סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה מכנית בונים פיקו לוויין

אי שם מעל האטמוספירה מרחפים להם לוויינים במהירות אדירה של עשרות אלפי קילומטר לשעה ומביטים בנו, מאפשרים לנו לתקשר זה עם זה, לנווט בדרכים, לנתח שינויי מזג האוויר, להעביר שידורי טלוויזיה ועוד.

כיום חברות ממשלתיות ופרטיות רבות עוסקות במזעור של לוויינים על מנת לצמצם עלויות שיגור. מזעור הלווינים הנשלחים לחלל מגדילה את היכולת לבצע רישות לוויני נרחב בעלות נמוכה. מעבר לכך המזעור יכול לסייע לגופים פרטיים בפן המחקרי והחינוכי ולבצע שיגורי לווינים לימודיים.

במסגרת פרויקטי הגמר לתואר ראשון בלימודי הנדסה מכנית הסטודנטים אלעד קליין, בר שיטרית, ליעד אנוקוב בחרו לבנות פיקו לוויין. מטרת הפרויקט היא תיכון ובניית מנגנון בעל מימדים מוגדרים לפיזור פיקו לוויינים מתוך זביל  אשר מסוגל להיות ניתן לשליטה מהקרקע. "בתור מהנדסי מכונות אנחנו מתעניינים רבות בעולם החלל והלוויינות, מתוך סקרנות נמשכנו לבחור את הפרוייקט הזה שעוסק בטכנולוגיה חדשה של פיקו לוויינים זעירים. כחלק מהתואר פחות נחשפנו לעולם החלל ולכן ניצלנו את ההזדמנות להעמיק את הידע בעזרת הפרוייקט" מספרת בר שיטרית.

בתמונה מימין לשמאל: דני ברקו, ליעד אנוקוב, בר שיטרית ואלעד קליין 

מהו פיקו לוויין?

פיקו לוויין הינו לוויין קטן מימדים (ממוזער) וקל משקל אשר היתרון הבולט בשימוש בו הוא היכולת לשגר בו בעת מספר רב של לוויינים ובכך להוזיל עלויות שיגור. השימוש בפיקו לוויינים הוא לרוב לצרכי תקשורת, איסוף מידע, ומחקר זה הוא תחום בתנופה. תחום הננו לווינים, אבן דרך משמעותית בתהליכי המזעור ואף הנפוצה ביותר, הינו תחום מבוסס מאוד. בעולם קיים שוק רחב של לוויינות. קיימים שירותים רבים המוצעים על ידי חברות פרטיות החל ממכירת רכיבי מדף להרכבה עצמית ועד שיגורי לוויינים ממוזערים לחלל.

פרופ' סיון טולדו מהפקולטה למדעים מדוייקים אוניברסיטת תל אביב מפתח פיקו לווייינים העשויים ממספר רכיבים מינימלי. גודל הפיקו לווין הוא כקופסה קטנה המכילה 2 כרטיסים אלקטרוניים. "אנחנו בבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה תכננו וייצרנו מבנה ייעודי ממנו פיקו לווינים אלו ישוגרו ולאחר מכן יפלטו לחלל לאחר שחרור מהמשגר. בצורה זו, ניתן לצמצם אף יותר את עלויות השיגור ולאפשר כיסוי לווייני רחב יותר" מסביר דני ברקו, רכז הפרויקטים להנדסה מכנית. "כיוון שמערכות המכילות בתוכן מספר פיקו לווינים אינן נפוצות, בצענו תכן והדמיה של אופן שחרור פיקו הלוויינים. לכן אנו מתכננים לבצע ניסויים למנגנון ההפלטה של הפיקו הלוויינים מתוך מבנה ייעודי אותו תכננו וייצרנו". אומר דני.

צוות ליווי

• מנחה: רוני שפיר
• מנהל הפרויקט: דני ברקו
• לקוח: פרופ' סיון טודלו - הפקולטה למדעים מדוייקים אוניברסיטת תל אביב
• יועץ:  אלעד שגיא - מהנדס מערכת ננו לווין אוניברסיטת תל אביב