חבר סגל חדש: בית הספר להנדסת חשמל

18 אוקטובר 2020
פרופ' טל כרמון
פרופ' טל כרמון

נעים מאוד, אני פרופ' טל כרמון

 

הגעתי לאוניברסיטת תל אביב...מהטכניון, ולפני כן מהמרכז לאופטיקה במחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת מישיגן.

 

אם הייתי צריך לספר על המחקר שלי בכמה מילים, הייתי אומר...שאני חוקר תגובות גומלין בין אור לחומר ובין אור למבנים קטנים. כולנו מכירים את הכח הצנטריפוגאלי שאנחנו מרגישים כשהרכב שלנו פונה בסיבוב. בדומה, אור שמסתובב בטבעת מפעיל כח שרוצה להגדיל את הטבעת. בזמן הפוסטדוק בקלטק נעזרתי בכח הצנריפוגאלי שהאור מפעיל והדגמתי שאור שמסתובב בטבעת קטנה גורם לרעידות מכאניות של הטבעת. זו הייתה הפעם הראשונה שתופעה זו דווחה בספרות המקצועית. אחר כך פניתי להעזרות במצבי הצבירה השונים של החומר בהתקנים אופטים קטניים. המכשירים האופטים הקטנים שלנו נעזרים במוצקים, נוזלים, גאזים, ופלאזמה. למשל, לאחרונה הדגמנו סוג חדש של לייזר שהגלים שמתווכים את קרינת האור הם גלי מים. כמו כן הדגמנו התקנים קטנים מאוד, שעפים, ממש כמו מטוס, בגובה נמוך מאוד (ננומטרים ספורים) מעל התקנים אחרים.

 

הישגים שאני גאה בהם...אני גאה בסטודנטים שלי שעכשיו פרופסורים באוניברסיטאות מובילות בעולם. 

 

המטרות למעבדה החדשה שלי...הן לבנות מקום נעים לעבודה, שבו חוקרים תופעות בסיסיות בטבע וישומים של אופטיקה לתעשייה. למשל מדידת סטיות מכבידה ניוטונית במרחקים קצרים שהתאורטיקאים חוזים, ובניית מכשירים אופטיים כגון גירוסקופים.

 

כשאני לא באוניברסיטה...אני מטייל, רוכב על אופניים וסיקייטבורד, מבשל ומבלה עם המשפחה וחברים.

 

אם לא הייתי חוקר הייתי...לוליין.

 

ליצירת קשר איתי...

03-6405214

tal.carmon@gmail.com

 

***סטודנטים המתעניינים בלימודים לקראת דוקטורט מוזמנים ליצור קשר

מהנדס/ת תכנון אופטי

  • תואר ראשון בהנדסה אופטית, הנדסה עם התמחות באופטיקה / אלקטרואופטיקה או פיסיקה.
  • ידע בטכנולוגיות תצוגה – יתרון.
  • בעל יכולת עבודה בצוות פיתוח רב תחומי.
  • בעל יכולת למידה, מחקר ועבודה עצמאית.

ההרשמה בעיצומה

14 אוקטובר 2020
ההרשמה נפתחה - קורסי העשרה מקצועית בשיתוף ארגון בוגרי הנדסה

גם לאחר סיום התואר אנו ממשיכים ללוות אתכם-ן בהכשרתכם-ן המקצועית. אנו נרגשים לספר לכם-ן על הקורסים החדשים שנפתחים השנה לבוגרי מקצועות ההנדסה:

  • מבואות סייבר
  • רגולציה של רפואה דיגיטלית
  • ניהול מוצר הלכה למעשה

 

חשוב לציין כי בהתאם למצב הנוכחי חלה ירידה במחירי הקורסים, והם יתקיימו בלמידה מקוונת על בסיס שבועי בשעות הערב. אורך המפגשים ישתנה בהתאם לקורס, ואורכם ינוע בין שעה וחצי עד לשלוש שעות. השיעורים יתקיימו בקבוצות אינטימיות ויועברו על ידי מיטב המרצים בתחומם.

 

לחברים בארגון עמיתי התעשייה תינתן הטבה של 20% במעמד הרישום. 

 

למידע נוסף ולרישום

מהנדס/ת אלגוריתמי ראייה ממוחשבת / Computer Vision

תואר ראשון רלוונטי בהנדסה ו/או מדעים מדויקים – חובה.
תארים מתקדים – יתרון.
רקע משמעותי במתמטיקה.
רקע ב- Deep Learning ובלמידה חישובית
ניסיון בפיתוח תוכנה
ניסיון של שנה לפחות בתחום יתרון. 

מאמרו של הדוקטורנט שי אלמלם, התפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי ""Optica של ה-OSA בנושא: "תיקון טשטוש הנובע מתנועה באמצעות קידוד מפתח מרחבי-זמני".

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

הדוקטורנט שי אלמלם, בהנחיה משותפת של פרופ' עמנואל מרום ז"ל וד"ר רג'א ג'יריס, מבית הספר להנדסת חשמל של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב , פרסמו השבוע מאמר בכתב העת היוקרתי ""Optica של ה-OSA בנושא: "תיקון טשטוש הנובע מתנועה באמצעות קידוד מפתח מרחבי-זמני".

 

האתגר הגדול

בשנים האחרונות השימוש במצלמות נהיה חלק אינטגרלי מחיי היום-יום וניתן למצוא אותן משולבות בטלפונים ניידים, מחשבים, מערכות אבטחה וכו׳. ישנה הערכה הגורסת כי בעולם יש כיום יותר מצלמות מבני-אדם. כדי לצלם תמונה טובה, דרוש כי עוצמת אור גדולה תגיע לחיישן. כדי להגדיל את עוצמת האור ניתן להגדיל את מפתח העדשה, אך המחיר של הגדלה זו הוא הקטנה של עומק השדה, וכתוצאה מכך טשטוש של עצמים שאינם במישור המוקד (שאינם ב'פוקוס'). פתרון אפשרי אחר הוא להגביר (אלקטרונית) את האות שהגיע לחיישן, אך הגברה זו תוסיף רעש ויזואלי לתמונה. האפשרות השלישית היא להגדיל את זמן הצילום (מכונה גם זמן החשיפה), וכך יגיע יותר אור לחיישן. מאידך, בזמן חשיפה ארוך ייתכן שתתרחש תנועה, בין אם של העצמים אותם אנחנו מצלמים (תמונה 1) ובין אם של המצלמה עצמה (תמונה 2), מה שיגרום למריחה ולירידה באיכות התמונה.  

תמונה 1: מריחה כתוצאה מתנועה של העצם המצולם תוך כדי החשיפה 

 

תמונה 2: מריחה כתוצאה מתנועה של המצלמה תוך כדי החשיפה

 

המפתח הוא באיזון

כדי לצלם תמונה איכותית נדרש לאזן את 'משולש החשיפה' (מפתח, זמן חשיפה והגבר), ואיזון זה הינו אתגר יסודי בצילום. השימוש הרווח במצלמות בימינו מכתיב דרישות מורכבות על התכנון שלהן, כיוון שמצלמות נדרשות להשיג ביצועים מצוינים מחד, ומאידך להיות קטנות וזולות ככל שניתן. בשיטות התכנון המקובלות, דרישות אלו הן דרישות סותרות.

 

פיצוי על הטשטוש

כדי להשיג ביצועי צילום טובים במצלמות קטנות וזולות, ניתן לעקוף את אילוצי משולש החשיפה ע״י צילום תמונות בצורה לא קונבנציונלית, ולאחר מכן ביצוע תיקון בתהליך עיבוד תמונה מתקדם. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Optica, שיטת תכנון כזו הודגמה כדי לפצות על טשטוש כתוצאה מתנועה, ע"י קידוד מרחבי-זמני של המריחה בצבעים שונים.

 

במסגרת המחקר בקבוצה, פותחה שיטת תכנון למצלמה הכוללת תכנון משולב של האופטיקה ושל אלגוריתם עיבוד התמונה בתהליך יחיד, מקצה לקצה (End-to-End), ע"י שימוש בכלים של למידה עמוקה (Deep Learning). בשיטה זו, המערכת נבחנת כיחידה אחת, וכלל דרגות החופש (פיזיות- באופטיקה, ודיגיטליות- באלגוריתם העיבוד) מנוצלות בתהליך התכנון כדי להשיג את המטרה הרצויה. שיטה זו הודגמה במאמרים קודמים לפיתוח מצלמת All-in-focus וכן למצלמה שמאפשרת מדידת מרחק מתמונה בודדת (עבודה זו זכתה ב-2018 במקום הראשון בתחרות סטודנטים של ה-OSA שכותרתה הייתה “The Optical System of the Future”).

 

במסגרת המחקר הנוכחי, בוצע תהליך תכנון משולב של העדשה ותהליך רכישת התמונה, והן של תהליך עיבוד התמונה הגולמית, במטרה לבצע תיקון לטשטוש כתוצאה מתנועה. מטרת התכנון היא 'לשתול' בתמונה הגולמית רמזים לנתוני התנועה, מה שיאפשר לבצע בתהליך עיבוד התמונה תיקון של המריחה שנוצרה כתוצאה מהתנועה. הרמזים נשתלים ע"י שני רכיבים אופטיים: לוחית שקופה שמשולבת בעדשה רגילה, ועדשת מיקוד (פוקוס) אלקטרונית. הלוחית מכילה מבנה מיקרומטרי שמתוכנן לייצר תלות בין צבע למיקוד. עדשת המיקוד מתוזמנת כך שתבצע שינוי מיקוד הדרגתי תוך כדי הצילום, וכתוצאה מכך המריחה של עצמים נעים נצבעת בצבעים שונים לאורך התנועה (תמונות 3,4). קידוד הצבעים נותן הכוונה חזקה לאלגוריתם העיבוד על כיוון ומהירות התנועה, מה שמאפשר תיקון של המריחה ושחזור תמונה חדה. השיטה הודגמה באמצעות אבטיפוס שמבוסס על מצלמה מסחרית, ששולבו בה לוחית הפאזה ועדשת המיקוד האלקטרונית. המערכת השיגה שיפור משמועתי בביצועי הצילום יחסית לשיטות קיימות שמתבססות על עיבוד תמונה בלבד (תמונה 5), והן ביחס לשיטות אחרות שמבצעות שינוי באופטיקה בשילוב עם עיבוד מותאם.

תמונה 3: תרשים זרימה של התהליך (התמונה מתוך המאמר)

 

תמונה 4: הדגמה לקידוד תנועה-צבע: צילום של נורית לבנה בתנועה עם המצלמה שפותחה. הקידוד משתנה תוך כדי החשיפה, כך שהנורה הלבנה נקלטת בצבעים שונים לאורך התנועה שלה, וסדר הצבעים והמרחק ביניהם נותן אינדיקציה לכיוון ומהירות התנועה (התמונה מתוך המאמר).

 

תמונה 5: צילומים של תמונה שמסתובבת תוך כדי החשיפה והשוואת ביצועים: משמאל: תוצאת המצלמה שלנו. מימין: צילום במצלמה רגילה וניסיון שחזור של הטשטוש עם אלגוריתם מבוסס למידה עמוקה (התמונה מתוך המאמר).

 

מאחורי העדשה

כאמור, המחקר בוצע ע"י הדוקטורנט שי אלמלם, בהנחיה משותפת של פרופ' עמנואל מרום ז"ל וד"ר רג'א ג'יריס. בצער רב, פרופ' מרום נפטר במהלך העבודה, והמאמר שפורסם מוקדש לזכרו. פרופ' מרום היה ממקימי הפקולטה להנדסה, שימש כדקאן הפקולטה בשנים 1980-1983, ובתפקידו האחרון היה סגן נשיא האוניברסיטה בשנים 1992-1997. לאחר פרישתו המשיך לעסוק במחקר פעיל ולהנחות סטודנטים לתארים מתקדמים, עד יומו האחרון.

 

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

 

 

 

 

הנכם מוזמנים לסמינר של שחף ארמון - - רקמות אפיתל כמוצקים אקטיביים: מדפוסי כיווץ ועד התנגדות אקטיבית לקריעה

04 בינואר 2021, 14:00 - 15:00 
הסמינר יתקיים בזום  
0
הנכם מוזמנים לסמינר של שחף ארמון - - רקמות אפיתל כמוצקים אקטיביים: מדפוסי כיווץ ועד התנגדות אקטיבית לקריעה

~~

"ZOOM" SEMINAR
SCHOOL OF MECHANICAL ENGINEERING SEMINAR
Monday, January 4, 2021 at 14:00

 Epithelial tissues as active solids: from contraction patterns to rip resistance

 Shahaf Armon
 Physics of Complex Systems/WIS.

 

 Confluent epithelial tissues can be viewed as soft active solids. These out of equilibrium substrates are made of active units (the cells) that are self-driven and act autonomously (crawl, contract, etc) in response to local conditions. In parallel, the substrate also supports continuum chemical and mechanical fields, which are capable of creating feedback loops. Perhaps surprisingly, little is known about the emergent dynamic patterns and mechanical properties in such materials, and there is no unified theory for these active solids. In this talk I will present my experimental work on the epithelium of T. adhaerens, an understudied organism, considered “the simplest living animal”. Made almost entirely of basal epithelium, with no neurons and muscles, it is yet capable of complex behavior (collective locomotion, taxis, external digestion, reproduction by fission). I will show the extreme contractile dynamics we discovered in the live epithelium, and present a generic model for the propagating of contraction pulses in such tissues, as seen in T. adhaerens and in other epithelial systems. These pulses are active-acoustic solitons, that do not attenuate despite the overdamped conditions. The model is based solely on the well-known single-cell response of contraction under tension, and it predicts another emergent phenomenon: enhanced rip resistance via homogenous distribution of external loads. Since keeping integrity is at the heart of epithelium function, the model is relevant to many epithelial tissues, especially such that are prone to repeated mechanical tensions (gut, airway, vasculature, bladder) in different medical contexts (from leaky gut to asthma but also in tissue engineering and implants). Finally, the model may inspire engineering of synthetic materials with enhanced resistance to rupture.                                                                                                                 

Join Zoom Meeting

https://zoom.us/j/96584758181?pwd=WC9PMXdsYzJ3NFdEN2Q5ZUtOZEVjdz09 The meeting will be recorded and made available on the School’s site.

 

 

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>