הרובוט שילמד אותנו על סקרנות אנושית
במעבדת הסקרנות של אוניברסיטת תל אביב הופכים רובוטים לתינוקות סקרנים שחוקרים את הסביבה, ומקווים ללמוד מכך על התנהגות אנושית ועל הדרכים ליישם אותה ברובוטים
היקסמות הכללית שלנו מרובוטים, נוגעת הרבה פעמים לאו דווקא לפנטזיות על עתיד טכנולוגי מתקדם, אלא לקוטביות שבה הורגלנו לחשוב עליהם: מצד אחד ככלי מלחמה מתקדמים ששואפים להחליף אותנו על פני כדור הארץ, ומהצד השני כשותפים אמיתיים של המין האנושי. מתוך בליל האפשרויות המדומיינות, יש כבר עכשיו מגוון של שימושים ושל תהליכי למידה שנעשים בטכנולוגיה רובוטית. למשל, במסגרת מעבדת הסקרנות של אוניברסיטת תל אביב, אליה הגיע בשבוע שעבר משלוח מיוחד: הרובוט התעשייתי "באקסטר", שאמור לסייע להעמיק את ההבנה שלנו בנוגע לסקרנות אנושית.
ד"ר גורן גורדון, ראש מעבדת הסקרנות באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי המטרה בעבודה עם רובוטים היא להבין מהי סקרנות אנושית ואיך ניתן לתאר אותה בצורה מתמטית, כך שרובוטים יוכלו ללמוד בעצמם את התכונה הזו. "אנחנו חוקרים סקרנות מהרבה כיוונים", הוא אומר, "אנחנו מפתחים מודלים מתמטיים של התנהגות סקרנית, יוצרים משוואות שעוסקות בהערכת סקרנות – כלומר, מבחני סקרנות שמעידים אם רמת הסקרנות היא גבוהה, נמוכה, מה אפשר לעשות כדי לשפר אותה וכדומה, ולבסוף אנחנו מיישמים את אותם מודלים ברובוטים, וגורמים להם להתנהג כמו תינוקות סקרנים".
