Microsoft באים לקמפוס

08 במרץ 2022, 14:30 - 16:00 
הפקולטה להנדסה- בניין כיתות חדר 011  
Microsoft באים לקמפוס

פלטפורמה Smart Replays היא פלטפורמה שמציעה לנו תשובות בצ'טים/הודעות SMS בטלפון הנייד, בלינקדין, פייסבוק וכו.

 

האם הפלפורמה הופכת אותנו לפאסיביים ופחות אקטיביים?

 

האם אנחנו הולכים לאבד את המגע האישי שלנו בתקשורת מקוונת ולהיות רובוטי תקשורת?

 

מוזמנים.ות לפגוש את שירה וינברג מחברת Microsoft שתספר איך התהליכים משפיעים עלינו לטווח הרחוק, על הבחנה בין מוצרים מובילים שמשלבים תכונות חכמות ו על הכיוונים העתידיים – מהם הצעדים הבאים של האבולוציה הזו?

 

 

מספר המקומות מוגבל, בהרשמה בראש בלבד >>https://bit.ly/3K9MkNm

 

 

מוזמנות להמשיך להתעדכן בכל עת בדף הפייסבוק שלנו ובעמוד האינסטגרם של הפקולטה.

 

יום האישה הבינלאומי- Intel

08 במרץ 2022, 20:00 
ZOOM  
Intel

סטודנטית להנדסה- איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?

 

אינטל מזמינה אותך ל- #מהנדסות_הצלחה, מיטאפ וירטואלי בגובה העיניים.

 

3 מהנדסות מעולמות ה- HW , SW והייצור יספרו על הקריירה שלהן ויענו על כל השאלות שמעסיקות אותך ובטיפים מנצחים שכל מהנדסת צריכה לשמוע.

 

אז בואי לדבר על התחלת הקריירה, קבלת החלטות והתפתחות אישית כבר עכשיו, זה לגמרי הזמן שלך.

 

לפרטים נוספים והרשמה, כנסי ללינק >> http://career.intel.com/tp/rj6-GvLZb-e_K

 

צוות #מהנדסות_הצלחה

 

 

מוזמנות להמשיך להתעדכן בכל עת בדף הפייסבוק שלנו ובעמוד האינסטגרם של הפקולטה.

 

 

 

Embedded Engineer

  • תואר בהנדסת חשמל

  • היכרות עם סביבות Redhat / Ubuntu

  • תכנות בשפת  ++C/C

     

    יתרון :

  • רקע ב Board Design

 

 

לפרטים נוספים על התפקיד

 

סמינר מחלקה של לסרי אור - ״הסוואה אקוסטית בזמן-מרחב באמצעות מטא-חומרים הנשלטים בזמן אמת״

01 ביוני 2022, 14:00 - 15:00 
פקולטה להנדסה  
0
סמינר מחלקה של לסרי אור - ״הסוואה אקוסטית בזמן-מרחב באמצעות מטא-חומרים הנשלטים בזמן אמת״

SCHOOL OF MECHANICAL ENGINEERING SEMINAR

Wednesday. June 1, 2022 at 14:00

Spacetime acoustic cloaking using real-time-controlled metamaterials

Or Lasri

M.Sc. Student (Direct Track) of Dr. Lea Beilkin-Sirota

 

Artificially manufactured structures, termed metamaterials, enable advanced wave propagation, breaking barriers in wave manipulation and control. Applications of metamaterials with space or frequency modulated parameters have been extensively addressed over the last two decades, including negative refraction, topological wave propagation, invisibility cloaking, and many more.

Recently, the new class of time-modulated metamaterials has gained an increased interest. Concepts such as Fresnel coefficients and Snell’s law have been developed analogously for the case of time-varying systems, as well as the development of unique methods for unconventional wave propagation using special relativity.

One of the most fascinating applications of such structures is the Spacetime Cloak (STC). Cloaking is usually associated with hiding objects in space from electromagnetic or acoustic detection. The STC, on the contrary, aims to conceal the occurrence of events. One of the approaches to STC is based on transformation field theory, which allows manipulating the medium dispersion in a way that a ‘hole’ in time is created. So far, realization of STCs was proposed only for electromagnetic or photonic systems, carried out using the nonlinear properties of optical fibers.

The main goal of this research was to realize an acoustic STC. This constitutes a significant challenge, as the nonlinear photonic effects are not applicable in acoustics, and new methods need to be derived. We proposed the following two independent methods:

  1. An alternative formulation of the acoustic STC as an active control problem, which is applied to an otherwise uniform medium. In this formulation, the required space and time dependent properties, including effective mass density and bulk modulus in the cloaked region, as well as additional cross-coupling terms of pressure and flow velocity, are created by the controllers in a real-time feedback operation of a feedback-based metamaterial.
  2. Creating the acoustic STC using two pairs of real-time reconfigurable programmed meta-surfaces. These surfaces eliminate the scattering of the incident beam, and simultaneously perform the uncloaked field prediction, using a targeted two-dimensional unidirectional control wave technique.

In addition, we studied general properties of time-varying waveguide systems. In these systems, under certain conditions, a temporal boundary is created, causing in-domain wave reflections at frequencies different from that of the source. We found that changing the parameters to a particular dispersive state does not cause these reflections, but produces a new wave that progresses in a negative refraction. We proposed a realization of this state by an actively-controlled metamaterial.

 

Join Zoom Meeting

 https://us02web.zoom.us/j/82108132163?pwd=Z2h4UzNzUS9mbXplT0lMU1pZenFEQT09

סטודנטים וסטודנטיות של הפקולטה להנדסה

02 מרץ 2022
מצטייני הרקטור

כמדי שנה מוענקות תעודות הערכה מטעם רקטור האוניברסיטה לתלמידים בעלי הישגים מעולים.

 

הפקולטה להנדסה מברכת את מצטייני הרקטור:

 

שרון זלוצובר - מהנדסה ביו-רפואית

 

שני יצחק - מהנדסת חשמל

 

טל ליבנה - ממדע והנדסה של חומרים וכימיה

 

איתמר משעני - מהנדסה מכנית

 

גל צבעוני - מהנדסת תעשייה וניהול

 

אופק שמחי - מהנדסת חשמל ופיזיקה

רתימת התופעה תאפשר פיתוחים טכנולוגיים בתחומי האקוסטיקה והאופטיקה

  • תגיות:

החוקרים.ות שמאחורי המחקר

פרופ' לב שמר אמריטוס

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' עדי אריה, פרופ' וולפגאנג שלייך והדוקטורנט גאורגי גרי רוזנמן

 

מחקר חדש של הפקולטה להנדסה בשיתוף עם אוניברסיטאות בארצות הברית ובגרמניה וכן מכון החלל הגרמני (DLR), מראה לראשונה כי ניתן "למקד חושך", כלומר לרכז גלים לנקודה אחת במרחב שבה תתקבל עוצמת אור מינימלית. זאת בצורה אנלוגית למיקוד המוכר (למשל ע"י עדשות או מראות כדוריות) שבסופו מתקבלת נקודת אור בוהקת.

 

החוקרים מאחורי המחקר

פרופ' עדי אריה מבית הספר להנדסת חשמל, פרופ' לב שמר מבית הספר להנדסה מכנית והדוקטורנט גאורגי גרי רוזנמן מהפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר.

בנוסף, החוקרים מאוניברסיטת אולם ומכון החלל הגרמני הם ד״ר מנואל רודריגז גונקאלבס, ד״ר מתיאס צימרמן, פרופ׳ מקסים איפראימוב ופרופ׳ וולפגאנג שלייך והחוקר מאצות הברית הוא פרופ׳ וויליאם קייס. פרופ' עדי אריה מופקד על הקתדרה לננו-פוטוניקה ע"ש מרקו ולוסי שאול. 

 

שהיה של הגל

גלים אלקטרומגנטיים, גלי חומר וגלי כבידה משטחיים יכולים להתרכז לאזור קטן וממוקד במרחב, תופעה המוכרת בתור מיקוד בהיר. זהו העיקרון על בסיסו פועלים שלל התקנים אופטיים ובהם עדשות, טלסקופים, מצלמות, מיקרוסקופים, זכוכית מגדלת וגם העין האנושית. עבודה קודמת שנעשתה אף היא במעבדתו של פרופ' אריה יחד עם חלק מהשותפים למחקר החדש, כללה את פיתוחו של מוליך גלים מסוג חדש, מראה כי ניתן לבצע מיקוד גם ללא עדשה – כאשר אור או כל גל אחר עובר דרך חריץ צר ומתרכז לאזור בהיר במרחב.

הדוקטורנט גאורגי גרי רוזנמן מסביר: "מיקוד בדרך כלל מקושר לעלייה בעוצמת האור באזור מצומצם במרחב, כפי שניתן לצפות באור העובר דרך עדשה, וכאן ניסינו לבצע את הפעולה ההפוכה, כלומר להוריד כמעט לאפס את כמות האור בנקודה מסוימת במרחב. התופעה שגילינו בניסוי וגם חקרנו באמצעות תאוריה נלווית, מכונה מיקוד עקיפתי אפל. במסגרת התופעה הזו, גלים מתרכזים לנקודה אחת במרחב, אבל שלא כמו במיקוד בהיר, מקבלים מינימום של עצמה בעוד שבכל שאר המרחב ישנם גלים בעוצמה גבוהה."

 

במאמר מפרטים החוקרים את הניתוח התאורטי של הבעיה באמצעות כלים ממכניקת הגלים וממכניקת הקוונטים. החוקרים מציינים כי על פי התחזית התאורטית, תופעה זו יכולה להתרחש גם בהיעדר עדשה המרכזת את האור, בנוכחות סדק בלבד. רוזנמן מוסיף ואומר כי "הבסיס לעקרון הפעולה החדש שפענחנו, הוא שבמחצית מהסדק תתבצע השהיה של הגל, לעומת החצי השני שבו הגל יעבור לא השהיה. עבור גלים אופטיים למשל, ניתן לממש השהיה כזו על ידי הוספת לוחית דקה של זכוכית שתכסה את מחציתו של הסדק. הניסוי שבוצע השתמש ברעיון דומה, אבל עבור גלי מים".

 

רוזנמן מפרט לגבי השלב השני של המחקר, בו חזו בתופעה המרתקת גם בגלי כבידה משטחיים של מים: "במעבדתו של פרופ' לב שמר, יצרנו מערך של גלי כבידה משטחיים בבריכת גלים שאורכה כ-5 מטרים. על בסיס התחזית התיאורטית הנדסנו את מבנה הסדק המיוחד במרחב הזמן, וצפינו לראשונה בתופעה של מיקוד עקיפתי אפל באופן ניסיוני. למעשה הבנו כי מיקוד עקיפתי אפל איננו רק התאום המנוגד  למיקוד הבהיר, אלא שיש לו גם הרבה תכונות מעניינות בפני עצמו. למשל, ראינו כי המיקומים של מוקדי החושך שונים מאלה של מוקדי האור, וכי הוצאת המערכת מפוקוס עשויה לגרום להיווצרותם של פסי חושך רחבים".

 

החוקרים טוענים כי לתופעה החדשה שגילו והסבירו יש השלכות מעניינות בהבנה של תופעות גליות, וכי יתכנו יישומים שלה גם בגלים אקוסטיים ואלקטרומגנטיים. רוזנמן מסכם: "בעזרת המסקנות מהניסויים שערכנו ומהתאוריה שבנינו, אנו מעריכים כי ניתן יהיה להעלים רעשים באופן ממוקד או ללכוד ולהזיז חלקיקים בצורה יעילה יותר. אמנם התופעה עוסקת בחושך אך היא כנראה תביא הרבה אור מדעי לחיינו, שכן זהו פתח לתופעות פיזיקליות חדשות".

 

המחקר פורסם בעיתון היוקרתי Applied Physics B 

קישור למחקר

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>