
ספרי לנו קצת על עצמך
שמי אורנה שהרבני-יוסף, ד"ר לביולוגיה, מדענית, כאן בפקולטה. עיקר המחקר שלי הוא תאי גזע והנדסת רקמות המתמקד בסיבוכי מחלת הסוכרת שפוגעת בכלי דם וגורמת לנמקים עד לקטיעת גפיים. פיתחתי תהליך המאפשר שליטה בתאי הגזע ועידודם להשתלב ברקמה הפגועה ולשקמה. הממצאים מראים שיקום רקמה איסכמית ע”י הזרקת תאי גזע שעברו תהליך התאמה.
למה דווקא התחום הזה?
מילדות היה לי חיבור לנושא הרפואי כי אבי היה חולה ואושפז תכופות. כתוצאה מכך, נחשפתי לתחום הביולוגי והרפואי. לכן, מרבית המחקרים שאני מבצעת הם בעלי יישום רפואי.
מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?
האתגר המחקרי והיכולת לפתח תהליכים חדשניים למחלות שלא ניתן לרפא בשיטות הקיימות. שימוש בתאי גזע בשילוב medical device ליצירת רגנרציה של תאי שריר איסכמיים. שימוש בפיגומים ימיים שנזרעו בהם תאים ליצירת רקמה עם פוטנציאל להשתלה ברקמות פגועות. בהוראת סטודנטים אני רואה שליחות, נהנית לחשוף אותם לידע מדעי מחקרי ולהנגיש עבורם את החומר.
מי האישה שהכי השפיעה עליך ולמה?
סבתי מצד אבי, אישה בעלת תושייה, פורצת גבולות שלא נתנה למגבלות לעצור אותה. אבי היה אסיר ציון בבגדד. הוא הואשם בהברחת יהודים לארץ ונידון ל-5 שנות מאסר שמתוכן ריצה שנתיים בפועל. סבתי החליטה לעשות מעשה חריג ביותר. היא פנתה ישירות לפחה, מנהל בית הכלא ובקשה ממנו להביא לבנה אוכל כשר כל יום. תעצומות הנפש שלה והתעוזה הרבה היוו עבורי השראה.