הכנס השנתי של האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית

הכנס השנתי של האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE) נערך השנה במרכז הקונגרסים בחיפה (7/3/17). פרופ' מיטל זילברמן מהמחלקה להנדסה ביורפואית בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת ת"א, המכהנת כנשיאת האיגוד מאז 2014, מדווחת על כנס עשיר ופורה במיוחד, בהשתתפות כ 500 איש מהאקדמיה ומהתעשייה. אוניברסיטת ת"א היתה בין נותני החסויות לכנס מוצלח זה. הכנס הווה מפגש פסגה שנתי בעבור כל העוסקים בתחום ההנדסה הביורפואית: באקדמיה, בתעשייה ובמערכת הבריאות. מטרותיו העיקרית של הכנס: קידום תחום ההנדסה הביורפואית בארץ, חיזוק הקשרים בין האקדמיה, התעשייה והרפואה ועידוד החדשנות והיזמות בממשק שבין המחקר והפרקטיקה. כמו מידי שנה היתה נוכחות משמעותית מאוד לסגל אוניברסיטה ת"א העוסקים במגוון תחומי ההנדסה הביורפואית וכן למסטרנטים ודוקטורנטים של המחלקה.

במושב הפתיחה פרופ' זילברמן נשאה דברים וספרה על הפעילות הענפה של האיגוד בשנה האחרונה. פרופ' אמיר לנדסברג יו"ר הכנס (טכניון) הדגיש את היקף הפעילות הנרחב בתחום ההנדסה הביורפואית בישראל. כמו כן במושב זה הוענקה "חברות של כבוד באיגוד" לפרופ' שמואל עינב ולד"ר בני גביש, כאות הוקרה על פעילותם המבורכת לקידום תחום ההנדסה הביו-רפואית בארץ ובעולם.  

פרופ' שמואל עינב מהמחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת ת"א הינו מחלוצי ההנדסה הרפואית בארץ ונחשב לבר סמכא עולמי בהנדסה ביו-רפואית בתחום המודינמיקה קרדיווסקולרית. מחקריו פורצי הדרך הובילו לפיתוח טכנולוגיות לאבחון ולטיפול במחלות לב וכלי דם. הוא נמנה עם מייסדי האיגוד להנדסה רפואית וביולוגית וכיהן כנשיא האיגוד. לאורך שנים סלל את הדרך לשיתוף פעולה והידוק הקשרים של האקדמיה עם תעשייה. ד"ר בני גביש הינו ביופיסיקאי, חוקר וממציא בתחום כלי הדם. הוא את האגודה הישראלית למיקרוצירקולציה וכיהן כנשיא שלה.  במשך שנים הוא חבר פעיל בוועד האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית, פועל לחיזוק הקשרים של תעשייה עם האקדמיה בהנדסה ביו-רפואית ובכך  מממש את חזון האיגוד.

השנה האיגוד העניק במושב הפתיחה של הכנס פרסים לדוקטורנטים מצטיינים בהנדסה ביורפואית. שניים מתוך ששת הזוכים הם דוקטורנטים בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת ת"א: אלון דיאמנט-כרמל, שבנושא מחקרו הוא "פיתוח מודלים להדמיית והנדסת ביטוי גנים על סמך מדידות רחבות היקף", בהנחיית פרופ' תמיר טולר, ועודד פנקס, שנושא מחקרו הוא "חומרי איטום רפואיים חדשניים מבוססי ג'לטין ואלגינט המכילים חומרים המוסטטיים", בהנחיית פרופ' מיטל זילברמן.

הכנס כלל שתי הרצאות מליאה, חמישה עשר מושבים בתחומים שונים של ההנדסה הביורפואית וכן מושב פוסטרים שבו הוצגו קרוב ל-100 פוסטרים של מסטרנטים ודוקטורנטים בתחום. הרצאת המליאה הראשונה ניתנה ע"י ד"ר אברהם סוחמי, מי שיסד את אלסינט בשנת 1969. אלסינט הביאה לפריחתם של פיליפס ו-GE בתחום ההדמיה הרפואית. הרצאת המליאה השניה ניתנה ע"י פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, שגם עומד בראש המערך הקרדיולוגי ברמב"ם. מעבדתו של פרופ' גפשטיין הייתה מהחלוצות בתחום פיתוח שיטות התמיינות של תאי גזע ליצירת רקמת לב אנושית במעבדה.

המושבים המקבילים התקיימו בשלוש סדרות של 5 מושבים בכל אחת בנושאים הבאים: דימות רפואי, ביוחומרים, רובוטיקה רפואית, אופטיקה רפואית, הנדסת ספורט, ננורפואה, הנדסת רקמות, מערכות ביולוגיות סינטטיות ונוספים. חלק מהמושבים אורגנו ע"י חברי סגל המחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת ת"א: פרופ' מיטל זילברמן ארגנה מושב בתחום של ביוחומרים מולטיפונקציונליים, פרופ' מיקי שיינוביץ ארגן מושב העוסק בהנדסת ספורט, פרופ' נתי שקד ארגן מושב בתחום אופטיקה רפואית ופרופ' תמיר טולר ארגן מושב בתחום מערכות וביולוגיה סינטטית.

ארבעה מושבים הוקדשו לפעילות התעשייה בארץ וחברות הציגו בהן פיתוחים חדשים בתחום הביורפואי. תחום ההנדסה הביורפואית הוא מנוע צמיחה בעולם המערבי ומוביל בעולם בשיעור הצמיחה שלו. בעשר השנים הבאות, על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, יגדל מספר העובדים בתחום זה ב-23% (לעומת גדילה ממוצעת של 4% בלבד של כלל תחומי ההנדסה). 

​