אופק דרורי ובר הר זהב, סטודנטים מבית הספר להנדסה מכנית מצאו דרך להפחית את כוח הגרר הפועל על התקן ESSS במסוקי Blackhawk

11 אוקטובר 2020
מסוק

הסטודנטים והסטודנטיות הלומדים בפקולטה להנדסה נמצאים במרדף יומי אחר בעיות ומציאת פתרונות יצירתיים לשיפור עולם הרפואה, שדרוג איכות הטיפולים, פתרונות הומניים משפרי חיים וייעול הפעילות המבצעית. כמו כן נעשים מחקרים שונים ומגוונים במעבדות הפקולטה להנדסה בכדי להביא שיפור בתחומי הים והתעופה.

 

בית הספר להנדסה מכנית נותן לנו הצצה לפיתוחים המבריקים של מהנדסי ומהנדסות העתיד בתערוכת פרויקטים המתקיימת כמידי שנה, עליהם עבדו תקופה ארוכה. חלק מהפרויקטים מבוצעים בשיתוף פעולה עם חיל האוויר, תעשייה אווירית, אלביט, סטארט אפים, אלתא, סימנס, אורבוטק ועוד.

 

הפרויקט של אופק דרורי ובר הר זהב העוסק ב "הורדת גרר להתקן ESSS" משך תשומת לב רבה וזיכה אותם בתעודת הצטיינות ומדליה של אילן רמון על פרויקטי גמר מצטיינים.

 

בתמונה (מימין לשמאל) אופק דרורי ובר הר זהב מציגים את הפרויקט "הורדת גרר להתקן ESSS"

 

הורדת כוח הגרר

יעילות אווירודינמית הינה אבן יסוד בעת פיתוח פלטפורמות אוויריות. אחד הגורמים העיקריים הפוגעים ביעילות זו הינו כוח הגרר הפועל על כלי הטייס. כוח הגרר פועל בכיוון מנוגד לכיוון הטיסה ולכן פוגע במהירות הטיסה ובביצועים אווירודינמיים נוספים. פוטנציאל הורדת כוח הגרר הינו עצום - טיסות מהירות יותר, תמרונים חדים יותר, זמן טיסה ארוך יותר, חסכון בדלק ובכסף. "פרויקט הגמר אותו הובלתי עסק בהורדת כח הגרר הפועל על יחידה לנשיאת אמצעי לחימה, חיישנים ומיכלי דלק, ובמילים אחרות: ESSS- External Store Support System, המותקנת על מסוקי בלאק הוק - במקרה זה, כח הגרר נובע כתוצאה מהינתקות שכבת הגבול מגוף ה-ESSS" מספר אופק דרורי.

 

השלב הראשון - אב טיפוס

פרויקט הגמר היווה את השלב הראשון בפרויקט אב אשר מבוצע בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל וצבא ארה"ב ומטרתו להוריד בכ-15% את כוח הגרר הפועל על חתך מייצג של ה-ESSS ולהציג הבשלה של טכנולוגיה חדשנית לבקרת זרימה. 

 

הפרויקט בוצע במעבדה לאווירודינמיקה שבפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב תחת הנחייתו של ראש המעבדה פרופ' אברהם (אבי) זייפרט .  ז"לבכדי לענות על מטרת הפרויקט נבנה דגם בקנה מידה מלא של חתך כנף ה-ESSS ע"י הדפסתו במדפסות תלת ממד ויצור בשיטות מסורתיות. בבניית אב הטיפוס שולבו אמצעי בקרת זרימה אשר יוצרים יניקה ונישוף מחזורי של אוויר בשפת הזרימה של ה-ESSS

בתמונה (מימין לשמאל): מסוק Blackhawk ומבנה מנשא ה-ESSS (מוקף בכחול)

 

השלב השני – ביצוע ניסוי

לאחר ייצור הדגם הצוות עבר לשלב הקריטי של הניסויים באחת ממנהרות הרוח שבמעבדת האווירודינמיקה. בניסוי נבדקה השפעת אמצעי בקרת הזרימה על כח הגרר הפועל על חתך כנף ה-ESSS.

 

בניסויי המנהרה התקבלו תוצאות מעודדות המראות כי כוח הגרר ירד ב-20% כאשר אמצעי בקרת הזרימה פעלו. לאור ההצלחה בשלב ראשוני זה הפרויקט המשיך לשלב הבא ואמצעי בקרת הזרימה הותקנו ביחידת ה-ESSS  המלאה ועליה בוצעו ניסויים במנהרת הרוח אשר נמצאת ב-NASA Ames Research Center באמצעות חוקרי צבא ארה"ב ובהשתתפות פרופ' זייפרט ואופק. "בשלב זה התוצאות היו פחות מעודדות עקב מורכבות הגיאומטריה כך שבוצע "חישוב מסלול מחדש" כיצד נכון לפעול. לאחר מחקר מעמיק יותר של שדה הזרימה הכולל פירוק מבנה ה-ESSS לתתי חלקים ובחינתם במנהרת הרוח ובחישובי זרימה שבוצעו בתעשייה האווירית הוחלט על הטמעת רכיבי בקרת זרימה נוספים באזורים רבים על מנת לגרום לירידת גרר גדולה יותר" מסביר אופק.

 

בתקופה הקרובה יבוצעו ניסויים במנהרת הרוח אשר ב-NASA Ames Research Center עבור יחידת ה-ESSS המלאה כפי שמותקנת על גבי המסוקים עם ההתקנים שהניבו בחישובים ובניסויים חוזרים מעל 10% הורדת גרר.

 

לא עוצרים בתואר ראשון

אופק המשיך ללימודי תואר שני בהנדסת מכונות עם התמחות באווירודינמיקה במעבדה לאווירודינמיקה בפקולטה להנדסה. מוביל מחקר לביצוע אופטימיזציה לגוף אווירודינמי אקסיסימטרי (בעל סימטריה סיבובית) תוך שילוב אמצעים לבקרת זרימה. הפרויקט מבוצע בשיתוף עם חברת ISCFDC מקיסריה כחלק מפרויקט במימון רשות החדשנות. מטרת האופטימיזציה להגדיר גוף בעל נפח גדול ככל הניתן יחד עם כח גרר מינימלי. במהלך המחקר מבוצעות סימולציות CFD וכן ניסויי מנהרת רוח. בנוסף אופק משתתף בפרויקטים הנערכים במעבדה כגון פיתוח מכונת הנשמה ללא חלקים נעים וכבר ממציא שותף לשני פטנטים יחד עם פרופ' זייפרט ותלמידי מחקר נוספים.

 

לינק לאתר הפרויקטים של הפקולטה להנדסה

חבר סגל חדש במחלקה למדע והנדסה של חומרים

01 אוקטובר 2020
קבלו את ד"ר מקסים סוקול

נעים מאוד...

אני ד"ר מקסים סוקול

 

הגעתי לפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב...

מפוסט-דוקטורט במעבדה לחומרים שכבתיים(Layered Solids Group)  באוניברסיטת דרקסל שבפילדלפיה ארה"ב, תחת ניהולו של פרופ' Michel Barsoum. את הדוקטורט ביצעתי בהנחייתו של פרופ' נחום פרגה במחלקה לחומרים באוניברסיטת בן-גוריון, שם גם סיימתי לימודי תואר ראשון בפיזיקה ובהנדסת חומרים ותואר שני בהנדסת חומרים.

 

דברים שאני גאה בהם...

חומרים קרמיים בנויים לרוב מאוסף גרעינים שצופפו יחדיו. קיים כלל ידוע בתחום הקרמיקה לפיו ככל שגודל הגרעינים קטן יותר כך החומר חזק יותר. במסגרת הדוקטורט חקרנו כלל זה על ידי הקטנת גודל הגרעינים ככל האפשר והצלחנו לייצר חומרים קרמים בעלי מבנה גרעינים בסקלה הננומטרית. הצלחנו להראות ע"י ניסויים ומודל תאורטי כי גרעינים מתחת לגודל קריטי מסוים לא רק שלא מקיימים את התנאי המדובר אלא להפך, מחלישים את החומר.

 

אם הייתי צריך לספר על המחקר שלי, הייתי אומר...

שהמחקר שלי עוסק בעיקרו בפיתוחם של חומרים קרמים חדשים ובשיפור התכונות הפיזיקליות של חומרים קיימים על ידי הנדסת המיקרו מבנה ושליטה על הרכב החומר.

 

חלום ומטרות למעבדה החדשה שלי...

במחקר ניסיוני מהסוג בו אני עוסק רוב העבודה נעשית במעבדה. לכן פרט לציוד מתקדם לצורכי מחקר חשוב לי מאוד שהמעבדה תהיה בעלת סביבת עבודה נינוחה, אסתטית ומהנה שתאפשר חווית עבודה חיובית ותמשוך אליה אנשים טובים מתחומים מגוונים.

 

כשאני לא באוניברסיטה...

אני אוהב לטייל ולצלם.

 

אם לא הייתי חוקר הייתי...

מורה לפיזיקה בתיכון.

 

פרטי ההתקשרות שלי...

sokolmax@tauex.tau.ac.il

בקר/ית לרמת גן - 8267

  • בוגר/ת תואר הנדסת תעשייה וניהול או כלכלה (או סטודנט /ית בשנה אחרונה) - חובה! 
  • יכולת גבוהה של ניתוח נתונים     
  • יכולת ניהול לו''ז יצירתיות, הגדלת ראש ואסרטיביות   
  • יכולת עבודה בסביבה צוותית ויכולת עבודה עצמאית 

 ***תנאים טובים למתאימים/ות***

הטקס המקוון הראשון

29 ספטמבר 2020
טקס הענקת תארים

כידוע, טקס הענקת התארים הוא אחד הארועים החשובים ביותר שאנו עורכים בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב.

 

תחושת הגאווה של הבוגרים שלנו ושל משפחותיהם, על הישג אדיר, לאחר שנים של שקידה ומאמץ, היא אבן בסיס לכך. המגבלות שהביאה איתה התפשטות נגיף הקורונה אילצה אותנו השנה לשבור מסורת של עשרות שנים. על כן התקבלה החלטה, לא מוותרים! עושים הכל על מנת להעניק לכן ולכם את הכבוד הראוי. המעמד מחייב. סיימתם בהצלחה ארבע שנות לימוד קשות, מאתגרות אבל מלאות בחוויות וזיכרונות.

 

החלטנו להפיק טקס בוגרים מקוון, וכך, ב-15 וב-16 בספטמבר 2020 עלינו לשידור בשעה 20:00 נרגשים מאוד, אך מלווים במעט חששות מהמתכונת החדשנית והחדשה.

 

שמחנו מאוד לראות את אתכם ואת משפחותיכם מתרגשים וגאים, וכל שנשאר לנו הוא לומר תודה למאות המשתתפים!

 

אתן ואתם יוצאות ויוצאים לדרך חדשה. העולם זקוק למהנדסות ומהנדסים מהפכניים, לחשיבה מחוץ לקופסא, לאנשים שיסתערו על בעיות כדי להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר וכדי לקדם את האנושות. אנחנו בטוחים ביכולות שלכן ושלכם ועל כן ציידנו אתכן ואתכם במהלך הלימודים בכלים המתאימים למשימה.

 

צאו לדרך ואל תשכחו לשמור על קשר!

 

שלכם תמיד

הפקולטה להנדסה

 

הקליקו לסרטון של בית הספר להנדסת חשמל

הקליקו לסרטון של בית הספר להנדסה מכנית, המחלקה להנדסת תעשייה, המחלקה למדע והנדסה של חומרים והמחלקה להנדסה ביו-רפואית

Motion and Control Hardware Engineer

Position requirements – Knowledge and experience:

•    Control Engineer – Electrical engineering degree with control expertise

•    Experience – at least 5 years of servosystem design, test and integration

•    Strong theoretical control knowledge – linear / non-linear systems, friction, robust systems

•    Familiarity with motion tachylogias – motors, bearings, sensors, controllers

•    Precision systems experience – advantage

זכה במעמד על הישגיו פורצי הדרך בפיתוח פטנטים וטכנולוגיות חדשניות

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

פרופ' נעם אליעז מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב נבחר לחבר האקדמיה הלאומית לממציאים, ארה"ב (National Academy of Inventors).

 

לאחרונה, הודיעה הנהלת האקדמיה על בחירתם של 38 חברים בכירים חדשים, כהוקרה על הישגיהם פורצי הדרך בפיתוח פטנטים וטכנולוגיות בעלות השפעה רבה על החברה והתעשייה בעולם. פרופ' אליעז הוא החוקר הישראלי היחיד, ולמעשה החוקר היחיד מחוץ לארה"ב, שנבחר אי פעם כחבר בכיר באקדמיה האמריקאית, המונה 189 חברים בכירים.

 

פרופ' אליעז ייסד את המחלקה למדע והנדסה של חומרים בפקולטה להנדסה. לדבריו, לסטודנטיות ולסטודנטים בקבוצת המחקר שלו ולעמיתיו למחלקה יש תרומה חשובה להצלחה, שמתווספת להישגים ולהכרה הבינלאומית של המחלקה הצעירה. "זה כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית הבכירה של הממציאים בארה"ב," הודה פרופ' נעם אליעז לחברות ולחברי האקדמיה האמריקאית. "כממציאים וכיזמים תפקידנו הוא לחפש כל הזמן את האתגר המקצועי הבא ולפתח את ההמצאה פורצת הדרך החדשה, לטובת החברה והטכנולוגיה. זו פעם ראשונה שישראלי נבחר במעמד חבר בכיר לאקדמיה, ואני מקווה שבכך תיפתח הדלת לחוקרים ישראליים נוספים להשתלב כחברים בכירים". לאקדמיה נבחרו במהלך השנים למעלה מ-1000 חברות וחברים במעמד עמית/ה, כולל מחוץ לארה"ב, ובהם שלושה ישראלים.

 

מוזמנים להקליק לכתבה ב ynet ולכתבה באתר אוניברסיטת תל אביב

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

תופעות פיזיקליות לרוב מתנהגות באופן שונה במימדים שונים. אולם, האם ניתן לגרום למערכת דו-ממדית להתנהג כמו בשלושה מימדים? 

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

פרופ' יאיר שוקף מבית הספר להנדסה מכנית יחד עם שותפיו מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ברצלונה מסבירים במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Physical Review Letters​ כיצד ניתן לגרום למערכת דו-ממדית להתנהג כמו בשלושה מימדים. 

 

חוקרים מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב יחד עם חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה הציגו לאחרונה דרך לעוות קרח מלאכותי דו-ממדי, אשר מעניקה לו חלק מהתכונות של קרח טבעי תלת-ממדי. לקרח תלת-ממדי העשוי ממים קפואים יש הרבה סידורים מרחביים של המולקולות המרכיבות אותו, אשר לכולם אותה רמת אנרגיה, לכן המערכת מנוונת, ותמיד תהיה קיימת בה רמה מסוימת של אי-סדר. למקבילה הדו-ממדית שלו, קרח ריבועי, אין ניוון כזה. החוקרים שילבו ניסויים, תיאוריה וסימולציות נומריות על מנת לייצר קרח מלאכותי דו-ממדי העשוי מחלקיקים קולואידים בגודל של כמיקרומטר. כאשר מעוותים את הגיאומטריה שלו בצורה של גזירה, לקרח הקולואידי הזה יש שני סידורים מרחביים שונים של החלקיקים, אשר להם אנרגיות דומות מאוד, דבר זה מייצר באופן אפקטיבי ניוון במערכת.

 

אולם ניוון זה מגיע עם מחיר: שני הסידורים האלה הקרובים מאוד באנרגיה לא יכולים להתקיים ביחד, אלא אם כן הם מחוברים זה לזה באמצעות פגמים טופולוגים, להם אנרגיה גבוהה יותר, ואשר דורשים שינויים מבניים ארוכי-טווח על מנת שיהיה אפשר למחוק אותם.

 

בתמונה: ניסוי (שמאל) ותיאוריה (ימין) של חלקיקים מיקרומטריים במערך של מלכודות מוארכות המסודרות על סריג ריבועי גזור (מקור: האגודה האמריקאית לפיזיקה).

 

המחקר התפרסם בכתב העת Physical Review Letters ב-12 ביוני 2020 והוא תוצאה של עבודתם של:

- הדס שם-טוב וד"ר ארדל אוגוז בקבוצה של פרופ' יאיר שוקף  מבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב 
- אריק בביה-סולר וד"ר אנטוניו אורטיז-אמבריז בקבוצה של פרופ' פייטרו טיירנו במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה באוניברסיטת ברצלונה.

 

הקליקו למאמר המלא

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

לראשונה, קורס בינלאומי העוסק בניטור התפשטות מחלות דרך לוויינים

23 ספטמבר 2020
מלודי קורמן-שדמי
מלודי קורמן-שדמי בלמידה בזום

מלודי קורמן-שדמי סיימה במאי האחרון את התואר הכפול בהנדסה מכנית ומדעי כדור הארץ. בפרויקט הגמר שלה היא ניהלה את הצוות המכני של הננו-לוויין הראשון של האוניברסיטה, שאמור להיות משוגר בינואר הקרוב. היא עובדת כבר שלוש שנים בקרן רמון ושנתיים כעוזרת הוראה מטעם היחידה למעורבות חברתית בקורס הבחירה בהנדסה ״ננו-לוויינים״. בימים אלו היא מתכננת להתחיל תואר שני באוניברסיטה.

 

מלודי משתתפת כרגע בקורס מקוון ISP-Interactive Space Program של אוניברסיטת החלל הבינלאומית ISU-International Space University. זהו קורס ראשון מסוגו, שנולד עקב המצב בעולם עם התפשטות COVID-19. בקורס משתתפים 86 אנשים מרחבי העולם, מאזורי זמן שונים ומתחומי עיסוק שונים (הנדסה, מדעים, עריכת דין, מנהל עסקים, סוציולוגיה, רפואה, מדעי החיים ועוד) שלכולם עניין משותף בתחומי החלל. 

 

הקורס בא ללמד כיצד החלל יכול לעזור בניטור, התכוננות, מיתיגציה ומניעה של מגפות גלובליות, וכולל הרצאות מגוונות בתחומי החלל והרפואה, פגישות עם מומחים עולמיים וסדנאות עבודה. כחלק מגישת הלימוד הנהוגה באוניברסיטת החלל הבינלאומית, חלק משמעותי בקורס הוא עבודת צוות על פרויקט משותף. "אנו מחולקים לשלושה צוותים, כאשר הצוות שלי מתמקד בשאלת המחקר אודות שימוש ביישומי חלל לטובת ניטור מגיפות. בתוך הקבוצה אנו מתנהלים בצורה עצמאית לחלוטין ומנסים לתמרן בין גישות ותחומי המומחיות השונים של כל חברי הצוות בכדי להגיע לתוצר הסופי" מספרת מלודי.

פרופ׳ דוד מנדלוביץ, יזם וחוקר, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מפתח מערכת חדשנית, פשוטה וזולה בהרבה, היודעת לספק תמונת תלת מימד, ממצלמה אחת בלבד.

פרופ׳ דוד מנדלוביץ

בני האדם חשים את המציאות בתלת-מימד בעקבות מיומנות של המוח שלנו בו מנגנון העיבוד של מערכת הראייה יכול להפוך את התמונה הדו-ממדית לתמונה תלת-ממדית. כשאנו מסתכלים על אובייקט כלשהו, העיניים שלנו שולחות את המידע הוויזואלי למוח משתי זוויות מבט שונות במקצת. המוח שלנו מפרש את המידע, ומשלב את שתי התמונות בכדי ליצור תמונת עומק, ובכך לראות תמונה אחת תלת מימדית.

 

עומק חישה והדמיה מנתונים דחוסים

טכנולוגיית הצילום הנוכחית עודנה דו-מימדית, ובכך מגבילה את האופן שבו אנו מתקשרים זה עם זה ויוצרים תכנים. פרופ' מנדלוביץ, מבית הספר להנדסת חשמל של הפקולטה להנדסה, ממציא ויזם, יחד עם עידו יובל ואריאל רז פיתחו מערכת חדשה פשוטה וזולה המעניקה עומק חישה והדמיה מנתונים דחוסים. המערכת עצמה מודגמת במעבדה לעיבוד תמונה אופטי של פרופ' מנדלוביץ', ועובדת בקצב וידאו בהצלחה מרובה.

 

במערכת הדמיה מקובלת כל פיקסל בעצם מדומה לפיקסל על הגלאי. במערכת החדשנית של פרוייקט MULTIVIEW כל פיקסל על הגלאי מקבל מידע מכל הפיקסלים של העצם וזאת דרך מסנן ייחודי שדוחס את האינפורמציה הרבה המצויה בכל הפיקסלים לתוך פיקסל יחיד ובכך יאפשר בהמשך לשחזר את המידע התלת מימדי של העצם. פרופ' מנדלוביץ חבר לד"ר רג'א ג'יריס לכדי לשלב אלגוריתמים חדשניים של למידת מכונה ורשתות לומדות וכך ביצועי המערכת שופרו מאוד.

 

לפיתוח ייחודי זה ישנם אפשרויות בלתי מוגבלות שישפרו פלאים הן את חוויות המשתמש במגוון מערכות והן את יכולת המכונה לזהות בוודאות אדם ע"י סריקה תלת מימדית. בנוסף ישנה חשיבות למערכת כזאת לאימות של פעולות פיננסיות, אימות של בעל רכב ואף פריצת דרך במציאות הרבודה.

 

מיקר לזול ומגדול לזעיר

הדרך מראיה קלסית לחישה תלת ממדית היא ארוכה ומפותלת. "אצלנו, יצורים חיים, ברוב המקרים החישה התלת ממדית מושגת על ידי 2 מצלמות (עיניים) במה שמאוד מסבך את הפתרון. פתרונות טכנולוגיים רבים מבוססים על ראייה תלת-ממדית שהיא טבעית, המצריכה שתי מצלמות נפרדות או טכנולוגיות יקרות אלטרנטיביות כגון הקרנת אלומת לייזר בתדרים בלתי נראים. הפתרון המהפכני ממשיך מסורת עשירה של הובלת תחום האופטיקה העולמי בטכנולוגיות שפותחו במדינת ישראל ובפרט באוניברסיטת תל אביב" כך מסביר פרופ' מנדלוביץ.

 

מידע ויזואלי תלת ממדי חשוב ביישומים רבים, כולל אלקטרוניקה לצריכה פרטית, זיהוי ושליטה באמצעות מחוות ידיים, מערכות סיוע לנהג הרכב, אבטחה אישית וזיהוי פנים תלת ממדי, צפייה בסרטים במציאות וירטואלית ומרובדת. כאן נכנס פרויקטMULTIVIEW  המתרכז בהנגשת החישה התלת ממדית למוצרי ה - IOT -Internet of Things (היכולת שלנו לתקשר עם החפצים שסביבנו בזכות היותם מחוברים לאינטרנט) בכך שהוא מציע מערכת המבוססת על מצלמה יחידה (בניגוד לשתי מצלמות) ופשוטה בעלת יכולות חישה תלת ממדיות.

 

בניגוד למערכות קיימות המתאפיינות במחיר ובגודל גדול, המערכת שפוחה מפגישה ביצועים משופרים תוך הקטנת הגודל והמחיר (פי 10!). לדבר משמעות רבה ביותר שדנים בשווקי מוצרי הצריכה בהם יש פקטור למחיר וגודל שהם קריטים להצלחתה של טכנולוגיה חדשה.

 

"הפתרון שפיתחנו, מערכת המעניקה עומק חישה והדמיה מנתונים דחוסים, מזכיר בממדיו את המצלמה הקדמית של הטלפון הסלולרי ומבוסס על רכיב פשוט וזול המשולב במצלמה ותוכנה המשתמשת בטכניקות של למידה עמוקה. פיתוח כזה המשלב בעיה אמיתי של חישה תלת מימדית עם פתרון ייחודי שפותח בד בבד לימודי תואר שני ושלישי של סטודנטים במעבדה לעיבוד תמונה אופטי מיישם את המשיכה שיש לפקולטה להנדסה בהבאת פריצת הדרך הטכנולוגית לעולם המעשה" כך מוסיף ומסכם עידו יובל.

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה הפתרון

הנכם מוזמנים לסמינר של עדי זעירה -סטודנטית לתואר שני - מידול ביומכני חישובי של טיפול כרורגי באי ספיקת המסתם המיטרלי

11 בינואר 2021, 14:00 - 15:00 
הסמינר יתקיים בזום  
0
הנכם מוזמנים לסמינר של עדי זעירה -סטודנטית לתואר שני - מידול ביומכני חישובי של טיפול כרורגי באי ספיקת המסתם המיטרלי

"ZOOM" SEMINAR

SCHOOL OF MECHANICAL ENGINEERING SEMINAR
Monday, January 11, 2021 at 14:00

 

Numerical Biomechanics Modeling of Surgical Treatment 
for Mitral Regurgitation

Adi White Zeira

M.Sc. student of Dr. Gil Marom

 

 

 

Mitral valve regurgitation (MR) is a common valvular heart disorder causes by improper closure of the valve, with an estimated incidence of more than five million people worldwide. The current study focuses on primary MR that usually involves leaflet enlargement, chordae elongation or rupture, and annular perimeter dilation. Clinical evidences suggest that annular reduction by annuloplasty is significantly more effective than other treatments and that annuloplasty might obviate the need for chordae implantation. The aim of this study is to examine this hypothesis by finite element analyses. The implantations and heart function were modeled with the living heart human model (LHHM; Simulia, Dassault Systèmes), an electro-mechanically coupled simulator of the entire heart. First, the primary MR morphology was generated in the LHHM. The native chordae were extended and leaflets were enlarged by applying virtual thermal expansion, and the annulus perimeter was expanded by left atrial pressure. Then, this MR pathology was used to determine the effect of the disease on the valve closure and on the entire heart throughout the cardiac cycle. For the surgical treatment, flexible annuloplasty bands with varying lengths were implanted in the MR pathology. The results demonstrated how shorter band can seal the valve even without artificial chordae implantation and that the length of the band directly affects the severity of the regurgitation. These findings can help improving the guidelines for surgical annuloplasty for primary MR treatment by recommending the most appropriate band length and obviate the need for chordae implantation in some cases.

Join Zoom Meeting

 

https://zoom.us/j/96584758181?pwd=WC9PMXdsYzJ3NFdEN2Q5ZUtOZEVjdz09

 

 

 

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>