זיהום הזפת בחופי ישראל: עם מה אנחנו מתמודדים?!

"חופי ישראל מזוהמים בפליטה של נפט וזפת. על פי ההערכות בגלל זרמי הים שנוצרו בזמן הסערה, הנפט או המזוט, הספיק להתגבש לכדי זפת - הגיעו בכמויות גדולות לחופי ישראל. פסולת גושי הזפת דורשת איסוף ידני מתיש ואילו פסולת מעורבת בשמן דורשת טיפול מיוחד כגון טיפול ביולוגי או טיפול בשריפה. ניקוי הנפט שצף על המים היא פעולה מסובכת והאפשרויות הן שיקום ביולוגי, הקשיה כימית, שימוש בסקימר להפרדת שמן ממים, שריפת הנפט, הוספת פולימר לאיסוף השמן, לא לעשות כלום ושאיבת הנפט והרדה ע"י צנטריפוגה", מסבירה פרופ' הדס ממן - ראשת התוכנית להנדסת סביבה המתמחה בטיהור מי שתייה.

בתמונה: מתנדבות מבית הספר לזואולוגיה (צילום: ד"ר סיגל שפר)

כששמן פוגש מים

דלק נוזלי הינו ברובו ממקור נפט גולמי (פטרוליום) המכיל ברובו פחמימנים (hydrocarbons) יכול גם להכיל סוגים שונים של פחמימנים ארומטיים, מתכות כבדות, תרכובות גופרית ועוד. כאשר השמן נכנס למים, הוא מתפשט במהירות על פני המים, ועוצמת הזיהום תלויה בצפיפות יחסית ובהרכב השמן. המטרה העיקרית של נספח 1 של אמנת מרפול - MARPOL (Marine Pollution) היא להגן על הסביבה הימית באמצעות מניעה מוחלטת של זיהום על ידי נפט וגורמים מזיקים אחרים. ניתן להגדיר על פי האמנה, את המונח "נפט" כנוזל צמיג המכיל נפט שיכול להיות בצורת נפט גולמי, מזוט כבד, בוצה, פסולת נפט ומוצרים מזוקקים. זה כולל גם כולל תערובות ונטל של אוניות.

הדלק הנפוץ עבור כלי שייט ימיים הינו Heavy Grade Fuel Oil המוגדר ע"י מרפול כנפט גולמי בעל צפיפות גבוהה מעל 900 ק"ג למ"ק בטמפרטורה של 15 מע"צ, וצמיגות קינמטית הגבוהה מ- 180 מילימטר רבוע לשניה ב- 50 מע"צ, וזפת אספלט ואימולסיות שלהן. תחת אמנת מרפול 2020 מחוייבות ספינות במשקל גבוה להשתמש בדלק מופחת גופרית, בכדי לצמצם את זיהום האוויר. דלקים בעלי משקל מולקולרי גבוה מכילים בין 1-5% של בוצה או פסולת שמנים של הדלק, שאמנת מרפול אוסרת השלכת פסולת זו לים. אך לצערינו הים הוא שטח הפקר.

צילום: ד"ר סיגל שפר

זיהום שנובע מפחממנים מנפט גולמי מאוד רעיל לבעלי חיים וצמחים

"זיהום שנובע מפחממנים מנפט גולמי מאוד רעיל לבעלי חיים וצמחים ומכיל מגוון רחב של פחממנים כולל שרשראות ארוכות של אלקאנים רווים, שרשראות אלקאנים מסועפות, ואלקנים, גם הנפט המזוקק מכיל מס' רב של פחממנים. התכונות הפיזיקליות והכימיות של הפחממנים קובעות את דרגת הרעילות והזמינות שלהם למטבוליזים של מיקרואורגניזמים. לפחממנים מגוון השלכות מזיקות בריאותיות התלויות ברגישות האורגניזם ודרגת החשיפה. הפחממנים מזיקים לאיברים ומערכות כמו כליות, כבד ומערכת  הרבייה,  מע' הדם וכו', ועלולות לגרום למגוון הפרעות ומחלות" מוסיפה פרופ' ממן.

עם מה אנחנו בעצם מתמודדים?

"ואם זה אנחנו צריכים להתמודד! פגיעה קשה באקולוגיה, פגיעה בחיות שגם אלו ששרדו את האסון יסבלו ממחלות קשות ומוטציות, פגיעה בנו בבני האדם שהים מהוה מקום מפלט אחרון והיה לצערי סגור בפנינו מרבית השנה האחרונה, פגיעה בילדים כמקום בריחה ממסכים, ומקום שאפשר להשתולל ולהנות אחרי הסגרים הרבים, ופגיעה בתיירות פנים וחוץ שגם ככה ספגה קשיים כלכליים. זה אסון מכל בחינה אפשרית ואחרי השנה הזו שעברנו אי אפשר לתאר את גודל הכאב!" מסכמת פרופ' ממן.