חוקרים מהפקולטה להנדסה וביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה פיתחו "כספת" המגנה על מערכות אלקטרוניות מפני נזקי קרינה בחלל

בחר הכל
משפטים
מאסטר-טראק
כללי
הנדסה
חיי הקמפוס
ASV
מערכות קוונטיות
תחבורה חכמה
רכב אוטונומי
קול קורא
מכונת הנשמה
COVID-19
מטא-חומרים...
הנדסת תעשייה
הנדסת חשמל
הנדסה מכנית
אולטרה-סגול
אולטרה-סגול
RoboBoat
MRI
בחר הכל
פרס
אירוע
ברכות
כנס
מחקר
מחקר בפקולטה
מינוי
פוקוס

מחקר
חוקרים מהפקולטה להנדסה וביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה פיתחו "כספת" המגנה על מערכות אלקטרוניות מפני נזקי קרינה בחלל

אוניברסיטת תל אביב שיגרה לחלל בבוקר יום ג' שעבר את הלוויין TauSat3 שהכיל מדגים טכנולוגי של "הכספת", מנגנון חללי חדשני. הלוויין שוגר ממרכז החלל קנדי בפלורידה באמצעות טיל פלקון 9 של חברת SpaceX והוא הועבר באמצעות החללית Cargo Dragon C209 לתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א, יחד עם מתנות לאסטרונאוטים לכבוד חג המולד. ביום שישי האחרון הלוויין הותקן והופעל בהצלחה בתחנת החלל הבינלאומית. הלוויין משדר נתונים תקינים ומתקשר עם הקרקע.
הלוויין TauSat3, שגודלו כגודל קופסת נעליים תוכנן ונבנה בקפידה על ידי צוות המומחים של האוניברסיטה ויבחן את ביצועיו של מנגנון הגנה אקטיבי להגנה על אלקטרוניקה מפני תופעות ונזקים הנגרמים על-ידי קרינה קוסמית. הכספת תאפשר שימוש במערכות אלקטרוניות מסחריות עדכניות בחלל על ידי הכנסתם לסביבה המוגנת שבתוך ה"כספת" והפעלתם בסביבה זו. לטענת החוקרים מדובר במנגנון בעל פוטנציאל מהפכני בתחום הלוויינות וכן בעל השפעה כלכלית משמעותית.
המחקר נערך בהובלת הדוקטורנט יואב שמחוני מביה"ס להנדסת חשמל, יחד עם ראש ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה פרופ' ארז עציון ופרופ' עופר עמרני מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, ראש המעבדה ללוויינות זעירה.
יצוין כי "הכספת" צפויה להיכלל בסדרת הניסויים פורצי הדרך שיערכו במסגרת משימת "רקיע" בהובלת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית. איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל ימריא למשימה בתחנת החלל הבינלאומית בחודש פברואר הקרוב. סטיבה צפוי לערוך עשרות ניסויים עבור חוקרים מובילים משורת אוניברסיטאות וחברות מסחריות בישראל.
פרופ' עציון ופרופ' עמרני מסבירים: "שילוב משימת הכספת במסגרת משימת "רקיע" יספק הזדמנות נדירה לבחון את אבני הבניין של טכנולוגיה זו בחלל. במקביל למחקר האקדמי, הפעילות ונושא המחקר ממונפים לטובת קידום תכנית חינוכית-מדעית בתחום החלל והקרינה."

בתמונה מימין לשמאל: פרופ' עפר עמרני, איתן סטיבה ויואב שמחוני, יחד עם הכספת במפגש ביניהם בקיץ (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
הדוקטורנט יואב שמחוני מוסיף: "כיום, ציוד אלקטרוני הנשלח לחלל חייב בהתאמות ייעודיות למניעת נזק אפשרי מהקרינה בחלל. ההגנה שתספק הכספת תאפשר שימוש ברכיבים מסחריים בחלל, בכך תפתח הדלת לשימוש ברכיבים אלקטרוניים מתקדמים תוך קיצור ניכר הן של זמני הפיתוח והן של עלויות המוצרים החלליים."
בנוסף, שותפים להצלחת הפרויקט: מאוניברסיטת תל-אביב - דולב בשי, אלעד שגיא, ברוך מאירוביץ וצוות בית המלאכה, ד״ר יאן בן חמו, ד״ר איגור זולקין, ד״ר מאיר אריאל, אורלי בלומברג, אדוארד קרט, לילי אלמוג וצוות הרכש, יסמין מילר והצוות המשפטי, ומספר סטודנטים להנדסת חשמל, תוכנה ופיזיקה. ממכללת אפקה - ד״ר אלכס סגל, התעשייה האווירית, חברת ננורקס המתאמת את העבודה מול נאס״א, משרד עורכי הדין ארליך, סאם ברקוביץ' ומשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, חברת ארוטק, טל אחיטוב.

מחקר
חוקרים וחוקרות מבית הספר להנדסה מכנית פרסמו מאמר בכתב העת היוקרתי Chemosphere

המיקרופלסטיק נמצא כמעט בכל מקום, בקופסאות האוכל ובתרופות שלנו, בגינה הציבורית, בצעצועים של הילדים, בבקבוקי שתיה, בבגדים, במחשבים, בטלפונים הניידים. הם יכולים להיות מסוכנים לבריאות האדם, במיוחד כשהם לא לבדם.
מחקר חדש של המעבדה לננוטכנולוגיה סביבתית בראשות דר' אינס צוקר ובהובלת הדוקטורנט אנדריי איתן רובין מוצא כי מיקרופלסטיקים הם בעלי פוטנציאל לספיחה של חומרים אורגנים רעילים בסביבה הימית.
כשהצמד מגיע לבני האדם, רעילותם של המיקרופלסטיקים יחד עם החומרים הספוחים (אשר אינם רעילים בריכוז שנספח) מוגברת פי 10! תיאור המנגנון לפיו המיקרופלסטיק משמש נשא אפקטיבי של המזהם מהסביבה אל תנאים שמדמים סביבה תאית, ולבסוף גורם לרעילות מוגברת פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Chemosphere

באיור (איור מהמחקר) החוקרים מראים 2 מסלולי חשיפה למיקרופלסטיק, בראשון כשהוא ללא מזהמים ספוחים עליו (נקי) והמסלול השני כשהמיקרופלסטיק ספח מזהם מהסביבה.
"במחקר הזה אנחנו מראים שאפילו ריכוזים מאוד נמוכים של מזהמים סביבתיים, שאינם רעילים לאדם, כאשר הם ספוחים על המיקרופלסטיק גורמים לעלייה ברעילות. הסיבה לכך, היא שבעצם המיקרופלסטיק מהווה מן מגנט למזהמים סביבתיים ומרכז אותם על גביו, הוא "מסיע" אותם דרך מערכת העיכול שלנו ומשחרר אותם בצורה מרוכזת באזורים מסוימים ובכך גורם לרעילות מוגברת. חדשנות המחקר היא בכך, שבעצם בפעם הראשונה אנחנו מראים תמונה כוללת של הגורל המיקרופלסטיק, מרגע השחרור שלו לסביבה, דרך ספיחה של מזהמים סביבתיים ועד לרעילות מוגברת באדם." מסביר אנדריי איתן רובין.
אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

מחקר
סטודנטים מתוכנית המצטיינים של הפקולטה להנדסה, בהנחיית ד"ר ביסקר, פיתחו סימולציית מחשב לחיזוי הדינמיקה של מערכות ביולוגיות מחוץ לשיווי משקל תרמודינמי

עדי בן-ארי ולירון בן-ארי הם סטודנטים להנדסת חשמל ופיזיקה, בשנה ד' ובתוכנית המצטיינים של הפקולטה להנדסה. אין זה במקרה שיש להם שם משפחה זהה, מדובר על תאומים זהים עם גאווה כפולה במיוחד לאור העובדה שמאמרם פורסם לראשונה החודש במגזין המדעי והיוקרתי The Journal of Chemical Physics. המאמר נכתב בהנחייתה של ד"ר גילי ביסקר, בנושא: "Nonequilibrium self-assembly of multiple stored targets in a dimer-based system"
ד"ר ביסקר מפתחת במעבדה שלה ננו-חיישנים אופטיים תוך שימוש בתכונות האופטיות של ננו-צינוריות מפחמן כדי לזהות ולכמת מולקולות ביולוגיות בצורה ספציפית וסלקטיבית. בנוסף, היא חוקרת מערכות מורכבות מחוץ לשיווי משקל תרמודינמי, בהשראת מערכות ביולוגיות.
מערכות הרכבה עצמית
במערכות רבות, ובפרט בגוף האדם, מתרחשים תהליכים של הרכבה עצמית – תהליכים בהם מספר אבני בניין, כמו חלבונים, מסתדרים במבנה מסוים שנחוץ לפעולה ביולוגית ספציפית. כאשר תהליכי הרכבה עצמית מתרחשים בשיווי משקל תרמודינמי, כאשר חום נכנס מהסביבה או יוצא אליה רק באופן איטי ומבוקר, ניתן לתאר אותם ולחזות את תוצאותיהם מתוך התורה של מכניקה סטטיסטית בשיווי משקל.
אולם, תהליכים בגוף האדם מתאפיינים בחוסר שיווי משקל ואינם הפיכים, מה שמצריך כלים מתקדמים יותר על מנת לנתח אותם. במחקר, מודלה מערכת כללית של אבני בניין משני סוגים שונים שיכולות לשחזר מספר מבני מטרה, בהשראת מערכות ביולוגיות.
באמצעות סימולציות מחשב של המערכת, בהן הדינמיקה הוצאה משיווי משקל על ידי כוח לוקאלי (מקומי) – שמשפיע על האינטראקציה בין אבני בניין שכנות, הצליחו החוקרים להדגים מספר תכונות מעניינות. למשל, התאפשרה הרכבה של מבני המטרה מתוך מבנים התחלתיים קטנים יותר ביחס לאלו הנחוצים בשיווי משקל, הוגדלו מספר מבני המטרה שניתן לקודד למערכת, וכן שופרו היציבות ומהירות ההרכבה.

איור מתוך המאמר: סימולציה של הדינמיקה של המערכת. ככל שהזמן עובר, מצטרפים עוד חלקיקים לגרעין ההתחלתי ומבנה המטרה מורכב. בנוסף לחלק שחופף למבנה המטרה (בירוק), נבנים גם מבנים שגויים, שאינם שייכים למבנה המטרה (באדום).
איך המחקר יכול לסייע בעתיד?
מחקר זה יוכל לסייע בתכנון ושיפור מערכות המסוגלות לאחסן מספר מבני מטרה ולשחזר אותם, למשל חומרים מסתגלים שיכולים להסתדר במבנים שונים כתלות בתנאים חיצוניים. בפרט, הקטנת המבנים ההתחלתיים הדרושים, כפי שהוצג במחקר, יכולה להוות בסיס לאחסון יעיל יותר של מידע באמצעות מערכות מורכבות.
אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון