איזה כנס, איזה אנשים ואיזו אנרגיה מדהימה!

תודה גדולה לכל הדוברים.ות, החוקרים.ות והמשתתפים הרבים שלקחו חלק בכנס הראשון "קוד העיר: פענוח ועיצוב עיר המחר" של המעבדה לתכנון ועיצוב עירוני בראשות פרופ' טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב וחברת סיסטמטיקס.

הכנס התקיים בסנימטק תל אביב ביום חמישי, 14.5.2026, ובו שמנו דגש מיוחד על חיזוק הקשר שבין המחקר האקדמי והעשייה המקצועית בשטח, וצללנו יחד למתח שבין המרחב הפיזי והאנושי לבין עולמות ה-AI, הדאטה והדיגיטציה. פתחנו בסקירה מקיפה של המגמות האורבניות המובילות של המאה ה-21, ומשם המשכנו לשני מושבים מרכזיים ומעוררי מחשבה:

זירות שינוי וטכנולוגיה: מושבי הכנס

• מושב אקדמי | זירות שינוי והשפעתן על תכנון עירוני: עסקנו בחדשנות בתכנון מערכות בריאות במרחב העירוני, בשאלת מקומו של האדם מול האלגוריתם במרחבי העבודה הדינמיים החדשים, ובמאבקי הזהות והייצוג המשתקפים במרחב הציבורי בישראל העכשווית.
• מושב חדשנות | תכנון מבוסס נתונים ובינה מלאכותית: נחשפנו לארגז הכלים החדש והמתקדם של המתכנן המוניציפלי, לתכנון אסטרטגי עירוני מבוסס נתונים, ולפיתוחים טכנולוגיים חלוציים מבוססי AI המציעים פתרונות מיגון, חילוץ ורציפות תפקודית קריטית בשעות חירום.

החזון: מחקר אקדמי בשירות העשייה

התכנון בישראל ניצב כיום בפני אתגרים מורכבים הדורשים פתרונות ממוקדים. מכיוון שהמחקר הקיים אינו מספק תמיד מענה מלא ומיידי לצרכי אנשי המקצוע, הכנס השנתי נועד להוות גשר אקטיבי ולחזק את הקשר בין מחקר אקדמי לעשייה מקצועית יישומית. השנה, נתנו דגש מיוחד על מחקרים עדכניים וכלים חדשניים בטכנולוגיות: GIS, ניתוח נתונים מתקדם ובינה מלאכותית.

מצוינות בתכנון: פרס לבנטר לתכנון עירוני לשנת 2026

במהלך הכנס הוענקו פרסים יוקרתיים בשלושה מסלולים נפרדים, במטרה לקדם ולעודד את תחום התכנון העירוני בישראל, בהתאמה לערכים ולמורשת של יואב לבנטר ז"ל. פרס לבנטר מהווה במה שנתית למצוינות, חדשנות ואחריות ציבורית. מטרתו להאיר ולחזק עשייה תכנונית שמעצבת את חיי היומיום בעיר ומשפיעה לטובה על החברה והמרחב בישראל.

הפרס מיועד למתכננים.ות ולאדריכלים.ות מהמגזר הציבורי והפרטי, אשר הובילו יוזמות בעלות השפעה וחדשנות מקצועית, מחקרית ויישומית. הענקת הפרסים התבצעה על ידי המעבדה לתכנון ולעיצוב עירוני ע"ש לבנטר ובשותפות צמודה עם משפחת לבנטר.

ברכות חמות לזוכים הגדולים בפרסי לבנטר השנה:

• במסלול מרחב ציבורי: משרד צורנמל טורנר אדריכלות נוף על פרויקט 'פארק הסופרים' בבאר שבע. התחדשות עירונית מופתית ומחוללת קהילה.
• במסלול חדשנות בתכנון עירוני: עיריית תל אביב-יפו וחברת Build על פרויקט 'עתיד המסחר בתל אביב-יפו'. מדיניות חלוצית ומבוססת דאטה להתמודדות עם אתגרי ה-e-commerce ברחובות העיר.
• במסלול קידום מרחבים אזוריים ומטרופוליניים: מעבדת NUR על פרויקט 'מרחב הסכמה: זירה אינטראקטיבית לעיצוב מרחב מורשת חבל תקומה'. פלטפורמה פורצת דרך מבוססת תאום דיגיטלי (Digital Twin) לשיתוף הציבור בתהליכי השיקום.

על היוזמה והשותפים

את הכנס מובילה המעבדה לתכנון ועיצוב עירוני ע"ש לבנטר באוניברסיטת תל אביב בניהולה של פרופ' טלי חתוקה ובתמיכתה הרחבה של חברת סיסטמטיקס. אנו שואפים שהכנס ימשיך להוות במה מרכזית לשיח מקצועי רב-מגזרי פורה בין האקדמיה, המגזר הפרטי והמגזר הציבורי, ושפרסיו ישמשו קטליזטור לעידוד חשיבה חדשנית ויזמות בתכנון העירוני בישראל.

תודה מיוחדת למשפחת לבנטר על השותפות העמוקה בקידום עשייה תכנונית בעלת אימפקט ציבורי וקהילתי.

נתראה בשנה הבאה בכנס קוד העיר 2027

קישור לתמונות מהאירוע

חוקרות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמת חישה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגנו-זרחניות באמצעות חיישנים אופטיים בתחום האינפרה-אדום הקרוב. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nanoscale.

המחקר הובל על ידי גלי אטוס, סטודנטית לתואר ראשון במסלול של הנדסת חשמל ופיזיקה. גלי הצטרפה למעבדתה של פרופ׳ גילי ביסקר במסגרת תוכנית המצטיינים והמצטיינות של הפקולטה להנדסה כבר בשנתה השלישית ללימודים, ובהמשך הרחיבה את המחקר לפרויקט הגמר שלה במהלך השנה הרביעית ללימודיה. העבודה מדגישה את החשיבות של שילוב סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון במחקר מתקדם כבר בשלבים מוקדמים של הלימודים, ואת היכולת שלהם להוביל פרויקטים מדעיים חדשניים בעלי השפעה רחבה.

במסגרת המחקר פותחו ״סנסורים״ ננומטריים ע״י שימוש בננו-צינוריות פחמן הפולטות אור בתחום האינפרה-אדום הקרוב. החוקרות הראו כי באמצעות הנדסת פגמים מבוקרת במבנה הננו-צינוריות ניתן להגביר משמעותית את התגובה האופטית שלהן לחומרים אורגנו-זרחניים, המשמשים בין היתר כחומרי הדברה בחקלאות ובתעשייה, ומהווים סכנה בריאותית.

אחד ההיבטים הייחודיים במחקר הוא ההבנה כיצד הסביבה הכימית שעוטפת את הננו-צינוריות משפיעה על תגובת החישה שלהן. החוקרות הדגימו כי אותו סוג של פגם בננו-חומרים יכול להוביל לתגובות אופטיות שונות לחלוטין, בהתאם למעטפת הכימית. ממצאים אלו עשויים לסייע בעתיד בפיתוח דור חדש של חיישנים אופטיים רגישים במיוחד עבור יישומים רפואיים וסביבתיים.

בתמונה: פגמים המבוססים על הוספת אטומי חמצן לפני השטח של ננו-הצינוריות מפחמן מעוררים תגובות פלואורסנציה שונות לחומרים אורגנו-זרחניים, בהתאם למעטפת הכימית שלהן.

בנוסף, החוקרות בחנו את ביצועי הסנסורים גם בתנאי סביבה מורכבים והדגימו בהצלחה את פעולתם במי-ים שנאספו מחופי הים התיכון. זהו צעד חשוב בדרך לפיתוח מערכות ניטור סביבתיות לשימוש בעולם האמיתי.

לצד גלי אטוס ופרופ’ גילי ביסקר, השתתפו במחקר גם ד״ר עדי הנדלר-נוימרק, עמיתת מחקר במעבדה, וד״ר סרשטה באסו, שהייתה פוסט-דוקטורנטית במעבדה והנחתה את גלי במהלך הפרויקט. כיום ד״ר באסו היא פרופ׳ חבר ב- Saha Institute of Nuclear Physics, אחד ממכוני המחקר המובילים בהודו.

בתמונה: מימין לשמאל: גלי אטוס, פרופ׳ סרשטה באסו, ד״ר עדי הנדלר-נוימרק, ופרופ׳ גילי ביסקר