פרופ' אנריקה גרינבאום ז"ל (1926-2013)
הפקולטה להנדסה כואבת את פטירתו בגיל 87, של פרופ' אנריקה גרינבאום, ממקימי הפקולטה.
אנריקה נולד ב1926 בגרמניה, והצליח לברוח ב-1939 דרך הולנד לצי'לה יחד עם משפחתו. לאחר סיום התואר הראשון בצי'לה עבר לעשות דוקטורט באנגליה (Imperial College) בתחום של שכבות אפיטקסיאליות דקות של מתכות, במהלכו פרסם 2 מאמרים ב- Nature.
בחיפושיו של יובל נאמן אחר סגל לביה"ס לפיסיקה הוא פגש את אנריקה ב-1971 בצי'לה ושכנע אותו לעלות ארצה (ולברוח, פעם נוספת הפעם ממשטרו של איינדה) ולהצטרף לאוניברסיטת תל-אביב ב-1971, כפרופסור אורח במחלקה לפיסיקה. עם הקמת הפקולטה להנדסה עבר אליה ובשנים 1978-83 כיהן כראש המחלקה שלנו-המחלקה לאלקטרוניקה פיזיקאלית.
תחומי מחקרו של אנריקה לאורך השנים היו גידול מתואם סריג (אפיטקסיה) של שכבות דקות מתכתיות ומוליכות למחצה, מיקרוסקופיה אלקטרונית ותאי שמש. אנריקה הביא למעשה את המיקרוסקופיה האלקטרונית לאוניברסיטת תל-אביב שהוותה את הבסיס למרכז וולפסון לחומרים, לאחר מכן למרכז הננו, ובשנה האחרונה להקמה של המחלקה למדע והנדסת חומרים. הוא שיתף פעולה במחקריו עם טובי המיקרוסקופאים בעולם בראשם Knut Urban שקיבל את פרס וולף ב-2012. קהילת המיקרוסקופיה האלקטרונית שאנריקה טיפח והוביל ממשיכה להתפתח ולהתרחב וכוללת כיום בצד מדעני החומרים, גם פיזיקאים כימאים ומהנדסי חשמל. ההשלכות של התחום הן רבות החל ממדע בסיסי ועד לתעשיית המיקרואלקטרוניקה בארץ ובעולם שנכנסת בשנים האחרונות לממדים האטומים.
בנוסף להיותו מדען בעל שם עולמי, אנריקה היה אדם נערץ ואהוב על הכול, היה מסתובב בין חברי הסגל אך בעיקר בין הסטודנטים פשוט לעזור בכל מה שאפשר. אנריקה היה אדם נדיר שחברו בו תכונות אנושיות בעוצמות ובאיכויות שרק מי שהכירו מקרוב יכול להבין. למרות שאיבד את אשתו ואת ביתו לא איבד את כוחו, את חוש ההומור שלו ואת התשוקה לחיים ולמדע- הוא היה עדין, מנומס ובעל כח עבודה בלתי רגיל. המדע והדור הצעיר נתנו לו כח בשנותיו האחרונות. הוא היה מגיע לאוניברסיטה מדי יום (ומטפס בעליה מתחנת הרכבת, תרמילו על גבו) ואף נוסע פעם בשבוע למכון וייצמן ומייעץ כולל יום רביעי האחרון (4 ימים לפני לכתו מאיתנו) בקבוצתו של פרופ' רשף טנא.
רק ביום חמישי האחרון, בעת הסמינר המחלקתי (אותו כרגיל לא החמיץ) ביקש אנריקה מהמרצה לתת הקדמה קצת יותר ארוכה לנושא ההרצאה- כדי שהדור הצעיר יבין יותר טוב-כזה היה אנריקה. זה לא נתפס שאנריקה איננו, כי חשבנו שהוא יהיה איתנו לעד.
יהי זכרו ברוך
