ב-4 ליוני 2026 התקיים אירוע הסיום החגיגי של האקתון "אחלה החלמה"
אודות ההאקתון
האקתון אַחְלָה הַחְלָמָה הוא שיתוף פעולה בין המרכז הרפואי וולפסון, רשות המחקר והחדשנות, ובית הספר להנדסה ביו־רפואית באוניברסיטת תל אביב. ההאקתון נועד לחבר בין אתגרים קליניים אמיתיים מתוך שגרת בית החולים לבין חשיבה הנדסית, יצירתית ויישומית של סטודנטים להנדסה ביו־רפואית.
הנושא שנבחר להאקתון הוא שימור היכולות הפיזיות והמנטליות של מטופלים מבוגרים במהלך אשפוז. זהו אתגר מרכזי ברפואה האשפוזית, במיוחד בקרב מטופלים בגיל המבוגר, החשופים במהלך האשפוז לסיכון מוגבר לדליריום, ירידה תפקודית, ירידה בניידות, בדידות, פגיעה באוריינטציה, קשיים נשימתיים ואתגרים נוספים המשפיעים על תהליך ההחלמה ועל החזרה לתפקוד.
השם אַחְלָה הַחְלָמָה משקף את רוח התהליך: חיבור בין החלמה, חדשנות, יצירתיות וחשיבה חיובית על חוויית האשפוז של המטופל המבוגר.
הובלת התהליך
מטעם המרכז הרפואי וולפסון הובל התהליך על ידי רשות המחקר והחדשנות, בהובלת ד״ר אורנית כהן, ובתיאום וניהול של ד"ר יעל פומרנץ. מנהלת חדשנות פנים בוולפסון. את הפן המקצועי-קליני ריכזה מריה גלפרין, אחות גריאטרית
הובלת התוכן הקליני נעשתה בשיתוף צוות רב־מקצועי מבית החולים, שכלל נציגות ונציגים מתחומי הגריאטריה, הסיעוד, הפיזיותרפיה, האיכות, מניעת זיהומים ותהליכי עבודה. בין המובילים הקליניים המרכזיים:
ד״ר מריאנה פנקין, גריאטריה; חגית איס, מנהלת הפיזיותרפיה; ואלנה רחמים, אחות גריאטריה.
מטעם אוניברסיטת תל אביב הובל שיתוף הפעולה על ידי גילי בריקס מנהלת יחידת פיתוח המיומנויות ו־דותן קמבר, מבית הספר להנדסה ביו־רפואית.. פרופ' אורי נבו, ארנון יער – מרצה להנדסה יצירתית, יאיר קוטין – מנהל ה-Makerspace של הפקולטה להנדסה.
ההאקתון התקיים כחלק ממסגרת לימודית יישומית לסטודנטים בשנים ג׳-ד׳, שבה הסטודנטים עובדים על צרכים אמיתיים ממערכת הבריאות ומפתחים עבורם פתרונות ראשוניים.
רקע לשיתוף הפעולה
שיתוף הפעולה החל בפגישת התנעה שהתקיימה בדצמבר 2025, בהשתתפות נציגות המרכז הרפואי וולפסון ונציגי בית הספר להנדסה ביו־רפואית באוניברסיטת תל אביב. בפגישה הוצגו מסגרות אפשריות לשיתוף פעולה בין וולפסון לבין האוניברסיטה, לרבות פרויקטי גמר, קורסי תכן והאקתונים.
הוחלט להתמקד במסגרת ההאקתון, המאפשרת לסטודנטים להנדסה ביו־רפואית לעבוד על צורך קליני אמיתי, להכיר את השטח, לפגוש אנשי צוות ומטופלים, ובסיום התהליך להציג הוכחת היתכנות או אב־טיפוס ראשוני. יתרונה של מסגרת זו הוא ביכולת לייצר תהליך קצר, ממוקד ויישומי, שיכול לשמש בסיס להמשך פיתוח במסגרת פרויקטי גמר, מחקר המשך או פיילוטים עתידיים בבית החולים.
במהלך הפגישות הודגש כי ההאקתון אינו מיועד להסתיים ברעיון בלבד, אלא לשאוף לתוצר ראשוני שניתן להדגים, לבחון ולהמשיך לפתח במידת הצורך.
אפיון הצרכים הקליניים
בשלב האפיון התקיימה פגישה רחבה עם צוותים קליניים ומקצועיים מוולפסון. מטרת הפגישה הייתה להציף אתגרים אמיתיים מתוך שגרת האשפוז, בדגש על מטופלים מבוגרים, ולבחון אילו מהם מתאימים למסגרת של האקתון הנדסי.
בין המשתתפים בפגישת האפיון היו נציגות מתחום הסיעוד, האיכות, הגריאטריה, הפיזיותרפיה, מניעת זיהומים ותהליכי עבודה. בין השמות שעלו בתהליך: שושי פרידמן מרשות המחקר והחדשנות, רינה ממערך האיכות, מלכה מתהליכי עבודה, ד״ר ישראל גרינבלט, מנהל פנימית ב׳, ד״ר מריאנה פנקין, אלנה רחמים, חגית איס, מנהלת שירות הפיזיותרפיה, ו־אפי אלישיב, פיזיותרפיסט.
בפגישה הועלו מגוון אתגרים מתוך השטח. בין הנושאים שנבחנו: מניעת דליריום ושימור קוגניטיבי, שימור תפקוד וניידות, מניעת נפילות, תמיכה בתרגול פיזיותרפי עצמאי, תרגול נשימתי, הפגת בדידות, התמצאות בזמן ובמקום, קשיי שמיעה, זיהוי מטופלים, ניהול תרופות ומניעת טעויות, וכן רעיונות הקשורים למניעת זיהומים.
רשימת האתגרים שימשה בסיס לחשיבה ולסינון ראשוני.
הביקורים ההדדיים והחיבור בין האקדמיה לשטח
אחד המרכיבים המשמעותיים בתהליך היה הביקור ההדדי בין צוותי וולפסון לאוניברסיטת תל אביב.
בשלב הראשון הגיע הצוות הקליני והמקצועי מוולפסון לאוניברסיטה, והציג לסטודנטים את עולם האשפוז, את מאפייני המטופלים המבוגרים ואת האתגרים היום־יומיים שחווים המטופלים והצוותים במחלקות. המפגש אפשר לסטודנטים להיחשף לצרכים אמיתיים מתוך מערכת הבריאות, ולא רק לבעיה תיאורטית או הנדסית.
בהמשך הגיעו הסטודנטים לבית החולים וולפסון לביקור במחלקות. במהלך הביקור הם נחשפו לסביבת האשפוז, פגשו צוותים ומטופלים, למדו על הקשיים בשטח, ויכלו לראות מקרוב את ההקשר שבו הפתרונות העתידיים אמורים לפעול. הביקור בבית החולים היה שלב חשוב בהעמקת ההבנה של הצורך, משום שהוא אפשר לסטודנטים לראות את המורכבות של הסביבה הקלינית: עומסי עבודה, מגבלות כוח אדם, שונות בין מטופלים, מגבלות טכנולוגיות, שיקולי בטיחות, ושאלות של שימושיות והטמעה.
שני הביקורים היו מוצלחים מאוד ויצרו חיבור משמעותי בין הצוותים הקליניים לבין הסטודנטים. החיבור הזה הוא אחד הערכים המרכזיים של ההאקתון: הוא מאפשר לסטודנטים לפתח פתרונות מתוך היכרות עם צורך אמיתי, ולא מתוך הנחה מוקדמת על מה שבית החולים צריך.
הערך עבור וולפסון
עבור המרכז הרפואי וולפסון, ההאקתון יצר מנגנון יישומי לחיבור בין צרכים שעולים מהשטח לבין פתרונות חדשניים. התהליך איפשר לצוותים קליניים לתרגם את האתגרים שהם פוגשים יום־יום לשאלות פיתוח ברורות, והפגיש אותם עם סטודנטים בעלי כלים הנדסיים וחשיבה יצירתית.
מעבר לתוצרים עצמם, הערך המרכזי ההיה יצירת תהליך למידה והקשבה דו־כיווני: הסטודנטים למדו את מורכבות העבודה הקלינית, והצוותים נחשפו לדרכים חדשות לחשוב על בעיות מוכרות. זהו מודל שמחזק את תפקידו של בית החולים כמרחב לחדשנות יישומית, שבו רעיונות יכולים לצמוח מתוך צורך אמיתי ולהפוך בהמשך לפתרונות בעלי ערך למטופלים ולצוותים.
אירוע הסיום
באירוע הוצגו תוצרי הקבוצות והרעיונות שפותחו במסגרת ההאקתון. האירוע היווה את נקודת השיא של התהליך המשותף בין המרכז הרפואי וולפסון לבין אוניברסיטת תל אביב, והציג כיצד מפגש בין קליניקה, הנדסה וחדשנות יכול להוליד פתרונות חדשים לאתגרים משמעותיים באשפוז.
המשך הדרך
בסיום ההאקתון ייבחנו התוצרים שיוצגו על ידי הקבוצות, תוך התמקדות בפתרונות בעלי פוטנציאל יישומי, קליני או מחקרי. פרויקטים שיימצאו מתאימים יוכלו להמשיך למסגרות פיתוח נוספות, לרבות פרויקטי גמר של סטודנטים, פיילוטים בבית החולים, או המשך ליווי דרך רשות המחקר והחדשנות.
הכוונה היא שההאקתון לא יישאר אירוע חד־פעמי, אלא יהווה בסיס לשיתוף פעולה מתמשך בין וולפסון לבין בית הספר להנדסה ביו־רפואית באוניברסיטת תל אביב, סביב אתגרים נוספים ממערכת הבריאות.
