הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

school of mechanical engineering Gil Segal and Adham Salih

13 בדצמבר 2017, 14:00 - 15:00

ללא תשלום

school of mechanical engineering Gil Segal and Adham Salih

School of Mechanical Engineering Seminar
Wednesday, December 13, 2017 at 14:00
Wolfson Building of Mechanical Engineering, Room 206

Comparing Algorithms for Multi-objective Evolution of Neuro-Controllers

Adham Salih

MSc Student of Prof. Ami Moshayov

In recent years there has been an increase of interest in designing Neuro-Controllers (NCs) using multi-objective evolutionary computation techniques. Given the vast variety of Multi-Objective Evolutionary Algorithms (MOEAs), selecting one for a specific problem is a non-trivial task. The presented study aims to provide a comprehensive comparison between two well-known MOEAs including NSGA-II and MO-CMA-ES. Given the fundamental difference between the selection and reproduction mechanisms of these two algorithms, it should be asked which of these algorithms is better for the multi-objective evolution of NCs. Past studies on neuro-evolution point at a possible convergence difficulty, when crossover mechanism is used to create offspring. This difficulty, which is attributed to the well-known competing convention problem, may lead to a conclusion that MO-CMA-ES should be preferred as it is based on mutation rather than crossover.

First, a methodology is suggested for testing and comparing MOEAs as applied for multi-objective evolution of NCs. Next, based on the suggested methodology, an extensive comparison is carried out between the two tested algorithms. The investigation includes five benchmark problems, each with different control difficulties. Statistical analysis of the results indicates that none of the tested algorithms is superior with respect to all the considered problems. Possible explanations to the observed results are discussed and suggestions for future research are provided.

Learning the behavior of an individual locust in a swarm by an Adaptive Neuro Fuzzy Inference System (ANFIS)

Gil Segal

MSc student of Dr. Amiram Moshaiov and Prof. Amir Ayali

A locust swarm is an exceptional example of a coordinated motion in nature. The general motivation for this study is the desire to understand how the behavior of an individual in such a swarm is translated into a collective movement. This study deals with the first step towards answering this question. It concerns identification of the behavior of an individual locust in a group of marching locusts, as observed in laboratory conditions. The identification is performed using the Adaptive Neuro-Fuzzy Inference System (ANFIS) method. In contrast to the use of artificial neural networks, employing ANFIS allows building a system that is interpretable and easy to analyze. This advantage of ANFIS is useful for understanding the complex biological system that is dealt with here.

Clearly, some major uncertainties are inherent to our understanding of the aforementioned system, as is the case with any other biological system. A major concern is the lack of knowledge about which are the inputs that a locust takes into account, when a particular motion action is experienced. Observing locusts in a swarm, it can easily be noticed that the motion is intermittent and an individual often stops for certain periods of different time-spans. We focus on the individual’s decision to stop or resume walking, i.e. to join the collective movement. The main assumption is that if a reasonable ANFIS-based model is found for an individual locust, then it may hint at the inputs that are actually used by the locust, as related to the behavior of the swarm. Based largely on some knowledge of the biological sensory system of the locust, a trial-and-error approach has been used. It resulted with a bio-plausible set of inputs that provided substantially better identification results, as compared with several other such sets. We achieved a controller that succeeded in predicting the behavior of the individual locust with a certainty of more than 96%. The controller that succeeded in reaching this certainty had a reaction time of two frames (approximately 70 msec), and was based on three inputs: distance to the nearest obstacle, locust velocity and the number of walking neighbors behind the locust.

Future work may include learning the velocity vector of the locust. This may lead the way to the prediction of the entire motion of an individual locust, and could serve as a base for a simulation of the coordinated motion of the locust.

‏

EE Seminar: Accelerating DBMS on modern computer architecture using Persistent Memory

12 ביולי 2017, 15:30

חדר 011, בניין כיתות חשמל

Speaker: Netanel Katzburg,

M.Sc. student under the supervision of Prof. Shlomo Weiss and Dr. Amit Golander

Wednesday, July 12^th, 2017 at 15:30

Room 011, Kitot Bldg., Faculty of Engineering

Accelerating DBMS on modern computer architecture using Persistent Memory

Abstract

The architecture of Database Management Systems (DBMS) is closely related to the characteristics of the storage hierarchy, because durability and response time are highly dependent on the physical properties of the target storage. Main memory volatility requires a DBMS to provide durability by software means as data continuously moves between volatile memory buffers and input/output persistent media. Traditional storage systems applications use complex concurrency control schemes to reduce latency and increase throughput and in order to utilize multicore hardware and shared system resources. New persistent memory (PM) devices emerging in the last decade, such as PCM, RRAM and MRAM, exhibit near-DRAM speed and characteristics, provide data persistence, and could be game changing for storage bound applications. I demonstrate that novel file systems based on PM offer outstanding performance. As a result of this 280x speedup, for many applications PM-based file systems are likely to replace traditional file systems. With new PM-based file systems, the performance bottleneck of traditionally disk-bounded applications moves to the application code itself. Traditional system level tradeoffs are no longer significant and any further optimizations should be done at the application level. I focus on benefits of persistent memory and their impact on database management systems and consider methods for application speedup that are applicable to DBMSs that use PM. These optimization methods depend on the characteristics of PM storage. I consider concurrency and mutual resource contention, explore and rethink major application components, and finally combine static code optimization. Running the on-line transaction processing (OLTP) workload, the Relational Database Management Systems (RDBMSs) explored here show performance gains relative to traditional storage systems by a factor of 3.17 and 1.79 for PostgreSQL and SQLite respectively.

EE Seminar: Two-Step Disentanglement

12 ביולי 2017, 15:00

חדר 011, בניין כיתות-חשמל

Speaker: Naama Hadad

M.Sc. student under the supervision of Prof. Lior Wolf

Wednesday, July 12th, 2017 at 15:00

Room 011, Kitot Bldg., Faculty of Engineering

Two-Step Disentanglement

In this work we address the problem of disentanglement of factors that generate a given data into those that are correlated with the labeling and those that are not. Our solution is simpler than previous solutions and employs neural network with adversarial training in a straightforward manner. We demonstrate the new method on visual datasets as well as on financial data. In order to evaluate our results we use previous evaluation methods for visual disentanglement and a hypothetical trading strategy whose performance is affected by the performance of the disentanglement.

אנחנו ממציאים את המהפכה הבאה

אז הבנת שלימודי הנדסה הם הדבר בשבילך ושהם יפתחו לך שער לעולם המרתק של טכנולוגיות חדשניות ולעבודה מעניינת ומכניסה בהייטק. עכשיו נשאר לך להחליט לאיזו תכנית להירשם.

כדי לעזור לכם להחליט איזה סוג של מהנדסים תרצו להיות, ריכזנו מספר נקודות חשובות על כל תכניות הלימודים שמוצעות בפקולטה. למרות שמקצועות ריאליים, כגון מתמטיקה ופיזיקה, משחקים תפקיד חשוב בכל המסלולים, עדיין יש הבדל עצום בין ההתמחויות השונות, פרויקט הגמר שתעסקו בו, ותחומי התעסוקה שיהיו פתוחים בפניכם לאחר התואר.

הנדסת חשמל ואלקטרוניקה

התחום הכי מתאים ל... מי שרוצה להבין איך עובדים לוויינים, טלפונים סלולריים, מנועים חשמליים, טלוויזיות, מחשבים אישיים וכל שאר מכשירי החשמל שהופכים את חיי היומיום שלנו לנוחים ומודרניים. מי שרוצה לקחת חלק בפיתוח טכנולוגיות העתיד כגון הדור הבא של ה-iPhone או הבינה המלאכותית שתשפר את חיי האנושות בעשורים הבאים. אם יש לכם יכולת הסתגלות לקצב המהיר והמתמיד של שינויים וחידושים טכנולוגיים – זה התחום בשבילכם.

חידושים אחרונים... חידושים טכנולוגיים ברכבים הפרטיים זה בדרך כלל דבר נפלא שהופך את החיים על הכביש ליותר נוחים ובטיחותיים, אבל ידעתם שהאקרים יכולים להשתלט על מכונית פרטית מרחוק ולהשאיר את הנהג חסר ישע? פרופסור אבישי וול מפתח מערכת שאפשר יהיה להתקין בקלות במכוניות חדשות ואשר תמנע התקפות סייבר.

איפה עובדים אחרי זה? מהנדסי אלקטרוניקה מתכננים מעגלים ומערכות, כותבים תוכנה – בעיקר למעבדים זעירים ולרכיבים אלקטרונים שניתנים לתכנות – מפתחים אלגוריתמים לביצוע פעולות שונות, ועוד. ניתן להשתלב בעבודה במגוון תעשיות הייטק אזרחיות ובטחוניות בתחומי האלקטרוניקה, התקשורת והמחשבים וכן בתעשיות מסורתיות, במוסדות ממשלתיים ומכוני מחקר. מהנדסי חשמל מועסקים גם במתקנים המפיקים חשמל ואנרגיה כמו תחנות כח ומתקנים של חברת החשמל. ניתן לעבוד גם במשרדים פרטיים לייעוץ הנדסי. יזמים רבים של חברות סטרט-אפ למדו הנדסת חשמל ואלקטרוניקה.

אתר בית הספר להנדסת חשמל >>

(בתמונה: המעבדה ללוויינות זעירה של ד"ר עופר עמרני. בדיקות אחרונות בחדר הנקי ל - TAU-SAT1 - הננו-לוויין הראשון של אוניברסיטת תל אביב)

^{בתמונה: המעבדה ללוויינות זעירה של פרופ' עופר עמרני מבית הספר להנדסת חשמל. בדיקות אחרונות בחדר הנקי ל - TAU-SAT1 - הננו-לוויין הראשון של אוניברסיטת תל אביב.}

הנדסה מכנית

הכי מתאין ל... שרוצה לבנות את הרחפן המתקדם הבא או את המכונית האוטונומית העתידית. מי שרוצה לפתח אנרגיה חלופית בשביל לשפר את החיים בכדור הארץ, או את דור הרובוטים הבא.

חידושים אחרונים... רציתם פעם ליצור חומר חדש שלא קיים בטבע והוא פרי המצאתכם בלבד? פרופ' יאיר שוקף הצליח ליצור מטה-חומר תלת-מימדי שיכול להופיע בכל צורה שאתם יכולים לדמיין, לפי הזמנה.

איפה עובדים אחרי זה? ניתן להשתלב בעבודה במפעלים תעשייתיים, חברות היי-טק ותעשיות בטחוניות העוסקים במגוון תחומים – מהנדסי מכונות מועסקים בכל מוסד גדול שבו מערכות מכניות מורכבות המצריכות טיפול ותחזוקה שוטפים.

רבים מהאתגרים ההנדסיים שאנו מתמודדים איתם כיום - לדוגמא הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל, ההתפתחות הכלכלית, תגלית הנפט והגז והשינוי האקלימי, מחייבים שילוב של הנדסה מכנית, על מנת לשמור על הביטחון, הסביבה וההתייעלות האנרגטית.

אתר בית הספר להנדסה מכנית >>

(בתמונה: המעבדה של ד"ר אינס צוקרב בית הספר להנדסה מכנית העוסק בחומרים מתקדמים לטיפול במים, השפעות סביבתיות של שימוש בננו-חומרים, תהליכי חמצון כימי מתקדמים)

^{בתמונה: צוות המעבדה של ד"ר אינס צוקר מבית הספר להנדסה מכנית העוסק בחומרים מתקדמים לטיפול במים, השפעות סביבתיות של שימוש בננו-חומרים, תהליכי חמצון כימי מתקדמים.}

הנדסת תעשייה

התחום הכי מתאים ל... אנשים שמתעניינים ב-Big Data, מכונות והאנשים שמפעילים אותן, כיצד אפשר ללמד רגשות אנושיים לרובוטים, תורת המשחקים וכיצד כל אלה מתקשרים לכספים וכלכלה.

חידושים אחרונים... תהיתם פעם כמה חברים באמת יש לכם? ד"ר ארז שמואלי חקר את הנושא ומצא, בעזרת נתוני Big Data שבארצות הברית, דנמרק וישראל, רק חצי מהאנשים שאדם ממוצע מגדיר כחבר הם באמת החברים שלו.

איפה עובדים אחרי זה? מהנדסי תעשייה עובדים בכמעט כל הארגונים הגדולים, כולל מפעלי ייצור, נותנים שירותים, מערכת הבריאות, משרדי ממשלה, מערכת הביטחון, וכד'. הם עוזרים לארגונים לתכנן את פעולותיהם ולהשיג את מטרותיהם.

אתר המחלקה להנדסת תעשייה >>

^{בתמונה: מעבדת הסקרנות של ד"ר גורן גורדון מהמחלקה להנדסת תעשייה. במעבדה מנסים החוקרים להבין את בני האדם וכיצד אפשר לעודד ולטפח סקרנות.}

מדע והנדסה של חומרים

התחום הכי מתאים ל... מי שרוצה להבין מה גרם לאסון הטיטניק, מדוע תכונות היהלום שונות מאלה של גרפיט למרות ששניהם עשויים מפחמן או כיצד הכפיות של אורי גלר מתכופפות מעצמן. מי שרוצה לדעת איך ליצור בטון שקוף, או מסך מחשב מנייר, או כיצד ליצור רקמות בגוף האדם מחומרים סינטטיים. אנשים שרוצים להמציא חומרים חדשים שיובילו מהפיכות טכנולוגיות וישפיעו על כל תחומי החיים.

חידושים אחרונים... כמה פעמים יצא לכם לחוות מפגש לא נעים עם מדוזה? פרופסור שחר ריכטר מצא דרך להפוך את המדוזות למשאב במקום מטרד. הוא הצליח לייצר חומר חדש ממולקולות של מדוזות, שמתכלה לאחר זמן ושיכול לחולל מהפיכה בתחום המכשור הרפואי.

איפה עובדים אחרי זה? תעשיות ביטחוניות, חברות היי-טק, תעשיות כימיה ואנרגיה (לדוגמה כימיקלים לישראל, חברת החשמל, טמבור). תעשייה כבדה (לדוגמה מפעלי מתכת חניתה, יציקות מתכת, מפעלי מלט), יצרניות שתלים, חברות תרופות וחברות טיפול במים.

אתר המחלקה למדע והנדסה של חומרים >>

^{בתמונה: המעבדה לביו-חומרים וקורוזיה של פרופ' נעם אליעז מבית הספר למדע והנדסה של חומרים.}

הנדסה ביו רפואית

התחום הכי מתאים ל... לכל מי שמתעניין בשאלה כיצד עובד גוף האדם, איך מתכננים מכשור רפואי לטובת עולם טוב יותר או איך מייצרים לב מלאכותי. אנשים שתמיד התעניינו ברפואה, אבל רוצים לשלב את התחום עם הנדסה, טכנולוגיות מתפתחות ויצירת מוצרים שיעזרו לשמור ולשפר את הבריאות של אנשים בעולם.

חידושים אחרונים... מכירים מישהו צמחוני או טבעוני? פרופסור עמית גפן מהמחלקה להנדסה ביו רפואית עובד על פיתוח בשר מתורבת, שיאפשר לנו ליהנות מהטעם המוכר בלי הצורך בבתי מטבחיים.

איפה עובדים אחרי זה? במגוון מעבדות, חברות של מכשור רפואי, חברות המתעסקות בעיבוד תמונה רפואית (למשל מכשירי דימות), אפליקציות הקשורות לבריאות וניטור גופני ועוד. כמו כן, בוגרים רבים ייסדו מיזמים משלהם עם רעיונות מקוריים שצמחו מתוך לימודיהם.

אתר המחלקה להנדסה ביו-רפואית >>

^{בתמונה: ד"ר בן מעוז המפתח במעבדה שלו טכנולוגיה חדשנית "איבר על שבב" היכולה לדמות פעילות איברים בודדים ואף את פעולתן של מערכות שלמות בגוף האדם.}

מדעים דיגיטלים להיי-טק

התחום הכי מתאים ל... למי שמחפש מגוון וכמעט כל שילוב אפשרי בלימודים כמו ניהול, כלכלה, חשבונאות, פסיכולוגיה, ביולוגיה, משפטים, פילוסופיה, תקשורת, בלשנות, היסטוריה, מזרח תיכון, לימודי מזרח אסיה, מוזיקה ואמנות. תחום מדעים דיגיטליים להיי-טק מתאים למי שלא בטוח.ה מה בדיוק רוצה לעשות בסיום הלימודים, אבל יודע.ת שתואר מדעי פרקטי ואיכותי מהווה כרטיס כניסה לתעשייה. תוכנית הלימודים מבוססת על מתכונת דו-חוגית תלת-שנתית או כחוג לאחר תואר לבעלי תואר ראשון, שיכולים לסיים את לימודיהם בתוך שלושה סמסטרים.

חידושים אחרונים... איך נזכור לחטא את הטלפון לפני שנוגעים בפנים? איך נזכור לשטוף ידיים לאחר שיחות זום בנייד? איך נזכור לנקות את הנייד לאחר קניות בסופר? זה לא קל, אבל זה בהחלט אפשרי עם האפליקציה החדשה Clean Me שפיתחה דניז בישבסקי, סטודנטית לתואר ראשון במדעים להייטק וניהול. התואר מדעים להייטק מעניק כלים פרקטים טכנולוגים ומאפשר לשלב איתו חוג נוסף כמעט מכל תחום, דניז בחרה ניהול. הוא מעודד התפתחות ויזמות טכנולוגית וכעת היא עובדת על עוד מספר אפליקציות שימושיות.

איפה עובדים אחרי זה?... במגוון תפקידים בעולם ההיי-טק: מנהלות פרויקטים, מנהלי מוצר, דאטה אנליסטים, מתכנתות ומתכנתים ברמות שונות. תוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק פונה אל הקהל שמעוניין להשתלב בסקאלת התפקידים הזו ועוד.

אתר התוכנית מדעים דיגיטלים להיי-טק >>

אפליקציה ישראלית שתרחיק את החיידקים מסביבת העבודה שלכם

בתמונה: אפליקציית Clean Me

רוצים לקרוא עוד על תחומי הלימודים השונים בהנדסה? תוכלו למצוא עוד מידע ב"תוכניות הלימוד שלנו".

למידע נוסף

הצטרפו אלינו כדי לגלות את הדבר הגדול הבא

קצת על הפקולטה להנדסה >

מרכזי מחקר >

קשרי אקדמיה ותעשייה וארגון בוגרי הנדסה >

03 יולי 2017

עבודת מחקר פורצת דרך של מרינה חייקין

פרסום מחקר פורץ דרך במגזין PNAS

בעבודת מחקר פורצת דרך שפורסמה החודש בכתב העת של האקדמיה האמריקאית למדעים PNAS , מראים מרינה חייקין - תלמידה לתואר שני בהנדסת חשמל בהנחייתו של פרופ' רמי זמיר מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, יחד עם ד״ר מתן גביש מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית - שניתן לייצר בסיסים מוגדלים טובים על ידי וקטורי הזמן של תת-קבוצה לא רגולרית של תדרים מתוך מטריצת התמרת פורייה דיסקרטית (DFT).

האפליקציה – קידוד אנלוגי בתקשורת

מידע המשודר דרך תווך פיזיקלי סובל מתופעות של רעש, דעיכות, הפרעות ועיוותים שונים. בכדי לאפשר שיחזור של המידע במקלט נדרש להגן עליו מראש על ידי תוספת של יתירות (redundantre presentation). שיטת התקשורת הנפוצה בימינו היא ספרתית (digital communication), שאז היתירות נוצרת על ידי הוספה של ביטי בדיקת זוגייות (parity-check bits). למרות זאת, יש לזכור שבדרך כלל הן המידע והן התווך הם במהותם אנלוגיים; לדוגמא, שידור של אותות דיבור ותמונה דרך ערוץ אלחוטי. לכן טיבעי לבחון גם גישות להוספת "יתירות אנלוגית": הרחבה ספקטראלית של אות המידע, או באופן כללי - פרישה של מרחב האותות על ידי בסיס מוגדל. למעשה, לקידוד אנלוגי יש יתרונות נוספים, כמו עמידות טובה יותר בתנאים של אי וודאות, וסיבוכייות מופחתת.

מה זה בעצם בסיס מוגדל?

למדנו באלגברה שבסיס אורתוגונלי פורש את המרחב אם גודלו שווה למימד המרחב, או את מרחב האותות אם גודלו כמספר דרגות החופש. בסיס מוגדל(over-complete basis, frame) לעומת זאת מכיל יותר וקטורים מממד המרחב. עובדה זו מאפשרת מגוון של שימושים בעיבוד אותות ותקשורת, דוגמת ייצוג אותות "דלילים" או הוספת יתירות לצורך קידוד אנלוגי. כמובן שבסיס כזה לא יכול להיות אורתוגונלי, וההגדרה של מהו "בסיס מוגדל טוב" נתונה לפרשנות. על פי אחת ההגדרות, בסיס מוגדל טוב נבחן ביכולת שלו לשחזר את המקור (כלומר לפתור מערכת של משוואות לינאריות) מתוך תת-קבוצה אקראית של היטלים רועשים. תכנון וניתוח של בסיסים כאלה בממד גבוה הוא אתגר לא פשוט, שלרוב נפתר על ידי הגרלה אקראית של הווקטורים ואנליזה סטוכסטית, למשל ביישומים נפוצים כמו חישה דחוסה (compressed sensing) ולמידה חישובית (machine learning).

איזה תכונה אוניברסלית חדשה ומפתיעה מצאתם?

בבסיס העבודה נמצאת תכונת אוניברסליות חדשה ומפתיעה שגילינו, לפיה לבסיס מוגדל "טוב" יש תכונות דומות לאלו של מטריצות MANOVA, מבנה המוכר מהתורה של מטריצות אקראיות. דוגמא לתכונה כזו היא פילוג הערכים הסינגולריים של תת-קבוצה אקראית של בסיס מוגדל.

אלו השלכות מעניינות של התוצאה גיליתם?

השלכה מעניינת של תוצאה זו היא שבחירה פשוטה אך מושכלת של וקטורי הבסיס מבטיחה ביצועי שיחזור טובים יותר מאלה (של בסיס אקראי) שעבורו לערכים הסינגולריים יש פילוג אופייני מסוגMarcenko Pasturהעבודה עוסקת במגוון רחב של בסיסים מפורסמים – דטרמיניסטיים ואקראיים, וכוללת ניתוח שחלקו סטטיסטי וחלקו אנליטי עבור מגוון של פרמטרים ומדדי טיב. התכונות הטובות של בסיסים דטרמיניסטיים מאפשרות, בנוסף לשיפור בביצועים, חסכון בסיבוכיות מקום של מערכות תקשורת שיכולות לייצר את מנגנון הקידוד באופן מהיר ומובנה, במקום לשמור מטריצות אקראיות גדולות.

קישור למאמר

ידיעות נוספות בנושא

school of mechanical engineering Eyal Ginsburg

08 בנובמבר 2017, 14:00 - 15:00

ללא תשלום

school of mechanical engineering Eyal Ginsburg

School of Mechanical Engineering Seminar
Wednesday, November 8, 2017 at 14:00
Wolfson Building of Mechanical Engineering, Room 206

Current and Wave velocities measurements with X-band Doppler radar in a laboratory environment

Eyal Ginzburg

MSc. student of Prof. Lev Shemer and Dr. Yaron Toledo

The history of radio oceanography can be traced back to the middle of the 20th century. Generally, Doppler Effect is used to measure the relative speed of a moving target with respect to the radar. Using Doppler-shift-based radars gives the ability to measure the wave celerity and the current velocities, using the Bragg-resonance backscattering mechanism. However, recent studies have shown that different parameters, like the wind speed and the frequency of non-Bragg water-waves, may have an influence on the radar backscattered signal. While numerous studies have been made on Bragg and non-Bragg scattering radars, there are no studies at-present to verify field measurement thus experiments in controlled laboratory environment are needed.

The main objective of the study is to perform laboratory measurements using the same methodology as in field measurements, with the ability to change wave, current and wind parameters. The radar which was used in this study was not originally constructed for water surface measurements. Hence, a set of preliminary experiments dealing with the direct reflection from moving solid reflective bodies was carried out. A second set of experiments was focused on radar measurements within a wind-wave flume in which mechanical waves can be excited, along with winds and ambient currents that can be controlled. The spectra analysis of the radar backscatter corresponding to different wind forcing shows a good agreement with the theoretical interpretation of the signal as a sum of the Bragg wave Doppler frequency and one of the water surface drift velocities due to the wind shear stress. For high wind speeds the main wave component due to the specular reflection is also manifested.

As part of the current study, some preliminary tests were performed. Firstly, a flow system, which enables generation of current with different mean velocities, along- and opposite to the wind direction in the flume, was designed and constructed. Additionally, measurements of wind driven shearing current profiles were carried out for different wave conditions with a Pitot tube, which gives rather accurate information about the surface current. This is extremely important for the radar measurements interpretation.

29 יוני 2017

ידיעות נוספות בנושא

טקס בוגרי הנדסת חשמל 13.6.17

קרא עוד אודות טקס בוגרי הנדסת חשמל 13.6.17

מתחילים/ות תואר ראשון בהנדסה? אנחנו שמחים שהצטרפתם/ן אלינו!

כאשר בחרתם ללמוד הנדסה, בחרתם להצטרף לאחד המקצועות החשובים והמשמעותיים ביותר בעולם. אם תרימו רגע את העיניים מהמסך, תראו שכמעט בכל דבר שתראו סביבכם היו מעורבים מהנדסים. מהנדסים אחראים על בנייה ותכנון של העולם סביבנו, על פיתוח טכנולוגיות חדשות, שיפור ושינוי חיי היומיום של כולנו. כאן באוניברסיטת תל אביב, תקבלו את כלי העבודה הטובים ביותר כדי להצטרף לעשייה.

אז איך הלימודים באמת?

במהלך התואר הראשון שלכם תזכו לעבוד במעבדות המתקדמות ביותר שקיימות בתחום ההנדסה בארץ, ויהיה לכם גם קשר ישיר עם החברות הכי גדולות ומשפיעות בשוק. כל זה יקרה כאשר תלמדו בקמפוס מלא ירק, בעיר הכי צעירה, חדשנית ומרגשת בישראל – תל אביב.

האם באמת קשה ללמוד הנדסה?

אנחנו מאמינים שצריכה להיות לכם ההכשרה הטובה ביותר, כדי שתוכלו יום אחד לשנות את העולם. מסיבה זו הלימודים אצלנו הם ברמה הגבוהה ביותר, והם ידרשו מכם הרבה ריכוז ומאמץ. כאשר תסיימו אותם, תוכלו לדעת שאתם בין המהנדסים הצעירים הטובים ביותר בעולם.

מה קורה אחרי התואר?

תואר בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב יפתח לכם דלתות בחברות המשפיעות ביותר בארץ. הבוגרים שלנו עובדים בתפקידי מפתח בחברות כגון אינטל, קרן פימי ומשרד הבטחון. הקשר הנרחב של הפקולטה שלנו עם התעשיה מבטיח שכל אחד מכם יצליח למצוא את מקום העבודה הטוב ביותר עבורו בתום הלימודים. בין אם זו עבודה בחברה גלובלית, הצטרפות לסטארט-אפ, המשך מחקר או אף יזמות והקמת חברה עצמאית.

פנים מוכרות בקמפוס

כדי שלא תרגישו יותר מדי מבולבלים ביום הראשון שלכם, רצינו להכיר לכם שני סטודנטים שכבר לומדים לתואר בהנדסה. תכירו אותם ותרגישו חופשי להגיד להם שלום אם תתקלו בהם במסדרונות הפקולטה.


מי את?
שני אמיר, בת 26, גרה בתל אביב.	הדר בן יעקב, בת 27, גרה בעיר ראשון לציון.
מה אתה לומדת ולמה בחרת ללמוד במקצוע זה?
אני לומדת הנדסת חשמל. מעניין אותי כל תחום ההנדסה והלכתי להנדסת חשמל בעיקר בגלל הביקוש בשוק העבודה.	אני לומדת מדעים להייטק. כבר למדתי באוניברסיטה תואר ראשון בניהול ומדעי המדינה ובשנים האחרונות החלטתי לעשות הסבה לתכנות. בחרתי בתואר הזה כמסגרת תיאורטית ופרקטית להשלמת "חוסרים".
אם לא היית לומדת את זה, מה היית לומדת?
מדעי המחשב. למרות שהחלום שלי היה ללמוד אדריכלות או עיצוב פנים אבל זה תחום שמאוד קשה להתפתח בו בארץ	כנראה קורסים ב Udemy בשילוב פרויקטים אישיים בתכנות.
מהו הקורס האהוב עליך בתואר?
מבני נתונים ואלגוריתמים, מערכות לוגיות ספרתיות, מבוא לתקשורת מחשבים, מבוא לתכנות מערכות	שאלה קשה. עד כמה שאני אוהבת לתכנת בפייתון אני בוחרת בתכנות C .יצא לי ללמוד ולתרגל הרבה אלגוריתמים חשובים למקצוע. הרגשתי שבקורס היה שילוב טוב בין תיאוריה ללמידת כלים פרקטיים להמשך ולראיונות עבודה בפרט.
מה הדבר שהכי חשוב לך לצאת איתו מהתואר?
ידע רלוונטי לתעשייה ורצון להמשיך ללמוד	בחרתי בתוכנית מדעים להייטק כי היה חשוב לי לצאת עם בסיס תיאורטי מוצק במדעי המחשב וגם עם פרויקטים וכלים פרקטיים כדי להשתלב בצורה החלקה והטובה ביותר בתעשייה
מה האזור הכי אהוב עליך בפקולטה?
הדשא מול בניין כיתות	הדשא ממול בניין מעבדות וכיתות