קשרים עם התעשיה: ארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה

במהלך השנה שחלפה ארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה IAP – Industrial Affiliates Program המשיך להתפתח ולנסות להשפיע על סדר היום של פיתוח הפקולטה להנדסה.
23 ספטמבר 2014

IAP – Industrial Affiliates Program

ארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה

 

פעילותו של הארגון מתבססת על השתתפות חברי סגל הפקולטה והתורמים הרבים. שגשוגו של הארגון המהווה גשר דינמי ופעיל בין הפקולטה, חוקריה ותלמידיה ובין התעשייה הינו מפתח חשוב להמשך פיתוח הפקולטה ולמיצובה כגורם מרכזי בעיצוב העתיד הטכנולוגי של מדינת ישראל.

 

בדו"ח זה נתמקד בשלושה אספקטים של הפעילויות מהשנה החולפת:

  •    סיכום מספרי של ההישגים
  •    מפגש הבכירים מנובמבר 2013
  •    הכנס השנתי  2014

הישגי הארגון בשנה החולפת

ה-IAP של הפקולטה להנדסה הוקם בכדי ליזום, לחזק ולבסס קשרים ושיתופי פעולה ארוכי טווח בין הפקולטה לבין התעשייה הטכנולוגית בארץ, וליצור יחסים של סינרגיה בין המטרות המחקריות והלימודיות של הפקולטה וצרכי הסטודנטים הלומדים בהן, לבין יעדי החברות בתחומים אלה.
כפקולטה להנדסה, חובתו של ה-IAP לשמור על אוזן קשבת לצרכי התעשייה ולהעמיד פלטפורמה מתאימה לשיתוף פעולה בתחומי עניין משותפים כגון: מחקר ופיתוח, פרויקטי גמר והתמחויות של סטודנטים, גיוס סטודנטים, קישור התעשייה לחוקרים והתנעת תהליכי העברת ידע ע"י רמות , הוראה באוריינטציה פרקטית, דיאלוג לגבי כיווני פיתוח עתידיים ועוד.

 

רוב בוגרינו ייקלטו ע"י חברות התעשייה בארץ והרבה מתוצאות המחקר של חוקרינו יאומצו ע"י אותן תעשיות. לכן אין ספק שככל שעומק שיתוף הפעולה פקולטה – תעשייה יגבר, נוכל לשפר את תרומתנו לחוזקה של התעשייה בארץ כמו גם את מעמדם של בוגרינו.
להלן סקירת הישגים קצרה מהשנה החולפת:

  •     עבודה עם כ- 30 חברות
  •     כ- 90 פרוייקטי גמר לתואר ראשון בתעשייה
  •     כ- 30 פרוייקטי גמר לתואר שני בתעשייה
  •     20 ימים פתוחים (ימי זרקור)
  •     עשרות פרוייקטים משותפים עם התעשייה
  •     עשרות מלגות לסטודנטים מהתעשייה
  •    עשרות מפגשים בין חוקרים לבין חברות תעשייה

 

מפגש בכירים – נובמבר 2013

בחודש נובמבר 2013 נפגשו בכירי החברות שהצטרפו לארגון  עם נשיא האוניברסיטה ובכיריה ועם נציגי הפקולטה, בכדי לקיים דיון פתוח על אפשרויות הפעולה להעצמת מעורבות התעשייה באקדמיה ומעורבות האקדמיה בתעשייה. הרעיון זכה לברכתם של  הנשיא, ראש הועד המנהל והדיקאן. יצאנו לדרך.

 

מובילי החברות בפורום התבקשו להצביע על שלוש הנקודות החשובות ביותר בהן יש לטפל כדי להתאים את פעילות המחקר וההוראה באוניברסיטה לצרכי התעשייה הישראלית.

 

הוראה:

  •    אילו תחומים יש לחזק בהכשרה האקדמית בראי צרכי התעשייה העתידיים? האם רצוי לעודד את המגמה לתארים משולבים?
  •    האם יש מקום למעורבות רבה יותר של התעשייה בפרויקטים לתארים מתקדמים? לדוגמא בהנחיית "מסטר עם פרויקט" ופרויקטי תואר ראשון, שיתוף בהוראה ועוד.

 

מחקר:    

  •    האם יש תחומי מחקר עתידיים שיש להשיק באוניברסיטה לטובת צרכי התעשייה בארץ?
  •    איך להרחיב את שיתוף הפעולה אקדמיה תעשייה? כיצד לשפר את הממשק אקדמיה - תעשייה? מה תפקידה של הפקולטה להנדסה בתהליך?
  •   כל הצעה שיכולה לשפר ולהרחיב את ממשק התעשייה אקדמיה

 

מובילי החברות בפורום הביעו את דעתם ולהלן עיקרי הדברים:

  •     כל נציגי החברות ברכו על המפגש וציינו את חשיבות שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה.
  •     לעיתים האוניברסיטה מפגרת אחרי השוק: נושא הסייבר, אנליטיקס, ענן, Big Data. הפרקטיקה, תהליך העבודה (חשיבה תהליכית), איך הופך הרעיון למוצר, כל זה אינו נלמד באוניברסיטה (מיקרוסופט).
  •     נושא ה-IP: קיים קונפליקט מובנה שצריך לפתור אותו. ברגע שחברה מגיעה לנושא ה-IP, מאד קשה לעבוד עם האוניברסיטה ופעמים רבות אנשי החברות נרתעים. יש כאן עבודה שצריך לעשות – איך מתירים את הפלונטר (מלאנוקס ורבים אחרים).
  •     בנושא זה ציינו רבים שהבעיה היא פחות משפטית אלא בעיית אמון.
  •     ישמחו לתת הרצאות מוזמנות בקורסים שתתמקדנה בנושאים אקטואליים (מלאנוקס).
  •     מציינים שאוהבים מאד לעבוד עם הסטודנטים הצעירים. הם מאד פתוחים ומעוניינים בשת"פ – גם בפרויקטים משותפים וגם במחקרים משותפים (מלאנוקס).
  •     הצעה להרחיב את השבתון בארץ ולייעדו גם לשבתון בתעשייה (מלאנוקס).
  •     קשה לגייס אנשים בתחומי ה-RF  וכן האנלוג. יש בפקולטה חבר סגל אחד או יותר שעוסקים בתחום זה, וזה עדיין מעט מדי (מרוול).
  •     השילוב והחיבור האינטרדיסציפלינרי מאד חשוב. רוצים לראות תארים כפולים, מכניקה ופיסיקה, אלקטרוניקה ופיסיקה, להרחבת נקודת המבט (מל"מ).
  •     יש צורך דחוף במהנדסי מערכת שלהם חשובה ההכשרה המולטידיסיפלינרית (מל"מ).
  •     חייב להיות באקדמיה בסיס מאד איתן בתואר הראשון ובמיוחד כלי העבודה הבסיסיים כולל תשתיות במתמטיקה ופיסיקה (Qualcomm).
  •     מנסים לבנות דיסציפלינה של DSP Architecture. לא מצאו מישהו מתאים באונ' ת"א. התעשייה יכולה לתרום לאונ' ידע רב והבנה בתחום זה. יש נושאים נוספים כמו תקשורת וטכנולוגיות מיקום שחסרים באונ'. צמאים לקשר עם האונ' בנושאים אלו (Qualcomm).
  •     ציינו שוב את הצורך בהנדסת מערכת והוסיפו שכנראה מתאים יותר לתואר שני (Qualcomm)
  •     נושא ה-RF הוזכר שוב במיוחד כבסיס למכ"ם הבא וכן לראות מעורבות יתר בתארים מתקדמים (אלתא).
  •     נושא החדשנות: יש מתודה לנושא החדשנות, אולי יש צורך להכניס גם את האלמנטים האלה לתכנית הלימודים (Broadcom).
  •     חשיבה תהליכית איך מסתכלים על בעיה, מהן המתודות, מה הדברים שעושים. הכוונה היא לא להעביר ידע אלא להקנות לסטודנטים את הדברים הבסיסיים הדרושים להסתכלות על בעיות והבנת תהליכים (Broadcom).
  •     חושבים שהשנים הבאות תהיינה שנים של סנסורים (Broadcom).
  •     נושא התשתיות ההנדסיות חודד והוצע להגביר את קורסי התשתית ההנדסיים על חשבון קורסי קצה (Applied Materials).
  •     רצון לראות אותנו כגוף הוליסטי שמכיל בתוכו גם את מדעים מדויקים (ורינט).
  •     רואים מחסור ב-Big Data Scientists – איך לנתח נתונים (ורינט).
  •     מעוניינים לראות יוזמה של Summer Internship – ישמחו לקבל סטודנטים מצטיינים לתקופה של 3 חודשים בקיץ (ורינט).
  •     נמצאים במחסור אדיר של סטודנטים מצטיינים. פונים לחו"ל לגיוס. מדוע כל כך הרבה סטודנטים טובים לא בהנדסה? (אמדוקס).
  •     האוניברסיטה צריכה להיות עם הכלים החדשניים ביותר, עליה לדאוג לחדש את הכלים אתם היא עובדת. השילוב בין חומרה לתוכנה מאד חשוב בתחום הבדיקות (אג'ילנט).
  •     אלקטל מקימים בארץ את הסניף המקומי של Bell Labs. אינם יודעים לפתור את רוב הבעיות לטווח הארוך. לזה דרושה האקדמיה ולזה יש צורך בניסיון רב-תחומי.  הציפיה היא שאיש סגל יהיה פתוח לבחון תחומים חדשים. איש הסגל שמוביל מעבדה  צריך להתייחס אליה כאל חברה. נתן כדוגמא את MIT, שם כל מעבדה עובדת במודל של חברה. ניתן לפתח חשיבה תהליכית על ידי פרויקטים בתעשייה או Summer Internship בתעשייה  (Alcatel Lucent).
  •     באוניברסיטה יש הרבה פתרונות שמחפשים בעיות. חלק מההסתכלות המערכתית צריך  להיות הטיפול באסטרטגיה, שיווק, פיתוח מוצרים (KLA).
  •      כשאנחנו עומדים מול האמריקאים אנחנו נשמעים עילגים. בארה"ב לומדים כבר בכתה ג' איך נותנים פרזנטציה (KLA).
  •     יש מקום להגברת כושר הלימוד העצמי, פרויקטים בצוות וכלים סטטיסטיים (מפא"ת).
  • מהדברים בעלי הערך שפורטו מעלה, להלן נקודות שהודגשו ע"י מספר דוברים וכן התייחסות ראשונית של הפקולטה:
  •     כל נציגי החברות ציינו את חשיבות שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה.
  •     הפקולטה להנדסה תמשיך לפתח את ממשק ההידברות שלה עם התעשייה – IAP וכן תיבדק האפשרות להרחיבו גם לפקולטות ובתי ספר נוספים.
  •     השילוב והחיבור האינטרדיסציפלינרי מאד חשוב.
  •     הפקולטה להנדסה החלה במגמת השילוב בין תחומי מדע שונים לפני שנים רבות וכיום מוצעות תכניות משולבות מגוונות. השילוב פיסיקה והנדסה יושם לראשונה בפקולטה לפני כ- 15 שנה. הפקולטה תמשיך להציע שילובים רב תחומיים מגוונים גם עם פקולטות אחרות ואף מוסדות אחרים. על הפרק, חשמל וסייבר, מכניקה ומדעי הים (עם מכללת רופין), חומרים עם כימיה, מכנית – אלקטרוניקה ועוד. נמשיך לבדוק אופציות נוספות.
  •     כל נציגי החברות העלו את הקושי שבהתנהלות מול רמות והאוניברסיטה. במיוחד בעניין IP. נציגי האוניברסיטה הסבירו שהיה לאחרונה שינוי עמוק בגישת האוניברסיטה ועדות לכך היא בהסכמי הזכויות האחרונים שנחתמו לפרויקטים בתואר ראשון ושני.
  •    מגמת השינוי בגישת האוניברסיטה לגבי כל נושא הקניין הרוחני תימשך. מצד אחד האוניברסיטה תמשיך לגלות גמישות ופתיחות לנושא המסחור תוך הבנת הצרכים של התעשייה, ומצד שני האוניברסיטה תמשיך לשמור על נכסיה ולקבל עליהם תמורה הוגנת. ייעשה מאמץ לזהות את המקומות בהם קניין רוחני אינו מעורב. תמשיך המגמה להקל על אנשי הסגל והסטודנטים לקשור קשרים עם התעשייה.
  •     כפועל יוצא הודגש הצורך בהגברת האמון בין האוניברסיטה והתעשייה.
  •     האוניברסיטה סבורה שהגברת אמון זו היא תהליך הכרחי וחשוב. ייבדקו רעיונות כיצד להאיץ את בניית האמון בין הצדדים.
  •     תשתיות הנדסיות: הוצע להגביר את קורסי התשתית ההנדסיים על חשבון קורסי קצה.
  •     הערה בעלת משמעות רבה. למעשה הערה זו היא נגד המגמה במוסדות אחרים אך מאוד מתאימה להכשרה שהפקולטה רוצה להעניק לבוגריה. באופן שוטף הפקולטה מעדכנת את תכניות הלימודים והערה זו תועלה בוועדת הוראה במהלך השנה ויתקיים דיון בדבר יישומה.
  •     הצורך בהנדסת מערכת. כנראה מתאים יותר לתואר שני.

    בעבר נעשו ניסיונות להעניק לתלמידינו ידע ויכולת בהנדסת מערכת. הנושא מורכב כיוון שעצם ההגדרה מהי ההכשרה הנדרשת אינה ברורה לחלוטין. אנו נקיים דיון בנושא כאשר השאלות העיקריות לדיון הן:

  •     כיצד לשלב חשיבה תהליכית בפרשיות הלימוד?
  •     מה נעשה במוסדות מובילים בעולם בתחום?
  •     האם הנושא צריך להינתן בתואר ראשון בשנים המתקדמות או בתואר שני?
  •     מהי המתכונת הנכונה להכשרה זו?

בתי הספר ישמחו לקבל מהחברות משוב ספציפי בנושאי קוריקולום: למשל, קורס בנושאי מערכות לומדות וביג-דאטה בתוכנית להנדסת חשמל, אנליטיקס בהנדסת תעשייה ועוד.
כמובן, הפקולטה תתייחס גם לנקודות האחרות שהועלו.

הקלטת הדיון ב- Youtube

ניתן לראות הקלטה של כל הדיון בקישוריות הבאה: רב שיח 2013

 

הכנס השנתי – מאי 2014

הכנס השנתי השני של ארגון עמיתי התעשייה התקיים בבית הירוק שליד האוניברסיטה, ב-27 באפריל בין השעות 11:30-15:00. המפגש היה פתוח לחברי הארגון, למצטרפים פוטנציאלים, לחברי הפקולטה ולבכירים בתעשייה ובאקדמיה. כ-100 איש השתתפו במפגש. מטרת הכנס ליצור נראות טובה יותר של ההזדמנויות הקיימות באקדמיה ומיצוב מגמה של  יתר פתיחות לתעשייה, תוך שמירה על חופש אקדמי.
בכנס השתתפו שר המדע, הטכנולוגיה והחלל מר יעקב פרי, אשר דיבר על מאמצי משרדו בקידום מדעי ההנדסה ואף הכריז לראשונה על הקמת קרן ייחודית למימון מחקרים בתחומי ההנדסה. ד"ר שמעון אקהויז דיבר על חדשנות ויזמות ופירט בהרצאתו את התנאים הנדרשים ליצירת הצלחה של יוזמה חדשה כולל החדשנות הטכנולוגית, תנאי שוק ותנאים מסחריים. ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא בכיר בברודקום, סיפר לנו מדוע הכל קשור. הוא שרטט בהרצאתו את עולמנו העתידי תוך לקיחה בחשבון של טכנולוגיות שנמצאות כיום בפיתוח ובעוד מספר שנים ישפיעו על עולמנו. בוגר הפקולטה, מא יינון ברכה, סיפר את הסיפור המאלף של חברת PrimeSense שלמעשה הציתה את הדמיון בהתקן החישה התלת ממדי שפיתחה ולבסוף נרכשה ע"י חברת Apple.

 

לפני תחילת הכנס התקיים לבקשת שר המדע, הטכנולוגיה והחלל מפגש עם נציגי חברות בכירים ונציגי אקדמיה וממשל. מטרת המפגש הייתה לבחון עם השר כיצד ניתן לטפל בחסמים לפיתוח הטכנולוגיה במדינת ישראל. השתתפו במפגש פרופ' אהוד הימן, פרופ' יוסי קלפטר, דר' גיורא ירון, אייל פלד, מנהל תכנית מגנט במשרד המדע, דר' שלמה מרקל סגן נשיא בברודקום העולמית, יעקב מנדלSenior director  ברודקום ישראל, ד"ר שמעון אקהויז יו"ר Syneron Medical, שמואל אוסטר מחברת אלתא ו-Chairman of the Israeli    Society of EEE,  שי רביד.Head of Signal & Image Processing dept. במפעל מל"מ של התעשייה האווירית, ינון ברכה מנכ"ל PrimeSense,  יצחק סיטון מנכ"ל Agilent, קובי בלכמן דירקטור ב-Apple, איתי רוזנפלד מנכ"ל Applied Materials, אייל ולדמן מנכ"ל Mellanox, משה חורב מנכ"ל Oracle ישראל וסגן נשיא Oracle העולמית, אריק מימרן VP Engineering בקוואלקום, שחר בר-אור VP Embedded Mobile Engineering סאנדיסק, טובי סיוון מנכ"ל STI Lasers, גדעון קדם מנכ"ל Xilinx.

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
Developed by
Design by
Basch Interactive