תחומים:

בחר הכל

ASV

הנדסה

מערכות קוונטיות

תחבורה חכמה

רכב אוטונומי

קול קורא

מכונת הנשמה

COVID-19

מטא-חומרים...

הנדסת חשמל

הנדסה מכנית

אולטרה-סגול

אולטרה-סגול

RoboBoat

MRI

קטגוריות:

בחר הכל

מחקר בפקולטה

מחקר

כנס

ברכות

פוקוס

חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
נשימה
זרימות חד-ורב-פאזיות
אווירונאוטיקה
טיפול במים
שריפה רב-פאזית
קרח קולואידי
קרח מלאכותי
עיוות קרח מלאכותי דו-ממדי
מערכות הנעה
Remote sensing of waves
AI
Cyber Security
Geophysical and environmental fluid dynamics
exotic mechanics
Environmental implications
environment
drone
Deep learning
CO2 storage
Health
chemical oxidation
Biomimicry
Biomimetics
Biomedical
Bioelectronics
Beetles
groundwater
Hemodynamics and Biomechanics
Radio Physics and Engineering
nanotechnologies
Optics
optical nanosensors
oil and natural gas
nanomaterials
Numerical models
numerical modelling
Nanoelectronics
Nonlinear optics
Molecular Electronics
Nanophotonics
Metamaterials
Mechanical Engineering
Interfacial Phenomena
materials for water
מימין לשמאל: ד"ר עמית קומאר-סארקאר, ד"ר אינס צוקר והדוקטורנט אנדריי איתן רובין

מחקר

15.08.2021
מודל חדש יאפשר לראשונה לבחון את הנזק הסביבתי שיוצר מיקרופלסטיק בתאי אדם, בצמחים

ד"ר צוקר מבית הספר להנדסה מכנית בשיתוף החוקרים ד"ר עמית קומאר-סארקאר והדוקטורנט אנדריי איתן רובין הצליחו לייצר חיקוי מדויק של מיקרופלסטיקים סביבתיים בתנאי מעבדה ובטווחי זמן קצרים 

  • מחקר
  • הנדסת סביבה
  • הנדסה מכנית

מודל חדש שפותח באוניברסיטת תל אביב יאפשר לראשונה לבחון את הנזק הסביבתי שיוצר מיקרופלסטיק בתאי אדם, בצמחים, בבעלי חיים יבשתיים וימיים ובסביבה כולה. בעזרת הפיתוח הטכנולוגי הייחודי ניתן יהיה לייצר מיקרופלסטיק מהונדס בתנאי מעבדה המדמה בזמן יחסית קצר את הליך התפרקותו בסביבה.  

 

המחקר נערך בהובלת ד"ר אינס צוקר מבית הספר להנדסה מכנית ובית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף החוקרים ד"ר עמית קומאר-סארקאר והדוקטורנט אנדריי איתן רובין. המחקר פורסם בכתבי העת היוקרתיים: : Science of the Total Environment ו-Environmental Science and Technology.

 

המיקרופלסטיק נמצא כמעט בכל מקום, בקופסאות האוכל ובתרופות שלנו, בגינה הציבורית, בצעצועים של הילדים, בבקבוקי שתיה, בבגדים, במחשבים, בטלפונים הניידים ועוד. החוקרים מסבירים שכיוון שהפלסטיק אינו חומר טבעי, הוא מתפרק לאט מאד בטבע בתהליך שנמשך לעתים אלפי שנים. במסגרת תהליך זה, הפלסטיק מתחלק לחלקיקים קטנים יותר ויותר בסקאלה מיקרונית ואף ננומטרית. הבעיה היא שלאורך התהליך, חלקיקי המיקרופלסטיק פוגשים חומרים אחרים טבעיים ולא טבעיים, ומתבלים באופן שונה, כך שבסופו של תהליך לכל אחד מהחלקיקים יש תכונות ומאפיינים שונים. כך למשל, פלסטיק שמתבלה באנטרקטיקה יהיה שונה מכזה שמתבלה במזרח התיכון ואילו פלסטיק שמשמש ליצירת כלים חד פעמיים יתפרק אחרת מפלסטיק שמשמש לאריזות. בליל המיקרופלסטיקים והעובדה שאין חלקיק אחד שזהה למשנהו מקשה מאוד על חוקרים רבים בעולם בקביעה באשר להשלכות הסביבתיות השונות.

בתמונה: מיקרופלסטיק

 

במסגרת הפיתוח החדש, החוקרים יצרו למעשה מיקרופלסטיק מהונדס שמדמה בצורה מואצת את הבלייה שעובר הפלסטיק בסביבה. הפלסטיק נטחן לחלקיקים גסים ולאחר מכן נחשף לסדרה של תהליכי פירוק בתנאי מעבדה כמו חשיפה לחום, לקרינה אולטרה סגולה, לפירוק מכאני אגרסיבי ועוד, עד שלבסוף מתקבלים מיליוני חלקיקי פלסטיק בגודל של כ-1 מיקרון, שהם זהים לגמרי בגודלם, בסוג הפלסטיק מהם מורכבים, בתכונות פני השטח שלהם, ובצורתם. 

 

"המטרה שלנו הייתה לייצר מיקרופלסטיק סביבתי בתנאי מעבדה ובטווחי זמן קצרים שיכול לשמש לאינספור מבחנים שיגידו לנו אחת ולתמיד האם – ובאיזה אופן – מיקרופלסטיק מסוכן לאדם ולסביבה" - אומרת ד"ר צוקר. "מדובר בשיטה שמהווה בסיס ליצירת הרבה סוגים של מיקרופלסטיק, בגילאים שונים ומחומרים שונים, כך שאפשר לבודד ולבחון את ההשפעה של פרמטרים שונים, כמו הגודל וסוג הפלסטיק. המטרה היא שחוקרים בישראל ובעולם שעוסקים בהשפעות השליליות של מיקרופלסטיק על הסביבה יוכלו לקבל מיקרופלסטיקים מהונדסים ונשלטים שהרבה יותר דומים למה שאנחנו רואים בסביבה מהמודלים הקיימים כיום".

 

ניסויי המשך ראשוניים שנעשו בתרביות תאים ע"י צוות המחקר, הראו כי מודל הפלסטיק שפותח במעבדה אכן רעיל יותר בטווח הריכוזים שנבדק מול מודל הכדוריות פלסטיק שנמצא בשימוש רחב היום. כבר בשלב זה, החוקרים עובדים על בחינה של המודל החדש בתאי אדם, בצמחים ובבעלי חיים ימיים ומקווים כי בקרוב הערפל סביב שאלת הרעילות של המיקרופלסטיק יוכל להתחיל להתפוגג.

חוקרים הצמידו שעונים חכמים לנבדקים ועקבו אחר השינויים באיכות החיים במהלך הסגר

מחקר

01.08.2021
חוקרים מהנדסה הצמידו שעונים חכמים לנבדקים ועקבו אחר השינויים באיכות החיים במהלך

המדדים של גילאי 20-40 חושפים: ישנים יותר, צועדים פחות ומאושרים הרבה פחות

  • מחקר
  • הנדסת תעשייה

במחקר ראשון מסוגו, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל אביב-יפו עקבו באמצעות שעונים חכמים ואפליקציה ייעודית אחר 169 נבדקים לפני ובמהלך סגר הקורונה השני בישראל (אוקטובר 2020). השעונים החכמים והאפליקציה הייעודית סיפקו לחוקרים מדי יום נתונים מדויקים המעידים על איכות החיים של הנבדקים כגון מצב הרוח, מתח, משך ואיכות השינה, קצב לב במנוחה, מפגשים עם אנשים אחרים ופעילות גופנית. הנתונים מפתיעים מאוד: "צעירים בגילאי 20 עד 40 נפגעו קשה יותר ממבוגרים בגילאי 60 ומעלה, ונשים נפגעו קשה יותר מאשר גברים".

 

המחקר נערך על ידי צוות מומחים מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב בהובלת ד"ר ארז שמואלי, ד"ר דן ימין, שי עובד ומירב מופז, ובשיתוף ד"ר ענת לן ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו ופרופ' נגה קרונפלד שור מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים, והוא פורסם כ-Preprint ב-Research Square.

 

מנתוני המחקר עולה כי במהלך הסגר הנבדקים ככלל ישנו יותר (מ-06:01 שעות שינה לפני הסגר ל-06:08 במהלכו), נפגשו פחות פנים אל פנים עם אנשים אחרים (מ-11.5 מפגשים יומיים לפני הסגר ל-7.8 במהלכו), ביצעו פחות פעילות גופנית (מ-30 דקות לפני הסגר ל-27 במהלכו), צעדו פחות (מ-8,453 צעדים ביום לפני הסגר ל-7,710 במהלכו), היו פחות מאושרים (בסקאלה של מינוס 2 עד 2, מ-0.87 לפני הסגר ל-0.76 במהלכו) וקצב הלב שלהם במנוחה ירד (מ-62.6 פעימות לדקה לפני הסגר ל-62.1 במהלכו).

 

בקרב הצעירים, נרשמה ירידה חדה במספר הצעדים היומי: מ-9,500 צעדים לפני הסגר ל-8,200 צעדים בלבד במהלך הסגר. לשם השוואה, בקרב גילאי 60 ומעלה, ממוצע הצעדים היומי ירד במהלך הסגר מ-7,500 צעדים ביום ל-7,200 צעדים.

                          

הסגר גם הביא לפגיעה קשה במצב רוחם של הצעירים. בסקאלה של מינוס 2 עד 2, נתוני הצעירים הצביעו על ירידה מ-0.89 לפני הסגר ל-0.72 במהלך הסגר בעוד שנתוני המבוגרים דיווחו על ירידה קלה בלבד מ-0.85 לפני הסגר ל-0.8 במהלכו.

 

ממצא מעניין נוסף הוא שהנהנים העיקריים מהעלייה בשעות השינה היו מבוגרים 'טיפוסי ערב', שעבורם הנתונים מצביעים על עלייה של 10 דקות בממוצע מ-6:48 שעות שינה לפני הסגר ל-6:58 במהלכו, וצעירים 'טיפוסי בוקר', שעבורם הנתונים מצביעים על עלייה של 18 דקות בממוצע מ-7:06 שעות שינה לפני הסגר ל-7:24 במהלכו. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא שהצעירים בדרך כלל עובדים או לומדים ויש להם ילדים קטנים, ולכן טיפוסי הערב בקבוצה זו לרוב סובלים מתופעה הקרויה ג'ט לג חברתי. לוח הזמנים הגמיש יותר של הסגר אפשר לאנשים אלה, שקודם לכן היו צריכים להתעורר "בכוח", להתעורר בשעה טבעית יותר להם – וכתוצאה מכך, לדווח על מצב רוח טוב יותר במהלך הסגר.

 

מניתוח הנתונים בפילוח מגדרי עולה כי למרבה ההפתעה, רמת הלחץ דווקא ירדה בקרב הגברים – ממינוס 0.79 לפני הסגר למינוס 0.88 במהלכו. באותו הזמן, נתוני הנשים העידו דווקא על התגברות תחושת הלחץ: ממינוס 0.62 למינוס 0.52.  לתופעה זו מספר הסברים אפשריים. ראשית, על פי נתוני משרד הכלכלה, יותר נשים איבדו את מקום עבודתם (פוטרו או הוצאו לחל"ת) לעומת גברים. שנית, מערכות החינוך בישראל היו סגורות במהלך הסגר והורים לילדים צעירים נאלצו להישאר בבית עם ילדיהם. בפרט, על פי מחקרים שהתבצעו בגרמניה, גברים היו מודאגים יותר לגבי פרנסת המשפחה בעוד שנשים היו מודאגות יותר לגבי טיפול בילדים. הסבר אפשרי נוסף הוא אלימות במשפחה כנגד נשים, שעל פי נתוני משטרת ישראל עלתה משמעותית במהלך הסגרים.

 

יתרה מכך, הסגר היה "אפקטיבי" יותר במניעת מפגשים פנים אל פנים בקרב נשים. שעה שמספר מפגשים אלו ירד אצל גברים מ-11 מפגשים ביום לפני הסגר ל-9 במהלכו, הנשים דיווחו על ירידה תלולה מ-12 מפגשים יומיים בממוצע ל-7 מפגשים בלבד. פגישות פנים אל פנים, ואפילו פגישות מקריות עם שכן בחדר המדרגות או עם נהג תחבורה ציבורית, ידועות בהקשר של שיפור מצב הרוח ובהפחתת דיכאון וחרדה.

"הנשים בסגר היו מבודדות ולחוצות יותר מהגברים, ובכלל רווחתן ובריאותן הנפשית נפגעו משמעותית יותר מזו של הגברים", מוסיף ד"ר שמואלי.

 

"משבר הקורונה הפנה משאבים רבים לשלומם ולרווחתם של המבוגרים, ובצדק – שכן הם חשופים יותר מהצעירים לסיבוכים הבריאותיים של המחלה עצמה", אומר ד"ר שמואלי. "אבל המחקר שלנו מראה שיש לתת דגש גם לבריאותם הנפשית של הצעירים – ששילמו מחירים כבדים יותר על צעדים כמו ריחוק חברתי וסגר".
 

לכתבה בישראל היום

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

בתמונה: פרופ' מוטי גרליץ, ד"ר דן ימין ופרופ' אריאל מוניץ

מחקר

27.04.2021
חוקרים מהנדסה בשיתוף עם חוקרים מהפקולטה לרפואה הראו כי הווריאנט הבריטי מדבק ב-

המחקר הסתמך על נתונים מכ-300,000 בדיקות קורונה

  • מחקר
  • הנדסת תעשייה

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה כי הווריאנט הבריטי מדבק ב-45% יותר מהנגיף המקורי. החוקרים הסתמכו על נתונים שהתקבלו מכ-300,000 בדיקות קורונה שבוצעו במעבדה לניתוח בדיקות PCR, שהוקמה בקמפוס בשיתוף קבוצת אלקטרה.

 

את המחקר החדש ערכו פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' מוטי גרליץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר יחד עם ד"ר דן ימין והדוקטורנט מתן יחזקאל מהמעבדה לחקר התפשטות מגפות במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת החשוב Cell Reports Medicine.

 

מעבדת Electra-TAU נפתחה במרץ 2020, מיד עם פרוץ הגל הראשון של המגפה בישראל, ועד כה, ערכה מאות אלפי בדיקות שנאספו מכל רחבי הארץ. הבדיקות הגיעו לאוניברסיטת תל אביב ממתחמי "היבדק וסע" (דרייב-אין) שנפתחו לאוכלוסייה הכללית, וכן מתוכניות ייעודיות כגון מבצע "מגן אבות ואימהות" לבדיקות קורונה שגרתיות בקרב אוכלוסיות בסיכון, כמו בתי אבות.

 

פרופ' אריאל מוניץ מסביר: "אנחנו משתמשים בערכה שבודקת שלושה גנים ויראליים. בווריאנט הבריטי, הידוע גם בשם B.1.1.7, אחד משלושת הגנים הללו, גן ה-S, נמחק כתוצאה מהמוטציה. באופן הזה יכולנו לעקוב אחר התפשטות הווריאנט באוכלוסייה גם מבלי לערוך ריצוף גנטי". לדבריו מהנתונים שהתקבלו במעבדה עולה כי ההתפשטות של הווריאנט הבריטי הייתה מהירה ביותר: ב-24 בדצמבר 2020 רק 5% ממקרי ההדבקה המאומתים בקורונה היו של הווריאנט הבריטי. בתוך שישה שבועות, בינואר 2021, הווריאנט הזה היה אחראי ל-90% מהדבקות הקורונה בישראל. היום הנתונים מצביעים על 99.5%. "על מנת להסביר את העלייה הדרמטית, ערכנו השוואה בין מקדם ה-R של וירוס ה- SARS-CoV-2למקדם ה-R של הווריאנט הבריטי. כלומר שאלנו את עצמנו: כמה אנשים בממוצע מדביק כל אדם שנדבק בווריאנטים השונים? ומצאנו כי הווריאנט הבריטי מדבק ב-45% יותר – כמעט פי 1.5".

 

בשלב השני, החוקרים פילחו את ההדבקה לפי קבוצות גיל. התוצאות הראו שנקודת שינוי המגמה בתחלואה אצל אוכלוסייה מעל גיל 60 בהשוואה ליתר קבוצות הגיל התרחשה לאחר שבועיים מקבלת החיסון הראשון בקרב 50% מבני ה-60 ומעלה בישראל. "עד חודש ינואר ראינו תלות ליניארית של כמעט 100% בין קבוצות הגיל השונות בתחלואה חדשה לאלף איש", מספר ד"ר דן ימין. "שבועיים אחרי ש-50% מבני ה-60 ומעלה קיבלו את מנת החיסון הראשונה, המגמה נשברה באופן חד ומובהק. במהלך ינואר חלה ירידה דרמטית במספר המאומתים בני ה-60 ומעלה, לצד המשך עלייה במספר המאומתים של יתר האוכלוסייה. במילים פשוטות, מכיוון שמעל ל-90% מנפטרי הקורונה הינם מעל גיל 60, ניתן לומר שהחיסון חסך תמותה של מאות אנשים – אפילו בטווח הקצר".

 

יתרה מכך, המחקר החדש מוכיח כי ניטור אקטיבי באוכלוסיות בסיכון עובד. "יש ערך סף שלפיו מחליטים אם בדיקה היא חיובית או שלילית", אומר פרופ' מוניץ. "ככל שהערך הזה נמוך יותר, הדבר מעיד על עומס נגיפי גבוה יותר. כאשר השווינו את ערכי הסף של הגנים השונים בקרב אוכלוסיות בני ה-60 ומעלה מבתי האבות אל מול הערכים המתקבלים מבני ה-60 ומעלה באוכלוסייה הכללית, ראינו שערכי הסף בבדיקות שנדגמו מבתי האבות היו גבוהים יותר באופן משמעותי. פירושו של דבר שהעומס הנגיפי היה נמוך יותר בבתי אבות בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

 

מאחר שבבתי אבות מבצעים בדיקות שגרתיות, לעומת בדיקות באוכלוסייה הכללית שנערכות לרוב כאשר מישהו לא מרגיש טוב או בא במגע עם חולה מאומת, אנחנו מסיקים שניטור מתמיד של אוכלוסייה בסיכון – עובד. חשוב להדגיש: העומס הנגיפי הנמוך יחסית בבתי האבות נצפה למרות שהווריאנט הבריטי החל להתפשט בתקופה ההיא בכלל האוכלוסיות. לפיכך, אנחנו מראים שניטור של בתי אבות, יחד עם מבצע חיסון המתמקד באוכלוסיות פגיעות תחילה, חוסך תחלואה ותמותה".

 

ד"ר ימין מסכם: "בגלל הצפיפות, משקי הבית הגדולים והתפלגות הגילאים באוכלוסייה בישראל, לקורונה תנאים נוחים יותר להתפשט אצלנו מאשר במרבית מדינות המערב. הבשורה שלנו לעולם היא שאם בתנאי הפתיחה הקשים שלנו זוהתה המגמה, בשאר מדינות המערב בוודאי ניתן לצפות לשבירת העקומה ולירידה דרמטית בתחלואה הקשה ובתמותה כבר לאחר חיסון של 50% מהאוכלוסייה המבוגרת, לצד קיום בדיקות ייעודיות במרכזי הסיכון – וזאת למרות שהווריאנט הבריטי מדבק כל כך".

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

לראות ולא להאמין

מחקר

16.03.2021
לראות ולא להאמין

האם טכנולוגית הדיפ פייק​ הגיעה למצב שאנחנו כבר לא יכולים לסמוך על מה שאנחנו רואים והאם זה תמיד רע?

  • מחקר
  • הנדסת תעשייה

פרופ' עירד בן גל, מהמחלקה להנדסת תעשייה וראש המעבדה ליישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, התראיין לאחרונה לכתבה בוואלה חדשות העוסקת בסיכוני ה"דיפ-פייק" בזמן בחירות. בכתבה הוא מסביר מדוע הטכנולוגיה הזו יכולה ביישומים מסוימים להיות לגיטימית וחיובית בתנאי שתופעל כראוי. בין היתר הוא מספר על שימוש במודלים של רשתות עמוקות המאפשרים ליצור הדמיה מדויקת של המציאות ביישומים כגון ערים חכמות, שיתוף דעות חדשות ברשת ואפילו במודלים אפידמיולוגים של הדבקה. העבודות המוזכרות נעשות בשיתוף עם חוקרים אחרים מהמחלקה להנדסת תעשייה: ד"ר ערן טוך, ד"ר ארז שמואלי וד"ר דן ימין.

 

דיפ פייק

בחודשים האחרונים נחשפנו בעולם הדיגיטלי לטכנולוגית הדיפ פייק. טכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת בין היתר "השתלת" פנים של אדם אחד, על סרט וידאו של אדם אחר. הזיוף נראה אמין, לא פחות מהמציאות. החשש הגדול מטכנולוגיה זו הוא שבידיים הלא נכונות היא יכולה להוות סכנה ממשית לפרטיות שלנו בין אם זו גניבת זהות, הונאות כספיות וחברתיות, פייק ניוז ועד פגיעה ממשית בתהליכים דמוקרטיים כפי שנראו בבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016.

 

הדרך היעילה להפיץ באינטרנט דעה חדשה או מוצר

במחקר משותף שהתפרסם במגזין Europhysics Letters ונערך בזמנו  עם ד"ר אלון סלע (בזמן שהיה דוקטורנט במחלקה להנדסת תעשייה), פרופ' שלמה הבלין וד"ר לואיס שכטמן נעשתה השוואה בין מודלים להפצת מידע הנקראים "Word of Mouth (WOM)" שמייצגים הפצה ברשת חברתית לבין מודלים של הפצת מידע באמצאות מנועי חיפוש שנקראים WEB. החוקרים בדקו מהי הדרך היעילה להפיץ באינטרנט דעה חדשה או מוצר חדש שעדיין לא נפוצים.

 

הממצאים במחקר, כמו במחקרי המשך יחד עם ד"ר ארז שמואלי - מומחה לרשתות חברתיות, הראו כי הדרך היעילה ביותר להפצת מידע חדש היא לוודא שבזמן קצר מרגע שאדם נחשף לדעה הזו, הקרובים אליו ברשת החברתית שהם ברובם אנשים רגילים ולא דמויות מוכרות כמו סלבריטאים יגיבו ויהדהדו את המסר החדש וחוזר חלילה תוך חיזוק המגמה של פיעפוע המידע באופן מקומי ברשת. זו אגב במידה רבה הטקטיקה שנקטה חברת קימברידג' אנליטיקס בבחירות הראשונות של טראמפ על בסיס נתוני פייסבוק. 

 

"עכשיו אפשר לתאר מצב שבו שניתן לייצר דיפ-פייק בכמויות מסחריות עצומות לא רק של פוליטיקאים אלא של אנשים רגילים - אלו שקשורים אישית לכל אחד ואחת מאתנו - וכך להשפיע על הקרובים להם ברשת. הפעלה כזו בימים אחרונים לבחירות יכולה לשנות תוצאות באופן קיצוני וגם אם ההונאה תתגלה בסופו של יום – זה יהיה מאוחר מידי" אומר פרופ' בן גל "מצד שני מחקרים הראו שגיוון של דעות – כולל דעות חדשות ולא נפוצות – הוא חיוני ומעשיר. שימוש בטכנולוגיה כזו – תחת הנחה שהיא אמינה ולגיטימית תאפשר להעשיר את גוף הידע האנושי בדעות שונות ומגוונות".

 

הדמיה מדויקת של המציאות

בנוסף למחקרים בהם השוו, פרופ' בן גל ושותפיו, מודלים להפצת מידע, הוא גם חוקר יחד עם ד"ר ערן טוך - מומחה בתחום עיבוד נתונים ופרטיות - והסטודנטית מאיה ארדיטי מודלים של רשתות עמוקות המאפשרים ליצור הדמיה מדויקת של תנועת אנשים בערים בהתבסס על נתוני תנועה סלולרית. "זה מחקר שבו מצד אחד ניתן לייצר סימולציית תנועה מדויקת מרמת בן אדם בודד שנע בתוך עיר ומצד שני, משיקולי פרטיות הוא אינו חושף את הנתונים של אנשים אמיתיים ומסכן את פרטיותם" מסביר פרופ' בן גל. "סוג כזה של יצור נתונים על ידי מודלים כגון רשתות עמוקות מסוג LSTM (Long Short Term Memory) ורשתות עמוקות מסוג  (Generative Adversarial Networks)GAN בהן שתי רשתות מתחרות ולומדות האחת מהשנייה - האחת מייצרת נתונים באופן סימולטיבי והשנייה מאשרת או פוסלת אותם  - מאד רלוונטי לדוגמה ליישומי תחבורה  חכמה ויישומי ערים חכמות. אפילו למודלים אפידמיולוגים שמשמשים לניתוח וחיזוי נתוני הדבקה, בהן נעשה שימוש בנתוני תנועה בזמן התפרצות מגפה", למשל במחקרים משותפים עם ד"ר דן ימין שהינו מומחה למודלים של מחלות מדבקות.

 

משלבים באופן לגיטימי בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי

בפרויקט ","Digital Living 2030 המשותף לפקולטה להנדסה ולאוניברסיטת סטנפורד בראשו עומדים פרופ' בן גל ופרופ' במבוס, עוסק בהסתכלות על החיים של כולנו בעוד 10-15 שנים, מתוך מחשבה שלפני 10-15 שנים החיים היו שונים לחלוטין מאלו שאנו חווים כיום. Digital Living 2030 עוסק בעיקר בחיבור שבין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי שהופך במידה רבה משולב יותר ויותר שמנתחים מגמות על החיים העתידיים שלנו. חלק מהמגמות האלה נחזו כבר בשנה האחרונה של התפרצות מגפת הקורונה.

 

פרופ' בן גל מסביר שיישום אפשרי אחד לטכנולוגיית הדיפ-פייק כאשר חושבים על שילוב הולם בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי הוא ייצור אווטר (דמות דיגיטלית) שיכולה לייצג אדם במרחב הדיגיטלי באופן יחסית מדויק ליישותו הפיזי – אבל הפעם למטרה חיובית – על מנת ולייצג את אותו אדם בעבודות לגיטימיות – "תחשבו על רדיולוג מומחה שהדמות הדיגיטלית שלו למדה מכל נתוני העבר מה פיענוחי ההדמיות הרפואיות שהוא ביצע ולכן תוכל לעבוד בעולם הדיגיטלי במקומו בזמן שהדמות הפיזית שלו אינה פנויה. בדיוק כמו שתוכנה יכולה לפעול גם בזמן שהאלגוריתמים שייצרו אותה הלכו לישון".

 

נקודה למחשבה

פרופ' עירד בן גל"לאחרונה הדיפ-פייק נעשה יותר ויותר נגיש וזמין למשתמש הפרטי. אני חושב שכל מי שנחשף לפייק ניוז באינטרנט - כולל פעולות מאסיביות של בוטים ברשתות חברתיות כגון טוויטר צריך להיות מאד מודאג מהאופן בו טכנולוגיות חדשניות כגון דיפ פייק יכולות להשפיע באופן משמעותי על דעת קהל. ככל שהטכנולוגיות האלה מתקדמות הן מייצרות מצב לא מאוזן בו מי שייטיב לשלוט בהן יוכל להטות את דעת הקהל לטובתו וזו סכנה מוחשית לדמוקרטיה. הטכנולוגיה עדיין לא מאד נפוצה אבל היא תהיה מאד מסוכנת ברגע שתהפוך נגישה ותאפשר לייצר בקלות הדמיה אמינה שקשה להפריד בינה ובין המציאות" מסביר פרופ' בן גל "מצד שני כל אותן דוגמאות במחקרים שציינתי הן דוגמאות חיוביות ולגיטימיות לטכנולוגיה שכזו – למעשה מאז שהאדם הקדמון למד כיצד להבעיר אש – הטכנולוגיה קיימת והשימוש בה, לטוב ולרע, מצוי בידי בני האדם שמפעילים אותה".

 

 

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>