עודכן: 16.09.2019

חברת סגל חדשה: המחלקה להנדסת תעשיה

נעים מאוד, אני ד"ר נטע רבין...

אני חברת סגל חדשה במחלקה להנדסת תעשיה. מתמטיקה היא דרך חיים עבורי, עוד בתיכון למדתי במגמה ריאלית (מתמטיקה, מדעי המחשב ופיזיקה) ולאחר השירות הצבאי המשכתי ללימודים אקדמיים בבית הספר למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. סיימתי תואר ראשון דו-חוגי במתמטיקה ובמדעי המחשב, תואר שני ותואר שלישי במדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב תחת הנחייתו של פרופ' אמיר אורבוך. בעבודת המאסטר עסקתי בהיבטים מתמטיים של עיבוד תמונה. בפרט, פיתחתי שיטות לחידוד שפות תוך שימוש בדיסיפציה, באופן דומה לשימושיה במשוואות דיפרנציאליות חלקיות. עבודת הדוקטורט שלי התמקדה בזיהוי אנומליות במערכות רב-מיימדיות המשתנות בזמן וכן ובזיהוי אוטומטי של חתימות אקוסטיות. בסיום הדוקטורט נסעתי לפוסט דוקטורט במחלקה למתמטיקה שימושית באוניברסיטת ייל, שם הייתי בתקן של גיבס אסיסטנט פרופסור למשך שלוש שנים. המנחה המארח בייל היה פרופ' רונלד קויפמן. במהלך הפוסט-דוקטורט עבדתי על שיטות מבוססות גרעין להורדת מימד והיתוך נתונים וכמן כן על שיטות היררכיות לצורך סינתזה וניבוי של נתונים חדשים. לאחר הפוסט-דוק' הייתי חברת סגל במחלקה למתמטיקה במכללת אפקה, שם שיתפתי פעולה עם חוקרים ממספר מחלקות להנדסה.

אם הייתי צריכה לספר על המחקר שלי בכמה מילים, הייתי אומרת...

שניתוח ועיבוד נתונים בעזרת כלי למידה חישובית מהווים כיום חלק מרכזי במחקר של תחומי דעת שונים. היכולת למדוד ולאגור כמות גדולה של נתונים מאפשרת לבנות מודלים אמינים וללמוד מתוכם על אופי הבעיה ועל הגורמים המשפיעים על ההתנהגות המערכת הנבחנת. אחת הגישות לבנית מודלים מסוג זה מבוססת על שיטות לא לינאריות להורדת מימד. שיטות אלו לומדות את הקשרים, הדינמיקה והמבנה המקומי עבור כל נתון נמדד ומרכיבות ממידע זה ייצוג קומפקטי ואמין המתאר את סט הנתונים המלא. במסגרת עבודות המחקר שלי, פיתחתי אלגוריתמים מסוג זה עבור מידול ואפיון אוטומטי של אירועים סיסמיים, עבור זיהוי חריגים במערכות רב-ממדיות ועבור מספר יישומים רפואיים.

תחום מחקר נוסף שבו אני עוסקת הוא פיתוח שיטות הירכיות למידול וניבוי של נתונים. שיטות אלו מתבססות על סדרה של גרעינים בסקלות שונות והפעלתן מאפשרת לטפל בנתונים רועשים, נתונים עם פיזור לא אחיד וכן בנתונים עם ערכים חסרים.

בחרתי בתחום זה בעקבות...

האפשרות שלי לשלב את שיטות המחקר שלי בקידום הרפואה. עוד במהלך הדוקטורט זכיתי במלגת אשכול ובמלגת נשים. מלגות אלו אפשרו לי להקדיש את רוב הזמן למחקר. כמו כן, זכיתי בפרס לדוקטורנטים מצטיינים מטעם בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות אני משתפת פעולה באופן מתמשך עם חוקרים מנחל שורק בנושאים של עיבוד אותות סיסמיים. מחקר זה נתמך ע"י קרן פזי ותוצאותיו הובילו לפיתוח של כלים מתקדמים המיושמים במרכז הנתונים הלאומי בנחל שורק לצורך אפיון של אירועים מיוחדים. לאחרונה זכיתי במענק מחקר מטעם חיל הרפואה המשלב שיטות הדמיה ואלגוריתמי למידה חישובית לצורך זיהוי ואפיון פתלוגיות בברכיים. מחקר זה קשור למספר מחקרים אחרים בהם אני מעורבת, להם שותפים רופאים משיבא, חוקרים מאפקה וחוקרים מהמכון לרפואה צבאית בירושלים. מטרת המחקרים היא לבנות כלי אבחון ומעקב שאינם פולשניים,לצורך אפיון מצב המטופל והתאמת תוכנית טיפול מיטבית על סמך ניתוח בסיס נתונים מגוון.

השאיפה שלי לבנות מעבדה...

המתמקדת בהיבטים תאורטיים ויישומיים בתחום מדעי הנתונים לה יהיו שותפים סטודנטים לתואר שני ושלישי. השאיפה שלי היא לראות את השפעה של תוצאות המחקר שייעשה במעבדה על תחומים חשובים כמו רפואה וביטחון וכן לבצע מחקרים רב תחומיים עם מומחים מדיסיפלינות שונות

כשאני לא באוניברסיטה...

אני בהליכה בפארק

אם לא הייתי חוקרת הייתי...

בתחום החינוך

פרטי התקשרות שלי...

בניין וולפסון, חדר 428

03-6408335

netara@tauex.tau.ac.il

תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

פרופ' שחר ריכטר

אמנם המדוזות עזבו כבר את חופי ישראל אבל את הסגולות שלהן משאירות במעבדות הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב.

פרופ' ריכטר, ראש המעבדה לאלקטרוניקה ביו-מולקולרית וחומרים מתקדמים במחלקה למדע והנדסה של חומרים והמרכז לננוטכנולוגיה, והדוקטורנט רומן נודלמן מסבירים בראיון להילה אלרואי מהתכנית סטטוסקופ של ערוץ 13 על פריצת הדרך שיכולה להועיל לחולי סכרת הסובלים מפצעים כרונים או זיהומיים, תחבושת העשויה מסיבי מדוזות. התפקיד העיקרי של החבישה החדשה הוא לקחת את החלבונים שמפרקים את הקולגן ולמשוך אותם לתוך התחבושת, כך שהגוף יוכל להמשיך בתהליך הריפוי

לראיון המלא הקליקו

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

מחקרים אחרונים

פיתוח חדש של פרופ' שחר ריכטר, מהפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב, מייצר פלסטיקים מתכלים

הפלסטיק החדש מנצח בקרב על המדוזות >

יוני מנדל, בוגר תואר שני בהנדסת חשמל הקים את המעבדה לרחפנים אוטונומיים

המעבדה לרחפנים אוטונומיים >

טכנולוגייה חדשה ליצירה ושליטה בקרינת טרה-הרץ בעזרת מטא-חומרים

דימות וגילוי מרחוק ע"י גלי טרה-הרץ >

עודכן: 21.05.2020

חברת סגל חדשה המחלקה להנדסה ביו-רפואית

נושא המחקר שלי...

כיום, חלק גדול מהטיפולים במחלות שונות במוח מלוות בהליך כירורגי פולשני של פתיחת חור בגולגולת. במחקר שלי אנחנו משתמשים בטכנולוגיה חדשנית של אולטרסאונד טיפולי שחודר מבעד לגולגולת, בלי צורך בהתערבות כירורגית חיצונית. הטיפול מושג ע"י שימוש בבועיות גז קטנות שקוטרן הוא כעשירית בלבד מקוטר תא דם אדום. במקור, הבועיות הללו פותחו כחומר ניגוד לדימות של כלי דם באולטרסאונד וכיום גם משמשות כפלטפורמה טכנולוגית לריפוי. באמצעות הזרקה של מיקרו-בועות ומיקוד של אולטרסאונד בתדר נמוך, הבועות תתכווצנה ותתרחבנה באזור הספציפי, דבר שיאפשר מעבר של חומרים מתוך כלי הדם אל הרקמה שמסביב. בצורה כזו לדוגמה ניתן לפתוח את מחסום הדם-מוח בצורה ממוקדת והפיכה על מנת לאפשר מעבר של תרופות לטיפול במחלות שונות. את הפלטפורמה הזו אני מקווה להמשיך לפתח ולהרחיב לטיפול במגוון מחלות, החל מגידולים סרטניים ועד לאלצהיימר ופרקינסון.

בחרתי דווקא בנושא מחקרי זה כי...

מאז ומעולם נמשכתי לתחום ההנדסה. את הדוקטורט עשיתי בהנדסת חשמל בתחום האלקטרואופטיקה בפיתוח שיטות מיקרוסקופיה לצורך דימות בזמן אמת של תאים חיים. כך התנסיתי לראשונה באפשרות של פיתוח כלים הנדסיים ויישומם עבור אפליקציות רפואיות וביולוגיות. אל תחום האולטרסאונד הגעתי באורח מקרה. בתקופה בה חיפשתי מעבדות לפוסט-דוקטורט, הייתי בהיריון עם תאומים. כתוצאה מכך בדיקות אולטרסאונד הפכו להיות דבר שבשגרה עבורי. הסתקרנתי והחלטתי ללמוד על תחום האולטרסאונד קצת יותר. כשהבנתי שתחום האופטיקה בו עסקתי עד אז ותחום האולטרסאונד הם תחומים משיקים, וגיליתי את הפוטנציאל הרפואי העצום שיש לאולטרסאונד, החלטתי שזה התחום שאותו אני מעוניינת לחקור.

את הטכנולוגיה שפיתחתי ניתן לראות ב...

הטכנולוגיה שמשלבת בין בועיות גז ואולטרסאונד היא פרי פיתוחם של מספר מעבדות ברחבי העולם והתחום רק הולך ומתרחב. כיום מתבצעים ניסויים קליניים במטופלים במדינות רבות ברחבי העולם, כולל ארה"ב, סין ומדינות נוספות באירופה.

המסע האקדמי שלי החל...

אובחנתי כמחוננת בגיל 8 ולמדתי בתוכנית של מחוננים מטעם "נוער שוחר מדע". לאחר מכן השתתפתי בתוכנית של "נוער מוכשר במתמטיקה" מטעם אוניברסיטת בר אילן, במסגרתו סיימתי 5 יח"ל במתמטיקה בכיתה י'. את כל התארים האקדמאיים עשיתי בהנדסת חשמל באוניברסיטת בר-אילן, כאשר את התואר השני עשיתי במסלול ישיר למצטיינים במסגרתו תואר ראשון ושני נעשים בפרק זמן של חמש שנים. בסיום הדוקטורט המשכתי לפוסט דוקטורט בהנדסה ביורפואית באוניברסיטת קליפורניה דיוויס ולאחר מכן בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת סטנפורד.

החוויה שלי במסגרת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה...

זו הייתה חוויה מעשירה אישית ומקצועית שקידמה אותי המון. ברמה המקצועית נחשפתי לעבודה במעבדה בסדר גודל שונה לחלוטין ממה שקיים בארץ. כמות המשאבים שיש שם הוא כמעט בלתי מוגבל ולכן המחקר יכול להתבצע ברמה הגבוהה ביותר. מבחינה אישית, טסנו אני ובעלי אסף לפוסט-דוקטורט כמשפחה עם שלושה פעוטות – בתי הבכורה הייתה בת שנתיים וחצי והתאומים בני שנה. זו הייתה תקופה מאתגרת בה התמודדנו עם שילוב בין קריירה תובענית להורות ומשפחה בלי עזרה ביומיום. בסופו של דבר אני חושבת שהסיטואציה חיזקה אותנו ויצרה בינינו חיבור עוד יותר חזק. הטיסה שלנו לפוסט דוקטורט התאפשרה בין היתר בזכות תמיכה גדולה מהבית. בעלי אסף שסיים דוקטורט בהנדסת חשמל אף הוא, החליט לשים את הקריירה שלו בהמתנה על מנת לצאת יחד עימי לפוסט דוקטורט ולעשות פוסט דוקטורט בעצמו. לרוב, זה מובן מאליו שאם בן הזוג יוצא לפוסט דוקטורט אז בת זוגו תצטרף אליו, אבל המצב ההפוך שקרה אצלנו הוא פחות שכיח ולדעתי הוא אחת הסיבות העיקריות שבגינה נשים לא יוצאות לפוסט-דוקטורט ולכן שיעורן בעמדות בכירות באקדמיה הוא נמוך יחסית.

פרסים והישגים שאני גאה בהם...

בכל אחד משלושת התארים זכיתי במלגות הצטיינות מטעם הפקולטה להנדסה, המכון לננוטכנולוגיה ואוניברסיטת בר אילן. במהלך הדוקטורט זכיתי בפרס מקרן אידלסון מטעם נעמ"ת עבור דוקטורנטיות מתחומי המדעים המדויקים ובנוסף גם נבחרתי כמצטיינת רקטור. בשנה האחרונה, במהלך פוסט הדוקטורט, נבחרתי כאחת מ 30 הישראלים המבטיחים מתחת לגילאי 30 לשנת 2019 ע"י פורבס ישראל.

השאיפות שלי...

כיום בישראל תחום המחקר האקדמי באולטרסאונד לוקה בחסר ויש צורך בתעשייה במהנדסים עם רקע באולטרסאונד. אני מקווה שמעבדתי תוכל לעזור בגישור על הפער ובהכשרת דור העתיד של מהנדסים בתחום. בנוסף, הכלים אותם רכשתי במהלך פוסט הדוקטורט ישמשו כבסיס עליו אקים את המעבדה שלי. אישית, מאוד חשוב לי נושא קידום נשים במדע. כמדענית אני מבינה את הדילמות שנשים מתמודדות איתן, ובפרט בנושא של שילוב בין הורות, משפחה וקריירה על כל הקשיים הכרוכים בכך. אני מקווה לעזור ולעודד נשים נוספות להגיע לתחום ולהשתלב בתפקידים בכירים באקדמיה.

פרטי התקשרות שלי...

בניין רב תחומי, חדר 307B

ilovitsh@tauex.tau.ac.il

073-3804716

סמינר מחלקה אלקטרוניקה פיזיקאלית: Jenia Elkind

12 בספטמבר 2019, 11:00

פקולטה להנדסה, בניין כיתות, חדר 011

סמינר מחלקה אלקטרוניקה פיזיקאלית: Jenia Elkind

סמינר גניה

You are invited to attend a lecture
Millimeter-wave and THz CMOS Receivers
Near and Beyond Transistor Cut-Off Frequencies
By:
Jenia Elkind
Ph.D student under supervision of Prof. Eran Socher

Abstract

High frequency technology has become one of the most increasingly thriving fields in the modern world. The newly available semiconductor electronics which enable transmitting and receiving at millimeter waves, sub Terahertz and even Terahertz frequencies, has made the availability of ultra-fast, wide band information flow closer than ever. The recent advances, especially in silicon technologies, created increasing opportunities to lower the cost, and deliver feasible solutions for the increasing need of high frequency, efficient, front-end circuits. Nevertheless, the difficulties and challenges in delivering high frequency highly efficient front-end circuits until now have not been fully solved. The frequency limitations of the transistor, which is the most basic circuit building block, still act as a bottleneck in most of the front-end circuits – from simple switches, to phase shifters, mixers and amplifiers. Despite the progress of semiconductor technology nodes, the transistor maximum operation frequency is not increasing as fast as the reduction in transistor channel lengths, and the circuit performance decreases as the operation frequency increases.
This work provides a wide overview of different receiver front end components, and aims at revealing new capabilities at the increasing operation frequencies – from V and W bands, around 60 GHz and 95 GHz, to the most challenging D and G bands centering at 160 GHz and 200 GHz.

On Thursday, September 12, 2019, 11:00
Room 011, EE-class building

פרופ' שמואל [שי] אבידן

פרופ' שמואל (שי) אבידן

Shai Avidan is a professor at the School of Electrical Engineering, Tel-Aviv University, Israel. He received his PhD from the Hebrew University, Jerusalem, Israel, in 1999, and later worked at Microsoft Research, MobilEye, Mitsubishi Electric Research Labs (MERL), and Adobe, before joining Tel-Aviv University in 2009. He published extensively in the fields of object tracking in video and 3-D object modeling from images. Recently, he has been working on Computational Photography and Deep Learning. He was an Associate Editor of the IEEE Transactions on Pattern Analysis and Machine Intelligence as well as a program committee member of multiple conferences and workshops in the fields of Computer Vision and Computer Graphics.

School of Mechanical Engineering Efraim Shtainberg and Hen Balbas

06 בנובמבר 2019, 14:00 - 15:00

בניין וולפסון חדר 206

School of Mechanical Engineering Efraim Shtainberg and Hen Balbas

SCHOOL OF MECHANICAL ENGINEERING SEMINAR
Wednesday, November 6, 2019 at 14:00
Wolfson Building of Mechanical Engineering, Room 206

Hydrothermal processing of green seaweed biomass for biorefinery

Efraim Steinbruch
MSc. Student of Prof. Avraham Kribus, Prof. Alexander Golberg

Seaweed conversion to biofuel is a major challenge for biorefineries. Common methods use acid or enzymatic hydrolysis, which are expensive and could damage the environment. Hydrothermal processing is an ecological technology for seaweed deconstruction, carbonization, and liquefaction. However, subcritical hydrolysis generates a wide range of products from a heterogeneous raw material such as seaweed biomass. In this work, the hydrothermal processing of the whole biomass directly, was compared to hydrothermal processing of individual extracted carbohydrates fractions (starch, cellulose), with the attempt to find the best sustainable process for optimal seaweeds monosaccharide release (glucose, xylose, rhamnose, fructose and glutaronic acid) for bioethanol production, bio-char and PHA. The effect of main process conditions such as temperature and treatment time (using sea water as reaction medium) on these yields was examined. The solid residue (hydrochar) heating value and chemical composition were also determined. The results enable to recognize the potential offered by sustainable biorefinery process.

Chen Balbes
MSc student of Prof. Issac Harari

In this work we employ Nitsche's method for weak enforcement of kinematic boundary conditions on problems of shear deformable plate bending. Suitable scaling of the rotations enables the use of a single stabilization parameter.
This approach is particularly useful for a locking-free formulation to the plate bending problem, in which transverse shear strains, instead of rotations, are treated as the primary unknowns alongside the deflections. Due to higher regularity requirements and unusual definition of boundary conditions, this change turns it difficult to use conventional finite elements methods.
Weak enforcement of kinematic boundary conditions with Nitsche's method enables the use of non-interpolatory basis functions and direct treatment of the unusual boundary conditions. Moreover, the domain geometry can be embedded in the mesh.
At first, Nitsche's method is applied to the conventional Reissner-Mindlin formulation, where the primary unknowns are deflections and rotations. In this case, domain geometry can be embedded in the mesh and non-interpolatory basis can be used. Good result are obtained for relatively thick plates. Nevertheless, erroneous results are obtained for thin plates due to transverse shear locking.
The locking-free formulation is investigated afterwards. In this case, with adequate mesh, good results can be obtained for thin plates as well.

ראש התכנית - פרופ' בני אפלבאום

בניין תוכנה, 203, טל' 6407352, bennyap@tauex.tau.ac.il

סגל מנהלי

הילה כהנוביץ', רכזת אדמיניסטרטיבית מדעים להיי-טק

וולפסון – הנדסה מכנית, 417א, טל' 6408790, hilaka@tauex.tau.ac.il

נעמה גפני פלד, מזכירת סטודנטים מדעים להיי-טק

וולפסון – הנדסה מכנית, 201, טל' 6406036, naamagaf@tauex.tau.ac.il