שלום רב,

אני גאה ונרגש לכהן כדקאן ה-11 של הפקולטה להנדסה הגדולה והמובילה בישראל. המשימות העיקריות שלנו הן קודם כל להכשיר אתכן ואתכם, דור העתיד של המהנדסות והמהנדסים, שיובילו וינהיגו את התעשיות עתירות הידע, ולהוביל את המחקר ההנדסי בארץ ובעולם. עם השנים פיתחנו מוניטין של מצוינות בהוראה ובמחקר, פרויקטים שמאופיינים ברב-תחומיות ושיתופי פעולה מרחיקי לכת עם תעשיות עתירות ידע וגופים במערכת הביטחון.

 

הסטודנטיות והסטודנטים שלנו, שמשתתפים בפרויקטים ייחודיים כמו תכנון ובניית סירה אוטונומית, רכב מרוץ, רחפן שמאביק גידולים חקלאיים או אינקובטור נייד לדגימת מים במקומות נידחים בעולם, הם אלה שהופכים להיות המדעניות, המדענים ואנשי המפתח בתעשיות המתקדמות בארץ ובעולם.

 

כיום, הפקולטה מורכבת מחמש יחידות אקדמיות: ביה"ס להנדסת חשמל, ביה"ס להנדסה מכנית, המחלקה להנדסה תעשייה, המחלקה להנדסה ביו-רפואית, והמחלקה למדע והנדסה של חומרים, שיחד נותנות מענה מקיף לכל תחומי ההנדסה. בפקולטה לומדים כ- 4700 סטודנטיות וסטודנטים, מתוכם למעלה מ- 1300 לתארים מתקדמים, ומספרם עולה בהתמדה.

 

תוכניות ייחודיות לסקרניות ולסקרנים

הפקולטה מציעה מגוון תוכניות לימוד לתארים ראשון, שני ושלישי, שבחלקן היא החלוצה בארץ ואפילו בעולם. בנוסף לתכניות החד-חוגיות לתואר ראשון, הקמנו מספר תוכניות בינתחומיות מיוחדות, בהן: (1) הנדסת חשמל ומדעי המחשב; (2) הנדסת חשמל ופיזיקה (תואר משולב); (3) מדעים דיגיטליים להיי-טק (מתכונת דו-חוגית תלת-שנתית, או חוג תלת-סמסטריאלי לבעלי תואר ראשון), המתמקדים בתחומי תוכנה-מחשבים ומערכות מידע; (4) הנדסה מכנית עם חטיבה בביו-מכניקה; (5) הנדסה ביו-רפואית וביולוגיה עם הדגש במדעי המוח (תואר כפול, משותף לפקולטה להנדסה, הפקולטה למדעי החיים ובי"ס סגול למדעי המוח); (6) מדע והנדסה של חומרים וכימיה (תואר כפול); (7) תוכנית הנדסה ורוח, המשלבת חטיבת לימודים הומאנית ומיועדת לקבוצת עילית של סטודנטיות וסטודנטים יצירתיים. ידע הומאני מאפשר למהנדס.ת לפרוץ את הגבולות הקוגניטיביים, לפתח פרספקטיבות חדשות ולהוביל תהליכים טכנולוגיים בדרך של יזמות, לדוגמה בתחומי הרשתות החברתיות, חכמת ההמונים ומקומו של הענן בעולם החכם.

 

תוכנית המצטיינים בתואר ראשון פותחת אפשרויות לימוד ומחקר נוספות לתלמידות ולתלמידים מצטיינים כבר במהלך התואר הראשון, ומעודדת אותם להמשיך את לימודיהם לתארים מתקדמים בפקולטה. תלמידי ותלמידות התוכנית נהנים ממימון של מחצית שכר הלימוד בשלוש השנים הראשונות לתואר.

 

בוגרות ובוגרי הפקולטה מגיעים להישגים עולמיים

לא סתם חרתנו על דגלנו את הסיסמה "אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון". בוגרות ובוגרי הפקולטה שלנו מבוקשים בכל תחומי התעשייה ומשתלבים בהצלחה רבה במגוון רחב של תפקידים בשוק הפרטי, במערכת הביטחון, במכוני מחקר ובאקדמיה. זה לא סתם שבוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב ייסדו עד היום רבע מחברות ההזנק הישראליות – הישג משמעותי ומוביל מבין כל מוסד אקדמי אחר בישראל. וגם בדירוגים בינלאומיים הבוגרות והבוגרים שלנו מככבים: אוניברסיטת תל אביב מדורגת במקום השמיני בעולם בדירוג היזמות היוקרתי של PitchBook (המוסד היחיד מחוץ לארה"ב בעשירייה הראשונה), ובמקום התשיעי בעולם במספר ובאיכות היזמים (שגייסו למעלה מ- 50 מיליון דולר לחברות הזנק), שהם בוגרי האוניברסיטה. לפקולטה להנדסה תרומה מרכזית להישגים מרשימים אלו.

 

ארגון בוגרי.ות הנדסה פועל בשיתוף פעולה עם הנהלת הפקולטה ומציע לבוגרות ולבוגרים רשת קשרים, מגוון פעילויות, אירועים, העשרות מקצועיות ועזרה בפיתוח קריירה.

 

להוביל את המחקרים הכי חדשניים

בפקולטה שלנו תוכלו להכיר וללמוד עם למעלה מ- 120 חברות וחברי סגל אקדמי בכיר, שמובילות.ים קבוצות מחקר העוסקות במגוון עצום של תחומים, כגון סייבר, בינה מלאכותית, תחבורה חכמה, מדעי הנתונים, תקשורת, אופטיקה, חיישנים למִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (Internet of Things, IoT) ביישומי איכות אוויר, בריאות, תנועה וערים חכמות, אנרגיה מתחדשת, טיפול במים, ננו-מדע וננו-טכנולוגיה, טכנולוגיות מוח-מכונה, מיקרו-מכניקה ומיקרו-זרימה, פיתוח חומרים חכמים, הדפסה בתלת-ממד (3D Printing), פיתוח טכנולוגיות למערכת הביטחון (כגון זיהוי מנהרות, הגנת מטוסים מטילים, הגנה מבנית של כטב"מים), ועוד. אתן.ם מוזמנות.ים לבקר במעבדות המחקר המתקדמות שלנו כדי להתרשם יותר מההיצע של המחקר פורץ הדרך המבוצע בפקולטה להנדסה.

 

ארגון עמיתי התעשייה (Industrial Affiliation Program, IAP)

יש מי שדואג לבוגרות ולבוגרים שלנו. ארגון עמיתי התעשייה אמון על הגברת שיתוף הפעולה עם עשרות חברות מכל תחומי התעשייה בארץ ובעולם כדי שהבוגרות והבוגרים של הפקולטה להנדסה יאיישו את עמדות המפתח ואת התפקידים הכי משפיעים. הארגון, שמנוהל כיום בשיתוף עם הפקולטה למדעים מדויקים (בפרט, ביה"ס למדעי המחשב), אחראי על מלגות ופרסי הצטיינות, פיתוח תוכניות לימוד משותפות, מחקרים משותפים, העברת קורסי הכשרה ייחודיים בחסות החברות, תמיכה במעבדות הוראה ומחקר ועוד.

 

ומה צופן לנו העתיד?

בהמשך להתפתחות ולגידול הפקולטה בשנים האחרונות, אני צופה שהפקולטה תמשיך לחתור לשיאים חדשים, לדוגמה: פיתוח שותפויות משמעותיות מקומיות ובינלאומיות עם גופי תעשייה, ממשל, ארגונים שלא למטרת רווח, מקורות פילנטרופיים וקרנות הון-סיכון להשגת פריצות דרך משמעותיות לשם קידום המדע, הטכנולוגיה, החברה והכלכלה; התאמת המחקר וההוראה לעולם המשתנה; הגדלת המעורבות החברתית, הגיוון והדגשת לימודי ההנדסה ככלי לניידות ולהעצמה חברתית; חיבור התעשייה לחזון הפקולטה והגברת שיתוף הפעולה הסינרגי עם התעשייה ומערכת הביטחון; הרחבת הבינלאומיות; הטמעת אווירה נעימה בקרב הסגל האקדמי, הסגל המנהלי והסטודנטים.

 

אני מזמין את כל מי שרוצה להיות חלק מהמהפכה הטכנולוגית והסביבתית שכבר נמצאת ממש כאן להצטרף למסע המלהיב הזה אתנו. דלתי פתוחה בפניכם.ן תמיד.

אני מאחל לכולנו לימודים פוריים ומו"פ פורץ דרך, מאתגרים ומהנים.

שלכם.ן,

פרופ' נעם אליעז

דֵּקָן

בכנס השתתפו חוקרים מכ-17 מדינות מהעולם

13 יולי 2022
ELKIN

הכנס השנתי על תופעות אלקטרו-קינטיות (ELKIN) וסדנת מחקר של הקרן הלאומית הישראלית למדע (ISF) נערך בתאריכים 4.7-6.7 והתקיים באוניברסיטת תל-אביב.

 

סדרת כנסים בעלת מוניטין זו החלה במפגש הראשון בגרנדה, ספרד, בשנת 1993 ומאז התקיימה במדינות שונות בעולם ובפעם הראשונה התקיימה כאן, בישראל. את הכנס אירגן פרופ' גלעד יוסיפון מביה"ס להנדסה מכנית ביחד עם פרופ' בוריס זלצמן ופרופ' יצחק רובינשטיין מאוניברסיטת בן גוריון, בנגב. בכנס השתתפו חוקרים מכ- 17 מדינות מהעולם וניתנו כ- 50 הרצאות פרונטליות ו- 30 הרצאות קצרות שלוו בפוסטרים.

 

הכנס היווה גם את המפגש הראשון של האגודה הבינלאומית לאלקטרוקינטיקה International Electrokineics Society (IES) – שנוסדה לאחרונה. זו הייתה הזדמנות לפגוש מצד אחד את החוקרים המובילים בעולם בתחום וכן ליצור קשרים עם החוקרים הצעירים. הכנס קיבל תמיכה נדיבה מאוניברסיטת תל-אביב מכון הננו, הפקולטה להנדסה, ביה"ס להנדסה מכנית, מרכז BIOSOFT. חברות חיצוניות Bioanalytics and bi-pol וכתב העת RSC.  על הצד האדמיניסטרטיבי של הכנס היתה אמונה הגברת רונה זיס ביחד עם צוות סטודנטים.ות מחקר. 

 

לכנסים אילו ישנה היסטוריה ארוכה יותר שהחלה עוד בשנת 1974 בכינוסים בשם Zeta-Potential-Symposium. תחום האלקטרו-קינטיקה הינו רחב מאד ומתייחס לתופעות קינטיות מגוונות המונעות באמצעות הפעלת שדות חשמליים דוגמת אלקטרופוזה והפרדה של מולקלות וחלקיקים ביולוגיים, התפלת מים באמצעות ממברנות, מעבדות-על-שבב לשימושים ביורפואיים, תעלות יוניות בממברנות של תאים, מבנה של השכבה החשמלית הכפולה, אינטראקציה בין קולואידים, קצירה ואגירה של אנרגיה ועוד.

 

למתעניינים.ות הכנס הבא של ELKIN יתקיים בסביליה ב- 2024.

אוניברסיטת תל אביב ומכון פראונהופר למחקר יישומי בגרמניה השיקו פלטפורמת חדשנות משותפת בתחום החיישנים

13 יולי 2022
אוניברסיטת תל אביב ומכון פראונהופר

אוניברסיטת תל אביב ומכון המחקר הגרמני פראונהופר-גסלשאפט (Fraunhofer-Gesellschaft) הארגון הגדול באירופה למחקר יישומי, השיקו שיתוף פעולה פורץ דרך,  פלטפורמת חדשנות משותפת למחקר יישומי בתחום החיישנים. הפלטפורמה החדשה, קרויה FIP-SENS@TAU  

(Fraunhofer Innovation Platform for Sensors and Applied Systems at Tel Aviv University).

הפלטפורמה צפויה לעסוק בחיישנים וביישומיהם במגוון רחב של תחומים, כגון: בטיחות, ביטחון, בריאות, ייצור, תחבורה, חקלאות, סביבה, ועוד.

 

פרופ' יוסי רוזנוקס מהפקולטה להנדסה, מנהל הפלטפורמה מטעם אוניברסיטת תל אביב, מסביר: "ההסכם החדש נותן מענה לבעיה שהיא קריטית עבור חוקרים ישראלים רבים העוסקים בתחום האינסופי של חיישנים, הן בתעשייה והן באקדמיה.  חוקרים אלה מפתחים ללא הרף רעיונות חדשים, והם זקוקים בדחיפות למקום שבו יוכלו לבחון את רעיונותיהם, לבצע ניסויים להוכחת היתכנות, ולבנות אבטיפוס, לקראת היעד העיקרי: מסחור. פתרונות כאלה ניתנים ברחבי העולם על ידי מכוני מו"פ יישומיים, אך נכון להיום, אין בישראל מכון מסוג זה בתחומי החיישנים והחומרה. הפלטפורמה החדשה, המשלבת בין הניסיון העשיר ותשתיות המחקר המתקדמות של פראונהופר, לבין הידע והמומחיות שלנו באוניברסיטת תל אביב, תספק למפתחי החיישנים פתרונות מקיפים ונגישים תחת קורת גג אחת."

 

פרופ' נויגבאואר, נשיא פראונהופר-גסלשאפט: "חיישנים הינם מרכיב חיוני בבינה מלאכותית ובממשקי אדם-מכונה, שימלאו תפקיד קריטי בעתידה הדיגיטלי של האנושות. כבר היום אנו חווים שינויים רבים בכלכלה ובחברה הנובעים מהטכנולוגיות הללו - כמו טלפונים ניידים, רכבים אוטונומיים, מיפוי באמצעות לוויינים, שיטות לשחרור תרופות בגוף,ועוד. לנו בפראונהופר יש אמון רב בסצנה הטכנולוגית השוקקת והיצירתית בישראל בכלל, וביכולות המרשימות של אוניברסיטת תל אביב בפרט.

הפלטפורמה החדשה, FIP-SENS@TAU, משדרגת את שיתוף הפעולה, ונותנת מענה לצרכים ההולכים וגדלים של מפתחי חיישנים בישראל, בגרמניה, ובכל העולם."

 

פרופ' סלבה קרילוב, המנהל הטכני מאוניברסיטת תל אביב הוסיף: "אנו צופים שפלטפורמת FIP-SENS@TAU תתרחב בשנים הבאות ותרכוש לעצמה שם עולמי כספקית בינלאומית של פתרונות למערכות חיישנים חכמות, עבור לקוחות בכל העולם ומכל המגזרים – עסקי, אקדמי, תעשייתי, וציבורי."

חברת סגל חדשה במחלקה להנדסת תעשייה

12 יולי 2022
ד"ר רעות נחם
ד"ר רעות נחם

נעים מאוד...קוראים לי רעות נוחם. 

הגעתי לאוניברסיטת תל אביב מאוניברסיטת נורת'ווסתרן, אחרי פוסט-דוקטורט של שלוש שנים. עשיתי תואר ראשון שני ושלישי באוניברסטית תל אביב, במחלקה להנדסת תעשייה ושמחה מאד לחזור הביתה כחברת סגל.

 

דברים שאני גאה בהם... בעבודת הדוקטורט שלי מידלתי ופיתחתי אלגוריתמים לתכנון   שרשראות אספקה והקצאת משאבים יעילה ושוויונית עבור אוכלוסיות שנפגעו מאסונות טבע או משברים הומניטאריים. המודלים לוקחים בחשבון את ההתנהגות האנושית בעתות חירום. שלא כמו בזמן שגרה, מצבים של לחץ, חרדה וחוסר וודאות יגרמו לאנשים לפעול דוקא בניגוד להנחיות, אם מבחירה, במידה וירגישו שזה הדבר הנכון ביותר עבורם או אם מחוסר ברירה. הראנו כי במצבי חירום כגון אסון טבע, מגיפה או מלחמה, כאשר שיתוף פעולה מצד האוכלוסיה הוא המפתח ליישום מוצלח של כל תכנית פעולה, שילוב ההיבטים ההתנהגותיים במודלי קבלת ההחלטות הוא קריטי והתעלמות מההיבט האנושי עלולה להוביל לפתרון גרוע בהרבה מהפתרון שיתקבל תחת הערכת מצב מציאותית וכנה. המחקר זכה לתמיכה ומימון של משרד המדע ובהמשך זכיתי בשתי מלגות יוקרתיות לפוסט דוקטורט. אחד המאמרים שהתפרסם בעקבות המחקר (בשיתוף עם פרופ' מיכל צור) זכה אף הוא בפרס בפרס יוקרתי מטעם האיגוד האירופאי לחקר ביצועים.  

 

בכמה מילים... המחקר שלי עוסק במידול מתמטי, ניתוח ופיתוח שיטות פתרון עבור בעיות בניהול שרשראות אספקה, לוגיסטיקה ומערכות בריאות. אני משתמשת במגוון כלים מתחום חקר הביצועים והאופטימיזציה כגון מידול מתמטי, ניתוח נתונים וסימולציות כדי לפתח כלים עבור מקבלי החלטות בעיקר במגזר הציבורי. המטרה היא לאזן בין צרכים שונים ומגוונים כאשר המשאבים הקיימים עבור הצרכים הללו הם מוגבלים.

 

החלום והמטרות שלי למעבדה החדשה... להוות כר פורה לסטודנטים בו הם יוכלו לפתח כלים ופתרונות חדשניים וישימים לבעיות ניהול משאבים. בעזרת הכלים הללו ניתן יהיה להשפיע על איכות חייהם של אנשים ואף להציל חיים, לצמצם פערים חברתיים, ולחסוך במשאבים. המעבדה תקדם שימוש בחקר ביצועים לשיפור היעילות והשוויניות של מערכות בריאות ושירותים במגזר הציבורי ותעבוד בשיתוף פעולה עם מקבלי החלטות מהתחום.

 

כשאני לא באוניברסיטה... אני מבלה עם המשפחה ומתרגלת יוגה וקרוספיט.

 

אם לא היית חוקרת הייתי... רופאת ילדים.

 

ליצירת קשר איתי...reutno@tauex.tau.ac.il

קבלו את פאהים בלאן - סטודנט להנדסת חשמל ועובד בחברת Ceragon

12 יולי 2022
פאהים בלאן - CERAGON NETWORKS LTD

פאהים בלאן סטודנט בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ועובד בחברת סרגון בתפקיד Software Embedded Engineer. תפסנו את פאהים לשיחה על לימודים, קריירה והשילוב בין השניים.

 

סרגון נטוורקס בע"מ היא חברת הייטק ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות תקשורת אלחוטיות בפס-רחב העובדות בתדרי מיקרוגל וגלים מילימטריים. ציוד החברה משמש בעיקר ספקי שירותים סלולריים כדי לקשר את תחנות הבסיס אחורה אל לב הרשת.  

 

הנה כמה תובנות מהסטודנט שלנו פאהים על השילוב בין לימודים וקריירה:

 

מהו תפקידך ב- Ceragon?
כיום אני סטודנט להנדסת חשמל ועובד בחברת סרגון בתפקיד Software Embedded Engineer  במחלקת  ה-Software בארגון. אין ספק שהתפקיד מאתגר, מעניין וכזה שתמיד רציתי לעסוק בו. אני חלק מצוות ה-Networking בתוכנה. הצוות אחראי על כמה תחומים: קליטה והרמה של צ'יפים חדשים, פיתוח התוכנה שמנהלת את הצ'יפ ופיתוח פרוטוקולי תקשורת שונים." 

 

מתי התחלת את עבודתך בסרגון?
בסמסטר ב' בשנה הרביעית לתואר. 
בשנה האחרונה לתואר היינו צריכים לבחור פרויקט גמר, וזה מה שהוביל אותי לסרגון- חברת היי-טק בתחום התקשרות שעוסקת בפיתוח מולטידיסיפלינרי. הפרוייקט שלי עסק ב-PAA – Phased Array Antenna (Linux Embedded).  כל ההשקעה השתלמה כשהמנחה שלי ד"ר גיל קדר, ראש קבוצת מחקר וחדשנות בסרגון, ראה את המוטיבציה ואת איכות עבודתי והמליץ עליי לתפקיד ומשם התחילה הדרך.

 

מה משך אותך לתחום ה Embbeded?
התעסקתי בעולמות ה- Embedded עוד לפני הלימודים, שבניתי בעצמי מערכת בית חכם והתקנתי אותה בביתי. מערכת שמפעילה תאורה, תריסים וחימום/קירור לפי הצורך, תוך שליטה מרחוק באפליקציה . התחברתי מאוד לתחום מכייון שכך מתאפשר לי לראות תמונה מלאה- אני יכול לראות מערכת שלמה שמתפקדת ולא רק קוד שרץ במחשב.

 

איפה עבדת לפני הגיוס לחברת סרגון? 

עבדתי בחברת SAP, חברה בתחום התוכנה במשרת סטודנט בתפקיד NOC (Network Operation Center) וזה גם היה התפקיד האחרון שלי לפני שנכנסתי לסרגון. לפני זה הייתי עובד כעצמאי- פיתחתי ומכרתי תוכנות לבתי עסק, כמו מערכת לניהול בתי עסק.
 

מה הם הדברים שגילית על עצמך תוך כדי הלימודים?
הדברים העיקריים שגיליתי על עצמי זו היכולת שלי ללמוד שפות תכנות ולחנוך סטודנטים צעירים יותר. משום שקלטתי שפות פיתוח מהר, התחלתי לעזור לסטודנטים אחרים וגם העברתי שיעורים פרטיים. בשנה השנייה הפכתי להיות חונך אקדמי במדור לקידום הסטודנטים ולימדתי Python & C, והוצע לי להיות מתגבר באוניברסיטה. 

אין ספק שלימודי ההנדסה ציידו אותי בידע טכנולוגי משמעותי. הבנתי כי תפקידי כמהנדס הוא לספק פתרון בעיות תוך הפעלת חשיבה שמשלבת היבטים מהתואר.

 

תחום מחקר שמסקרן אותך? 
 VLSI- כל מה שקשור בארכיטקטורה של צ'יפים. התחום מתפתח מאוד בשנים האחרונות ויש הרבה ביקוש, גם לציפים אך גם לרכיבים המכילים אותם.

 

שלוש סיבות מדוע כדאי להצטרף למשפחת סרגון:

1.  סרגון היא חברה גדולה שמתפתחת כל הזמן. בחברה ישנם אתגרים טכנולוגיים רבים בתחומים נרחבים- Hardware, Software Verification & validation, RF, Algorithms,
2. סרגון מאפשרת תנאים טובים. מעבר לתנאים במשרדים עצמם, יש גם סביבה חברתית תומכת- האנשים בחברה עוזרים בכל מה שצריך.
3. משרדים חדשים, משחקי שולחן והכי חשוב- הרבה מעדנים ו- YOLO במקררים.

 

ולסיום, אם לא היית מהנדס מה היית בוחר להיות? 
איש עסקים. תמיד רציתי לנהל עסק בתחום הטכנולוגי ולהקים חברה מובילה בשוק שלה מוצרים/ שירותים משמעותיים.

Computer Vision Research Team Leader

•    Ph.D in Electrical Engineering / Computer Engineering / Computer Science.
•    Deep understanding of ML fundamentals and SOTA Deep Learning approaches.
•    Publications at top Computer Vision conferences.
•    Experience in mentoring / tech leading junior researchers.
 

Senior Computer Vision Researcher

•    Ph.D in Electrical Engineering / Computer Engineering / Computer Science.
•    Deep understanding of ML fundamentals and SOTA Deep Learning approaches.
•    Publications at top Computer Vision conferences.
•    Experience in mentoring / tech leading junior researchers.
 

Senior Audio Deep-Learning-Researcher

  • Ph.D. (or during the last year of the Ph.D. studies) in Electrical Engineering / Computer Engineering / Computer Science.  M.Sc. with former research position with at least 5 years of research experience can also apply for the job.
  • Experience in Speech & Audio domain (expertise in at least one of the following, Enhancement/De-reverberation/ separation/ diarization / speech mocking/ speaker identification etc.) – MUST
  • Strong programming skills.
  • Cum laude from top universities - advantage

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>