סטודנטיות.ים להנדסה ביו-רפואית מהנדסים בתקופת הקורונה פתרונות לגיל השלישי להמשך שגרה רגילה

09 מרץ 2021
מתחברים פלוס
בתמונה מימין לשמאל: רחל בכר, פנינה כהן, יונה דיטמן, הודיה אביטבול, רחל, אביה עודי מאחורה: ג'ריס מטאנס ותומר גוטמן

במסגרתה של תוכנית "מתחברים פלוס" סטודנטים וסטודנטיות מתחומי לימוד שונים לומדים קורסים משלבי עשייה בקהילה, רוכשים ידע מעשי רלוונטי לתחום הלימוד ומשלבים פעילות יישומית כחלק ממטלות הקורסים. בתקופת הקורונה מעל 1,500 סטודנטים.יות באוניברסיטת תל אביב פעלו בקהילה במגוון רחב של תחומים.

 

הודיה אביטבול, סטודנטית בשנה הרביעית וגיא מסד סטודנט בשנה השלישית במחלקה להנדסה ביו-רפואית חלקו איתנו את הפיתוחים שפיתחו עבור הגיל השלישי, וכן תובנות וחוויות מההשתתפות בתוכנית מתחברים פלוס.

 

הודיה אביטבול

הקורס בו בחרתי במסגרת מתחברים פלוס..."הקורס שבחרתי הוא "תכן הנדסי". הקורס מחולק ללימודים תיאורטיים ופרקטיים. במסגרת התיאוריה נחשפנו לשיטות הקיימות בזיהוי סוגיות ופתרונן, לצד לימודים פרקטיים המשלבים - תרגול עבודה בצוות, תרגול איתור בעיה של אזרחים ותיקים, הכרות עם בעלי העניין וכמובן עשייה חברתית. הקורס חשף אותי לעולם פיתוח המוצר ואפשר לי להתנסות בכל שלביו. מהשלב הראשוני ,בו כצוות עושים סיעור מוחות לגבי פתרונות אפשריים לבעיה קיימת, עד השלב של פיתוח התוצר הסופי".

 

תרומה לקהילה..."תרומה לקהילה היא עשייה שאני מאוד מתחברת אליה באופן אישי, לאורך השנים התנדבתי  בעיקר בבתי חולים. כבר בשנה שעברה נחשפתי אל העשייה של תכנית "מתחברים פלוס" של האוניברסיטה, כאשר לקחתי חלק בהעברת שיעורים מדעיים בבית ספר יסודי. לכן, כאשר שמעתי על הקורס הנוכחי שמשלב עשייה חברתית לצד לימודים תיאורטיים, היה לי ברור שאקח בו חלק". 

 

​האם הפעילות בקהילה בתקופת הקורונה הייתה מאתגרת עבורך ועבור בני הגיל השלישי?..."תקופת הקורונה והסגרים הקשו עלינו להיפגש פרונטלית בתדירות גבוהה עם בני הגיל השלישי ב"מרכז גונדה". תודות לזום ולטלפון הצלחנו כצוות להישאר בקשר עם חלק מחברי המרכז". 

 

החיבור שלך עם הגיל השלישי..."החיבור הרגשי הגיע בעיקר משיחות אישיות ומסיפורים. כצוות, היינו לאורך הקורס בקשר עם יונה דיטמן מנהלת המרכז ועם רחל ויעל, חברות במרכז. דרך הסיפורים על הילדות, על העלייה לארץ, על מתכונים מסורתיים ועל האהבה שהייתה, נחשפנו והתחברנו לאנשים מרתקים ועוצמתיים".

 

פתרון טכנולוגי לצורך קיים... "בתחילת הקורס ראיינו קרובים בני הגיל השלישי וכמה מחברי המרכז על מנת להבין עם אילו אתגרים הם מתמודדים כיום. הועלו סוגיות רבות, אך הבעיה שנבחרה עבור הצוות שלי היא זאת שהועלתה על ידי יונה - מנהלת המרכז, והיא אי היכולת לשלוט ולעקוב אחר מי מגיע ומי נעדר מ"מרכז גונדה". הפתרון שלנו מבוסס על שעון נוכחות, ועל תוכנה שאנחנו פיתחנו שיודעת לקרוא את הנתונים מהשעון ולהציג למנהלת המרכז בזמן אמת את פרטיהם של הנעדרים. בנוסף, באמצעות התוכנה ניתן לבצע מעקב נוכחות שוטף של הנוכחים והנעדרים במרכז לאורך תקופות זמן שונות. פתרון זה יאפשר למנהלת המרכז ליצור קשר בזמן אמת עם נעדרים, לאתר קשיים ובמידת הצורך לשלוח סיוע, תוך מתן דגש על מבוגרים שגרים לבד. אני מאמינה שהתוכנה תחזק את הקשר האישי בין חברי המרכז לבין ההנהלה ותיתן תחושה של שייכות ואכפתיות לבני הגיל השלישי וכמובן תעזור לאתר בעיות בזמן אמת".

 

​כיצד לימודי ההנדסה עזרו לך?..."לימודי ההנדסה מקנים מיומנות לפתרון בעיות מורכבות, בין היתר, על ידי חלוקה לתתי בעיות קטנות שאיתן ניתן להתמודד. המיומנות הזו אפשרה לשייך לכל חבר צוות את המשימה שהכי מתאימה לכישוריו ולידע שהוא מביא איתו. בנוסף, פיתוח התוכנה הצריך מיומנות תכנות שאותה רכשנו במסגרת לימודי ההנדסה". 

 

גיא מסד

הקורס בו בחרתי במסגרת מתחברים פלוס..."אני בחרתי בקורס "תכן הנדסי" שהוא קורס בחירה הנוצר בשיתוף פעולה עם "מתחברים פלוס" והמחלקה להנדסה ביו-רפואית. הקורס שילב בתוכו רכישת כלים פרקטיים ולימוד תאורטי אודות שיטות שונות לניהול ויישום של פרויקטים שונים בשילוב של עשייה חברתית. במהלך הקורס עבדנו בצוותים אליהם חולקנו ע"י צוות הקורס עפ"י שאלון אישיות שמילאנו. מטרת השאלון הייתה יצירה של קבוצות הטרוגניות שיכילו בתוכן חברים עם מגוון יכולות. במהלך הקורס עבדנו בשיתוף פעולה עם מרכז "גונדה" שהוא מרכז יום לקשיש בשכונת יד אליהו בת"א. כל צוות בקורס קיבל צורך/בעיה שעלו מקרב חברי המרכז ובמהלך הקורס הצוותים התמודדו עם האתגר בשיתוף פעולה מלא עם שותפים מהמרכז. מהלך הקורס התנהל בצורה מסודרת כך שלפני כל שלב שהתקדמנו איתו בפרויקט, רכשנו את הידע התאורטי המתאים בהרצאות. השילוב המיוחד בקורס זה יוצר חוויה לימודית מיוחדת ומהנה במיוחד".

בתמונה מימין לשמאל: עומדים: עדינה יעקובוב, פרופרן גלעד-בכרך, סטפני חורי וגיא מסד. יושבים: עודאי אגבאריה ואריאל שטנגל

 

האם הפעילות בקהילה בתקופת הקורנה הייתה מאתגרת עבורך ועבור בני הגיל השלישי?..."אני חושב שהמון דברים השתנו ונוספו אתגרים משמעותיים בעקבות הקורונה וכך גם בקורס הזה. הרצון הגדול שלנו ושל חברי המרכז להיפגש תכופות כדי לדון ולפתח יחדיו את הפרויקט שלנו, נתקל לא פעם בהגבלות, איסורים וסגרים למיניהן. בנוסף, גם העובדה שבמקרים רבים הסגרים לא אפשרו לצאת מהבית להיפגש עם חברי הצוות או לפקוד בתי עסק שונים לטובת הפרויקט הקשתה מאוד. למרות כל אלה, אני רואה גם את הצד החיובי בתמונה, הקורונה דחפה אותנו להיות יעילים ויצירתיים והיוותה עבורנו אתגר נוסף שהתחבר לרבים אחרים מהם למדנו במהלך הפרויקט".

 

החיבור שלך עם הגיל השלישי..."אני יכול להגיד שעבורי זה היה מאוד מיוחד ומהנה, אנשים שהם בגילאים של הסבים שלנו עם המון ניסיון, חוכמה, סיפורים, ורצון טוב לעזור ולעבוד איתנו במשותף הפכו את הקורס הזה לחוויה הרבה יותר מעשירה ומיוחדת. היינו בקשר רציף איתם לאורך הפרויקט, נעזרנו בחוות הדעת שלהם ובלעדיהם לא היינו מגיעים למוצר הסופי שלנו בפרויקט".

 

פתרון טכנולוגי לצורך קיים..."הצוות שלנו עסק במציאת פתרון שיאפשר משחקי ברידג' במרכז "גונדה" במהלך הקורונה. הפתרון שלנו כולל מערכת מחיצות ואביזרים שונים שמאפשרים משחק ברידג' תוך שמירה על ההגבלות והאיסורים שהביאה איתה הקורונה. אנו גאים בכך שבעקבות הצלחת הפרויקט שכפלנו אותו ויצרנו 2 ערכות נוספות ושבשבועות האחרונים שגרת הברידג' חזרה למרכז גונדה. אני חושב שעצם העובדה שעברנו את כל התהליך בצורה מסודרת, שלווה ברקע תיאורטי, דוגמאות מהעולם האמיתי ודיון פורה בהרצאות ובצוותים תרם המון ליישום הפרויקט והטמעת החומר הנלמד. בקורס התמקדנו בשיטת ה"waterfall" שהיא מתודולוגיה לפיתוח מוצרים (במקור מגיע מעולם התוכנה) המורכבת משלבים שונים כמו "מחקר מרחב הבעיה", "דרישות מוצר","תכנון ויצירת אב טיפוס" ועוד שלבים רבים שאמורים לכסות כל שלב עד למוצר הסופי. התהליך עצמו לא תמיד היה חלק ולא פעם מצאנו את עצמו מעט תקועים, אך בעזרת השותפים שלנו וצוות הקורס הצלחנו להגיע לתוצרים מוצלחים".

כיצד לימודי ההנדסה עזרו לך?..."אני חושב שלימודי הנדסה מחזקים מאוד חשיבה אנליטית ופירוק בעיות גדולות למספר בעיות פשוטות יותר, תרם לא מעט בפתרון בעיות שונות שנתקלנו בהם במהלך הפרויקט. חשוב לנו לציין שבנוסף לערך הגדול שהפקנו מהקורס בין אם זה מהלמידה ורכישת הכלים התאורטיים והפרקטיים ועד לעשייה החברתית והקשרים המיוחדים שרקמנו עם חברי המרכז, הקורס היה פשוט כיף, ההרצאות, המפגשים והיחס מהצוות השאירו פשוט טעם של עוד".

משרת סטודנט למשרת בדיקות

סטודנט/ית שנה ב' במקצועות ההנדסה(יתרה של לפחות שנתיים כסטודנט)

ניסיון בתפקיד טכני-חובה!

ניסיון בהתקנת מערכות הפעלה PC ו IT

היכרות עם אקסל ומקרו לאקסל

ניסיון בבדיקות-יתרון

הכרות עם שפות תוכנה, כגון - : Python, C++, VBA יתרון משמעותי

יתרון לרקע בעבודה בסביבה גלובאלית

יכולת ורצון לעבודה בצוות

כישורים בינאישיים גבוהים

יכולות גבוהה בפתרון וניתוח בעיות מורכבות, תוך כדי ריבוי משימות ועמידה בלוחות זמנים.

אנגלית ברמה גבוהה (כתיבה, קריאה ודיבור)

Classroom Verification

BASIC QUALIFICATIONS

· Education: Excellent Electrical/Computer engineering (B.SC) and Computer Science (Preferred universities: Technion, TAU, BGU).
· Curious Graduates or students in their 8th semester.
· Willing to work in full time position .

PREFERRED QUALIFICATIONS

· Team player
· Highly motivated
· Willing to work in dynamic and demanding environment
· Fast learner

לוח בחני אמצע סמסטר
לתלמידי הפקולטה להנדסה סמסטר ב' תשפ"א
מעודכן ליום 6.4.2021

תאריך

שעות

מס קורס

שם קורס

מרצה

שנה

23.4.2021

08:30-10:00

05091746

חדוא 1 ב לחשמל

מר מינקין אלכסנדר

אביב 1

23.4.2021

08:30-10:00

05091645

מד"ר למכנית

פרופ' פישלוב דליה

מכנית א

כדהא א

23.4.2021

10:45-12:15

05091545

מד"ר לביו-רפואית

מר ארז רן

ביו א, ביו מח א

23.4.2021

10:45-12:15 

05091445

מד"ר לתעו"נ

ד"ר כהן בועז

תעונ א

30.4.2021

08:30-10:00 

05091747

חדוא 2 ב לחשמל

מר מינקין אלכסנדר

מר יגר ירון

ד"ר לנדסמן גיא

פרופ אוסטרובר ירון

חשמל א

חשמל א אנגלית

מחשב א

30.4.2021

10:45-12:15 

05092847

מבוא למתמטיקה בדידה   

ד"ר סגל אלכסנדר

תעונ א 

4.5.2021

08:30-10:00

05091646

חדו"א 1ב' למכנית וחומרים (קורס חוזר)

ד"ר יעקובוב יעקוב

מכנית א

ביו א

ביו מח א

תעונ א 

7.5.2021

08:30-10:00

05091745

מד"ר לחשמל ואלקטרוניקה

ד"ר אמיר ענת

מר ארז רן

פרופ טל עזר הלל

חשמל א

חשמל א אנגלית

מחשב א 

7.5.2021

08:30-10:00

05091724

אלגברה לינארית לחשמל ואלקטרוניקה

ד"ר פריד סלע

אביב 1

7.5.2021

08:30-10:00

05091647

חדו"א 2ב' למכנית

ד"ר מרקוס לודמילה

מכנית א

כדהא א

7.5.2021

08:30-10:00

05091547

חדו"א 2ב' לביו-רפואית  

ד"ר מרקוס לודמילה

ביו א

ביו מח א

7.5.2021

08:30-10:00

05091447

חדו"א 2ב' לתעו"נ  

ד"ר מרקוס לודמילה

תעונ א

7.5.2021

08:30-10:00

05811118

מבוא מתמטי 2 לחומרים כימיה

ד"ר יוסף יצחק

חומרים א

7.5.2021 10:45-12:15 05092846 משוואות דיפרנציאליות חלקיות

פרופ שוחט סטיבן

מר חנן אבי

ד"ר מוזיקנטוב יבגני

ד"ר גרוברגר נירה

פרופ טל עזר הלל

חשמל ב

חשמל ב אנגלית

ביו ב

ביו מח ב

מכנית ב

כדהא ב
 

לראשונה בישראל: הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב מתחילה ללמד לימודי "מאסטר-טראק"

05 מרץ 2021
מאסטר-טראק
ללמוד מאסטר-טראק בהנדסה באוניברסיטת תל אביב

המערכת האקדמית מתאימה את עצמה למציאות המשתנה: אוניברסיטת תל אביב תחל ללמד בימים הקרובים (פתיחת סמסטר ב') לראשונה בישראל לימודי "מאסטר-טראק" (מקבצים של אשכולות קורסים אקדמיים) במסגרת בתי הספר השונים בפקולטה להנדסה. בשלב ראשון מוצעים לסטודנטים 4 מסלולי לימוד:

  • אינטליגנציה מלאכותית (AI)
  • עיבוד אותות ותמונות
  • מדע הנתונים (BIG DATA) 
  • רובוטיקה

 

תוכניות ה"מאסטר-טראק" מיועדות לבוגרי תואר ראשון, בין היתר עובדים בתעשייה, אשר מעוניינים ללמוד הקבצים מובנים של קורסים אקדמיים שיקנו להם פיתוח מקצועי עדכני, רלוונטי וממוקד, כמו גם העשרת הידע. תוכניות המאסטר-טראק הן בהיקף של כרבע עד שליש מתואר אקדמי שני (כ- 8 עד 12 נ"ז). סטודנטים שיעמדו בדרישות האקדמיות, עם ממוצע ציונים של לפחות 75 , יהיו זכאים לתעודה מטעם האוניברסיטה.

 

באוניברסיטת תל אביב מסבירים שתכניות המאסטר-טראק תואמות את עקרונות הלמידה לאורך החיים - lifelong learning – והם מהווים כלי חשוב בהכשרה המקצועית הנדרשת ע"י התעשייה בכלל, ולצורך הפיתוח האישי והמקצועי של אנשי ההיי-טק בפרט. כך למשל, מהנדסים שלמדו הנדסת חשמל לפני עשור לא נחשפו לתחומים כמו למידת מכונה, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ונתוני עתק (Big Data). כעת, תיפתח בפני מהנדסים כאלו אפשרות לחזור לאוניברסיטה להשתלמות קצרה בלימוד מספר קורסים ממוקדים בנושאים הנדרשים להם בכדי להישאר עדכניים ורלוונטיים".

 

רקטור אוניברסיטת תל אביב, פרופ' מרק שטייף: "מדובר בבשורה אמיתית עבור המערכת האקדמית והתעשייה שבזכות ה"מאסטר-טראק" תשתבח בעובדים טובים ומיומנים יותר. השנים האחרונות מתאפיינות בשינויים דרמטיים בשוק העבודה הגלובאלי. מקצועות מסורתיים הולכים ונעלמים, ובמקומם מתפתחים תחומי עיסוק חדשים, שדורשים מיומנות גבוהה והכשרה רב-תחומית. שינויים אלו מחייבים גם את המערכת האקדמית לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי לאפשר את ההכשרה המקצועית, העדכנית והמתאימה ביותר לצרכי התעשייה והמשק. היכולת של האוניברסיטה לשלב מחקר מתקדם ופורץ דרך, יחד עם הוראה חדשנית וכלים דיגיטליים מתקדמים, מאפשרים לה לתת מענה לצרכים שונים של סטודנטים ולעשות זאת בדרכים מגוונות תוך שמירה על האיכות והרמה האקדמית".

 

פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב: "זוהי מהפכה אמיתית. בעוד שבעולם הישן רוב המועסקים התמידו בקריירה מקצועית אחת, כיום אנשים מחליפים מקומות תעסוקה וקריירות בתדירות גבוהה, ולצד הגיוון בתחומי עיסוק שונים, העובדים נדרשים להתעדכן כל הזמן בחידושים ובפיתוחים המקצועיים השונים בכל תחום. מבחינה זו מדובר ב- WIN-WIN קלאסי, שכן מהמאסטר-טראק ייהנו הסטודנטים והסטודנטיות, המעסיקים וגם האוניברסיטה: האוניברסיטה פותחת את שעריה לאנשי התעשייה שיחזרו לאקדמיה לצורך הכשרה עדכנית ורלוונטית, התעשייה משתבחת בכוח אדם מיומן וטוב יותר, ובהמשך האוניברסיטה תהנה גם מאלה שימשיכו וישלימו לימודים לתואר שני ".

 

מוסיף פרופ' דוד מנדלוביץ, מיוזמי התוכנית: "בפיתוח תכנית המאסטר-טראק נשמרו שני עקרונות חשובים: עקרון המודולריות שמאפשר בצבירה של מספר מסלולי מאסטר-טראק להשלים תואר שני מלא ויוקרתי מהפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב, וכן שכל מסלולי המאסטר-טראק המוצעים פותחו ביחד עם התעשיות הרלבנטיות ומעניקים למשתתפי המסלול את כלי העבודה המיטביים להתמודדות עם אתגרי המחר. התוכנית משנה לחלוטין את תפיסת האוניברסיטה בעיני התלמיד והתעשייה בה הוא עובד ומייצרת מצב בו האקדמיה הופכת להיות שותפה פעילה לקידומם של אנשי ההייטק, להכשרתם המתמשכת ולחשיפתם לאופקים טכנולוגיים עתידיים."

 

הבלוגר שעוסק בחדשנות וטכנולוגיה בחר ללמוד מדעים דיגיטליים להיי-טק בפקולטה להנדסה

על התוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק שמענו רבות בזמן האחרון - תוכנית שנפתחה במטרה להכשיר סטודנטים וסטודנטיות בעלי נתונים אישיים גבוהים לטובת תעשיית ההיי-טק, החווה מחסור לאומי בעובדות ועובדים איכותיים. את הסטודנטים.יות שהשתלבו בתוכנית טרם יצא לנו להכיר ולשמוע ממקור ראשון על הלימודים, איך הם תורמים להם מבחינת תעסוקה, חשיבה וחוויות. קבלו את פז כגן - סטודנט שנה ראשונה, בעל מוטיבציה גבוהה שמצא כי הרב-תחומיות בתוכנית מאפשרת לו גמישות מחשבתית וראייה רחבה יותר, נוסף ליכולות הטכנולוגיות שהוא רוכש בתכנית.  

 

נעים מאוד - אני פז כגן סטודנט שנה א' בתוכנית מדעים דיגיטליים להיי-טק וניהול

 

למה בחרת דווקא במסלול ובשילוב הזה? איך אתה חושב שזה יועיל לך בעולם מחוץ ללימודים?

בחרתי במסלול הלימוד מדעים דיגיטליים להיי-טק בשילוב עם ניהול כי אני מאמין בכוחה האדיר של רב-תחומיות - עולם ההנדסה והמדעים תמיד ריתק אותי ואני מאמין שהיסודות הריאליים שהוא מעניק הם הבסיס לחדשנות ובאותה נשימה אני גם אדם של אנשים, של עשייה חברתית ושל חזון לייצר קהילה טובה יותר ויש לי זיקה עזה לתחום היזמות הטכנולוגית. אני מאמין שחשיבה ריאלית ויכולות תכנות יהיו הבסיס לשינוי בעולם העתידי שיחדש ויתחדש ללא הפסקה. עם זאת, יכולות טכנולוגית לבדן אינן מספיקות. יכולות ניהול, גמישות קוגניטיבית, בינה חברתית ואינטליגנציה רגשית יהוו עמוד התווך הנוסף שמפיח חיים בטכנולוגיה ומהווה החוט המקשר בין הטכנולוגיה לחברה.

 

התחלת ללמוד השנה באקדמיה, ובינתיים כל הלימודים בזום, בלי אווירה של קמפוס. איך אתה מסתדר עם זה?

התחושה שלי לגבי הלימודים בזום היא אמביוולנטית. מצד אחד העובדה שהלמידה היא מהבית גרמה לכך שניתן לייעל את הזמן בצורה מדהימה וכבעל עסק ופלטפורמת תוכן זה ללא ספק עזר לי לעשות את שני הדברים במקביל. יחד עם זאת, לשבת בחדר מספר כה רב של שעות, להתמודד עם חומר מורכב וללא תמיכה ומגע אנושי מעמיקים את חווית התסכול והבדידות, אין ספק שלהגיע לאוניברסיטה באופן פיזי מאפשר לך לחוות את החוויה הסטודנטיאלית במלואה. לשבת בספרייה, לשתות קפה על הדשא, לפגוש את המרצים במציאות ולהכיר אנשים מפקולטות שונות אלו חוויות שמפיחות חיים בחוויית הלימוד ומעניקות לו ממד נוסף של משמעות מעבר לנוסחאות ולגרפים.

 

חשוב לציין לטובה שלמזלי הרב במסגרת החוג של מדעים דיגיטליים להיי-טק הצלחנו לגבש קבוצה מלוכדת של סטודנטים שבה למדנו ועשינו שיעורי בית דרך הזום ואפילו נפגשנו במציאות לכל אורך הסמסטר. הפתרון בעיניי בעולם אידיאלי הוא מודל למידה היברידי - יש קורסים שעוברים הרבה יותר טוב במתכונת מקוונת ושאין צורך להגיע לאוניברסיטה עבורם (במיוחד עבור אלו שלא גרים בתל אביב) ולצד זה יש קורסים שהנוכחות הפיזית והיחס האישי עושים את ההבדל.

 

״חייבים לדבר על זה!״ – ספר על הערוץ שלך ומדוע היה חשוב לך להנגיש לצעירים טכנולוגיה והיי-טק לצעירים? איך נולד הרעיון לפתיחת הערוץ?

כצעיר המתחיל את דרכו לעצמאות גיליתי שאין לי מספיק ידע וכלים נגישים לעשות בחירות מושכלות לגבי העתיד שלי ומעבר לזה, הבנתי שזו אינה רק הבעיה שלי אלא של הרבה צעירים/ות שמתמודדים עם סוגיות דומות כגון: כיצד להתכונן לזירת התעסוקה העתידית, איך לבחור תואר אקדמי, איך להיכנס להייטק, מה הזכויות המגיעות לי ועוד מגוון נושאים שהנגשתם יכולה לעצב בצורה משמעותית את חייהם של צעירים – הנמצאים בשלבים הראשונים לחייהם. החלטתי שהגיע הזמן להוביל שינוי חברתי ולהתחיל לדבר על הדברים בגובה העיניים. לכן יצרתי פלטפורמת תוכן החורטת על דגלה להכין את הדור הבא אל העולם העתידי על ידי יצירת תוכן באיכות הגבוהה ביותר באופן נגיש, מנגיש, מכבד ומשכיל. במסגרת הערוץ אני מעביר את הידע במגוון דרכים הכוללות גם ראיונות עם מנהלים ובכירים בתעשיית ההיי-טק והחדשנות.

 

באופן כללי ניתן להציג את הערוץ כך: המטרה: לייצר הזדמנויות ולהנגיש את עולם העבודה החדש עבור צעירים בישראל. החזון: להעצים צעירים להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם, לקבל החלטות מושכלות יותר, להנגיש אלטרנטיבות למסלול הנורמטיבי ולפתוח עבורם דלתות בעולמות ההייטק והיזמות. הדרך: הנגשת נושאים מורכבים בגובה העיניים באופן מקצועי וברור.

 

אני מאמין שלכל אחד ואחת מגיעה ההזדמנות לממש את עצמו ואת החלומות שלו ושאם נעלה לשיח הציבורי נושאים מורכבים נוכל לייצר אינדיבידואלים חזקים יותר ויתרה מכך, חברה חזקה ומלוכדת יותר.

 

האם אתה עובד?

מזה שלוש שנים אני בעל עסק בשם ״Z דיגיטל״ המעניק שירותי ייעוץ אסטרטגי בנושא מיתוג ויצירת תוכן מכוון דור Z. בין לקוחותיי אנשי עסקים שרוצים להתבלט ברשתות החברתיות, סטארט-אפים שמחפשים לדייק את החזון והמטרות העסקיות שלהם וחברות טכנולוגיה שמחפשות דרכים חדשניות למשוך ולגייס טאלנטים צעירים ומוכשרים לשורותיהן. בנוסף אני מעביר וובינרים והרצאות למוסדות חינוך וחברות טכנולוגיות לגבי פיתוח צורת חשיבה צעירה וחדשנית לייעול תהליכים אסטרטגיים בהתנהלות החברה. אני מאמין שכל ארגון יש את ה-DNA שלו ולכן יש לתפור עבורו תהליך מותאם שיאפשר לשפר, לייעל ולעודד חדשנות ויצירתיות. דרך הפעולה שבה אני עושה זאת זה ידי שימוש במודל חשיבה ארגוני מבוסס דור Z. אני מביא איתי אל התהליך ההבנה עמוקה על עולם ההייטק ועולם הצעירים כאחד ובנוסף איזון בין יצירתיות ותעוזה לפרקטיות וראייה מערכתית רחבה.

 

תקופת הקורונה – איך היא השפיעה עליך ברמה האישית?

בדומה להרבה צעירים וצעירים, נגיף הקורונה הכה בי והצריך ממני "לחשב מסלול מחדש". עד לתקופה זו עבדתי כדייל אוויר באל-על, טסתי, ראיתי עולם, טיילתי וחוויתי חוויות יוצאות דופן, עם סגירת השמיים הוצאתי לחל"ת ומצאתי את עצמי קצת אבוד. דווקא ממקום זה מצאתי הזדמנות לצמיחה אדירה, החלטתי לפתוח את הערוץ שלי ולהתחיל לתת ערך לאנשים שנמצאים במקום דומה לשלי. תחילה, הסרטונים שלי עסקו בזכויות סוציאליות ובדגשים וכלים לצליחת משבר הקורונה אך לאט לאט הבנתי מהם הנושאים שמעניינים אותי לדבר עליהם ובו בזמן יתנו את הערך המרבי לצעירים במצב דומה לשלי כמו בחירת מסלול לימודים אקדמיים, כניסה להייטק וחדשנות דיגיטלית (תחומים שהייתה לי זיקה אליהם מבעוד מועד אבל כעת היה לי את הבערה הפנימית להתחיל לדבר עליהם ולהנגיש אותם לדור שלי). נוסף לכך, בשל הקורונה בחרתי להיכנס למסלול האקדמי והתחלתי ללמוד בחוג של מדעים דיגיטליים להיי-טק - בחירה שאני מאוד שמח עליה. בסופו של יום אני בהוקרת תודה על התקופה הזו ומה שהיא הביאה אבל היא ללא ספק הייתה מאתגרת מאוד ובמהלכה מצאתי את עצמי רחוק מכל הדברים שעשו לי טוב והיו מרכזיים בחיי כמו לראות חברים, לצרוך אומנות, ללכת למכון הכושר או אפילו סתם לשבת בשמש. מרגש לראות שיש ניצנים של חזרה לשגרה ומקווה שאנחנו עולים על המסלול המהיר לבריאות רחבה והתאוששות המערכת הכלכלית.

 

כמשפיען רשת, איך אתה רואה את דור קורונה-הייטק מתגבר על המשבר? באילו קשיים נתקלת אצל הדור הצעיר?

אני כל כך אוהב וגאה בדור שלי - והתקופה של הקורונה רק חיזקה ואיששה את ההבנה הזו. מדהים בעיניי לראות איך בתוך הקושי אנשים בחרו בצמיחה ויצירתיות במקום בדיכאון ותסכול. בתקופת הקורונה היה ניתן לראות עשרות צעירים ממנפים את כוחה האדיר של הרשתות החברתיות ומייצרים רשת תמיכה לשיתוף הקשיים שלהם. בין אם זה קבוצות פייסבוק שבהן צעירים העבירו קורסים בחינם בתחומים כמו בישול, יוגה או אפילו השקעות בשוק ההון ובין אם זה תוכן קליל וכיפי של ריקודים בטיקטוק שפשוט גרמו לך לחייך ולהבין שאפשר לעשות קצת כיף גם אם אתה בבית לבד. בנוסף ניתן לראות את הנהירה של הצעירים למוסדות הלימוד בתקופה זו והרצון שלהם לפתח ולהגשים את עצמם בזמן שנוצר. לצד זה, הקושי המרכזי שעובר על הצעירים בתקופה זו זה שפשוט לא כל כך שמים עליהם - לא הממשלה, לא הרשויות ולא מערכות התקשורת. אין מספיק מענקים או תוכניות הכשרה שיתנו כלים לצעירים ברמה המקצועית והרגשית כאחד, הפתרונות של מערכת החינוך ללמידה מהבית לא מספקים ומשאירים תלמידים רבים בתחושת חסך ותסכול. אלפי צעירים שפוטרו מעבודתם ומצאו את עצמם לא מסוגלים לשלם שכר דירה או לכלכל את העצמאות שלהם ונאלצו לחזור לבית הוריהם בתנאים שלא מתאימים להם וצר לי לראות שהממשלה שלנו לא שמה מספיק דגש על המגזר הצעיר, לעיתים נדמה לי שאנחנו שקופים עבורם. אין לי ספק שכולם מנסים לעשות את המיטב אבל כשהמטרה המרכזית היא חיסול הנגיף ורק בזה ממוקדים יש סיכוי מאוד גדול שאולי נצליח בקרב אבל עוד כמה שנים נבין שהמחיר של זה היה עצום ושהפצע שנוצר עובר הצעירים האלו הוא הרבה יותר גדול ממה משדמיינו.

 

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

אחד מעמודי התווך המשמעותיים ביותר בחיי זו המשפחה שלי ולכן הרבה משעות הפנאי שלי מוקדשות לבילויים משותפים יחד. בנוסף חשוב לי מאוד למצוא זמן גם לחברים ולכושר. ולעיתים כשאני מרגיש ממש מלא מוטיבציה אוהב מאוד לבשל ולנסות מתכונים חדשים או אפילו לפסל בקרמיקה.

 

מה אתה רוצה לעשות ולהיות כשתהיה גדול?

אני רואה את עצמי מתברג בעמדת מפתח והשפעה בשוק ההייטק הישראלי והבינלאומי כאחד ובמקביל מפתח ומנהל מיזמים חברתיים בארץ ובעולם. כמו כן אקים ואוביל פלטפורמה טכנולוגית שתאפשר לאנשים לקבל את מגוון הכלים לבחור בצורה חופשית ומושכלת מה נכון עבורם. וכך, ולהשתמש בכלים הטכנולוגים כדי להרחיב את מנעד החופש של הפרט ולפתח מנהיגות שתקדם התפתחות אישית ובמקביל תיצור מעורבות חברתית, חשיבה ביקורתית ויצירתית - דבר שבעיניי הוא המפתח להצלחה, אושר ומימוש עצמי. אני מאמין שעם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית והממשק בין האדם למכונה, שוק ההייטק יחזק את מעמדו בתור זירת ההשפעה המשמעותית ביותר על הקהילה.

 

החלום הגדול שלי הוא...

שאלת החלום היא שאלה גדולה ומשמעותית בעיניי ואם להגיד את האמת עדיין לא כל כך ברור לי מה החלום שלי. מה שכן, אם אנסה לצייר את תמונת העתיד האידאלית הייתי מתאר אותה כך: במישור האישי - הייתי רוצה לבנות משפחה, לחוות תרבויות חדשות, לגור במקומות שונים ברחבי הגלובוס ולקום כל בוקר בתחושה של משמעות ותכלית ולתת ערך לסובבים אותי. במישור התעסוקתי - הייתי שמח להקים או לעמוד בראש חברה שחורטת על דגלה מצוינות, חדשנות, יצירתיות ושינוי חברתי.

אם להגיד את האמת - יש המון נושאים שמעניינים אותי הן במישור החדשנות הטכנולוגית והן במישור התקשורתי ולכן אני משאיר את האופציות שלי פתוחות. יש משהו בחוסר הידיעה הזו שמשאירה אותי סקרן ומלא התרגשות לקראת העתיד. ממליץ לכל צעיר וצעירה להבין מהם הערכים המרכזיים המאפיינים אותם ומניעים אותם בעשייה שלהם וביחס אליהם לשקול כל הזדמנות שנקרית בדרכם/ן.

ד"ר ארז שמואלי וד"ר דן ימין  

​מחקר השעונים החכמים.

מהפכת המאסטר-טראק

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב והטכניון יפתחו לימודי מאסטר-טראק לתואר.

סמינר המחלקה להנדסה ביו-רפואית

16 במרץ 2021, 15:00 
zoom  
ללא עלות
סמינר המחלקה להנדסה ביו-רפואית

Summary

The Science of Prevention of Device-Related Pressure Ulcers

Lea Peko

Pressure ulcers (PUs) are localized damage to skin and/or underlying tissues resulting from sustained pressure, including the shear. Approximately one-third of all hospital-acquired PUs are associated with the use of medical devices (such as oxygen masks), including also non-medical objects. The risk of developing such device-related PUs (DRPUs) may be reduced by using protective means, e.g. prophylactic dressings applied as tissue protectors at the body-device contact sites. However, the scientific knowledge of the mechanisms through which protective means may provide tissue protection against DRPUs is still poor. A revolutionary approach for DRPU prevention could be to develop a methodology for evaluating tissue health status during interaction with different devices associated with a risk for DRPUs using non-invasive technologies that can accurately detect biomechanical markers associated with DRPU, such as excessive force, thermal and subepidermal moisture (SEM) changes. These technologies provide important physiologically and clinically-relevant information that can be utilized as an adjunct to the current clinical care for prevention. Accordingly, the primary objective of this doctoral research work is to explore the evaluation of technology-based strategies in the context of DRPU prevention, using an integrated mechanobiological, thermodynamic and physiological approach. For these purposes, we employed a methodology which included (i) interface force measurements at the skin-mask contact sites, (ii) computational head model simulating the tissue exposure to loads applied by the mask with vs. without the dressing cuts, and (iii) infrared thermography (IRT) to detect skin thermal changes under the mask. We found that application of the dressings is biomechanically effective in protecting the tissues from mechanical loads while using medical devices. Further, IRT is demonstrated to be suitable for the quantitative evaluation of microclimate conditions at the skin-device contact sites. Next, we experimentally evaluated the feasibility of an non-invasive technology in detecting physiological changes, e.g. variations in SEM contents within the tissues mimicking DRPU due to sustained loading by the mask, which confirms its clinically evident efficacy in early-detection of DRPU. In order to address the considerable rise of DRPUs during the current coronavirus disease 2019 pandemic, we computationally provided solid biomechanical evidence to support the clinical practice in applying prophylactic dressings to protect the patients. Lastly, we report here a novel experimental evaluation composed of force, temperature and SEM data collection to investigate differences between these biomechanical factors, known to be associated with skin irritation, for the commonly used KN95 and surgical masks during the current pandemic. We found that a surgical mask is less irritating to facial skin than the KN95 respirator, as it applies lower forces and facilitates faster return of facial temperatures to their basal levels. Further, we demonstrated that the use of dressings under PPE considerably reduced localized forces and did not worsen the thermal and SEM conditions at the skin-device contact sites. This study, being more relevant than ever, is a major contribution to improvement of PPE design, as it details the physiological measurement methodologies needed for a quantitative comparison of the effects of different PPE types on facial skin status.

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>