קובי וינדזברג / "חנונים אבל לפניך" לנצח בריאליטי בכלים של ניהול פרויקטים

12 בנובמבר 2020, 20:30 - 21:45 
 
קובי וינדזברג / "חנונים אבל לפניך" לנצח בריאליטי בכלים של ניהול פרויקטים
ארגון בוגרי הנדסה מזמין אתכם לפתוח שנה באירועי ריאליטי! טוב, לא באמת... רק סיפורים של גיבורות וגיבורים מהעולם האמיתי בהרצאות מעוררות השראה.
 
קובי וינדזברג, מהצמד "קובי וטליה" ובוגר הפקולטה - מספר בשיחה פתוחה - על מאחורי הקלעים של הזכייה בעונה 3 של "המירוץ למיליון".
 
איך הרקע המקצועי, כמהנדס בהייטק, עזר לו לעשות "שיעורי בית" ולבנות צוות מנצח שמתמודד בדבקות עם נקודות שבירה ועומד בלחץ שנראה לעתים בלתי אפשרי.
 
איך, מלבד מאמן כושר ושאר עזרים, מתכוננים לנצח בתכנית הריאליטי - מההכנות בארץ ועד לסוף המירוץ, שלב אחר שלב - באמצעות שימוש בכלים ומתודולוגיה מעולם ניהול הפרויקטים.
 
ההשתתפות ללא עלות לסטודנטים ולבוגרי הנדסה, מותנה בהרשמה מראש בקישור הבא
 
 
לנרשמים ישלח בהמשך לינק למפגש.

אמיר חזון ומיכאל מאיר בנו אלגוריתם מבוסס למידת מכונה המאפשר להבחין בין זני עטלפים שונים על סמך קריאות הסונר שלהם

04 נובמבר 2020
עטלף

העטלף הוא היונק היחידי המסוגל לעוף מעוף אמיתי, הוא אינו עיוור ורואה מצויין באור ובחשיכה. מרבית העטלפים טורפים חרקים והודות להתחקות גנטית ממקמים אותם איפשהו בין סדרת הכלביים לסוסיים, לא רחוק מהיונקים הימיים, אבל אין ספק שהם לא דומים לשום דבר אחר. עובדה נוספת וחשובה, העטלפים משתמשים בקריאות סונר כדי להתמצא במרחב. קריאות הסונר האלה הן בעצם גלי קול. גלי הקול האלו פוגעים בעצמים שונים במרחב ולפי האופן בו גלי הקול חוזרים אל העטלף הוא יודע להבין איפה הוא במרחב ביחס לעצמים ואפילו באיזו מהירות העצמים האלה נעים ומאיזה חומר הם עשויים. 

 

בתאריך ה 14 לאוקטובר התקיים לראשונה יום פרויקטים מקוון לבית הספר להנדסת חשמל בחסות חברת VAYYAR החברה בארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה. כל תלמיד נדרש לבצע פרויקט בשנת לימודיו האחרונה כתנאי לקבלת התואר. הפרויקט יכול להתבצע בכל אחד מתחומי ההתמחות השונים והוא מהווה הזדמנות לסטודנט ליישם את הידע שרכש במהלך שנות הלימוד בפקולטה, להרחיב את אופקיו המקצועיים, ולהתנסות בעבודה מעשית. אמיר חזון ומיכאל מאיר קטפו את המקום השלישי בתחרות השנה עם הפרויקט "סיווג אוטומטי של קריאות סונר של עטלף".

 

הסטודנטים מאחורי הפרויקט

אמיר חזון, מסיים כעת תואר בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב לאחר 4 שנים של לימודים. "ההשראה לבחירה בפרויקט הזה היא מבחינתי העיסוק בנושא של למידת מכונה. אני מתעניין בתחום והפרויקט היה הזדמנות טובה לבצע שימוש פרקטי בכלי הזה" מספר אמיר.

אמיר חזון
   
מיכאל מאיר, סיים תואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב (4 שנים) ומתחיל כעת תואר שני בפיזיקה במכון וייצמן. "אני מאוד נמשך לביולוגיה ולטבע ולכן זה היה טבעי עבורי לנסות לשלב את הנושאים האלו בפרויקט הגמר. לפני תחילת הפרויקט עשיתי גם קורס בחירה בביולוגיה מולקולרית וגם במסגרת משרת הסטודנט בה עבדתי במהלך התואר הראשון סייעתי בפיתוח תכנה לצורכי מחקר ביולוגי במכון וייצמן. גם כאן- ראיתי הזדמנות ליישם כלים הנדסיים כדי לתת מענה לבעיה ביולוגית, מה שנראה לי מאוד מעניין" מספר מיכאל. מיכאל מאיר

מטרת הפרויקט

מטרת הפרויקט היא לאפשר לבצע סקרים אקולוגיים באופן יעיל. כלומר, להצליח לאפיין אילו זני עטלפים חיים בסביבת עניין נתונה ובאילו כמויות. כידוע, עטלפים משתמשים בקריאות סונר כדי להתמצא במרחב. קריאות הסונר האלה הן בעצם גלי קול. גלי הקול האלו פוגעים בעצמים שונים במרחב ולפי האופן בו גלי הקול חוזרים אל העטלף הוא יודע להבין איפה הוא במרחב ביחס לעצמים ואפילו באיזו מהירות העצמים האלה נעים ומאיזה חומר הם עשויים. "אנחנו, בעצתו של פרופסור יוסי יובל, מרצה וחוקר בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה וחוקר התנהגות בשדה, במעבדה ובתוך המוח עצמו, בעצם השתמשנו בקריאות הסונר האלה על מנת להבחין בין זני עטלפים שונים. זאת, מפני שלכל זן עטלף מאפיינים ייחודיים לקריאות הסונר שלו. מה שעשינו בפרויקט זה לבנות אלגוריתם מבוסס למידת מכונה המאפשר לאפיין הקלטה של קריאות סונר ולהבין לאיזה זן עטלף קריאה זו משתייכת. קיבלנו הקלטות עטלפים שזוהו על ידי ביולוגים, כך שכל קריאה שויכה לזן מסוים. לאחר מכן, ביצענו עיוותים קטנים ומכוונים להקלטות האלו על מנת לייצר סימולציות שייצגו קריאות נוספות. זו שיטה שמאפשרת להגדיל את מאגר המידע עליו מבוסס תהליך הלמידה של האלגוריתם באופן מלאכותי. על בסיס מידע זה, בוצע תהליך של למידת מכונה וכעת האלגוריתם "מכיר" 8 זני עטלפים ויכול לזהות אותם בהקלטה באחוזי הצלחה, שנעים בין 70% לכמעט 100% כתלות באיכות ההקלטה ובזן העטלף." מסביר מיכאל.

 

בנוסף,בנו מיכאל ואמיר ממשק (UI) המאפשר למשתמשים להשתמש באלגוריתם ואף ללמד אותו איך לזהות זנים חדשים, כך שבעצם כל אחד יכול להשתמש בכלי הזה - גם אם הוא לא יודע לתכנת או לא מבין איך האלגוריתם עובד כלל.

בתמונה מצד ימין: זו ספקטרוגרמה של קריאת סונר יחידה- ציר X זה הזמן, ציר Y זה התדר והעוצמה מיוצגת על ידי שינויים בצבע (צהוב- עוצמה גבוהה, כחול- עוצמה נמוכה). ניתן לראות כמה פרמטרים שהשתמשנו בהם לייצוג הקריאה- מרכז המסה במישור התדר-זמן (כאשר האנלוג למסה זה עוצמה), שיפועים של קריאת הסונר ב- 3 נקודות שונות (תחילת אמצע וסוף הקריאה) ורוחב הפס של הקריאה.

בתמונה מצד שמאל: רואים גרף שמייצג את העוצמה הכוללת כפונקציה של הזמן עבור אותה קריאה. מכאן- אנחנו מחלצים זמן אופייני שלוקח לקריא העטלף להגיע ל 90% מעוצמתה המירבית (rise time). סט המכיל את הפרמטרים האלו ונוספים מייצג כל קריאה, ואלגוריתם למידת המכונה מקבל את הנתונים האלו לאחר שכל קריאה שמגיעה אליו עוברת תהליך עיבוד דומה.

EE Seminar: Smart-City E-Band Communication Network for Opportunistic Weather Sensing

11 בנובמבר 2020, 15:00 
ZOOM  

https://us02web.zoom.us/j/83725745042?pwd=ZDgvdnVHbnJLQkFkOXN3VFpzVEpKQT09
Meeting ID: 837 2574 5042
Passcode: 468331

 

Speaker: Mor Hadar

M.Sc. student under the supervision of Prof. Hagit Messer-Yaron

Wednesday, November 11th, 2020, at 15:00

Smart-City E-Band Communication Network for Opportunistic Weather Sensing

Abstract:

            Modern infrastructures support smart-city operations, which are based on short millimeter-waves wireless links connected by a dense network. These links are sensitive to hydrometeors, and their signals attenuated by rain. In this talk, we demonstrate that standard signal-level measurements being collected by the network can be used to estimate the movement of an ongoing storm. Parameters characterizing the movements of the frontal rain cell, as its speed and direction, can be accurately estimated. We first estimate the differential time of arrival of the attenuated signals between pairs of links, from which we extract the parameters of interest. We demonstrate our results using actual measurements from an operating system in the city of Rehovot, Israel. We also analyzed dry periods and identified a 24-hours periodicity in the signal-level measurements which we will describe and characterize.

 

השתתפות בסמינר תיתן קרדיט שמיעה = עפ"י רישום שם מלא + מספר ת.ז.  בצ'אט

 

 

 

יותר ויותר סטודנטיות בוחרות במדעים דיגיטליים להיי-טק

04 נובמבר 2020
הטובות להיי-טק

אצלנו בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב יודעים לזהות את המציאות המשתנה ועושים את מרב המאמצים להעניק לסטודנטיות ולסטודנטים את הכלים והידע כדי להשתלב ולהוביל בתעשייה.
התפישה החדשנית שרווחת היום בעולם ההיי-טק מאופיינת ברב תחומיות, יצירתיות וחשיבה אחרת.

הפנייה לאוכלוסייה אחרת, שמעוניינת להצטייד בכישורים טכנולוגיים מעשיים מבלי לוותר על תחומי עניין כגון פסיכולוגיה, ניהול או כלכלה, הובילה למספר שיא של סטודנטיות חדשות במדעים דיגיטליים להיי-טק.

המחזור השלישי של התוכנית, שנפתח בתשפ"א, הוא גם המחזור הגדול ביותר שלנו עד כה. כמעט יותר מ-120 סטודנטים החלו ללמוד השנה, מהם כמעט 100 לתואר ראשון דו-חוגי, וכמעט מחציתם נשים. 48% ליתר דיוק.

בכתבה על מדעים דיגיטליים להיי-טק שפורסמה בעיתון The Marker ב-25.10.20 בחנו מוסדות לימוד שהצליחו להקפיץ בשנים האחרונות את שיעור ההשתתפות של הסטודנטיות שלהם בחוגים הטכנולוגיים וההנדסיים, וראו כי ההצלחה קשורה לפתיחת חוגים במסלול לתואר דו-חוגי עם חוגים נוספים מחוץ למדעים מדויקים. 

לכתבה המלאה כנסו ל-TheMarker

ידיעות נוספות בנושא

קשר עם התעשייה

ארגון עמיתי התעשייה
של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב הוקם בשנת 2013 במטרה לייצר תהליך של דיאלוג מתמשך בין התעשייה לבין הפקולטה.
 
תכלית הארגון הינה ליזום, לחזק ולבסס קשרים ושיתופי פעולה ארוכי טווח בין האקדמיה לבין התעשייה הטכנולוגית בארץ. שאיפתנו ליצור יחסים של סינרגיה בין המטרות המחקריות והלימודיות של האקדמיה לבין יעדי החברות.
 
באתר חברות כ-35 חברות היי-טק, מסטארט-אפים מצליחים ועד חברות ענק, המובילות במשק, כגון: אינטל, אלביט, אמדוקס, אמזון, אפל, התעשייה האווירית, ווסטרן דיגיטל, סמסונג, NVIDIA ועוד רבות וטובות. 
 
הפלטפורמה של הארגון משמשת לשמירה של אוזן קשבת לצרכי התעשייה, תוך איגוד של מגוון שיתופי פעולה בין התעשייה לבין האקדמיה, ובכלל זה מחקר ופיתוח, גיוס והשמת סטודנטים ובוגרים, פרויקטים בשיתוף התעשייה, תכנים לימודיים, אירועים ועוד.
 
הארגון פועל בשני משורים מרכזיים רלוונטיים לסטודנטים ולסטודנטיות:
 
בתחום הגיוס והרווחה:
- ימי זרקור-  במהלך שנת הלימודים מגיעות חברות התעשייה לקמפוס (או לזום) כדי לפגוש סטודנטים וסטודנטיות שלנו למטרות גיוס. 
- פרסום משרות סטודנט ומשרות מלאות לבוגרים ובוגרות.
- ימי גיוס ייעודיים לחברות הכוללים הרצאות העשרה וראיונות אישיים של סטודנטים וסטודנטיות שקורות חייהם נבדקו מראש.
- אירועי פנאי, מפגשים טכנולוגיים וטקסים, ובכלל זה אירועי ומסיבות סטודנטים, מיט-אפים ועוד.
 
בתחום האקדמי:
- הרצאות אורח: העברת שיעור בקורס רלוונטי על ידי נציג.ה מהתעשייה.
- הרצאות העשרה של התעשייה.
- הנחיית פרויקטים בתעשייה.
 
בראש הארגון עומד פרופ' דוד מנדלוביץ, סגן דקאן למחקר בפקולטה להנדסה, ופרופסור מן המניין בהנדסת חשמל ואלקטרו-אופטיקה. 
פרופ' מנדלוביץ' הינו ממציא ויזם, בעל ניסיון רב בתעשיית ההיי-טק. 
 
מנהלת הארגון הינה יערית רחמים-אברוצקי, עורכת דין ובעלת ניסיון רב בתחום הגיוס. 
 
מידע נוסף ניתן לקרוא באתר ארגון עמיתי התעשייה

מהקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי (GIF)

04 נובמבר 2020
ד"ר מקסים סוקול, ד"ר בריאן רוזן ופרופ' נועם אליעז
מימין לשמאל: פרופ' נועם אליעז, ד"ר בריאן רוזן וד"ר מקסים סוקול

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מברכת את פרופ' נועם אליעז, ד"ר בריאן רוזן וד"ר מקסים סוקול מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים על זכייתם בפרס DIP מהקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי (GIF), יחד עם פרופ' Dierk Rabbe וד"ר Baptiste Gault  ממכוןMax Planck Institute  בדיסלדורף.

 

זאת הפעם השנייה בה מוענק פרס DIP לחברי הפקולטה להנדסה שמטרתה לחזק את המצוינות בשיתוף פעולה מחקרי גרמני-ישראלי ולתת תמיכה משמעותית בפרויקטים משותפים באיכות יוצאת דופן.

 

הצוות מקווה לשפר את הביצועים של תאי דלק מימן על ידי שימוש בסוג חדש של חומר דו-ממדי שנקרא "MXenes" כזרז. טכניקות אפיון חומרים ברזולוציה בקנה מידה אטומי יעזרו לחוקרים להבין כיצד ניתן לתכנן MXenes לפעול ביעילות בתאי דלק.

מגוון התפקידים בעולם ההיי-טק כבר מזמן פרץ את תקרת הזכוכית של מחקר ופיתוח.
היום בכל חברה כמעט יש מקום למנהלות פרויקטים, מנהלי מוצר, דאטה אנליסטים, מתכנתות ומתכנתים ברמות שונות.

תוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק פונה אל הקהל שמעוניין להשתלב בסקאלת התפקידים הזו ועוד. למי שלא בטוח.ה מה בדיוק רוצה לעשות בסיום הלימודים, אבל יודע.ת שתואר מדעי פרקטי ואיכותי מהווה כרטיס כניסה לתעשייה. 

התמקדות בעולמות התכנות כמו גם במדע הנתונים, תוך לימוד תשתית מתמטית, מאפשרת לבוגרים ולבוגרות שלנו לבחור את הכיוון המתאים להם.ן כבר לקראת סיום הלימודים, ולבחור בפרויקט וקורסי קצה מתאימים.

לפירוט תוכנית הלימודים והקורסים בתואר - ידיעון (סילבוס)

פרויקט בתעשייה

הלימודים בתוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק כוללים פרויקט מעשי בתעשייה בהיקף משמעותי. 
הפרויקט (קורס של 5 נ"ז) מתבצע לקראת סיום התואר ומהווה כרטיס ביקור מקצועי בעל מטרה משולשת: יישום הידע שנצבר במהלך הלימודים, הקניית ניסיון מעשי בעבודה ויצירת קשרים אישיים בתעשייה.
 
דרישותיו (בין היתר) הן זמן, עבודה ולימוד עצמאיים, יצירתיות, עמידה במשימות תחת אילוצי זמנים.
 
אופי הפרויקט:

כל פרויקט יבוצע ע״י זוג סטודנטיות.ים (ניתן לבצע לבד או בשלשה). משך הפרויקט הינו סמסטר אקדמי + תקופת המבחנים (בין 5.5 ל-8 חודשים, תלוי במועד תחילת הפרויקט). 

על הפרויקט להיות מתואם בגודלו כך שעומס העבודה הכולל יעמוד על כ–300 שעות לסטודנט.ית.
 
הפרויקט יכול לכלול רכיבים של לימוד עצמי, אך עליו להיות תואם לידע אשר נרכש בתוכנית, ועל כן מומלץ כי הפרויקטים יהיו בתחום ניתוח הנתונים (data analysis), ו/או יכללו משימות תכנות.
המנחה האקדמי מוודא שהפרויקט הינו בעל ערך אקדמי והנדסי, ושעומס העבודה תקין.
 
מנהלת הפרויקטים:
 
- אחראי אקדמי – ד"ר יונתן אוסטרומצקי
- מנהלת אדמיניסטרטיבית – נטע מאיר
- מנחי הפרויקטים – שותפים מן התעשייה
 
הפרויקטים השונים יוצעו ע״י חברות התעשייה במשק, לרוב לאחר תהליך מיון הכולל ראיון ושליחת קורות חיים וגיליון ציונים.
סטודנטים וסטודנטיות שלא ישתבצו לפרויקט בתעשייה יוכלו לבצע את הפרויקט במסגרת הפקולטה.
 
תהליך העבודה על הפרויקט:
  1. עד תחילת הסמסטר: המעוניינות.ים בביצוע פרויקט ייפגשו עם האחראי האקדמי ויקבלו רשימה של מספר פרויקטים אפשריים. אנו מנסים להתאים את הפרויקטים לתחומי העניין של הצוות. לאחר בחירת הפרויקט, על הצוות ליצור קשר עם מנחה הפרויקט, לקבוע מפגש עמו ולקבל את אישורו.

  2. כשבוע אחרי תחילת הסמסטר: על צוות הפרויקט להציע תכנית עבודה מפורטת (על בסיס תבנית שתינתן), תוך כדי התייעצות עם מנחה הפרויקט. התכנית תכלול את פירוט המשימות ולוחות זמנים עבור ביצוען.

  3. כחודש וחצי אחרי תחילת הסמסטר: על הצוות להציג דוח מעקב והתקדמות מפורט (דוח מעקב), הכולל את ההתקדמות במשימות (כפי שהוגדרו בתכנית העבודה), ובשינויים (אם יש).

  4. הגשת הפרוייקט (בסיום הסמסטר או בזמן תקופת המבחנים): על הצוות להגיש את תוצר הפרוייקט לאחר שאושר ע״י מנחה הפרוייקט, מלווה בדוח סופי (ספר הפרוייקט) – הכולל תיאור כללי של המוצר, כלל המשימות שבוצעו, פערים שאינם בוצעו (אם ישנם כאילו), תיעוד הקוד, ומדריך למשתמש במוצר.

  5. תקופת המבחנים: בתקופת המבחנים, כשבוע לאחר הגשת ספר הפרוייקט, ייקבע לכל צוות מפגש הצגת הפרויקט. במפגש זה ישתתפו מנחה הפרויקט, האחראי האקדמי, בוחן חיצוני ואנשים נוספים במידת הצורך.

 

ציון הפרויקט ניתן על בסיס הביצוע השוטף של הפרויקט + התוצר הסופי.

רכיבי הציון:

  • הגשה מלאה, בזמן, ובצורה איכותית של תכנית העבודה ודו״חות המעקב.

  • מסמך סיכום הפרויקט (ספר הפרוייקט).

  • מפגש הצגת הפרויקט.

 
 
ציון הפרויקט ניתן על בסיס הביצוע השוטף של הפרויקט + התוצר הסופי.
 
רכיבי הציון:
- הגשה מלאה, בזמן, ובצורה איכותית של תכנית העבודה ודו״חות המעקב.
- מסמך סיכום הפרויקט.
- מפגש הצגת הפרויקט. 
 
 
לפרטים נוספים ניתן לשלוח מייל לנטע מאיר, רכזת הפרויקטים: netameir1@tauex.tau.ac.il

הנכם מוזמנים לסמינר של גל דהן - דוקטורנטית - התגובה המכאנית של עצמות זרוע באדם

16 בדצמבר 2020, 14:00 - 15:00 
הסמינר יתקיים בזום  
0
הנכם מוזמנים לסמינר של גל דהן - דוקטורנטית -התגובה המכאנית של עצמות זרוע באדם

~~"ZOOM" SEMINAR
SCHOOL OF MECHANICAL ENGINEERING SEMINAR
Wednesday, December 16, 2020 at 14:00

The mechanical response of human humeri

Gal Dahan
Ph.D. student under the supervision of Prof. Zohar Yosibash

Proximal humerus fractures are the 3rd most common fracture in osteoporotic patients. Since osteoporosis is a systemic disease, often clinicians are faced with the question on the risk of fracture of a specific patient and the need for drug prescription. Finite element models based on quantitative computed tomography (QCT-based FE) can serve as a biomechanical-based quantitative tool that can assist in clinical decision-making process. In particular,  the individual intact bone strength or stability assessment of the fractured bone if fracture occurred (should be quantified  to decide whether a surgery is required, or a conservative treatment is sufficient). QCT-based FEs have been shown to provide accurate predictions for femurs and this study is aimed to extend the current capabilities to the humeri.
In the current study we present the enhancement and validation of QCT-based FE models by experiments conducted on fresh frozen humeri. Validation was performed by means of strain gauges (SGs) strain measurements and enhanced using digital image correlation (DIC) enabling full field displacement and strain evaluation.
Following experiments in the elastic regime, the humeri were loaded to obtain a fracture in their proximal part. Two different physiological fractures were realized in the experiments, in both anatomical and surgical neck of the bones. Fracture criteria based on maximum principal strains computed by the QCT-based FE models were checked experimentally both in terms of the load to fracture and the fracture locations. This research opens the door to the novel use of FE analysis in clinical practice in endocrinology and orthopedic treatment of the humeri. 

Join Zoom Meeting
https://zoom.us/j/96584758181?pwd=WC9PMXdsYzJ3NFdEN2Q5ZUtOZEVjdz09 The meeting will be recorded and made available on the School’s site.

סגל אקדמי בכיר  

ראש התוכנית
פרופ' רן-גלעד-בכרך

 
ד"ר יונתן אוסטרומצקי

ראש המגמה
ד"ר יונתן אוסטרומצקי

   
ד"ר לודה מרקוס    

 



אין תוצאות

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>