הפלסטיק החדש מנצח בקרב על המדוזות

פיתוח חדש של פרופ' שחר ריכטר מייצר פלסטיקים מתכלים וידידותיים לסביבה בעזרת תוספים טבעיים לפולימרים של המדוזה 

החוקר.ת מאחורי המחקר

מי את המדוזה?

מדוזות הינן יצורים ימיים אשר קיימים מיליוני שנים ונפוצים במרבית מקווי המים הגדולים בעולם. כיום ידוע על כ 200 מיני מדוזות בעולם. למדוזה אין לב, עיניים, דם או זימים. בגופה יש תאי עצב ושרירים שעוזרים לה לנוע, לצוד בעלי חיים קטנים, להגיב לסכנה ולנוס. יש להן אפשרות להבדיל בין אור לחושך באמצעות תאי חישה המצויים בחלק החיצוני של הפעמון ובזרועות החיצוניות שמסביב. גופה מורכב מ 80-90% מים, והשאר מחומרים אחרים כולל חלבונים. למדוזות יש חוש ריח, טעם ומגע/מישוש. הזרועות החיצוניות הינן זרועות הצייד. הזרועות הפנימיות הן זרועות הפה המסייעות להביא את הטרף לחלל העיכול. מזונן העיקרי הוא דגים קטנים, פלנקטון ומדוזות קטנות. בזרועות הצייד מצויים תאי צריבה המכילים בלוטות ארס אשר בנויות משערת חישה ועוקץ. בעת נגיעה בזרועות נורה העוקץ כמו צלצל והארס המצוי בו מוחדר לגופו של בעל החיים.

 

עלייה לא פרופורציונלית באוכלוסייתן של המדוזות

בשנת 2007 גרמה הגדילה באוכלוסיית המדוזות בצפון אירלנד למותם של דגי סלמון בשווי של 2 מיליון דולר. גם בחופי יפן תעשיית הדייג סובלת קשות מתופעה זו. אלו רק שתי דוגמאות לכך שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה של עלייה לא פרופורציונלית באוכלוסייתן אשר גורמת לנזקים אקולוגים וכלכליים רבים. חוקרי מדוזות טוענים שהמדוזות קיימות כבר 500-700 מיליון שנה והפשטות האנטומית שלהן אפשרה להן לפתח יכולות הישרדות יעילות כל כך, עד שהן מאתגרות כל מה שחשבנו על חיים ומוות.

 

מה אם מדוזה יכולה לשמש לייצור פלסטיק?

בדו"ח במימון האו"ם קראו המחברים לנצל את המדוזות אשר מהוות מקור מתחדש לחומרים חשובים לצרכי האדם, למשל שימוש בחלבון קולגן הנמצא בגופן ומתאימים מאוד לטיפול במחלות פרקים (קולגן: חלבון מבני המהווה את המרכיב העיקרי של הסיבים הלבנים ברקמות חיבור, דוגמת גידים, רצועות, עור, עצמות, כלי דם, מעיים וסחוס).

 

קבוצתו של פרופסור שחר ריכטר, העומד בראש המעבדה לאלקטרוניקה ביו-מולקולרית וחומרים מתקדמים במחלקה למדע והנדסה של חומרים והמרכז לננוטכנולוגיה, מפתחת כבר כמה שנים חומרים חדשים המבוססים על מדוזות. בפרסום שהופיע לאחרונה בכתב העת Advnced Sustainble systems הדגימו פרופ' ריכטר, תלמידת המחקר לירון רשף-שטינברגר ושותפו פרופ' מיכאל גוזין שטה איך ליצר פלסטיקים מתכלים וידידותיים לסביבה מהמדוזות. התהליך שבו יוצרו הפולימרים הינו פשוט וידידותי לסביבה. בעזרת הוספה של תוספים טבעיים לפולימרים שהופקו מהמדוזה, הושגה שליטה על תכונותיהם המכניות אשר יאפשרו את שמושם למגוון חומרים מתכלים.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>