הפיתוח של התקנים אלקטרוניים חדשים נמצא בחזית הטכנולוגיה והמדע ומשלב מדע חומרים, פיזיקה, כימיה, והנדסה. הצורך במזעור הולך וגדל של רכיבים מביא לקצה את היכולות הפיזיקליות בטכנולוגיות הקיימות. לכן יש צורך מתמיד במחשבה על ארכיטקטורות חדשות וחומרים חדשים למימוש של רכיבים. צורך נוסף שעולה בתעשיית האלקטרוניקה הוא מימוש של רכיבים עם הספק נמוך שצורכים מעט אנרגיה ופולטים פחות חום. בנוסף לתעשיית האלקטרוניקה שהיא צרכנית ראשית להתקנים חדשים, תחום האנרגיה והאנרגיה המתחדשת גם הם תחומים בהם נעשה מחקר מתקדם בתחום – תאים סולריים חדשים, ודרכים חדשות לאגירת אנרגיה כגון סוללות, תאי דלק או סופר קבלים. אפליקציה נוספת של התקנים היא פיתוח של חיישנים, למשל חיישנים לגזים ספציפיים עם שימוש לתחומים כמו בריאות או ביטחון. התחום מצריך מגוון תחומי ידע ויכולת מחקר אינטר-דיסציפלינרית. - סינתזה של חומרים חדשים ושל התקנים מבוססי שכבות של חומרים שונים. - איפיון פיזיקלי של חומרים ושל התקנים במספר רב של שיטות מדידה. - ביצוע של סימולציות קוואנטיות וקלאסיות בכמה רמות – מהרמה האטומית ועד רמת ההתקן כולו. - יצירתיות במציאת רעיונות חדשים למימוש של התקנים, למשל – טרנזיסטור ניתן לממש בהרבה צורות וארכיטקטורות שחלקן עוד לא התגלה. סטודנטים שיבצעו מחקר בתחום, ילמדו מגוון גדול של שיטות בחזית הטכנולוגיה ויהיו חלק ממחקרים שתורמים לפיתוח של אמצעים לאנרגיה ירוקה יותר ולתעשייה אלקטרונית יעילה יותר ומגוונת יותר

חוקר

אתר אישי /מעבדה

מילות מפתח

פרופ' אמיר נתן

Prof Amir Natan

אתר אישי

חישובים קוונטיים וקלסיים של תכונות חומרים והתקנים, פיתוח פורמליזם וקוד לחישובים קוונטיים, אינטראקצית אור-חומר, אפליקציות בתחומים של פיתוח חומרים לסוללות, תאים סולריים, וגלאים.

פרופ' דורון שמילוביץ

Prof Doron Shmilovitz

 

המרה בנצילות גבוהה, ממירי dc/dc, dc/ac, דינמיקה ובקרה של מערכות הספק, מחוללי פולסים בעלי הספק גבוה, פילטרים פאסיביים ואקטיביים, מערכות יישור אקטיביות , מתמרים, חיישנים ומיקרו-גנראטורים פייזואלקטריים

פרופ' אליהו ג'רבי

Prof Eli Jerby

אתר אישי

אינטראקציה של מיקרוגל וחומר בשדה קרוב, מקדחת המיקרוגל,
עיבוד חומרים באמצעות מיקרוגל, תופעות פלסמה בעירור מיקרוגלים,
​מקורות מיקרוגל, מקורות מיקרוגלים

פרופ' גדעון שגב

Dr Gideon Segev

אתר אישי

תאי שמש, תאי שמש לפירוק מים וייצור מימן, התקנים אלקטרוניים לטיהור והתפלת מים, משאבות יונים, ראצ'טים אלקטרוניים, ראצ'טים יוניים, הפרדת יונים סלקטיבית

ד"ר איתי אפשטיין

Prof Itai Epstein

 

אתר אישי

אנטרקציית אור-חומר דו מימדי, חומרים דו-מימדיים, אינטראקציית אור-חומר בסקלות אטומיות, אנטראקציה של אור עם אקסיטונים פונונים ופלזמונים, van der Waals heterostructures, התקנים אופטו-אלקטרוניים בסקלות אטומיות, פוטוניקה, פלאזמונים במתכות, התקנים אופטיים באינפרא-אדום.

פרופ' פבל גינזבורג

Prof Pavel Ginzburg

אתר אישי

ננו-פוטוניקה, אופטיקה קוונטית, מטא-חומרים, אופטיקה לא ליניארית, אופטו-מכניקה, תופעות במיקרו-גלים, אלקטרומגנטיות מודרנית (ננו- אלקטרומגנטיות), מערכות רבות משתנים

פרופ' יקיר חדד

Prof Yakir Hadad

אתר אישי

Electromagnetic and acoustic modelling, metamaterials, time-variant wave systems, hybrid-physics wave phenomena, photonics and plasmonics,  analytical methods

פרופ' יוסי רוזנוקס

Prof Yossi Rosenwaks

אתר אישי

מדידות בסקאלה ננו-מטרית, מיקרוסקופיית כח אלקטרוסטטי, מדידת פגמים חשמליים תת-מיקרונים בדיודות, טרנזיסטורים, התקנים פולטי אור, ננודומינים בחומרים פרואלקטריים, התקני מוליכים למחצה אורגניים, זמני חיים, תהליכי התאחדות, תאי שמש

פרופ' יובל בק

Dr Yuval Beck

אתר אישי

רשת חכמה, חישובי ואופטומיזציה זרימת הספק, זיהוי עומסים בשיטות לא פולשניות, מערכות הספק, מערכות פוטוולטאיות.

פרופ' ראובן בוקסמן (אמריטוס)

Prof Ray Boxman

אתר אישי

פלסמה, פריצה חשמלית, קשתות חשמליות: העברת אנרגיה, התנהגות בשדה מגנטי, ציפוי, ייצור ננו-חלקיקים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התקני חישוב אלקטרוניים (מחשבים), שראשיתם בעבודה תיאורטית בשנות השלושים, מהווים כנראה את אחת הפריצות הטכנולוגיות החשובות ביותר במאה העשרים. מקור ההתקדמות הבלתי פוסקת בתחום זה הוא שיפור מתמיד בטכנולוגיות למימוש מחשבים, ובפיתוח דרכים חדשות להשתמש בטכנולוגיה. בימינו, כאשר מערכות מחשב הופכות רכיב מרכזי בעולם המודרני, בעיות שונות ממשיכות לצוץ--בעקבות יכולות חדשות או דרישות חדשות-- ולדרוש פתרון. בקבוצת הנדסת המחשבים מטרתינו היא לנסות לענות על שאלות מעין אלה, וכמו-כן להציב שאלות חדשות. ביתר פרוט, אנו חוקרים שאלות הקשורות לבניית מערכות חדשות, ואלגוריתמים בסביבות שונות. בין היתר אנו חוקרים את הנושאים הבאים:

  •          אלגוריתמים קלאסיים לבעיות מעשיות שונות עם ביצועים מוכחים במקרה הגרוע ביותר,
  •          אלגוריתמים מודרנים, כולל אלגוריתמים הסתברותיים ואלגוריתמים מקוונים,
  •         אךגוריתמים למערכות תקשורת,
  •         חקר האינטרנט,
  •         תיכון וניתוח אלגוריתמים מקביליים ומבוזרים,
  •         אבטחה ופרטיות במערכות מחשב.
חוקר מעבדה מילות מפתח

פרופ' גיא אבן

אלגוריתמים

אלגוריתמי קירוב, אריתמטיקה של מחשבים

פרופ' יאיר בארי

 

קודים לתיקון שגיאה, קודי טורבו

פרופ' אבישי וול

נוכחות רשת (בבנייה)

אבטחת מחשבים, אבטחת רשתות תקשורת, קריפטוגרפיה, ניהול מפתחות הצפנה, תקשורת אלחוטית מוצפנת, מיפוי של רשתות תקשורת, אלגוריתמים לחישוב מבוזר

פרופ' שלמה וייס

ארכיטקטורת מחשבים

אריכטקטורה של מחשבים, הערכת ביצועים, מיקרוארכיטקטורה, מערכות זיכרון מקביליות רחבות פס, מערכות משובצות מחשב

פרופ' סימון ליצין

 

צפינה ספרתית של אותות, תקשורת ספרתית, אלגוריתמים לעיבוד אותות, קריפטוגרפיה, אבטחת מערכות מחשב

פרופ' גדעון לנגהולץ (אמריטוס)

 

אוטומטים לומדים, מערכות מומחה, מערכות fuzzy logic, בעיות ניתוב והקצאות משאבים, טלקומוניקציה, רשתות עצביות, אלגוריתמים גנטיים

פרופ' מיכאל מרגליות

  תורת המערכות (systems theory), יציבות של מערכותדינמיות (stability theory), מערכות עם מיתוגים (switched systems) , מידול וניתוח של מערכות ביולוגיות (systems biology) ובקרה אופטימלית.

פרופ' בועז פת-שמיר

אלגוריתמים

חישוב מבוזר, רשתות תקשורת מחשבים, אלגוריתמים מקבילים ומבוזרים, פרוטוקולים, מערכות המלצה, סינון משותף

פרופ' דנה רון

אלגוריתמים

תורת הלמידה החישובית, מערכות לומדות, אלגוריתמי קרוב אקראיים, אלגוריתמים לבחינת תכונות

דר' בני אפלבאום

מעבדת קריפטוגרפיה ואבטחת מידע

קריפטוגרפיה, אבטחת מידע, סיבוכיות חישובית, בעיות סיפוק אילוצים אקראיות.

אנו שמחים להודיע ​​לך על סדנא בת שבוע בתחום הננו פוטוניקה, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב במהלך 1-5 פברואר, 2015.

18 ספטמבר 2014

אנו שמחים להודיע ​​לך על סדנא בת שבוע בתחום הננו פוטוניקה, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב במהלך 1-5 פברואר, 2015.

 

סדנא זו מאורגנת במסגרת מרכז XIN, המרכז המשותף שהוקם בין אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת טסינגואה בבייג'ין, סין (http://xincenter.org/).

 

הסדנא מיועדת לסטודנטים לתארים מתקדמים, דוקטורים וחוקרים צעירים המעוניינים להשתלם במחקר הבסיסי והמתקדם בתחום הננו פוטוניקה. רשימת הנואמים כוללת מומחים בעלי שם עולמי בתחום, ובינהם פרופ ג'ון פנדרי Imperial College)), פרופ' פדריקו קפסו (אוניברסיטת הרווארד) ופרופ ' נאדר אנגתה (אוניברסיטת פנסילבניה).

בנוסף להרצאות יוצגו פוסטרים על ידי התלמידים המשתתפים. כמו כן מתוכננים במהלך השבוע של הסדנא גם אירועים חברתיים ומיני פרויקטים משותפים. 

למידע נוסף והרשמה, להלן קישור לאתר האינטרנט של הסדנא: http://nano.tau.ac.il/winter_school

Prof. Ady Arie,

רכב פורמולה, שתוכנן ונבנה ע"י קבוצת סטודנטים בביה"ס להנדסה מכנית, השתתף בתחרות הפורמולה SAE מטעם איגוד מהנדסי הרכב העולמי בספטמבר 2013.

18 ספטמבר 2014

במהלך השנה האחרונה התאגדה קבוצה של 13 סטודנטים לתואר ראשון בביה"ס להנדסה מכנית ויזמו את פרויקט  TAU Racecar Design. הפרויקט, הראשון בהיקפו בפקולטה, כלל תכנון רכב מירוץ על בוריו והחל בביסוס מאגר מידע ומחקר מקיף על תחומי העיסוק השונים – שלדה, מתלים, היגוי, מערכות ההנעה ועוד. במהלך השנה במסגרת פרויקט הגמר תכננו הסטודנטים את מערכות הרכב השונות ובחודש מאי החלו בייצור הרכיבים שתכננו. הקבוצה השקיעה מאמצים רבים בגיוס תמיכה

 

לטובת מימוש הפרויקט הקימה הקבוצה מערך שיווק ופרסום, במסגרתו עודכנו פעילויות הקבוצה בעמוד פייסבוק, בבלוג פרויקט בפורומים שונים, חשיפות בעיתונות, קמפיין גיוס המונים באתר "מימונה" ועוד. כך, גייסו הסטודנטים תמיכה בנוסף לסיוע הפקולטה ודקאנט הסטודנטים, יצרו קשרים עם חברות שונות בתעשייה ואפשרו את בניית הרכב והגעה לתחרות בחו"ל.

 

תחרות הפורמולה SAE בה השתתפה הקבוצה היא תחרות המאורגנת ע"י איגוד מהנדסי הרכב העולמי ומיועדת לסטודנטים להנדסה מרחבי העולם. במסגרת התחרות הסטודנטים מדומים לחברות פיתוח וייצור רכב, ונדרשים לייצר אב טיפוס בהתאם למפרט דרישות תובעני, להציגו לחבר שופטים המורכב מגורמים בכירים בתעשיית הרכב העולמית וגם להוכיח את ביצועיו במסגרת נהיגה במספר מירוצים.

 

הניקוד בתחרות מוענק הן על ביצועי הרכב על מסלול המירוץ והן על ביצועי הקבוצה ברמת התכנון ההנדסי והייצור, בעלויות הייצור והצגה אטרקטיבית למשקיעים פוטנציאליים.

 

קבוצת TAU Racecar Design זכתה במקום ה-31 מתוך 47 קבוצות מדורגות בתחרות הפורמולה SAE באיטליה, כשהתחרו לצידן קבוצות בעלות נסיון רב שנים בתחום הנדסת הרכב. הישגים ייחודיים לקבוצה היו במבחן ה-Design, בו נבדק התכנון ההנדסי והקבוצה גרפה מקום 15 מתוך 47, חריג לקבוצה חסרת נסיון. כמו כן, במבחן ה-Cost, ניתוח עלויות הרכב ועלויות הייצור זכתה הקבוצה במקום 8 מתוך 47!

 

כעת הסטודנטים הבוגרים מתכננים כנס גיוס סטודנטים לדור נוסף במטרה להקים קבוצה חדשה שתבנה ותייצר רכב בשנת 2014 ותשתתף גם היא בתחרות הפורמולה SAE.

 

תחומי המחקר שלי מתמקדים באתגרי מחקר חדשים בתחום ארכיטקטורת מחשבים ומערכות

17 ספטמבר 2014

בעידן זה כמות המידע שנוצרת בכל יום היא בעלת אופיין גדילה אקספוננציאלי. כתוצאה מכך נוצרו אתגרי מחקר חדשים בתחום ארכיטקטורת מחשבים ומערכות. אתגר מרכזי הוא ניהול ושמירת המידע בצורה יעילה על מנת שניתן יהיה לנתחו בעת הצורך בעתיד. מצד אחד מעלה אתגר זה מגוון שאלות ברמה הפיזיקלית כגון צריכת אנרגיה ופיזור חום, ומצד שני שאלות בפן המערכתי כמו עמידות בפני נפילות של שרתי מחשב, אמינות המידע וסקיילביליות  המערכת.

 

המחקר שלי עוסק בעיקר בשאלות מהסוג האחרון, במטרה לפתח תיאוריות חדשות לניהול מידע המתאימות טוב יותר לביג דאטה, עם דגש על פיתוח קודים לתיקון שגיאות ומחיקות עבור מרכזי מידע, מחשוב ענן ורכיבי זיכרון כגון פלאש. בנוסף אנו חותרים להבנת מגבלות המערכת במובן של תורת האינפורמציה ושקלול תמורותיה במונחים של אמינות, סיבוכיות פענוח וזמינות המידע. 

 

מחקר שנעשה בשיתוף פעולה בין הפגייה בשניידר לבין המעבדה לראייה וניתוח תמונות בבית הספר להנדסת חשמל.

16 ספטמבר 2014

מדידת אורכו של פג חשובה להערכת התפתחותו ולטיפול הנכון בו, אלא שמדידת האורך דורשת ליישר ולמתוח את הפג על גבי לוח מדידה, פעולה המפריעה לפג ועלולה לסכן את שלומו. עמליה פוטרוך ודור אציל, בעת שהיו סטודנטים לתואר שני בהנדסת חשמל בהנחיית פרופ' נחום קריתי, בשיתוף דר' סוקולובר, פרופ' פיליפ ופרופ' סירוטה מבית החולים שניידר, פיתחו שיטה חדשנית למדידת אורך בילודים ופגים. שיטת המדידה החדשה מאפשרת לקבוע את אורך התינוק בדיוק רב, ללא כל מגע עמו ומבלי לגרום לו אי נוחות. השיטה מבוססת על עקרון ראיית סטריאו: התינוק מצולם בו-זמנית בשתי מצלמות. מתוך התמונות מחושבים מרחקים בין נקודות ציון אנטומיות, ואורך התינוק מתקבל מסיכום המרחקים.

 

ניסוי קליני ראשון במחלקת הפגים בבית החולים שניידר, אשר מדד את אורכם של 54  תינוקות, הדגים מהימנות ודיוק מצוינים של המערכת החדשה במדידת ילודים במיטה פתוחה. התוצאות פורסמו בכתב העת הבינלאומי Archives of Disease in Childhood. השלב הבא, המתקיים בימים אלה, נועד להוכיח קלינית את יכולת המערכת למדוד פג השוכב בתוך אינקובטור מתוך תמונות המצולמות מחוץ לאינקובטור. בתמונה: דור אציל מתקין את המערכת הניסיונית על גבי אינקובטור. 

 

תחומי מחקר: ניתוח ננו-התקנים, פיסיקה קוונטית, מוליכים למחצה, אופטיקה לאליניארית, פלזמוניקה, מערכות הדמייה וחומרי 'על'.

16 ספטמבר 2014

חוקר ראשי

פבל גינזבורג עבר התמחות פוסט-דוקטורט ב King’s College London, קיבל את תואר הדוקטורט מטכניון. המחקר הנוכחי כולל מספר נושאים רב-תחומיים בפיסיקה שימושית והנדסה, כגון ניתוח ננו-התקנים, פיסיקה קוונטית, מוליכים למחצה, אופטיקה לאליניארית, פלזמוניקה, מערכות הדמייה וחומרי 'על'. עבודה בתחומים אלה מתבססת על פיתוח מודלים תאורטיים משולבים עם ניסויי מעבדה והניבה מספר תגליות חדשות, כגון פליטה ספונטנית דו-פוטונית ממוליכים למחצה, התופעה של התאבכות של שדה קרוב, ואי-ליניאריות משטחית הידרו-דינמית בפלזמוניקה לא ליניארית, כוונון תגובות ספקטראליות של אנטנות פלזמוניות ועוד...

 

מוטיבציה למחקר

היכולת להשפיע ולשלוט על גלים אלקטרומגנטיים ברמת מימדים ננומטריים, שהתאפשרה לאחרונה הודות לטכנולוגיות מתקדמות, נותנת הזדמנות לפתור אתגרים פונדמנטלים וטכנולוגים ,כמו כן לסלול את הדרך למגוון רחב של יישומים חדשים. יחד עם זאת, ירידה משמעותית במימדים פיזיים של התקנים לסקאלות ננומטריות מביאה איתה מגוון תופעות קוונטיות נלוות. התופעות הקוונטוית הבסיסיות מושפעות ונשלטות על ידי ננו-מבנים שונים שמהווים ,ללא ספק , אבני יסוד של הטכנולוגיה העתידית. הרכיבים העתידיים, מהונדסים לפי חוקי מכניקה קוונטית ימצאו שימוש במגוון רחב של ישומים, כגון מערכות תיקשורת ומיחשוב, הדמיה, ביו-רפואה ועוד.

 

פעילות במעבדה

הפעילות העיקרית במעבדה מרוכזת סביב פיתוח שיטות רב-תחומיות המקשרות בין תופעות במכניקה קוונטית, פוטוניקה ופלזמוניקה לננו-טכנולוגיה על מנת להנדס מערכות ננו-פוטוניות המבוססות על רכיבים אופטו-ננו-מכניים וקוונטיים. בתחומים האלה מתבצע מחקר של תופעות טבע פונדמנטליות, אנליזה חישובית (חקר נומרי של מערכות פוטוניות משולבות) וניסויי מעבדה לצורך הדגמה ומימוש של הפרוייקטים. 3 תת-נושאים עיקריים הם: (1) תופעות קוונטיות הנשלטות על ידי מבנים ננו-פוטוניים עם אפליקציות לרכיבים לאינפורמציה קוונטית. (2) אינטרקציות אופטו-מכניות במימדים ננומטריים עם אפליקציות למערכות ננו-אלקטרו-מכניות וחקר של דינמיקה ביו-מולקולרית. (3) אלקטרודינמיקה קלאסית וחיקוי מערכות פוטוניות משולבות על ידי העתקה של תופעות לתדרים נמוכים. ניסוים להדגמה מתבססים על פעילות במעבדה ספקטרוסקופית שמטרתה לחקור זמני חיים של מבנים פולטי אור ולמדוד כוחות בין ננו-מבנים ואור. ניסוים בתדרים נמוכים מתבצעים בתא אנטי-אקוסטי.

 

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>