הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

18 פברואר 2018

פרופ' הדס ממן, ראש התכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה אוניברסיטת ת"א, בשיתוף עם פרופ' מוהאן מIIT Madras בהודו, חוקרת דרכים יעילות למנוע זיהום של תשטיפים ממזבלות פתוחות למי התהום ולמי השתייה באזור צ'נאי שבהודו.

הודו הנה המדינה השביעית בגודלה בעולם והשנייה בגודל אוכלוסייתה, חוותה בשלושת העשורים האחרונים התפתחות כלכלית מואצת שכללה עליה ברמת החיים אשר הביאו לעליות בכמויות הפסולת - לנפש ובסך הכול. מערכות ניהול הפסולת המוצקה, הכוללות איסוף הפסולת מהמרחב הפרטי והציבורי,טיפול, הפרדה, מחזור וסילוק הכולל הטמנה או שריפה - לא הותאמו לסיפוק הדרישה ההולכת ועולה ומביאה לנזק סביבתי קשה

"המיץ של הזבל" והנזקים הסביבתיים

פסולת מוצקה הינה חומר לא רצוי, לא בשימוש או שאריות המושלכות במצב מוצק. בהודו, מזבלות פתוחות הנקראות open dump הינה השיטה הנפוצה ביותר לסילוק פסולת מוצקה עירונית. מזבלה פתוחה הינה שיטה שבה הזבל נזרק באתר הפסולת ללא ניהול וטיפול בפסולת ובתוצריו.

ברוב המדינות המתפתחות, כמעט 90 אחוזים מהפסולת הנוצרת מגיעים למזבלה .(WHO) השימוש במטמנה סניטרית, לעומת זאת, מהווה אופציה סופית לסילוק פסולת בהרבה מדינות מפותחות. תהליך העיור (urbanization) בעל השפעה ניכרת על עלייה בקצב ייצור הפסולת העירונית המוצקה. הגידול בייצור פסולת עירונית מוצקה מהווה מקור לזיהום מי תהום על ידי תשטיפי המזבלות המחלחלות לקרקע. אינטראקציה של פסולת עם מים במיוחד במהלך תקופות הגשמים או במהלך הקיץ בו הנוזלים מחלחלים דרך המזבלות מייצרת שפכים מאוד מזוהמים, המכונים תשטיפים (leachates).

תשטיפים אלו מאוד רעילים מכיוון שהם מכילים מיצוי של החומרים בזבל לנוזל הזבל ומכונים בשפת סלנג "המיץ של הזבל". ישנם גורמים רבים המשפיעים על איכות וכמות התשטיפים, כגון, שינויים במזג אוויר, אופן הטמנת הפסולת, שיטת הטיפול בפסולת, דחיסת הפסולת, סוג והפסולת והרכבה, מבנה המזבלה וכו'.

תשטיף הפסולת מכיל כמות גדולה של חומר אורגני כאשר חומרים הומיים (Humic substances) מהווים קבוצה עיקרית יחד עם אמוניה חנקן, מתכות רעילות, כלור אורגני, תרכובות פנוליות, שאריות חומרי הדברה ופתאלטים (Phthalates) שהם קבוצה של כימיקלים שמשמשים בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק, אשר לפי ה- US EPA נחשבים למזהמים עיקריים/בעלי עדיפות.

פירוק והסרה של חומרים

תהליכים פיסיקוכימיים יושמו בהצלחה לפירוק או הסרה של חומרים קשי פירוק מתשטיפים מיוצבים המהווים טיפול מקדים לפני המשך טיפול ביולוגי לתשטיף. מבין התהליכים הפיזיקליים השונים, תהליכי חמצון מתקדמים (Advanced Oxidation Processes, AOPs) יושמו באופן נרחב להסרה מלאה של תרכובות אורגניות שונות בתשטיפים אשר אינן ניתנות לפירוק ביולוגי (non-biodegradable) ו/או הינן רעילות עבור מיקרואורגניזמים.

פתרונות למניעת הזיהום

מטרת המחקר למנוע זיהום של תשטיפים ממזבלות פתוחות למי התהום ולמים רעילים באזור צנאיי ולמצוא תהליך יעיל כלכלית שיוכל להיות מיושם ומנוהל ע"י האוכולוסיה המקומית ולמזער עד כמה שאפשר את ההשפעות השליליות של הרעלת מי השתייה עם חומרים רעילים שלכך השפעות בריאותיות הרסניות על האוכולוסיה החיה סביב ההמזבלות. המטרה שלנו בסופו של דבר להקים פיילוט בשטח וליצור שינויי. מטרת הפיילוט, אשר ימוקם באתר הפסולת, לפתח טכנולוגיה ברת קיימא שתשלב תהליך חימצון (פרוק חלקי) ותהליך ביולוגי הכולל שתילת אגנים ירוקים המוזנים מהשפכים המטופלים על מנת להסיר לחלוטין את החומרים האורגניים המזהמים ולספוח מתכות. את השפכים המטוהרים משתמשים כמי השקייה. הצמחים יקלטו את המזהמים וישמשו מזון לבהמות ובכך התהליך המשולב יטהר את השפכים וגם ישפר את התנאים החברתיים והכלכליים של האוכלוסיה בכפרים. בנוסף, השפכים המטוהרים ישמשו לגידול חקלאי של צמחייה.

מזבלה פתוחה עירונית בצ'נאיי, הודו

מזבלה פתוחה עירונית בצ'נאי, הודו

צורך בסיסי!

"מים ראויים ובטוחים לשתיה זה "צורך בסיסי". בכדי לטפל בבעיות המים לא מספיק שתהיה טכנולוגיה ראויה ומתאימה לפתור את בעיות המים, אלא צריך גם לפעול יחד עם החברה והקהילה על מנת לייצר מצב בו הקהילה מועצמת מכך שיש לה מים ראויים לשתייה והיא עצמאית ויכולה לנהל את משאבי המים בעצמה ולקבל את ההחלטות בעצמה ולכן צריך לאפשר את התנאים ליישם טכנולוגיות בשטח גם ע"י הדרכה, חינוך, והפצה של הרעיון הסביבתי סביב מים אנרגיה חקלאות ומזון" כך מסבירה לנו פרופ' ממן בדרכה להודו במטרה לקדם את הפרוייקט מציל חיים שלה.

ידיעות נוספות בנושא

06 ספטמבר 2017

פתיחת קורס חדש בנושא רגולציה רפואית

אנו שמחים להודיע על פתיחת קורס חדש בפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב "פיתוח מכשור רפואי בקומפליינס לדרישות הרגולציה העדכניות"

נושא הקורס

תלמידי ובוגרי המחלקה להנדסה ביו-רפואית משתלבים מזה שנים בחוד החנית של תעשיית המכשור הרפואי בישראל. בעת הזאת נכנסות לתוקף דרישות רגולטוריות חדשות ומחמירות. ישום שגוי שלהן יגדיל את הזמן אל השוק ויפגע בהחזר על ההשקעה. מטרת הקורס החדש שפתחנו לאפשר לבוגרים וגם למי שעוסק בתחום להמשיך להיות צעד אחד קדימה, להבין את הדרישות הרגולטוריות החדשות, להתמודד איתן בצורה אפקטיבית ולהפוך אותן ליתרון עסקי יחסי. הקורס פתוח לעוסקים בתחום המכשור הרפואי כמו גם לאלו ששוקלים לפתח קריירה בתחום זה.

מרצה

את הקורס יעביר גדי גינות (מנכ"ל, פיזיו-לוגי'ק) מבכירי תעשיית המכשור הרפואי, המלווה חברות מכשור רפואי רב-לאומיות, יזמים סדרתיים מובילים וחברות הזנק זה למעלה מ- 20 שנה.

היקף הקורס

42 שעות אקדמיות. 14 מפגשים שבועיים בימי רביעי, החל מתאריך 22.11.17 בין השעות - 16:30- 19:30,

תעודת גמר

לעומדים בדרישות הקורס, תוענק תעודת גמר מטעם הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל-אביב

עלויות

3,500 ₪ כולל מע"מ. להרשמה ותשלום לחצו כאן

הנחה מיוחדת בסך 700 ₪ ללקוחות הבאים: בוגרי הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א (כולל סטודנטים שנה ד' ותארים מתקדמים), עובדים שיגיעו דרך חברות ב IAP ולחברות שישלחו לקורס 3 תלמידים ומעלה. להרשמה ו תשלום עבור לקוחות "הנחה מיוחדות"

תנאים

ניתן להודיע על ביטול הקורס לכל המאוחר שבוע לפני פתיחתו
הודעה על ביטול הקורס פחות משבוע לפני מועד הפתיחה, תחייב תשלום של 10% ממחיר הקורס
הודעה על ביטול הקורס במהלך 3 מפגשים ראשונים, תחייב תשלום של שליש ממחיר הקורס.
הודעה על ביטול הקורס לאחר השתתפות ב- 3 ממפגשי הקורס, תחייב תשלום מלא.
הפקולטה שומרת לעצמה את הזכות לבטל או לדחות את הקורס עקב חוסר ביקוש. במקרה כזה, יוחזר הכסף לנרשמים ללא כל פיצוי.

לסילבוס הקורס

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלינו במייל: tauengalumni@tauex.tau.ac.il

או בטלפון: 03-6409447

בברכת הנאה והצלחה,

צוות הקורס ו ארגון בוגרי הנדסה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב

ידיעות נוספות בנושא

טקס הוקרה לתרומה של אינטל

ביום שני, כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015

הוענק אות הוקרה

לחברת 'אינטל' ישראל

בניהולה של הגב' מקסין פסברג
מנכ"לית החברה וסגנית נשיא 'אינטל' העולמית

לאות הוקרה על תרומתה לפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן ולמרכז הננו-מדע וננוטכנולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב.

תרומה זו מקדמת את ההוראה ואת המחקר המדעי-טכנולוגי באוניברסיטת ת"א, מבססת תשתיות ציוד ומאפשרת האצת תהליכי חשיבה יצירתיים, חדשנות ומעוף טכנולוגי. תהליכים אלו מסייעים בכינון דור מדענים חדש במדינת ישראל, ומשמרים את מנהיגותה של ישראל כמעצמת מדע וכמעצמת הייטק.

פרופסור יוסף קלפטר

נשיא

12 בינואר 2015, 11:29

מנחה – עיינה כהן-סגל

16:30 – 17:00 התכנסות וכיבוד

17:00 דברי פתיחה והענקת תעודת הוקרה לגב' מקסין פסברג, מנכ"לית החברה וסגנית נשיא אינטל העולמית

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת ת"א

דברים : מקסין פסברג, מנכ"לית החברה וסגנית נשיא אינטל העולמית

17:15 על חשיבות הקשר בין התעשייה למחקר המדעי

· פרופ' יוסי רוזנווקס – דקאן הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

· פרופ' דוד מנדלוביץ – ראש המרכז החדש לחדשנות ויזמות של אוניברסיטת ת"א

· דר' נאוה אריאל- שטרנברג – מנהלת מרכז הננומדע וננו-טכנולוגיה ומנהלת מרכז ה- MNCF

17:45 מצוינות והנדסה

הסטודנטית שני ארדזי, סטודנטית להנדסת חשמל ואלקטרוניקה שנה ד' בתואר ראשון ושנה א' במסלול הישיר למצטיינים לתואר שני.

דברי דר' נאוה אריאל- שטרנברג – מנהלת מרכז הננומדע וננו-טכנולוגיה ומנהלת מרכז ה- MNCF

אורחים נכבדים,

נתבקשתי לדבר על חשיבות הקשר בין האקדמיה לתעשיה ברשותכם אני רוצה להתמקד באיך מתבטאים יחסי גומלין אלו במרכז לננו מדעים וננו טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

אצלנו במרכז הננו חשיבות הקשר בין האקדמיה לתעשיה מודגמת בכמה מישורים, הראשון הוא מיסחור מחקר אקדמי יישומי והנגשתו לתעשיה: שתי חברות סטארט-אפ הוקמו במהלך 2014 בסיוע המרכז לננוכטנולוגיה לפחות אחת מהחברות מתכוונת לבצע את עבודות הפיתוח שלה בחדרים הנקיים של המרכז לננוטכנולוגיה ומימון עבודות אלו יסייע לתחזוקת הציוד במעבדות ולסיבסוד עלויות המחקר האקדמי אצלנו במרכז.

בנושא החינוך יחסי הגומלין בין התעשיה לאקדמיה באים לידי ביטוי אצלנו במרכז בשני אופנים: הסטודנטים שמתחנכים אצלנו במעבדות ובחדרים הנקיים, לומדים את התהליכים ומפתחים מיומנויות שישמשו אותם בצאתם אל התעשיה. בכיוון ההפוך, מעבדות שי"א של מרכז הננו, החדרים הנקיים, מנוהלים ומתופעלים על ידי צוות אנשים שצבר את ניסיונו המקצועי בתעשיה וחלקו, כולל אנוכי, בחברת אינטל עצמה. אופן הניהול והתיפעול של החדרים הנקיים באוניברסיטת תל אביב מושפע מאד מהרגלי וערכי העבודה המקצועיים שרכשנו באינטל.

באמצעות תרומת הציוד הנדיבה שלה זכינו לאחרונה מחברת אינטל ניתן להמשיך לקיים חינוך ולבצע מחקר ברמה גבוהה. הציוד הרב והשימושי יסייע רבות אף בתחזוקת המעבדות ושרידותן לאורך זמן ארוך.

לסיום רצינו לומר שוב תודה, לאינטל, למקסין פיירסברג, גם על התרומה עצמה וגם על האופן שבו ניתנה, על הסברת הפנים והאירוח הלבבי לו זכינו במספר ביקורנו במפעל בקרית גת, על האירגון והסדר המופתי שאפיין את התהליך ועל המקצועיות שבה נארז והוכן הציוד עבורנו. תודה מיוחדת לכל מי שעזר לזה לקרות: אפי עבודי, יוסף בנלולו, חגית ויזל, שוקי כהן, דרור הורוביץ ושאר העובדים מאינטל ולגדעון יעקב, אלכס אפשטיין ושאר עובדי מרכז הננו על תרומתם הרבה בהבאת הציוד לאוניברסיטה.

לפרסום הארוע באתר האוניברסיטה

ארגון בוגרי הפקולטה להנדסה מסייע בקידום הקריירה של חבריו. לשם כך יצרנו מנגנון לגישור בין חברי הארגון לבין המעסיקים במשק.

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק שלנו לפי מגמות

הקריירה שלך בהנדסת תעשייה וניהול
בוגרי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה
פורום קריירה לבוגרי הנדסה ביו-רפואית
הקריירה שלך בהנדסה מכנית - קבוצה חדשה!
הקריירה שלך בהנדסת חומרים

הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ שלנו לפי מגמות

***הקבוצות מיועדות לבוגרים וסטודנטים בדגש על תחום הקריירה וסגורות לבוגרי הפקולטה באוניברסיטת תל-אביב***

ניתן לראות משרות בעמוד המשרות של ארגון עמיתי התעשייה וגם בדף הפייסבוק של עמיתי התעשייה IAP

סמינר המחלקה להנדסה ביו רפואית 28.04.19- הרצרת אורח של פרופ' אסתר סגל

28 באפריל 2019, 14:00

הבניין הרב תחומי , חדר 315

ללא תשלום

סמינר המחלקה להנדסה ביו רפואית 28.04.19- הרצרת אורח של פרופ' אסתר סגל

On-chip rapid diagnostic susceptibility testing of bacteria and fungi from clinical samples

Ester Segal, Department of Biotechnology and Food Engineering, Technion

Employing rapid antimicrobial susceptibility testing (AST), which reliably predicts the success or failure of antimicrobial therapy, can significantly improve therapeutic management and reduce the instances of antibiotic resistance. We use functionalized photonic 2D silicon microarrays as a platform for phenotypic susceptibility testing of both bacterial and fungal species. We harness the intrinsic ability of the micro-architectures to relay optical phase-shift reflectometric interference spectroscopic measurements (termed PRISM) and incorporate it into a platform for culture-free, label-free tracking of bacterial/fungal accumulation, proliferation, and death. The silicon arrays provide both a preferable solid-liquid interface for microorganisms networking and a simultaneous transducing element that monitors their response when exposed to antimicrobial agents in real time. This assay employs microfluidic channels interfaced with PRISM chips and is carried out in a two-stage process, namely bacteria/fungi seeding and antibiotic/antifungal incubation. In the latter step, bacterial/fungal proliferation within the chip is tracked in real time by monitoring changes in the reflectivity spectra. For example, optical responses of bacteria to various concentrations of antibiotics have been tracked in real time, allowing for minimum inhibitory concentrations to be determined within only 30-120 minutes, compared to gold standard techniques and clinical automated systems with typical assay times > 8 hours. We further extended this work to analyze antibiotic susceptibilities of clinical isolates and direct urine and blood samples derived from patients in newly designed microfluidic devices.

החלק הראשון של התחרות – הצגת רעיונות התלמיגים בפני שופטים וחברי הקבוצה

בחודש שעבר (14.5.26) התקיים באוניברסיטת תל אביב את אירוע השיא של תחרות Isra-gem 2026. התחרות, המהווה את הגרסה המקומית והישראלית לתחרות ה-iGEM העולמית, מנגישה את העולם המרתק של הביולוגיה הסינתטית לתלמידי תיכון מכל רחבי הארץ (https://isragem.vercel.app/). התחרות אורגנה על ידי נבחרת IGEM של אוניברסיטת תל אביב בתמיכת והנציבות למגוון בקהילה ב-TAU רשת "אורט ישראל", ו"אסקייפ רום ישראל" (Escape Room Israel).

תחרות ה-iGEM היא התחרות הבינלאומית החשובה והגדולה בעולם בתחום הביולוגיה הסינתטית, המפגישה מדי שנה אלפי סטודנטים וחוקרים מהאוניברסיטאות המובילות כדי לפתח פתרונות מבוססי-מדע לאתגרים גלובליים.

כדי להבין את גודל העשייה, כדאי להבין תחילה מהי בכלל ביולוגיה סינתטית. מדובר בתחום מדע פורץ דרך המשלב בין עולמות הביולוגיה המולקולרית וההנדסה. ממש כפי שמתכנתי מחשבים כותבים שורות קוד כדי לגרום לתוכנה לעבוד, מדעני הביולוגיה הסינתטית "כותבים מחדש" את הקוד הגנטי (ה-DNA) של אורגניזמים חיים – כמו חיידקים, שמרים או תאי צמח.

הפוטנציאל של התחום הזה הוא אדיר ומציע פתרונות ממשיים לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. ברפואה, למשל, התחום עומד למשל מאחורי החיסון ל COVID-19 שכולנו קיבלנו. וכיום אף מפותחים באמצעותו בקטריות ווירוסים "חכמים" היודעים לסייר בגוף, לאתר ולהשמיד תאים סרטניים באופן ממוקד. גם בתחום איכות הסביבה מיוצרים חיידקים מהונדסים המסוגלים לפרק פסולת פלסטיק מזהמת או לנקות כתמי נפט רעילים. בנוסף, התחום מחולל מהפכה של ממש בתעשיית המזון והחקלאות, עם פיתוחים כמו ייצור חלבוני חלב באמצעות שמרים ללא צורך בפרות כלל, ופיתוח גידולים חקלאיים שעמידים בפני בצורת ושינויי אקלים.

קבוצת iGEM TAU (LinkedIn) המורכבת מסטודנטים מצטיינים, מייצגת בגאווה את אוניברסיטת תל אביב ואת מדינת ישראל בתחרות היוקרתית. במסגרת פעילותה, הקבוצה לא רק שוקדת על פיתוח הפרויקט שלה, אלא גם רואה חשיבות עליונה בתרומה לקהילה. מתוך תחושת שליחות ורצון לטפח את דור העתיד של החוקרים והיזמים בישראל, הובילה הקבוצה את המיזם החינוכי לנוער.

למרות המלחמה, השנה זכתה התחרות להיענות מרשימה במיוחד: 33 קבוצות של תלמידי תיכון נרשמו לתחרות מכל קצוות החברה הישראלית, ומערים מגוונות בהן אשקלון, רמלה, לוד, גן יבנה, אום אל פאחם ועוד. בשלב הראשון, נדרשו הקבוצות להגיש סרטוני "פיץ'" (Pitch) קצרים, בהם הציעו רעיונות מבריקים ופתרונות המבוססים על ביולוגיה סינתטית במטרה להתמודד עם אתגרים אמיתיים בעולמנו.

מתוך עשרות הנרשמים, 16 הקבוצות הבולטות ביותר הוזמנו לקמפוס אוניברסיטת תל אביב כדי להציג את המיזמים שלהם פנים אל פנים. לאחר שלב חצי גמר מותח, חמש הקבוצות הטובות ביותר העפילו לסיבוב הגמר, שם נדרשו לעמוד ולהציג את הפיתוחים שלהם בפני פאנל שיפוט יוקרתי המורכב ממומחים מהאקדמיה ומהתעשייה.

בפאנל השופטים של שלב הגמר ישבו בכירים מעולם המדע: ד"ר מיכל סורני-הררי, פרופ' יוסי שחם-דיאמנד, ד"ר מיטל פנחס, פרופ' איתי בנהר וד"ר פרחי וקסמן. את שלב חצי הגמר שפטו וליוו שי כהן, דין סעדון, מיכאל פארי ומיכאל קובליוב, שהעריכו והדריכו את הקבוצות בתחילת דרכן בתחרות. התחרות

חמשת הקבוצות שהגיעו לגמר:

הזוכה בתחרות, נועה לבקוביץ מאורט לילינטל רמלה, אשר העלתה רעיון לטיפול ביולוגי להתקפי לב/חסימות בעורקים בעזרת חלבון מהמערכת החיסונית של כרישים, שיותאם לבני אדם ויגיע ישירות לחסימה כדי לפרק אותה, במקום סטנטים, ניתוח או תרופות לכל החיים.
אבו מוך סנא וסייד אגבאריה ממקיף אום אל פאחם, אשר הציעו אפליקציה שמזהה קלוריות במזון כדי לעזור לילדים לבחור אוכל בריא יותר ולמנוע השמנה.
קטיה ספונצ'יקוב, דימה פרוציק, חלי ויפיק ועידן יושקוב מאורט מקיף א' אשקלון, אשר הציעו תרופה אשר מונעת את התגובה האלרגית לאבק על ידי שחרור חלבון שמפעיל את מערכת החיסון.
עקיבא שלכטר, ליאב יעקב, חנה לוי, שרה דיוויס מתוכנית כימרה, אשר הציעו ערכת טיפול ממוקדת בסרטן בעזרת חיידקים מהונדסים: החיידקים מגיעים לאזור הגידול, מזהים אותו לפי סמנים מסוימים, ואז מפעילים תגובה/שחרור חומר טיפולי רק ליד הגידול כדי לא לפגוע בתאים בריאים.
אלה אטשטיין, מנואל גאטס, ליזה דוברונבר, סוניה פרלין, מלינה בגון, לינוי מירזייב, אלי קסוטו מתיכון שמעון פרס תל אביב, אשר הציגו רעיון העסק במחלת אלצהיימר, ובבדיקה חישובית של חלבונים ומולקולות הקשורים ליצירת בטא־עמילואיד כדי להבין או לעכב את התהליך.

מקבוצת iGEM TAU, מארגני התחרות, נמסר בסיום האירוע: "אנו גאים בכל התלמידים המשתתפים. היצירתיות, החשיבה המדעית החדה והתשוקה לפתרון בעיות שהפגינו התלמידים היו לא פחות ממעוררי השראה. האירוע הזה היה חגיגה אמיתית של חינוך ל-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), חדשנות ועבודת צוות, והוא מוכיח שעתיד המדע בישראל נמצא בידיים מצוינות".

קבוצת iGEM TAU מאוניברסיטת תל אביב מפתחת את CERNAL — פלטפורמה חישובית חדשנית שמתרגמת נתוני ביטוי גנים ממדידות RNA-seq למעגלים לוגיים מבוססי RNA. הרעיון הוא לאפשר תכנות של תאים כך שיוכלו לזהות מצבים ביולוגיים מורכבים ולהגיב אליהם בצורה מדויקת וחכמה, למשל בתחומי חישה, טיפול וייצור ביולוגי. עם הפרויקט הזה תטוס הקבוצה לפריז בנובמבר, שם תייצג את אוניברסיטת תל אביב ואת מדינת ישראל בתחרות הבינלאומית של iGEM.

צוותiGEM של אוניברסיטת תל אביב לשנת 2026:
אביב הנדלר, זיו בן־טולילה, יונתן טירנובר, יאיר שוחט, שני לינשיץ, מור גורביץ, אלתר הורוביץ, אלה גריסרו, מיכל נאור, לירן רענן כהן, טל ברזובסקי, יעל שנקרמן, רונן רוסינוב, ליאור רוזנברג, שיר הראל, ד"ר דניאל דוברת, פרופ' תמיר טולר.

ידיעות נוספות בנושא

חלקיקים השוקעים בנוזל עשויים להאט בחדות, ואף לנוע לרגע כלפי מעלה כשהם עוברים בין שכבות בעלות צפיפות שונה. כך עולה ממחקר חדש, שנערך באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב, ופורסם בכתב העת Machine Learning: Science and Technology.

EE Systems Student Seminar - On special quadratic Lyapunov functions for linear dynamical systems with an invariant cone - Omri Dalin

סמינר שמיעה לתלמידי תואר שני ושלישי

05 באוקטובר 2026, 15:30

Classroom Building, Room 011

EE Systems Student Seminar - On special quadratic Lyapunov functions for linear dynamical systems with an invariant cone - Omri Dalin

סמינר זה יחשב כסמינר שמיעה לתלמידי תואר שני- This Seminar Is Considered A Hearing Seminar For Msc Students

הרישום לסמינר יבוצע באמצעות סריקת הברקוד למודל בתחילת המפגש (יש להיכנס לפני כן למודל, לא באמצעות האפליקציה)

Registration for the seminar will be done by scanning the barcode for the Moodle (Please enter ahead to the Moodle, NOT by application)

EE Systems Student Seminar - Watch and Crack: Password Inference from Smart-Glasses Video - Yoav Orenbach

סמינר שמיעה לתלמידי תואר שני ושלישי

14 באוקטובר 2026, 15:00

Classroom Building, Room 011

EE Systems Student Seminar - Watch and Crack: Password Inference from Smart-Glasses Video - Yoav Orenbach

סמינר זה יחשב כסמינר שמיעה לתלמידי תואר שני- This Seminar Is Considered A Hearing Seminar For Msc Students

Registration for the seminar will be done by scanning the barcode for the Moodle (Please enter ahead to the Moodle, NOT by application)

מאז הקמתו בשנת 2013, המרכז לקשרי תעשייה באוניברסיטת תל אביב פועל לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה וליצירת שותפויות המחברות בין מחקר פורץ דרך, הכשרת דור העתיד והאתגרים הנמצאים בחזית העשייה הטכנולוגית והעסקית.

בשנים האחרונות הולך ומעמיק החיבור בין התעשייה לעשייה האקדמית. מגמה זו מקבלת השנה חיזוק נוסף עם מינויו של חגי איטקין לסגן נשיא לקשרי תעשייה ויזמות באוניברסיטת תל אביב. המינוי משקף את החשיבות הגוברת שמייחסת האוניברסיטה לממשק עם התעשייה ואת הרצון להעמיק את שיתופי הפעולה בתחומי המחקר, ההוראה, החדשנות והכשרת הסטודנטים.ות.

הקשר עם התעשייה בא לידי ביטוי לאורך השנה במגוון רחב של פעילויות: הרצאות אורח בקורסים אקדמיים, ימי זרקור ומפגשים עם חברות בקמפוס, מלגות לסטודנטים.ות, ליווי פרויקטים, ביקורים בחברות, מפגשי אקדמיה ותעשייה ויוזמות משותפות נוספות.

במקביל, המרכז פועל להרחבת מעגל השותפים ולבניית קשרים ארוכי טווח עם חברות וארגונים. שיתופי הפעולה מאפשרים לחבר בין הידע, המחקר וההון האנושי באוניברסיטה לבין הניסיון, הצרכים והאתגרים שמביאה עמה התעשייה, וליצור הזדמנויות ללמידה הדדית, למחקר משותף, לחדשנות ולהתפתחות מקצועית.

בשנת תשפ״ז ימשיך המרכז להרחיב את פעילותו ברחבי הקמפוס ולחזק את הממשק בין האקדמיה לתעשייה במגוון תחומי ידע. הפעילות מתקיימת כיום בשיתוף יחידות אקדמיות רבות, בהן הפקולטה להנדסה, הפקולטה למדעים מדויקים, הפקולטה למדעי החיים והפקולטה לניהול, ומאפשרת לסטודנטים.ות ולחוקרים.ות מתחומים שונים להיחשף לתעשייה, לפתח שיתופי פעולה ולהשתלב ביוזמות משותפות.

במקביל, המרכז ממשיך להעמיק את שיתוף הפעולה עם פארק עתידים תל אביב, הנמצא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב ועיריית תל אביב-יפו, ועם CityZone, זירת החדשנות הפועלת בפארק ומחברת בין האקדמיה, התעשייה והעיר. שיתוף פעולה זה מאפשר לקדם מפגשים מקצועיים, פרויקטים יישומיים, התנסות של סטודנטים.ות וחיבורים בין חוקרים.ות לבין חברות, יזמים.ות ויוזמות חדשנות הפועלות במתחם.

ציר פעילות נוסף מתמקד בהרחבת ההזדמנויות לקהלים מגוונים ובהנגשת הממשק עם התעשייה לאוכלוסיות המצויות בתת ייצוג. לשם כך ממשיך המרכז להדק את שיתוף הפעולה עם הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטה ולקדם יחד תוכניות, מפגשים ויוזמות שנועדו לחשוף סטודנטים.ות להזדמנויות מקצועיות, ליצור חיבורים עם חברות ולסייע בהרחבת הנגישות לעולמות התעשייה. לצד זאת, מתחזק גם שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל אביב לנוער, במטרה לחשוף בני ובנות נוער כבר בשלב מוקדם לעולמות האקדמיה והתעשייה, לעודד היכרות עם תחומי לימוד ומחקר מגוונים ולפתוח עבורם.ן אופקים מקצועיים לעתיד.

בשנה החולפת יזם המרכז לקשרי תעשייה את הקמתו של פורום אקדמיה–תעשייה הארצי, המאגד נציגים.ות ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ופועל ליצירת קהילה מקצועית סביב הממשק עם התעשייה. הפורום, שהחל את פעילותו במפגש ראשון באוניברסיטת תל אביב וממשיך במודל של אירוח מתחלף בין המוסדות, נועד לאפשר למידה הדדית, שיתוף בניסיון ובמודלים שונים של שיתופי פעולה וקידום יוזמות משותפות בתחומי המחקר, ההוראה, החדשנות ופיתוח ההון האנושי.

מרחיבים את מעגל השותפים

לקראת שנת הלימודים תשפ״ז ממשיך המרכז להרחיב את קהילת השותפים שלו ולצרף חברות המבקשות לקחת חלק פעיל בעשייה האקדמית. עבור הסטודנטים.ות והחוקרים.ות, שותפויות אלו יוצרות נקודות מפגש נוספות עם התעשייה, הזדמנויות להיחשף לאתגרים מקצועיים ולתחומי עשייה חדשים ומרחב לפיתוח שיתופי פעולה. עבור החברות, הן מאפשרות היכרות ישירה עם המחקר והידע הנוצרים באוניברסיטה ועם דור העתיד של החוקרים.ות ואנשי ונשות המקצוע.

אנו שמחים לפתוח את שנת הלימודים תשפ״ז עם שותפים חדשים המצטרפים למעגל החברות של המרכז לקשרי תעשייה:

למה לצפות?

גם בשנה הקרובה נמשיך להרחיב את הפעילות בקמפוס ומחוצה לו, לפתח שיתופי פעולה חדשים ולהעמיק את הקשרים הקיימים. לצד הפעילות עם החברות השותפות, צפויים מפגשי אקדמיה ותעשייה, אירועים מקצועיים, ימי חשיפה, ביקורים בחברות, חיבורים למחקר ולפרויקטים והזדמנויות נוספות לסטודנטים.ות ולחוקרים.ות מכל רחבי האוניברסיטה.

" החיבור בין האקדמיה לתעשייה הופך בשנים האחרונות לחלק משמעותי יותר בעשייה האוניברסיטאית, ואנו רואים זאת בהתרחבות הפעילות ליחידות ולפקולטות נוספות ברחבי הקמפוס. מינויו של חגי איטקין לסגן נשיא לקשרי תעשייה ויזמות מחזק את המהלך הזה ומבטא את החשיבות שהאוניברסיטה מייחסת להעמקת הקשר עם התעשייה. בשנת תשפ״ז נמשיך להרחיב את מעגל השותפים, ליצור חיבורים חדשים ולפתח הזדמנויות משמעותיות עבור חוקרים.ות, סטודנטים.ות ושותפינו.ות בתעשייה", מסכמת יערית רחמים אברוצקי, מנהלת הארגון.

מוזמנים.ות להתעדכן לאורך השנה בדף החדשות שלנו באירועים, בתוכניות ובהזדמנויות החדשות, ולעקוב אחר פעילות המרכז גם בלינקדאין ובפייסבוק.

מחקר פורץ דרך למניעת זיהום מי התהום ומי השתייה בהודו

ידיעות נוספות בנושא

פיתוח מכשור רפואי בקומפליינס לדרישות הרגולציה העדכניות

ידיעות נוספות בנושא

טקס הוקרה לתרומה של אינטל

דברי דר' נאוה אריאל- שטרנברג – מנהלת מרכז הננומדע וננו-טכנולוגיה ומנהלת מרכז ה- MNCF

אורחים נכבדים,

סמינר המחלקה להנדסה ביו רפואית 28.04.19- הרצרת אורח של פרופ' אסתר סגל

ידיעות נוספות בנושא

EE Systems Student Seminar - On special quadratic Lyapunov functions for linear dynamical systems with an invariant cone - Omri Dalin

EE Systems Student Seminar - Watch and Crack: Password Inference from Smart-Glasses Video - Yoav Orenbach

ידיעות נוספות בנושא

עמודים