test

To prevent automated spam submissions leave this field empty.

המחלקה להנדסה ביו-רפואית נוסדה ב-1993 לאחר 20 שנות פעילות מוצלחת בהוראה ובמחקר במסגרות שונות בפקולטה להנדסה. הוראה ומחקר במחלקה מדגישים את האופי הרב-תחומי של הנדסה ביו-רפואית. תחומי המחקר במחלקה כוללים ניתוח הנדסי של מערכות ביולוגיות, עיבוד אותות ותמונות רפואיות, אופטיקה ולייזרים ברפואה, הנדסת חומרים רפואיים, הנדסת תאים ורקמות, ביומכאניקה וביוזרימה.

 

הנדסה ביו-רפואית היא תחום של הנדסה. בתחום זה מפתחים שיטות הנדסיות ומיישמים שיטות קיימות במחקר ביולוגי ורפואי. חלק מהמחקר הוא מחקר בסיסי שמטרתו לפתח הבנה טובה יותר של מערכות ביולוגיות. חלקו האחר של המחקר הוא יישומי שמטרתו לקדם ולשפר את הטיפול הרפואי על ידי יישות של המחקר הבסיסי או על ידי יישום טכנולוגיות מתחומי ההנדסה האחרים. ההנדסה הביו-רפואית, באוניברסיטאות בארץ ובעולם, צמחה מתוך תחומי ההנדסה המסורתיים, התפתחה והפכה לתחום עצמאי העומד בפני עצמו. אוניברסיטת תל-אביב מהווה מוקד אופטימלי למחקר והוראה בתחום ההנדסה הביו-רפואית. בקמפוס מצויות הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, רפואה ומדעי החיים המקיימות פעילות מדעית ברמה גבוהה. באזור, מספר רב של מרכזים רפואיים המקיימים קשרי מחקר עם האוניברסיטה, וכן מספר רב של חברות תעשייתיות בתחום ממוקמות באזור המרכז.

 

העוסקים בתחום ההנדסה הביו-רפואית הם מהנדסים שרכשו תחילה ידע בתחומי ההנדסה השונים כמו הנדסת חשמל והנדסת מכונות, והרחיבו את הידע ההנדסי שלהם אל תחומי הביולוגיה והרפואה. הלימודים לתואר "מהנדס ביו-רפואי" כוללים ראשית בסיס מוצק בתחומי המתמטיקה והפיסיקה כמו בכל תחום אחר של הנדסה. בהמשך מרחיבים התלמידים את בסיס הידע שלהם בכימיה, ביולוגיה ופיסיולוגיה. לאחר שהתגבש בסיס הידע מגיעים קורסים בהנדסה ביו-רפואית בתחומים כמו בקרה של מערכות פיסיולוגיות, הנדסת תאים וחומרים, מדידות וטכנולוגיות רפואיות, עיבוד תמונות רפואיות ועוד. בשנה ג' ניתנת לתלמיד אפשרות לבחור מסלול בו יעמיק על מנת ליצור זהות מקצועית ברורה בתוך התחום הרחב מאד של הנדסה ביו-רפואית. בשנה ד' התלמיד עובד על פרויקט גמר בהנחייה של חוקרי המחלקה או בשיתוף עם חברה מהתעשיית ההנדסה הביו-רפואית.

 

תכנית לימודי ההמשך במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל-אביב כוללת תכניות לתואר שני (M.Sc.) ולתואר שלישי (Ph.D.) בארבעה תחומי לימוד עיקריים: ביו-חומרים, הנדסת תאים ורקמות, ניתוח של מערכות פיסיולוגיות, ביו-אלקטרוניקה וביו-אופטיקה. המחלקה מציעה שני מסלולי לימוד לתואר שני: עם עבודת גמר (תזה) וללא עבודת גמר.

 

המחלקה פתוחה גם לבוגרי הפקולטות שאינן הנדסיות כגון: מדעים מדויקים ורפואה ומדעי החיים, הנדרשים להשלים קורסים בתחומי ההנדסה הביו-רפואית ובתחום מדעי החיים - על פי הרקע של התלמיד ועל פי מסלול לימודיו.

ספרים חדשים

 

הקתדרה לאלקטרוניקה ע"ש יוקל. מופקד: פרופ' אברהם גובר

 

הקתדרה למכניקה של מוצקים ע"ש נתן קמינגס. מופקד: פרופ' דבורה ברנע

 

הקתדרה למכניקה וביומכניקה ע"ש דיאנה וארתור בלפר. מופקד: פרופ' לזלי בנקס-סילס

 

הקתדרה לאווירודינמיקה ע"ש האחים לזרוס. מופקד: פרופ' טוביה מילוא

 

קתדרת קרנצברג בהנדסת פלסמה. מופקד: פרופ' ראובן בוקסמן

 

הקתדרה להנדסת מערכות מחשבים ע"ש סליה ומרקוס מאוס. מופקד: פרופ' אורי שקד

 

הקתדרה לזרימות ראולוגיות ע"ש רחל ומנואל קלצ'קי.

 

הקתדרה במיקרואלקטרוניקה ע"ש הנרי ודינה קרונגולד. מופקד: פרופ' ויאצסלב[סלבה] קרילוב

 

הקתדרה להנדסת כלי דם ע"ש הרברט ג'יי ברמן. מופקד: פרופ' שמואל עינב

 

הקתדרה ע"ש גורדון. מופקד: פרופ' משה טור

 

הקתדרה למחקר בסיסי בטורבולנציה,. מופקד: פרופ' יעקב בנבנישתי

 

הקתדרה להתקנים אלקטרואופטיים ע"ש חנה והיינריך מנדרמן. מופקד: פרופ' שלמה רושין

 

הקתדרה לננוטכנולוגיות מידע ע"ש ברנרד שוורץ. מופקד: פרופ' יוסי שחם

 

הקתדרה בהנדסת תעשייה. מופקד: פרופ' עודד מימון

 

הקתדרה לעיבוד אותות- מופקד: פרופ' אנטוני וייס

 

הקתדרה לתורת הקידוד בתקשורת- מופקד: פרופ' סימון ליצין

 

הקתדרה לתורת האינפורמציה. מופקד: פרופ' מאיר פדר

 

הקתדרה למכניקת זורמים נסיונית. מופקד: פרופ' לב שמר

עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת

תקשורת

Electronic computing devices (namely computers) are arguably one of the most important technological breakthroughs of the twentieth century, starting with theoretical work in the 1930’s. The constant progress in this area comes from constant improvement in the technology to implement computers, and from developing new ways to exploit technology. As computer systems are increasingly becoming a central ingredient in the modern world, various new problems keep coming up, be it due to new capabilities or to new demands. In the Computers Research Group we try to answer some of these questions and possibly pose new ones. More specifically, we are studying questions related to the construction of new systems, and algorithms in various settings. These include:

  • • Computer architecture, microarchitecture, virtual machines, multicore, multithreading, memory systems
  • • Classical algorithms, solving various practical problems with guaranteed performance in the worst-case
  • • Modern algorithms, including randomized  algorithms and on-line algorithms
  • • Algorithms used in communication systems
  • • Study of the Internet
  • • Design and analysis of distributed and parallel systems
  • • Security and privacy in computer systems
  • • Design and analysis of cryptographic tools

התקנים, וננו-טכנולוגיות

 
 
שם המעבדה  אחראי אקדמי מהנדס  מנהל מעבדה מיקום  לינק לאתר המעבדה 
המעבדה ללוויינות זעירה עפר עמרני        
 
המעבדה לעיבוד אותות עבור חישה סביבתית
ד"ר יונתן אוסטרומצקי ופרופ' חגית מסר-ירון חדר 110 בניין מעבדות אתר המעבדה 
מעבדת המחקר שלנו מתמחה בחקר השפעות אטמוספריות שונות (בעיקר תופעות מזג אוויר כגון משקעים, ערפל ולחות)  על גלים בתדרי מיקרוגל ובתדרים מילימטריים, המשמשים כתשתית עבור רשתות תקשורת. הרעיון החדשני שלנו הינו להשתמש במדידות הרשת הנאספות בלאו הכי לצורך ניהול הרשת, ולהשתמש בהן לצרכי זיהוי, מיון, שערוך ומיפוי התופעות האטמוספריות השונות, בצורה אופורטוניסטית. המעבדה שלנו הוקמה בשנת 2006, ואנחנו מקבלים בצורה שוטפת כבר כמעט 20 שנים נתונים ממגוון חברות תקשורת, לרבות מפעילות הסלולר הישראליות (סלקום, פלאפון, ו - PHI), מפעילות תשתיות לערים חכמות (SMBIT) ויצרניות ציוד תקשורת ותקשורת לווינית (אריקסון, סרגון, סיקלו, אייכה). נושאי המחקר בהם אנו מתמחים כוללים נושאים תיאורטיים רחבים בתורת השערוך, במודלי התפשטות ופיזור של גלים אלקטרומגנטיים וכן בכלים של למידה עמוקה.
 
המעבדה למעגלים משולבים בתדר גבוה
פרופ׳ ערן סוחר אביגדור דרוקר ברודקום 110  
המעבדה עוסקת בתכנון ומדידה של מעגלים משולבים (שבבים) בתדרי מיקרוגל, גלים מילימטריים ועד טרה-הרץ לשימושים של תקשורת מהירה, הדמיה וחישה. המחקר מתמקד בטכנולוגיות סיליקון ו CMOS ומשלב בשבבים התקנים אלקטרומגנטיים, אנטנות ומערכי שידור וקליטה. למעבדה כלי תכן וסימולציה מתקדמים הכוללים Cadence, Mentor, ADS, CST, HFSS. יכולות המדידה כוללות הן מדידה על פני השבב והן בתווך חופשי או מולך, כאשר מפותחים במעבדה גם מעברים בין השבבים לעולם החיצוני.
המעבדה לבקרה ואלקטרוניקת הספק.
פרופ' ג'ורג' וויס בניין תוכנה, 313  
מעבדה זו מתמקדת באינטגרציה של מקורות הספק מבוזרים ואחסון ברשת החשמל, עם דגש על פיתוח וניתוח של מכונות סינכרוניות וירטואליות (VSM). המטרה היא לשפר את יציבות ועמידות מערכות ההספק באמצעות שימוש באינרציה וירטואלית, חיכוך וירטואלי, וסלילי חיכוך וירטואליים, תוך שימוש בבקרה מרכזית. נעשה גם שימוש בבקרת יחידות אחסון DC.
במעבדה ישנם ממירים מתקדמים כמו הממיר "דספייס", המבוסס על בקרת dSPACE וחומרת Guash, והממיר TAU, המשתמש במיקרו-בקר STM32H743 ומותאם לשימושים במיקרוגריד. כמו כן, המעבדה מצוידת במקורות בספק DC, אוסצילוסקופים, וריאקים וכלים נוספים לבנייה ומדידה של המיקרוגריד.
לסימולציה, מידול וניתוח אנחנו משתמשים בתוכנות מתקדמות כמו MATLAB/Simulink וETAP, מה שמאפשר לצוות המחקר לבצע ניתוחים מדויקים ולפתח פתרונות חדשניים למערכות המיקרוגריד.
 
מעבדה מתקדמת לעיבוד ספרתי של אותות
דר' וסים חליחל רן ויטלסון   בניין כיתות, 201  
במעבדה יחקרו תופעות ופעולות עיבוד אות נפוצות. הניסויים במעבדה מבוססים על ערכת פיתוח Xilinx Zenboard, הכוללת מעגלי דגימה, ומעבד משולב חומרה+תוכנה (FPGA+ARM). הניסויים מבוססים על מימושי חומרה (Verilog) ותוכנה (שפת C) עבור המעבד, וכן סימולציות וניתוח נתונים ב-Python. הניסויים כוללים: סינון ספרתי, סינון אדפטיבי, אנליזה ספקטרלית, וכן אנליזה ספקטרלית של תהליכים אקראיים.
המעבדה לאופטיקה ופוטוניקה
פרופ' אבישי אייל דר' מיכאל סוקולוב חדר 346, בניין וולפסון  
במעבדה לאופטיקה ופוטוניקה אנו עוסקים בנושאים שונים הקשורים למדידות, חישה ותקשורת באמצעים אופטיים. באחד מן הפרויקטים אנו מפתחים רשת של חיישנים אקוסטיים מסיבים אופטיים המתאימה לחישה תת-ימית. בפרוייקט אחר אנחנו מפתחים חוקר (Interrogator) שמאפשר חישה של אותות אקוסטיים וויברציות לאורך צנרת. יישום אחר של המערכות שאנחנו חוקרים הוא אפיון של גלים מכניים המתקדמים בבטון. השיטות שאנחנו משתמשים בבהן ליישום מערכות החישה מגוונות וכוללות אינטרפרומטריה, פולרימטריה, קודים ועיבוד אותות.
 
מדידות אופטיות מיקרוסקופ כח אטומי
פרופ' יוסי רוזנווקס אירנה צימברוב אתר המעבדה
המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, חדר 025,  בניין וולפסון מעבדות חשמל, חדרים 204-205, 210-213.
המעבדה נחנכה בשנת 1996. תחומי המחקר בהם עוסקת הקבוצה של פרופ' רוזנוקס כוללים:
• מדידות חשמליות בסקלה ננומטרית בעיקר באמצעות מיקרוסקופית כוח אטומי מסוג גשש קלווין, טרנזיסטורי אפקט שדה ביולוגיים, דינמיקה והולכה של נושאי מטען במוליכים למחצה, שיחזור תמונות של מיקרוסקופית כוח אטומי מסוג גשש קלווין, ממשקים בין חלבונים פוטוסינטטיים לבין מוליכים למחצה והמרה פוטווולטאית. תחומי העניין כוללים חוטי סיליקון ננומטריים, תאי שמש והתקנים וחומרים אלקטרוניים אורגניים.
• צוות המעבדה כולל: פוסט דוקטורט, אחת-עשר סטודנטים לתואר שני ושלישי ומהנדסת מעבדה אחת.
• ציוד עיקרי במעבדה: מערכת מיקרוסקופ כוח-אטומי\מינהור בואקום אולטרה גבוה (VT AFM/STM, Omicron) ובטמפרטורה משתנה עם מודול של גשש קלווין; ארבעה מיקרוסקופי כוח אטומי שונים הפועלים בתוך תאי כפפות באווירת חנקן; מערכת ספקטרוסקופית פוטומתח משטחית מערכת פוטולומיניצנסיה בעלת כשר הפרדה זמני של 100 פמטושניות; מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי סורק ושתי מערכות זיהוי לאורכי גל בתחום 400-1100 ננומטר.
 
המעבדה לנוירו טכנולוגיה
פרופ' יעל חנין   דר׳ חן בר חיים אתר המעבדה
המרכז לננו מדעים וננו-טכנולוגיה, קומה 1, 1024-1027

המעבדה נוסדה בשנת 2003 כחלק מהמרכז לננומדעים וננוטכנולוגיה.
המעבדה מתמחה בפיתוח טכנולוגיות ליישומים ביולוגיים ורפואיים, עם דגש על ממשקים עצביים, התקנים ביו-אלקטרוניים ואלקטרופיזיולוגיה לבישה. המחקר במעבדה עוסק בפיתוח התקנים אלקטרוניים רכים חדשניים, כולל אלקטרודות יבשות להקלטה עצבית, ובחקר תגובת תאים ורקמות להפעלה חשמלית. העבודה משלבת ייצור, ואפיון התקנים וכןמחקר ביישומים בתחומים כגון ממשקי מוח-מכונה, אבחון מחלות נוירודגנרטיביות וביו-אלקטרוניקה רכה. במעבדה קיימים מתקנים מתקדמים, כולל מערכות לגידול תרביות תאי עצב, מערכות הקלטה אלקטרופיזיולוגיות, מערכות דפוזיציה מבוססות פלסמה, מערכות לאפיון אלקטרוכימי, ומיקרוסקופיה פלואורסצנטית, התומכים במחקר רב-תחומי בחזית ההנדסה.

 
מעבדה לחקר גלאים והתקנים מוליכים למחצהפרופ' אריה רוזין
ציוד: מיקרוסקופ כוחות אטומיים AFM מותאם למדידות חשמליות כולל TORSION TUNA; מערכות Laplace-DLTS; מערכות לאפיון רעש אלקטרוני; מערכות לאפיון התקנים מזוודים ולא מזוודים עד תחום של אלפי וולט; מערכת למדידות ספקטרוסקופיה של גלאים; מערכת גנרטור של קרני X עם מיקוד לכתם מיקרוני.
תחומי המחקר העיקריים הם: נזקי קרינה להתקנים מוליכים למחצה, חקר תכונות של חומרים חדשים כגון סיליקון-גרמניום עם אטומי ליתיום, חקר ננו-מגעים ודינמיקה של היווצרות מגעים, חקר גלאים לאינפרא-אדום, חקר התקני זכרון מבוססים על מבנה ONO (SiO2-Si3N4-SiO2).
     
המעבדה לננו-פוטוניקה פרופ' קובי שויער ד"ר זהבית בר-און
המרכז לננו מדעים וננו-טכנולוגיה, קומה 1, 1022-1023
המעבדה מתמחה במגע וביישומים של אינטראקציה בין אור וחומר בסקאלה ננומטרית. המחקר עוסק בפיצוח התקנים פוטוניים, קלאסיים וקואנטים, כגון מטא-חומרים, מטא-משטחים, התקני פוטוניקה משולבת ועוד. העבודה משלבת בין תכן וסימולציה של התקנים פוטוננים, פבריקציה ואפיון ניסיוני של ההתקנים. במקביל , קבוצת המחקר עוסקת גם בפיתוח שיטות פבריקציה והתקנים המבוססים על חומרים מסיסים (פולימקים, סול-ג'ל ופרובסקיטים) לשימושים שונים. מעבר למחקר בסיסיף בקבוצת המחקר יש דגש ע םיצוח מגוון יישומים פרקטיים מגוונים החל מחישה ולייזרים וכלה בהתקנים למניעת זיופים, ומאיצי חלקיקים ע"ג שבב אופטי.
 
< הקודם
הבא >

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801