פיסיקאי/ת רדיומטריה

 

דרישות :

תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה/ אלקטרואפטיקה/ פיסיקה/ ביו-רפואה

תואר שני- יתרון

ידע ב Matlab ו/או Pyton

הפיתוח יוצג בתחרות העולמית iGEM

17 אוגוסט 2021
צוות IGEM

תחרות iGEM היא תחרות עולמית בתחום הביולוגיה הסינתטית בה כל צוות הוגה רעיון חדשני שמטרתו לפתור בעיה כשלהי בתחום הביולגיה הסינטטית (שם אחר להנדסה תוך תאית), ומממש אותו בפועל ע"י שימוש בכלים הנדסיים, ביולוגיים וחישוביים באופן הדומה לפיתוח של חברת הזנק. חבר השופטים מורכב בדרך כלל ממדענים/יות, מפרופסורים/ות, מחוקרים/ות עם ניסיון רב בתחום, שחלקם/ן השתתף בעבר בתחרות, או שהנחה קבוצות בתחרות.

 

כמידי שנה יוצאת לתחרות נבחרת של 15 סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, כולל מהפקולטה להנדסה ובהנחייתו של פרופ' תמיר טולר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית. השנה, בעקבות נגיף הקורונה התחרות תתקיים ב 4.11 עד ה 14.11 באופן ווירטואלית וזה אומר שכולכן/ם תוכלו לצפות ולתמוך בנבחרת שלנו מרחוק.

 

הנדסת מיקרוביומים

העולם סביבינו מורכב מאוכלוסיות של חיידקים הנקראות מיקרוביומים, דוגמאות בולטות כוללת את החיידקים במעיים ועל פני העור שלנו שמשפיעים על מנעד תופעות מהשמנת יתר ועד דיכאון ומחלות אוטואימוניות, אילו שנמצאים בשורשים של צמחים ומשפיעים על עמידותם למזיקים ולתנאי הטבע המשתנים, והם מצויים במגוון סביבות טבעיות וסינטטיות נוספות.

 

החיידקים מאורגנים באוכלוסיה, ומעבירים בניהם מידע גנטי ביחידות עצמאיות הנקראות "פלסמידים". בכל ניסיון להכניס שינויים חדשים לאוכלוסיות חיידקים, חשוב לוודא שהשינוי מבוצע רק בחיידקים המיועדים- אחרת הוא עלול שלא לעבוד ואף לפגוע באיזון העדין של אותה סביבה. לאור העברת המידע באוכלוסיה, כיום לא קיימת שום טכנולוגיה גנרית המאפשרת הנדסה גנטית של אותם מיקרוביומים. מטרת המיזם היא לפתח טכנולוגיה שמאפשרת לייצר גנים וכל מידע גנטי מתבקש באופן אוטומטי, כך שיהיה מותאם לאוכלוסיה שבה הוא מבוטא.

 

שימושים מחוץ למעבדה לטכנולגיה החדשה

לטכנולוגיה שנפתח שימושים רבים בכל תחומי הביו-רפואה, בין השאר היא תשמש בכל מקרה שמהנדסים אורגניזמים או וירוסים שאמורים "לפעול" מחוץ למעבדה. למשל הנדסה של המיקרוביום האנושי, הנדסה של אוכלוסיות חיידקים שמשפיעות על תפוקה חקלאית, הנדסה של וירוסים אונקוליטיים וחיידקים תרפויטיים, הנדסה של אוכלוסיות חיידקים המשמשות לתהליכים שונים בתעשיית המזון, או הנדסה של אוכלוסיות חיידקים המשמשות ליצירה של מטבוליטים וחומרים שונים. בפרט הטכנולוגיה יכולה להוות פתרון לרגולציות הרבות שיש היום בנושא GMO  (Genetically Modified Organism) שמקשות על תעשיית הביוטק.

 

"הפתרון שאנחנו מציעים מבוסס על אוסף של אלגוריתמים שיאפשרו להנדס את כל שלבי ביטוי הגנים, הרפליקציה, והיציבות של הפלסמיד כך שיתאימו לביטוי רק באוכלוסיית המטרה. בין השאר אנחנו מהנדסים את הרצפים שמקודדים את תהליך השעתוק והתרגום כך שיתאימו רק לאורגניזמי המטרה. בנוסף אנחנו מהנדסים את גנום של הפלסמיד כך שהוא יחתך על ידי אנזימי רסטריקציה שלא נמצאים באורגניזמי המטרה ושיוכל לעבור שיכפול רק באורגניזמי המטרה. כמו כן, אנחנו מתכננים את הפלסמיד כך שיעבור אינטראקציה עם מנגנון הקריספר באורגניזמים שהם לא בקבוצת אורגניזמי המטרה" מסביר פרופ' טולר.

 

קבלו את הנבחרת 

מהפקולטה להנדסה:

  • לי-ים שטיאט לוי: סטודנטית לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית - ראש צוות מידול.
  • איליה ברסלבסקי: סטודנט שנה ד' לתואר כפול הנדסה ביו-רפואית ומדעי המוח.
  • ירין עודי: סטודנט שנה ג' לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית.
  • רואן איבראהים: סטודנט שנה ג' לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית.
  • רתם גלרון: סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית.
  • נוי מידני: סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית.
  • רוני גטניו: סטודנטית שנה ד' לתואר כפול הנדסה ביו-רפואית ומדעי המוח.
  • מורן בן טולילה: סטודנטית לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית.

 

חברי הצוות מפקולטות נוספות באוניברסיטת תל אביב: 

  • מאי בונומו: סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בביולוגיה - קפטנית הנבחרת.
  • עידו ריפין: סטודנט לדוקטורט בפקולטה לרפואה - ראש צוות ביולוגיה.
  • רוני גרינס: סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בביואינפורמטיקה.
  • יואב נבות: מסיים בקרוב תואר ראשון דו חוגי בביולוגיה וכימיה.
  • נעמה יוחאי: סטודנטית לתואר שני במדעי המחשב.
  • גלי אלטמן: סטודנטית שנה ג' לתואר ראשון בביולוגיה בתוכנית המצטיינים ע"ש דב לאוטמן.
  • שיר מיכאל: סטודנטית לתואר שני בביולוגיה.

 

איך אתן/ם יכולים לתמוך?

השנה התחרות תתקיים באופן מקוון וזה אומר שכולכם/ן יכולים לצפות. ככל שיהיו יותר צפיות לנבחרת הם יקבלו יותר חשיפה, פרסום והכי חשוב מודעות לפיתוח פורץ הדרך שלהם. הקליקו לצפייה

 

מוזמנים/ות גם לעקוב אחר הנבחרת ברשתות החברתיות שלנו #iGEM_TAU

פייסבוק / אינסטגרם / לינקדאין

SW student

 

Requirements

  • In the middle of your computer science\SW Engineering (or equivalent) degree from a known university.
  • Have at least 18 months before you finish your studies.
  • Willingness to work 3 days a week

No. R2118580

Product Marketing Expert

 

Requirements

  • 4-7 Years of relevant experience
  • Customer facing experience of 3Y at least
  • Multi-disciplinary High-Tec company
  • Willingness to travel ~ 1week/month

No. R2119167 

ד"ר צוקר מבית הספר להנדסה מכנית בשיתוף החוקרים ד"ר עמית קומאר-סארקאר והדוקטורנט אנדריי איתן רובין הצליחו לייצר חיקוי מדויק של מיקרופלסטיקים סביבתיים בתנאי מעבדה ובטווחי זמן קצרים 

  • תגיות:

מודל חדש שפותח באוניברסיטת תל אביב יאפשר לראשונה לבחון את הנזק הסביבתי שיוצר מיקרופלסטיק בתאי אדם, בצמחים, בבעלי חיים יבשתיים וימיים ובסביבה כולה. בעזרת הפיתוח הטכנולוגי הייחודי ניתן יהיה לייצר מיקרופלסטיק מהונדס בתנאי מעבדה המדמה בזמן יחסית קצר את הליך התפרקותו בסביבה.  

 

המחקר נערך בהובלת ד"ר אינס צוקר מבית הספר להנדסה מכנית ובית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף החוקרים ד"ר עמית קומאר-סארקאר והדוקטורנט אנדריי איתן רובין. המחקר פורסם בכתבי העת היוקרתיים: : Science of the Total Environment ו-Environmental Science and Technology.

 

המיקרופלסטיק נמצא כמעט בכל מקום, בקופסאות האוכל ובתרופות שלנו, בגינה הציבורית, בצעצועים של הילדים, בבקבוקי שתיה, בבגדים, במחשבים, בטלפונים הניידים ועוד. החוקרים מסבירים שכיוון שהפלסטיק אינו חומר טבעי, הוא מתפרק לאט מאד בטבע בתהליך שנמשך לעתים אלפי שנים. במסגרת תהליך זה, הפלסטיק מתחלק לחלקיקים קטנים יותר ויותר בסקאלה מיקרונית ואף ננומטרית. הבעיה היא שלאורך התהליך, חלקיקי המיקרופלסטיק פוגשים חומרים אחרים טבעיים ולא טבעיים, ומתבלים באופן שונה, כך שבסופו של תהליך לכל אחד מהחלקיקים יש תכונות ומאפיינים שונים. כך למשל, פלסטיק שמתבלה באנטרקטיקה יהיה שונה מכזה שמתבלה במזרח התיכון ואילו פלסטיק שמשמש ליצירת כלים חד פעמיים יתפרק אחרת מפלסטיק שמשמש לאריזות. בליל המיקרופלסטיקים והעובדה שאין חלקיק אחד שזהה למשנהו מקשה מאוד על חוקרים רבים בעולם בקביעה באשר להשלכות הסביבתיות השונות.

בתמונה: מיקרופלסטיק

 

במסגרת הפיתוח החדש, החוקרים יצרו למעשה מיקרופלסטיק מהונדס שמדמה בצורה מואצת את הבלייה שעובר הפלסטיק בסביבה. הפלסטיק נטחן לחלקיקים גסים ולאחר מכן נחשף לסדרה של תהליכי פירוק בתנאי מעבדה כמו חשיפה לחום, לקרינה אולטרה סגולה, לפירוק מכאני אגרסיבי ועוד, עד שלבסוף מתקבלים מיליוני חלקיקי פלסטיק בגודל של כ-1 מיקרון, שהם זהים לגמרי בגודלם, בסוג הפלסטיק מהם מורכבים, בתכונות פני השטח שלהם, ובצורתם. 

 

"המטרה שלנו הייתה לייצר מיקרופלסטיק סביבתי בתנאי מעבדה ובטווחי זמן קצרים שיכול לשמש לאינספור מבחנים שיגידו לנו אחת ולתמיד האם – ובאיזה אופן – מיקרופלסטיק מסוכן לאדם ולסביבה" - אומרת ד"ר צוקר. "מדובר בשיטה שמהווה בסיס ליצירת הרבה סוגים של מיקרופלסטיק, בגילאים שונים ומחומרים שונים, כך שאפשר לבודד ולבחון את ההשפעה של פרמטרים שונים, כמו הגודל וסוג הפלסטיק. המטרה היא שחוקרים בישראל ובעולם שעוסקים בהשפעות השליליות של מיקרופלסטיק על הסביבה יוכלו לקבל מיקרופלסטיקים מהונדסים ונשלטים שהרבה יותר דומים למה שאנחנו רואים בסביבה מהמודלים הקיימים כיום".

 

ניסויי המשך ראשוניים שנעשו בתרביות תאים ע"י צוות המחקר, הראו כי מודל הפלסטיק שפותח במעבדה אכן רעיל יותר בטווח הריכוזים שנבדק מול מודל הכדוריות פלסטיק שנמצא בשימוש רחב היום. כבר בשלב זה, החוקרים עובדים על בחינה של המודל החדש בתאי אדם, בצמחים ובבעלי חיים ימיים ומקווים כי בקרוב הערפל סביב שאלת הרעילות של המיקרופלסטיק יוכל להתחיל להתפוגג.

תוכנית "שאר רוח" בתמיכתה של קרן מנדל תפגיש את תלמידי ותלמידות הפקולטה עם מחשבה, תחומי ידע ומחקר במדעי הרוח, מתוך הכרה בחשיבותו של חזון הומניסטי לעשייה ולחדשנות בכל תחומי הטכנולוגיה והמדע. הקורסים שמציעה התוכנית עוסקים בשאלות מרכזיות בתרבות, במחשבה ביקורתית על ידע ועל פרשנות, בסוגיות אתיות, וכן במסורת ובחידושים בכל תחומי מדעי הרוח, ובהם פילוסופיה, היסטוריה, ספרות, דתות, תרבויות המזרח הקרוב והרחוק, ארכאולוגיה, בלשנות ועוד.

אנחנו מאמינים שלתכנים אלה יש משמעות רבה להשכלה בתחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה. זיקות בין מדעים מדויקים, חדשנות טכנולוגית ומדעי הרוח כבר הניבו המצאות מהפכניות כמו רשתות חברתיות, מודלים של כלכלה שיתופית, אנציקלופדיות המבוססות על חוכמת המונים (וויקיפדיה) ופלטפורמות הוראה מרחוק. פיתוחן יצמיח עוד ועוד פרויקטים  משותפים פורצי דרך. 

במסגרת התוכנית מוצעים קורסים בחמש מתכונות שונות: קורסים מקוונים, קורסים היברידיים וקורס פרונטליים, וכן סדנאות  וקורסים משלבי עשייה. בכולם ילמדו תלמידי ותלמידות הפקולטה יחד עם תלמידי ותלמידות החוגים השונים במדעי הרוח.

החל משנת הלימודים תשפ"ב נדרשים תלמידי.ות הפקולטה לבחור, לאורך שנות הלימוד, קורסים מתחומים אלה – מתוך רשימה שמופיעה בידיעון, כל תוכנית לימודים על פי ההיקף המופיע בתוכנית הלימודים בין 4 ש"ס ל-6 ש"ס. קורסים אלו נכללים במניין השעות והממוצע לתואר.

 

לאתר הקורסים במדעי הרוח 

ד"ר אינס צוקר 

עד כמה מיקרופלסטיק מסוכן לאדם ולסביבה
 

לקידום גיוון ומצוינות במקצועות ההנדסה והמדעים

תכנית המלגות של אינטל 2021/2022

סטודנטיות וסטודנטים,


אנו נרגשים לספר לכן.ם שתכנית המלגות של אינטל לקידום מצוינות וגיוון במקצועות ההנדסה והמדעים יוצאת לדרך.

ההשתתפות בתוכנית תאפשר לכן.ם לקדם גיוון בעולמות הטכנולוגיה ולהיות חלק משינוי חברתי משמעותי, וכן מזכה במלגה נדיבה בסך 10,000 ש"ח.
 

לפרטים נוספים והגשת מועמדות 

 

** ההרשמה פתוחה עד התאריך 09.09.2021.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>