנדסה

על התוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק שמענו רבות בזמן האחרון - תוכנית שנפתחה במטרה להכשיר סטודנטים וסטודנטיות בעלי נתונים אישיים גבוהים לטובת תעשיית ההיי-טק, החווה מחסור לאומי בעובדות ועובדים איכותיים. את הסטודנטים.יות שהשתלבו בתוכנית טרם יצא לנו להכיר ולשמוע ממקור ראשון על הלימודים, איך הם תורמים להם מבחינת תעסוקה, חשיבה וחוויות. קבלו את פז כגן - סטודנט שנה ראשונה, בעל מוטיבציה גבוהה שמצא כי הרב-תחומיות בתוכנית מאפשרת לו גמישות מחשבתית וראייה רחבה יותר, נוסף ליכולות הטכנולוגיות שהוא רוכש בתכנית.  

 

נעים מאוד - אני פז כגן סטודנט שנה א' בתוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק וניהול

 

למה בחרת דווקא במסלול ובשילוב הזה? איך אתה חושב שזה יועיל לך בעולם מחוץ ללימודים?

בחרתי במסלול הלימוד מדעים דיגיטליים להיי-טק בשילוב עם ניהול כי אני מאמין בכוחה האדיר של רב-תחומיות - עולם ההנדסה והמדעים תמיד ריתק אותי ואני מאמין שהיסודות הריאליים שהוא מעניק הם הבסיס לחדשנות ובאותה נשימה אני גם אדם של אנשים, של עשייה חברתית ושל חזון לייצר קהילה טובה יותר ויש לי זיקה עזה לתחום היזמות הטכנולוגית. אני מאמין שחשיבה ריאלית ויכולות תכנות יהיו הבסיס לשינוי בעולם העתידי שיחדש ויתחדש ללא הפסקה. עם זאת, יכולות טכנולוגית לבדן אינן מספיקות. יכולות ניהול, גמישות קוגניטיבית, בינה חברתית ואינטליגנציה רגשית יהוו עמוד התווך הנוסף שמפיח חיים בטכנולוגיה ומהווה החוט המקשר בין הטכנולוגיה לחברה.

 

התחלת ללמוד השנה באקדמיה, ובינתיים כל הלימודים בזום, בלי אווירה של קמפוס. איך אתה מסתדר עם זה?

התחושה שלי לגבי הלימודים בזום היא אמביוולנטית. מצד אחד העובדה שהלמידה היא מהבית גרמה לכך שניתן לייעל את הזמן בצורה מדהימה וכבעל עסק ופלטפורמת תוכן זה ללא ספק עזר לי לעשות את שני הדברים במקביל. יחד עם זאת, לשבת בחדר מספר כה רב של שעות, להתמודד עם חומר מורכב וללא תמיכה ומגע אנושי מעמיקים את חווית התסכול והבדידות, אין ספק שלהגיע לאוניברסיטה באופן פיזי מאפשר לך לחוות את החוויה הסטודנטיאלית במלואה. לשבת בספרייה, לשתות קפה על הדשא, לפגוש את המרצים במציאות ולהכיר אנשים מפקולטות שונות אלו חוויות שמפיחות חיים בחוויית הלימוד ומעניקות לו ממד נוסף של משמעות מעבר לנוסחאות ולגרפים.

 

חשוב לציין לטובה שלמזלי הרב במסגרת החוג של מדעים דיגיטליים להיי-טק הצלחנו לגבש קבוצה מלוכדת של סטודנטים שבה למדנו ועשינו שיעורי בית דרך הזום ואפילו נפגשנו במציאות לכל אורך הסמסטר. הפתרון בעיניי בעולם אידיאלי הוא מודל למידה היברידי - יש קורסים שעוברים הרבה יותר טוב במתכונת מקוונת ושאין צורך להגיע לאוניברסיטה עבורם (במיוחד עבור אלו שלא גרים בתל אביב) ולצד זה יש קורסים שהנוכחות הפיזית והיחס האישי עושים את ההבדל.

 

״חייבים לדבר על זה!״ – ספר על הערוץ שלך ומדוע היה חשוב לך להנגיש לצעירים טכנולוגיה והיי-טק לצעירים? איך נולד הרעיון לפתיחת הערוץ?

כצעיר המתחיל את דרכו לעצמאות גיליתי שאין לי מספיק ידע וכלים נגישים לעשות בחירות מושכלות לגבי העתיד שלי ומעבר לזה, הבנתי שזו אינה רק הבעיה שלי אלא של הרבה צעירים/ות שמתמודדים עם סוגיות דומות כגון: כיצד להתכונן לזירת התעסוקה העתידית, איך לבחור תואר אקדמי, איך להיכנס להייטק, מה הזכויות המגיעות לי ועוד מגוון נושאים שהנגשתם יכולה לעצב בצורה משמעותית את חייהם של צעירים – הנמצאים בשלבים הראשונים לחייהם. החלטתי שהגיע הזמן להוביל שינוי חברתי ולהתחיל לדבר על הדברים בגובה העיניים. לכן יצרתי פלטפורמת תוכן החורטת על דגלה להכין את הדור הבא אל העולם העתידי על ידי יצירת תוכן באיכות הגבוהה ביותר באופן נגיש, מנגיש, מכבד ומשכיל. במסגרת הערוץ אני מעביר את הידע במגוון דרכים הכוללות גם ראיונות עם מנהלים ובכירים בתעשיית ההיי-טק והחדשנות.

 

באופן כללי ניתן להציג את הערוץ כך: המטרה: לייצר הזדמנויות ולהנגיש את עולם העבודה החדש עבור צעירים בישראל. החזון: להעצים צעירים להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם, לקבל החלטות מושכלות יותר, להנגיש אלטרנטיבות למסלול הנורמטיבי ולפתוח עבורם דלתות בעולמות ההייטק והיזמות. הדרך: הנגשת נושאים מורכבים בגובה העיניים באופן מקצועי וברור.

 

אני מאמין שלכל אחד ואחת מגיעה ההזדמנות לממש את עצמו ואת החלומות שלו ושאם נעלה לשיח הציבורי נושאים מורכבים נוכל לייצר אינדיבידואלים חזקים יותר ויתרה מכך, חברה חזקה ומלוכדת יותר.

 

האם אתה עובד?

מזה שלוש שנים אני בעל עסק בשם ״Z דיגיטל״ המעניק שירותי ייעוץ אסטרטגי בנושא מיתוג ויצירת תוכן מכוון דור Z. בין לקוחותיי אנשי עסקים שרוצים להתבלט ברשתות החברתיות, סטארט-אפים שמחפשים לדייק את החזון והמטרות העסקיות שלהם וחברות טכנולוגיה שמחפשות דרכים חדשניות למשוך ולגייס טאלנטים צעירים ומוכשרים לשורותיהן. בנוסף אני מעביר וובינרים והרצאות למוסדות חינוך וחברות טכנולוגיות לגבי פיתוח צורת חשיבה צעירה וחדשנית לייעול תהליכים אסטרטגיים בהתנהלות החברה. אני מאמין שכל ארגון יש את ה-DNA שלו ולכן יש לתפור עבורו תהליך מותאם שיאפשר לשפר, לייעל ולעודד חדשנות ויצירתיות. דרך הפעולה שבה אני עושה זאת זה ידי שימוש במודל חשיבה ארגוני מבוסס דור Z. אני מביא איתי אל התהליך ההבנה עמוקה על עולם ההייטק ועולם הצעירים כאחד ובנוסף איזון בין יצירתיות ותעוזה לפרקטיות וראייה מערכתית רחבה.

 

תקופת הקורונה – איך היא השפיעה עליך ברמה האישית?

בדומה להרבה צעירים וצעירים, נגיף הקורונה הכה בי והצריך ממני "לחשב מסלול מחדש". עד לתקופה זו עבדתי כדייל אוויר באל-על, טסתי, ראיתי עולם, טיילתי וחוויתי חוויות יוצאות דופן, עם סגירת השמיים הוצאתי לחל"ת ומצאתי את עצמי קצת אבוד. דווקא ממקום זה מצאתי הזדמנות לצמיחה אדירה, החלטתי לפתוח את הערוץ שלי ולהתחיל לתת ערך לאנשים שנמצאים במקום דומה לשלי. תחילה, הסרטונים שלי עסקו בזכויות סוציאליות ובדגשים וכלים לצליחת משבר הקורונה אך לאט לאט הבנתי מהם הנושאים שמעניינים אותי לדבר עליהם ובו בזמן יתנו את הערך המרבי לצעירים במצב דומה לשלי כמו בחירת מסלול לימודים אקדמיים, כניסה להייטק וחדשנות דיגיטלית (תחומים שהייתה לי זיקה אליהם מבעוד מועד אבל כעת היה לי את הבערה הפנימית להתחיל לדבר עליהם ולהנגיש אותם לדור שלי). נוסף לכך, בשל הקורונה בחרתי להיכנס למסלול האקדמי והתחלתי ללמוד בחוג של מדעים דיגיטליים להיי-טק - בחירה שאני מאוד שמח עליה. בסופו של יום אני בהוקרת תודה על התקופה הזו ומה שהיא הביאה אבל היא ללא ספק הייתה מאתגרת מאוד ובמהלכה מצאתי את עצמי רחוק מכל הדברים שעשו לי טוב והיו מרכזיים בחיי כמו לראות חברים, לצרוך אומנות, ללכת למכון הכושר או אפילו סתם לשבת בשמש. מרגש לראות שיש ניצנים של חזרה לשגרה ומקווה שאנחנו עולים על המסלול המהיר לבריאות רחבה והתאוששות המערכת הכלכלית.

 

כמשפיען רשת, איך אתה רואה את דור קורונה-הייטק מתגבר על המשבר? באילו קשיים נתקלת אצל הדור הצעיר?

אני כל כך אוהב וגאה בדור שלי - והתקופה של הקורונה רק חיזקה ואיששה את ההבנה הזו. מדהים בעיניי לראות איך בתוך הקושי אנשים בחרו בצמיחה ויצירתיות במקום בדיכאון ותסכול. בתקופת הקורונה היה ניתן לראות עשרות צעירים ממנפים את כוחה האדיר של הרשתות החברתיות ומייצרים רשת תמיכה לשיתוף הקשיים שלהם. בין אם זה קבוצות פייסבוק שבהן צעירים העבירו קורסים בחינם בתחומים כמו בישול, יוגה או אפילו השקעות בשוק ההון ובין אם זה תוכן קליל וכיפי של ריקודים בטיקטוק שפשוט גרמו לך לחייך ולהבין שאפשר לעשות קצת כיף גם אם אתה בבית לבד. בנוסף ניתן לראות את הנהירה של הצעירים למוסדות הלימוד בתקופה זו והרצון שלהם לפתח ולהגשים את עצמם בזמן שנוצר. לצד זה, הקושי המרכזי שעובר על הצעירים בתקופה זו זה שפשוט לא כל כך שמים עליהם - לא הממשלה, לא הרשויות ולא מערכות התקשורת. אין מספיק מענקים או תוכניות הכשרה שיתנו כלים לצעירים ברמה המקצועית והרגשית כאחד, הפתרונות של מערכת החינוך ללמידה מהבית לא מספקים ומשאירים תלמידים רבים בתחושת חסך ותסכול. אלפי צעירים שפוטרו מעבודתם ומצאו את עצמם לא מסוגלים לשלם שכר דירה או לכלכל את העצמאות שלהם ונאלצו לחזור לבית הוריהם בתנאים שלא מתאימים להם וצר לי לראות שהממשלה שלנו לא שמה מספיק דגש על המגזר הצעיר, לעיתים נדמה לי שאנחנו שקופים עבורם. אין לי ספק שכולם מנסים לעשות את המיטב אבל כשהמטרה המרכזית היא חיסול הנגיף ורק בזה ממוקדים יש סיכוי מאוד גדול שאולי נצליח בקרב אבל עוד כמה שנים נבין שהמחיר של זה היה עצום ושהפצע שנוצר עובר הצעירים האלו הוא הרבה יותר גדול ממה משדמיינו.

 

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

אחד מעמודי התווך המשמעותיים ביותר בחיי זו המשפחה שלי ולכן הרבה משעות הפנאי שלי מוקדשות לבילויים משותפים יחד. בנוסף חשוב לי מאוד למצוא זמן גם לחברים ולכושר. ולעיתים כשאני מרגיש ממש מלא מוטיבציה אוהב מאוד לבשל ולנסות מתכונים חדשים או אפילו לפסל בקרמיקה.

 

מה אתה רוצה לעשות ולהיות כשתהיה גדול?

אני רואה את עצמי מתברג בעמדת מפתח והשפעה בשוק ההייטק הישראלי והבינלאומי כאחד ובמקביל מפתח ומנהל מיזמים חברתיים בארץ ובעולם. כמו כן אקים ואוביל פלטפורמה טכנולוגית שתאפשר לאנשים לקבל את מגוון הכלים לבחור בצורה חופשית ומושכלת מה נכון עבורם. וכך, ולהשתמש בכלים הטכנולוגים כדי להרחיב את מנעד החופש של הפרט ולפתח מנהיגות שתקדם התפתחות אישית ובמקביל תיצור מעורבות חברתית, חשיבה ביקורתית ויצירתית - דבר שבעיניי הוא המפתח להצלחה, אושר ומימוש עצמי. אני מאמין שעם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והממשק בין האדם למכונה, שוק ההייטק יחזק את מעמדו בתור זירת ההשפעה המשמעותית ביותר על הקהילה.

 

החלום הגדול שלי הוא...

שאלת החלום היא שאלה גדולה ומשמעותית בעיניי ואם להגיד את האמת עדיין לא כל כך ברור לי מה החלום שלי. מה שכן, אם אנסה לצייר את תמונת העתיד האידאלית הייתי מתאר אותה כך: במישור האישי - הייתי רוצה לבנות משפחה, לחוות תרבויות חדשות, לגור במקומות שונים ברחבי הגלובוס ולקום כל בוקר בתחושה של משמעות ותכלית ולתת ערך לסובבים אותי. במישור התעסוקתי - הייתי שמח להקים או לעמוד בראש חברה שחורטת על דגלה מצוינות, חדשנות, יצירתיות ושינוי חברתי.

אם להגיד את האמת - יש המון נושאים שמעניינים אותי הן במישור החדשנות הטכנולוגית והן במישור התקשורתי ולכן אני משאיר את האופציות שלי פתוחות. יש משהו בחוסר הידיעה הזו שמשאירה אותי סקרן ומלא התרגשות לקראת העתיד. ממליץ לכל צעיר וצעירה להבין מהם הערכים המרכזיים המאפיינים אותם ומניעים אותם בעשייה שלהם וביחס אליהם לשקול כל הזדמנות שנקרית בדרכם/ן.

ד"ר ארז שמואלי וד"ר דן ימין  

​מחקר השעונים החכמים.

מהפכת המאסטר-טראק

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב והטכניון יפתחו לימודי מאסטר-טראק לתואר.

סמינר המחלקה להנדסה ביו-רפואית

16 במרץ 2021, 15:00 
zoom  
ללא עלות
סמינר המחלקה להנדסה ביו-רפואית

Summary

The Science of Prevention of Device-Related Pressure Ulcers

Lea Peko

Pressure ulcers (PUs) are localized damage to skin and/or underlying tissues resulting from sustained pressure, including the shear. Approximately one-third of all hospital-acquired PUs are associated with the use of medical devices (such as oxygen masks), including also non-medical objects. The risk of developing such device-related PUs (DRPUs) may be reduced by using protective means, e.g. prophylactic dressings applied as tissue protectors at the body-device contact sites. However, the scientific knowledge of the mechanisms through which protective means may provide tissue protection against DRPUs is still poor. A revolutionary approach for DRPU prevention could be to develop a methodology for evaluating tissue health status during interaction with different devices associated with a risk for DRPUs using non-invasive technologies that can accurately detect biomechanical markers associated with DRPU, such as excessive force, thermal and subepidermal moisture (SEM) changes. These technologies provide important physiologically and clinically-relevant information that can be utilized as an adjunct to the current clinical care for prevention. Accordingly, the primary objective of this doctoral research work is to explore the evaluation of technology-based strategies in the context of DRPU prevention, using an integrated mechanobiological, thermodynamic and physiological approach. For these purposes, we employed a methodology which included (i) interface force measurements at the skin-mask contact sites, (ii) computational head model simulating the tissue exposure to loads applied by the mask with vs. without the dressing cuts, and (iii) infrared thermography (IRT) to detect skin thermal changes under the mask. We found that application of the dressings is biomechanically effective in protecting the tissues from mechanical loads while using medical devices. Further, IRT is demonstrated to be suitable for the quantitative evaluation of microclimate conditions at the skin-device contact sites. Next, we experimentally evaluated the feasibility of an non-invasive technology in detecting physiological changes, e.g. variations in SEM contents within the tissues mimicking DRPU due to sustained loading by the mask, which confirms its clinically evident efficacy in early-detection of DRPU. In order to address the considerable rise of DRPUs during the current coronavirus disease 2019 pandemic, we computationally provided solid biomechanical evidence to support the clinical practice in applying prophylactic dressings to protect the patients. Lastly, we report here a novel experimental evaluation composed of force, temperature and SEM data collection to investigate differences between these biomechanical factors, known to be associated with skin irritation, for the commonly used KN95 and surgical masks during the current pandemic. We found that a surgical mask is less irritating to facial skin than the KN95 respirator, as it applies lower forces and facilitates faster return of facial temperatures to their basal levels. Further, we demonstrated that the use of dressings under PPE considerably reduced localized forces and did not worsen the thermal and SEM conditions at the skin-device contact sites. This study, being more relevant than ever, is a major contribution to improvement of PPE design, as it details the physiological measurement methodologies needed for a quantitative comparison of the effects of different PPE types on facial skin status.

Deep Learning Engineer / Algo Engineer

  • B.Sc. in computer science\ physics\ electrical engineering\ Mathematics.
  • M.Sc in computer science\ physics\ electrical engineering\ Mathematics - advantage 
  • Proven experience in research and developing deep learning solutions - at least 2 years hands on.
  • Familiarity with RF analysis or signal processing
  • Experience working with radar or communication systems - advantage
  • Proactive, can-do attitude and self-management skills 

סמינר המחלקה להנדסת תעשייה

09 במרץ 2021, 14:00 
zoom  
ללא עלות
סמינר המחלקה להנדסת תעשייה

Differential effects of COVID-19 lockdowns on well-being: interaction between age, gender and chronotype

Shay Oved, M.Sc. candidate in Industrial Engineering

The lecture will be held on Tuesday, March 9, 2021, at 14:00

Via Zoom

https://us02web.zoom.us/j/81989377320?pwd=SFNuSWtkZUdheG1JN0tqMjRWR3NwUT09

 

Abstract:

The unprecedented restrictions imposed due to the COVID-19 pandemic, including movement control orders and lockdowns, altered our daily habits, and severely affected our well-being and physiology. The effect of these changes is yet to be fully understood. We analysed highly detailed data on 169 participants for 2-6 months, before and during the second COVID-19 lockdown in Israel. Our entire study was conducted during the COVID-19 pandemic, and therefore is the first to decipher the specific effects of the lockdown from the general effects of the pandemic. We extracted 12 well-being indicators from sensory data of smartwatches and from self-reported questionnaires, filled on a daily basis using a designated mobile application. We used a mixed ANOVA model to study the interplay between age, gender, and chorotype on well-being before and after lockdowns. Our analyses indicate that at the population level, lockdowns resulted in significant changes in mood, sleep duration, sport duration, social encounters, resting heart rate, and the number of steps. The lockdown's adverse effects were greater for young early chronotypes who did not increase their sleep duration, reduced activity level and suffered from significantly reduced mood, and for women, who further suffered an increase in stress levels and a greater decline in social encounters. Our findings underscore that while lockdowns severely impacted our well-being and physiology in general, greater damage has been identified in certain subpopulations. Based on the observed effects, special attention should be given to younger people, who are usually not in the focus of social support, and to women.

Bio:

Shay Oved is an M.Sc. student at the department of Industrial Engineering in Tel Aviv University, specializing in Business Analytics. Shay holds a B.Sc. degree in Industrial Engineering from Tel Aviv University. Her research focuses on personalized medicine based on behavioral information collected from smart phones, smart watches, and self-reported daily questionnaires. The research is being supervised by Dr. Erez Shmueli.

 

Feature Importance in Gradient Boosting Trees with Cross-Validation Feature Selection

Afek Ilay Adler, M.Sc. candidate in industrial engineering

The lecture will be held on Tuesday, March 9, 2021, at 14:30

Via Zoom

https://us02web.zoom.us/j/81989377320?pwd=SFNuSWtkZUdheG1JN0tqMjRWR3NwUT09

 

Abstract:

Gradient Boosting Machine (GBM) is among the go-to algorithms on tabular data, which produces state-of-theart results in many prediction tasks. Despite its popularity, the GBM framework suffers from a fundamental flaw in its base learners. Specifically, most implementations utilize decision trees that are typically biased towards categorical variables with large cardinalities. The effect of this bias was extensively studied over the years, mostly in terms of predictive performance. In this work, we extend the scope and study the effect of biased base learners on GBM feature importance (FI) measures. We show that although these implementations demonstrate highly competitive predictive performance, they still, surprisingly, suffer from bias in FI. By utilizing cross-validated (CV) unbiased base learners, we fix this flaw at a relatively low computational cost. We demonstrate the suggested framework in a variety of synthetic and realworld setups, showing a significant improvement in all GBM FI measures while maintaining relatively the same level of prediction accuracy

רשימה זו מורכבת מ-5% התלמידים המצטיינים בכל מגמת לימוד, בחלוקה לפי שנים.

02 מרץ 2021
מקבלי תעודת הערכה מטעם דקאן הפקולטה

תלמידי המגמה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה:

  • עמית פנחס אילון
  • שיר אליצור
  • שגב אלמעלם
  • תומר בן דוד
  • עוז בן חמו
  • עידן בן סימון
  • יהונתן בן עטר
  • גל בנקלר
  • עידו ברק
  • שלום ברכה
  • מיכאל ברקובסקי
  • תומר גבע
  • אדיר גולן
  • מקס גיכטין
  • ים גליס
  • כרם גנאיים
  • אורי גרוס
  • רותם גרנק
  • יובל דדון
  • שני ויניץ
  • עמית זולן
  • מיכאל ז'יטומירסקי
  • ליאב חן
  • מאור חן
  • גיא טובול
  • ודים טובמן
  • ארז יוסף
  • רוני כדורי
  • אלי כהן
  • שחר כהן
  • יובל כץ
  • שחר לוין
  • טל מזוז
  • אהד מיכאל
  • אליאב מעיין
  • ליעד סימנטוב
  • עדי ענבר
  • אברהם פסקין
  • הילה פרת
  • אורי צדקה
  • קרן צלנצ'וק
  • יהל צרפתי
  • מאור קהתי
  • ירין קימור
  • מאור קימל
  • מיכל קרן
  • עידן קרן פז
  • יהודה רוזנבלט
  • תומר שור
  • עמית שלו
  • אורי שמש
  • יצחק שני
  • יובל שקדי
  • יונתן שפיר
  • Gabriel Marques Domi
  • Krishna Dandavate

 

תלמידי התואר הכפול בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ופיזיקה:

  • יניר אלמליח
  • עדי בן-ארי
  • שמואל בר דוד
  • ניר ברכה
  • אמיר חזון
  • חיים לויכטר
  • עמרי ציטרין
  • עדן שירמן
  • אופק שמחי

 

תלמידי התכנית המשולבת בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומדעי המחשב:

  • אורי גלסמן
  • דניאל גריבי
  • תום ורבין
  • סאג'י חשב
  • תומר יואלי
  • בן לאמי
  • יהונתן מטצקי
  • רון פדרמן
  • שחר שכטר

 

תלמידי המגמה להנדסה מכנית והנדסה מכנית וכ"א בהדגש סביבה:

  • אביב אשכנזי
  • שיר אש
  • בן בנימין
  • לי גלילי
  • אלמוג זהבה גרינברג
  • ניב דורה
  • אריאל דרמון
  • אלון זוסמן
  • דור טיקטין
  • רון ידין
  • לירן יופה
  • אסף כהן
  • עינב לוי
  • טל לומברוזו
  • עמרי מאלי
  • ולדימיר מורוחוביץ
  • אלון מזרחי
  • תירוש מקלר
  • איתמר משעני
  • עומר ניימן
  • ליזה סוויסה
  • אור סולניק
  • עמית פאר  
  • אסף קור
  • שאול קורן
  • דור קורניאנסקי
  • דן רפאלי
  • בן אביעד שלום
  • אופק שניידר

 

תלמידי המגמה להנדסה ביו-רפואית:

  • רואן איבראהים
  • אלמוג בוארון
  • רועי בסו
  • הדר בן שושן
  • דניאל בנויש
  • שי דיולד
  • שרון זלוצובר
  • עדן טל
  • ברק כגן
  • סתיו כרמל עזרא
  • קרין סיונוב
  • ענבל פאור
  • בל קריגר
  • יובל ריינגולד
  • נעמה שמגר

 

תלמידי התואר הכפול בהנדסה ביו-רפואית וביולוגיה בהדגש מדעי המוח:

  • לילך ארבל
  • יולי הגני
  • שרון כץ
  • נגה מודריק                            
  • חן סולומון                            
  • תומר רודיטי  

 

תלמידי המגמה להנדסת תעשייה וניהול:

  • נורית אגמי
  • תמר אמיר
  • פז ברק
  • ליה גורביץ 
  • מירב דוד
  • אסף חזאם
  • ליאור יעיש
  • עומר יפת
  • גלעד יקואל
  • מור כץ
  • אפרת לוי
  • אלינור מזרחי
  • גפן מעין
  • שי מתוק
  • שי עובד
  • גל צבעוני
  • פנינה קליין
  • אור שיפמן
  • עדי שליסברג
  • דורון שפירא
  • יסכה שר שלום

 

תלמידי מדע והנדסה של חומרים ומדע והנדסה של חומרים וכימיה:

  • עידו בירן
  • ניר בלס
  • עדן בן טבו
  • גיל דפן
  • טטיאנה דיאצ'נקו
  • כץ קלי
  • טל ליבנה
  • סתיו נגר
  • בר עובדיה
  • גל עזר
  • תומר ציפרוט
  • שחר שמואלי
  • אריאל שרוני

 

תלמידי מדעים דיגיטליים להיי-טק:

  • הדר בן יעקב               
  • מירב דיין 
  • אורין מתניה                  
  • נילי נויפלד

 

בראשו יעמוד פרופ' מאיר פדר מבית הספר להנדסת חשמל

02 מרץ 2021
מרכז רב-תחומי חדש לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים

אוניברסיטת תל אביב משיקה מרכז חדש ורב-תחומי לבינה מלאכותית (AI), ומדעי הנתונים (DS), אשר בראשו יעמוד פרופ' מאיר פדר, מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. 

 

המרכז יעמיק את המחקר הבסיסי בתחומים אלו, יעודד מחקרים רב-תחומיים המשתמשים בשיטות המתקדמות ביותר ב-AI וב-DS, ויכשיר את דור החוקרים ואנשי התעשייה שיצעידו בשנים הקרובות את ישראל לעמוד בחזית מהפכת ה-AI העולמית. אירוע ההשקה של המרכז התקיים במסגרת שבוע ה-AI שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת תל אביב.

 

הקליקו לכתבה המלאה

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>