ימי פרויקטים 2023 של הפקולטה להנדסה

תודה למאות המבקרים שהגיעו להתרגש, להתפעל ולצפות בתוצרים של המוחות הכי מבריקים של אוניברסיטת תל אביב. אזהרה: תחזיקו את הלסתות כי הפרויקטיים שתראו הולכים להפיל לכם.ן אותה!

בין התאריכים 21-27 ליוני התקיימו ימי הפרוייקטים של המחלקות ובתי הספר השונים בפקולטה להנדסה. רגע לפני שנצלול לפרוייקטים. נתחיל מהסוף ונגלה לכם שהיה מדהים! בכל פעם שחשבנו שכבר ראינו הכל, הסטודנטים והסטודנטיות שלנו הראו לנו שזו רק ההתחלה. אז מה היה לנו?! מערכת המתמללת אותות לדיבור עבור אילמים, מלונה חכמה שדואגת למלא את קערת האוכל והשתייה של חיית המחמד האהובה עליך רגע לפני הנביחות, דאון שיטוס למאדים, מערכת מצילת חיים למילוי מזרקים באירוע רב נפגעים, ייעול תהליכים רפואיים החל מזיהוי מצבי אפתיה בקרב ילדים ועד לשיפור תהליך האבלציה. מוכנים לצלול לעתיד?!

את שבוע הפרוייקטים פתחה המחלקה המהווה גשר בין עולם ההנדסה לעולם הרפואה. הפרויקטים שתראו דורשים הבנה של מערכות ביולוגיות לצד הבנה עמוקה בתחומי ההנדסה השונים. אין ספק כי כל פרויקט דורש כתבה משל עצמו, אנחנו בחרנו להעניק לכם הצצה קטנה. במסגרת יום הפרוייקטים של הנדסה ביו רפואית התקיימה תחרות על הפרוייקט המצטיין. את הפרס לקח אריה גלוטין. הפרויקט של אריה מתמקד בתהליך האבלציה (צריבה). בפרויקט אריה עוזר לייעל משמעותית את ההליך על ידי "ניקוי" רעשי הרקע המלווים את התהליך כיום ופוגמים באיכותו. הפרויקט של אריה מאפשר לדייק את ההליך ולשפר משמעותית את איכות ההליך.  

העומס והצפיפות בבתי החולים לא חדשה לנו, אבל אין צורך להרחיק לכת וניתן לחשוב אפילו על המרפאה הקרובה לביתכם. בשונה מלחכות לסופר או במוסך, כאן מדובר באנשים, במקרה זה ילדים, הזקוקים לטיפול רפואי. עכשיו תדמיינו לכם שתהיה מערכת שיודעת לזהות בין עשרות הילדים.ות שנמצאים במרפאה מתי כדי לטפל במישהו.י בדחיפות יותר מהשאר כיוון שיש כאן מצב של אפתיות וחוסר תגובה שיכול להעיד על דבר חמור יותר שיש לבדוק בדחיפות. זה בדיוק מה שיובל דהן ומיטל גולץ רוצות לטפל בו. בפרויקט הן מציגות פיתוח שנועד לזהות מצבי אפתיה בקרב ילדים ברגעים הקריטיים ביותר, יובל ומיטל מספרות על כך כי הפרויקט נועד להוות קו ראשון לזיהוי מצבים קריטיים אפילו לפני הרופאים.ות! לזה אנחנו קוראים עתיד!

יובל ארגואטי יצר מקל הליכה שגם אנחנו היינו רוצים! מקל הליכה אמרנו? ממש לא רק! בפרויקט יובל ביקש לשנות את הסטיגמה הלא מחמיאה שיש למקלות הליכה. הפרויקט נוצר מהיכרות אישית עם הנושא כאשר סבו מעד וכתוצאה מכך הוא גם נפצע, כל זאת מכיוון שהתבייש להתהלך עם מקל הליכה. אז איך יוצרים מקל הליכה שכולנו נרצה ללכת איתו? הפתרון של יובל היה להפוך את המקל להרבה יותר מרק מקל הליכה. מקל סלפי – יש. סגוואי – יש. כלי נגינה – יש! (לנו יש הרבה שבפעם הבא שנפגוש את יובל, אולי כבר יהיה ניתן לעוף איתו).

הבאים להציג את תוצריהם.ן היו הסטודנטים והסטודנטיות של בית הספר להנדסה מכנית אשר הציגו פרוייקטים פורצי דרך ביצירתיות, נחישות ומקוריות שלהם! היריעה קצרה מלספר על כל הפרויקטים הנהדרים שהוצגו שם - אז אנחנו נדאג לאוצרות. ניתן היה לראות פיתוחים שנעו בטווח רחב של שימושים. ממשגר לדאון על מאדים ועד לרחפן כיבוי אש. בחרנו לכם את טופ של הטופ.

הפרויקט הראשון הוא המיזם של מאיה ברק ויערה רוזנברג. הסטודנטיות ביקשו לבצע פרויקט הנדסי אך עם דגש על היותו פרויקט משמעותי. בעזרת רכז הפרויקטים דני ברקו, יצרו מאיה ויערה את  Click N Fill את התהליך החלו בחקירה ופגישות עם שירותי רפואה דחופה, מה שהוביל אותן לזהות את הצורך בייעול פריסת צוותי רפואה בעת אירוע רב נפגעים. שתבינו, כיום על מנת להעניק טיפול לאנשים החווים אירוע לבבי נדרש הצוות הרפואי להגיע למקום האירוע ולהתחיל בהכנת מזרקים ותמיסות הנועדו לטיפול בחולה, אך הזמן דחוק והמלאכה רבה. הסטודנטיות החליטו לתכנן ולבנות מערכת אוטומטית שבעזרת לחיצת כפתור פשוטה שואבת את התמיסות הנדרשות, במינונים הנדרשים ומכינות מזרקים מתאימים לטיפול, הדבר יכול להתבצע באמבולנס בדרך לחולה, בעת מתן האבחנה על ידי צוותים אחרים. מישהו אמר חיסכון זמן שמציל חיים!?    

על סימולטור הנהיגה המטורף שבנו רונן סיגל ,ירדן טל, הדר בן דוד ודניאל טקץ כבר שמעתם? אז במילה: חוויה. ובכמה: מה יותר טוב מאשר לאמן צוותי פורמולה 1 על סימולטור שיכול לדמות את מסלול הנסיעה ואת הכוחות שמרגיש הנהג. הסימולטור נע תוך כדי המשחק ונותן תחושה אמיתית שהנהג נוהג ברכב מירוץ פורמולה 1. הפרויקט יוכל לשמש את נהגי הפורמולה שלנו באוניברסיטת תל אביב שעושים פרויקטים במהלך השנה כדי לתכנן ולבנות רכב פורמולה חשמלי שיתחרה בעתיד בחו"ל!

סוף שבוע באירופה זה נחמד, גם לחופשה קצרה (או שלא?) בארה"ב לא היינו מתנגדים, אבל טיסה למאדים זה כבר מספר רמות מעל. על הרעיון חשב הרמן סיומוב. למרות שיש שיאמרו שמדובר ברעיון מעט יומרני, הדבר לא עצר בעד הרמן, להפך! הרמן רתם לטובת הפרויקט את דורון לורד, חיה רויטמן מושקין ודור סליקטר שביחד החלו בתכנון ובנייה של דאון שיטוס במאדים ויסרוק את תנאי השטח שם. הדרך לא הייתה פשוטה, הסטודנטים התמודדו עם הרבה מידע אותו היו צריכים לעבד, כוח המשיכה במאדים ששונה מאוד מכדה"א תנאי הקרקע השונים, איך עוגנים את המשגר בקרקע של מאדים ועוד. לבסוף הסטודנטים בנו מערכת שיגור לדאון והציגו אותה בתערוכה. בקיצור, מתי הטיסה הבאה?

סטודנטיות וסטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשייה הציגו פרויקטים מרשימים שנעו במגוון רחב של נושאים ודיסיפלינות  המשותף לכולם הוא התייעלות הארגונית של עשרות ומאות אחוזים בתפוקה, חיסכון אדיר של כוח אדם שמתורגם בסופו של יום לסכומים לא מבוטלים של כסף שניתן לנתב עבור שימושים נכונים יותר.   

הפרויקט הראשון שתפס את תשומת ליבנו הוא הפרויקט של מאיה חן, בר אמיר ואסיל קרדחג'י. הסטודנטים.יות בחרו להתמקד בייעול תהליכים בדואר ישראל. ובואו נודה באמת, יש לא מעט תהלכים שזקוקים למייק-אובר רציני. אז על מנת לדייק את ההליך, התמקדו הסטודנטים.יות בהליך אחד לפרויקט ובחרו בפעולה הרביעית בשכיחותה בסניפי דואר ישראל: משיכת מזומנים. המטרות שהסטודנטים.יות שמו לעצמם.ן למטרה הן: שיפור שביעות רצונו של הלקוח, הגדלת רווחי דואר ישראל והקטנת הזמן עבודת האשנבאי. אך איך הם עשו זאת אתם שואלים?! באמצעות ניתוח תהליכים בנקאיים, ביצוע תצפיות בסניפי הדואר (כן כן!), איסוף נתונים אודות מאפייני הלקוחות וזיהוי הבעיות שמונעות מהדואר יעיל, נעים ובעיקר מהיר. הצליחו הסטודנטים.יות לחסוך כ-600 דקות עבודה אשר מתורגם לחיסכון של כ-800 אלף ש"ח ורווח פוטנציאלי נוסף של כמיליון שקלים. אנחנו נשארנו פעורי פה!  

הפרויקט הבא שממש רצינו לספר לכם עליו הוא הפרויקט של אביב אבינועם, טל יעקב ודקל קרקסוני והוא מתמקד בשיפור תהליך שחרור מטופלות מבית החולים ליס ליולדות ונשים. בפרויקט התבקשו הסטודנטים.יות לייעל את תהליך השחרור כאשר איכות הטיפול אינה נפגעת ומשך הטיפול שנקבע, אכן תואם לצרכי היולדת. הבעיה העיקרית שליוותה את הקבוצה היא רמת ביקוש גבוהה בזמן שישנן 28 מיטות בלבד. נשמע קשוח? לא עבור הסטודנטים.יות שלנו. בתהליך מורכב ביצעו חברי.ות הקבוצה עיבוד וניתוח נתונים שהתקבלו מצוות ה-IT של בית החולים. באמצעות בניית מודל המבוסס על SARIMA ובנוסף על בניית מודל קבלת החלטות. הצליחו לצמצם את כמות טעויות בשחרור בכ-55% לצמצם את טווח החיזוי ההגעות לכדי 30%. משמע, המיטות מנוצלות באופן האופטימלי ביותר, איכות הטיפול עולה כיוון שהנשים מקבלות את משך השהות שמתאימה להן באופן אישי, כל אלו כמובן תורמים לזמינות המיטות ובכך מקצרות את אורך ההמתנה לקבלת מיטה בבית החולים. נשמע כמו ווין ווין לכולם.ן?  מזל טוב!     

הפרויקט הבא מתמקד בבעיה קרובה לליבנו: תחבורה ציבורית בישראל. אורון רחמים, בת אל ועקנין ויונתן מלמדובסקי ביקשו לשים סוף או לפחות להראות לרכבת איך עושים את זה טוב יותר. בפרויקט התמקדו השלושה בצמצום זמן תיקון ברכבות בחברת SIEMENS . האופן בו הסטודנטים.יות תקפו את הבעיה הייתה באמצעות ניתוח נתונים, אפיון ועיצוב מערכת מידע ויצרו מערכת מומחה לניהול ופתרון בעיות טכניות ברכבת. מה מיוחד במערכת אתם שואלים? אז ככה: המערכת מכילה מאגר מידע המתעדכן ובכך נוצר ארכיון תקלות המנתב את הטכנאי ועוזר לו להבין את הבעיה על סמך תקלות קודמות שהוזמנו. כמובן שהמערכת מסונכרנת עם שאר הטכנאים ומאפשר שימוש חכם במידע. ואם שאלתם את עצמך.ן עד כמה זה משמעותי? צמצום של כ-30% בזמן תיקון הרכבת נשמע לנו כמו חתיכת שיפור בעל השפעה חיובית על תדירותן של הרכבות. לסיכום היום המופלא הזה, נהנו הסטודנטים.יות מפאנל בוגרים סופר מוצלחים שהשתלבו בתפקידי מפתח בתעשייה והגיעו לחלוק מניסיונם.ן  ולהשיב על שאלות הבוגרים.ת.   

כבר כשחשבנו שראינו הכל, הסטודנטים והסטודנטיות של הנדסת חשמל הראו לנו שזה ממש לא המקרה! יום הפרוייקטים של הנדסת חשמל בחסות חברת INTEL ישראל היה בהחלט בלתי נשכח. היום החל בברכות של ראש בית הספר להנדסת חשמל – פרופ' רמי זמיר, וראש התוכנית פרופ' עפר עמרני וכן של אסף גורביץ' ראש צוות מחקר ופיתוח בחברת אינטל. מיד לאחר מכן התקיימה התערוכה אשר אליה הגיעו אורחים רבים מחברות שונות בתעשייה, ביניהן: INTEL, APPLE, IAI, MOTOROLA, NOVA, NVIDIA, IBM, MARVELL, WESTERNDIGITAL, MERCEDES, SYSTAMICS ועוד. האורחים, הן מהתעשייה והן מהאקדמיה, גם שפטו בתערוכה ובחרו את שלושת הפרוייקטים המצטיינים.

אז בואו ניגש הישר אל הזוכה במקום הראשון: ניבה פולק שרת עם הפרויקט RTL Auto-generation. הפרויקט עוסק בכתיבת מספר סוגים של קוד RTL באופן אוטומטי מתוך Machine Readable Spec. ניבה כתבה סקריפטים בשפת פייתון המחלצים את המידע הרצוי מתוך מאגר הנתונים הנ"ל, ממיינים את המידע שחולץ ומדפיסים אותו בתצורת SystemVerilog (בהתאם לסוג הקובץ). המטרה היא להעביר את כתיבת הקבצים האלה, שעד כה נכתבו ידנית על ידי מהנדסים, לכתיבה אוטומטית מתוך הSpec. אין לנו ספק שאנחנו עוד נשמע על ניבה!

הפרויקט זיהוי דיבור שקט של מאור חן ועמרי דן שהגיע למקום השני והמכובד. הפרויקט מבקש לתת פתרון עבור אילמים. איך אתם שואלים? מערכת לזיהוי דיבור שקט הינה מערכת המסוגלת לחוש תנודות בשרירי הפנים באמצעות חיישנים פיזואלקטריים ולתרגם אותן למילה מדוברת בשפה האנגלית תוך שימוש במודל למידה עמוקה.המערכת הינה מערכת אלחוטית ונוחה ללבישה שנועדה לשיפור איכות החיים של אוכלוסיית האילמים. המערכת מאפשרת שידור המידע למחשב בעזרת Bluetooth (BLE) לטובת עיבוד האותות וסיווגם למילים השונות.

אל המקום השלישי הגיע הפרויקט Laser Calibration של אלמוג אשר ובר זהבי. מטרתו של הפרויקט היא לבצע קליברציה (איפוס ודיוק כלי מדידה; כיול) של קרן לייזר הן מבחינת המיקום המרחבי והן מבחינת זווית הפגיעה, באמצעות תמונות פיזורים של הקרן תוך שימוש במודל למידה עמוקה ובאמצעות מערכת אוטומטית המופעלת ע"י תקשורת בין ראסברי-פאי לארדואינו ומנועי צעד.

עם בחירת הזוכים התקיימה הרצאה מרתקת בנושא: "איך מביאים בינה מלאכותית לכל מקום בעולם" אשר הועברה על ידי גיא טמיר, אוונגליס טכנולוגיה ודירקטור בארגון התוכנה והטכנולוגיות של אינטל.

את התערוכה סיכם פרופ' נעם אליעז, דקאן הפקולטה להנדסה, אשר חילק את הפרסים, מתנת אינטל, לשלושת הפרויקטים המצטיינים.

אנחנו חושבים שאפשר לסכם את שבוע הפרויקטים 2023 בתור הצלחה מסחררת. הפרויקטים שנראו בימים אלו הראו לנו כמה מגוון עולם ההנדסה, כמה מקום יש לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו להמציא, לשנות, להוביל ולפרוץ גבולות של המוכר וגם מה שעוד לא. מחכים לשמוע עליכם.ן גדולות ולראות אתכם.ן חוזרים אלינו לתארים מתקדמים. כי מי אמר שהלמידה נגמרת? תודה לכל הבוגרים והבוגרות המוכשרים ומוכשרות שלנו, תודה לסגל האקדמי, לסגל המנהלי, ובקיצור, תודה לכל מי שלקח חלק בשבוע המרגש הזה!

נתראה בימי הפרוייקטים של 2024! 

מישהו.י אמר.ה תמונות? לחצו כאן לצפייה בכל התמונות