אין תוצאות

ועדה לענייני תלמידים וקוריקולום לתואר ראשון

ועדת קוריקולום לתואר שני

ועדה יחידתית לתואר שני

ועדה יחידתית לתואר שלישי  

פרופ' בני אפלבאום – יו"ר

פרופ' נעם אליעז – יו"ר

פרופ' שי אבידן – יו"ר הוועדה

פרופ' אילן גולדפרב - יו"ר

פרופ' עפר עמרני

פרופ' גיל מרום

ד"ר ליאור מדינה

פרופ' דן ימין

פרופ' טלי אילוביץ

פרופ' אריאל ישמח

ד"ר יונתן אוסטרומצקי

גב' הילה אלוני

גב' ורדה בוטויניק

פרופ' אריה ירדאור

פרופ' ערן סוחר

פרופ' אלכס ליברזון

פרופ' נטע רבין

פרופ' נתן שקד

פרופ' שחר ריכטר

גב' הילה אלוני

גב' ורדה בוטויניק

פרופ' דן רביב

ד"ר איתי אפשטיין

ד"ר הרמן האושטיין

פרופ' הדס ממן

פרופ' יורם רייך

פרופ' עמיחי פיינסקי

פרופ' בן מעוז

פרופ' אוסבלדו דיאגז

גב' הילה אלוני

גב' ורדה בוטויניק

גב' ליאת כהן

 

ן

פרופ' תמיר בן דורי

פרופ' פבל גינזבורג

פרופ' גלעד יוסיפון

ד"ר איגור ברינסקי

פרופ' יואכים מאיר

פרופ' נועם בן אליעזר

גב' הילה אלוני

גב' זיוה ליפובצקי


ועדת קבלה

ועדת משמעת פקולטית

ועדת פיזיקה

ועדת מתמטיקה

פרופ' מיכאל מרגליות- יו"ר 

פרופ' אריה ירדאור-יו"ר

ד"ר עופר כפיר- יו"ר

פרופ' בועז פת-שמיר-
יו"ר 

ד"ר אבישי סינטוב

פרופ' יבגני חמלניצקי

פרופ' אורי נבו

ד"ר חנא בשארה

ד"ר יונתן אוסטרומצקי

גב' הילה אלוני

גב' ורדה בוטויניק

גב' ורד דבורי

גב' הילה אלוני

ד"ר תומר מרקוביץ

ד"ר מור כספי

פרופ' נועם בן אליעזר

פרופ' אוסבלדו דיאגז

ד"ר לאה ביילקין

פרופ' ערן חנני

פרופ' רן גלעד-בכרך

פרופ' אוסבלדו דיאגז

ד"ר יונתן אוסטרומצקי

ד"ר יוחאי מעיין

ד"ר לודה מרקוס

 

ועדת מחקר

ועדת מלגות

ועדת מחשב

ועדת בטיחות

פרופ' ויאצסלב [סלבה] קרילוב – יו"ר

פרופ' אלון באב"ד – יו"ר

פרופ' אמיר נתן – יו"ר

פרופ' מיטל זילברמן – יו"ר הוועדה

פרופ' אורי ארז

פרופ' יעקב שויער

ד"ר הרמן האושטיין

פרופ' יוסי בוקצ'ין

פרופ' אסף טל

פרופ' אילן גולדפרב

גב' הילה אלוני

פרופ' שי סולומון

פרופ' אבינועם רבינוביץ

ד"ר רעות נחם

ד"ר דקל רוזנפלד

ד"ר נעה לכמן

גב' הילה אלוני

גב' ליאת כהן      

פרופ' אמיר בוג

ד"ר יורם קוזק

ד"ר עילי ביסטריץ

פרופ' תמיר טולר

ד"ר סמיון גורפמן

גב' הילה אלוני

מר דותן דקל

מר מיכאל  שמואלוב

ד"ר ורד כהן יניב

ד"ר תומר בכר

ד"ר דותן קמבר

ד"ר עדי הנדלר

ד"ר אורנה שהרבני יוסף

מר גיל חיון

מר עופר אורן

מר מולוגטה אנדרגי

מר אופיר בטט

מר יאיר משה דרור

מר תמיר אילן

ד"ר רחל שמואל

גב' הילה אלוני

 

 

ועדת הוראה פעילה

ועדת קתדרות

ועדת מגדר

ועדת קשרי תעשייה

פרופ' אריה ירדאור – יו"ר הוועדה

פרופ' נעם אליעז – יו"ר

פרופ' איילת לסמן – יו"ר הוועדה

פרופ' יעל חנין – יו"ר הוועדה

פרופ' טל כרמון

ד"ר ליאור מדינה

פרופ' טל רביב

פרופ' ישראל גנות

פרופ' אריאל ישמח

ד"ר יונתן אוסטרומצקי

ד"ר לודה מרקוס – אפשטיין

גב' הילה אלוני

גב' ורדה בוטויניק

פרופ' ראמי חג' עלי
פרופ' עדי אריה
פרופ' עמית גפן
גב' הילה אלוני

ד"ר רעות נחם

ד"ר דקל רוזנפלד

ד"ר אנז'ליקה אלקן

גב' הילה אלוני

פרופ' ערן סוחר

פרופ' סלבה קרילוב

פרופ' זהר יוסיבאש

פרופ' עירד בן גל

פרופ' תמיר טולר

ד"ר נעה לכמן

גב' לילי וייצמן

גב' רותם רז

מחלקות הפקולטה

 

ועדת קוריקולום - בית הספר להנדסת תעשיה ומערכות נבונות

ועדת קוריקולום - בית הספר להנדסה ביו רפואית

ועדת קוריקולום - המחלקה למדע והנדסה של חומרים

פרופ' דן ימין – יו"ר

פרופ' אורי נבו – יו"ר

פרופ' עמית כהן – יו"ר

פרופ' טל רביב

ד"ר רעות נוחם

ד"ר עילי ביסטריץ

פרופ' גילי ביסקר
פרופ' נתן צבי שקד

פרופ' אילן גולדפרב
פרופ' שחר ריכטר

בית הספר להנדסת חשמל

 

 

הגוף המנהל של בית הספר להנדסת חשמל

הוועדה הבית ספרית לתואר ​ראשון

ועדה לענייני תואר שני (בית ספרית)

ועדה לענייני ​תואר שלישי (בית ספרית)

פרופ' ערן סוחר - יו"ר

פרופ' עופר עמרני - יו"ר

פרופ' גיא אבן – יו"ר

פרופ' פבל גינצבורג - יו"ר

פרופ' עפר עמרני
פרופ' גיא אבן
פרופ' מיכאל מרגליות
פרופ' יקיר חדד
פרופ' טל אלנבוגן
פרופ' אבישי וול

ד"ר אמיר נתן
ד"ר שי סולומון
פרופ' אריה רוזין
ד"ר דן רפאלי
ד"ר גדעון שגב
פרופ' עופר שייביץ

ד"ר איתי אפשטיין
פרופ' אורי ארז

פרופ' רג'א ג'יריס

 

בית הספר להנדסה מכנית

הוועדה הבית ספרית לתואר ראשון

פרופ' אלכסנדר ליברזון - יו"ר

פרופ' נעימה בראונר
ד"ר גיל מרום
ד"ר איגור ברינסקי
פרופ' שמואל רבקין

                 

הספר מתפרסם בהוצאת Cambridge University Press, והוא מיועד לחוקרים ותלמידי מחקר, או כבסיס לקורס מתקדם בקודים לרשתות גאוסיות (physical-layer networks)

15 ספטמבר 2014

הספר מסכם תקופת מחקר של מעל עשרים שנה, והרבה חוקרים מהארץ (ובפרט מאוניברסיטת תל אביב) תרמו לרעיונות ולתוצאות שמופיעים בו: מאיר פדר, גרגורי פולטירב, סימון ליצין, שלמה שמאי, אורי ארז, יובל קוכמן, טל פילוסוף, אמיר אינגבר ועוד רבים. התיכנות והציורים נעשו על ידי עילי ביסטריץ.

 

Lattice Coding for Signals and Networks

A Structured Coding Approach to Quantization, Modulation and Multi-user Information Theory

Ram Zamir, Cambridge University Press, August 2014

Unifying information theory and digital communication through the language of lattice codes, this book provides a detailed overview for students, researchers and industry practitioners.

 

It covers classical work by leading researchers in the field of lattice codes and complementary work on dithered quantization and infinite constellations, and then introduces the more recent results on “algebraic binning” for side-information problems, and linear/lattice codes for networks. It shows how high-dimensional lattice codes can close the gap to the optimal information theoretic solution, including the characterization of error exponents.

 

The solutions presented are based on lattice codes, and are therefore close to practical implementations, with many advanced setups and techniques, such as shaping, entropy coding,

side-information and multi-terminal systems. Moreover, some of the network setups shown demonstrate how lattice codes are potentially more efficient than traditional random coding solutions, for instance when generalizing the framework to Gaussian networks.

 

Interesting facts about lattices

 

The Nobel prize in chemistry in 2011 was awarded to the materials scientist Dan Shechtman, for his discovery in 1982 of quasicrystals. Until that time, everyone assumed that the atoms of an ordered solid material must form a threedimensional lattice. Materials with such a periodic structure are characterized by

a point-like diffraction pattern (i.e., a spatial Fourier series) which can only possess a 2nd, 3rd, 4th and 6th order symmetry; in contrast, the diffraction pattern of quasicrystals may have an unrestricted (typically 5th, 8th, 10th or 12th) order symmetry [158].

 

The seventeenth century astronomer Johannes Kepler conjectured that the FCC lattice forms the best sphere packing in three dimensions. While Gauss showed that no other lattice arrangement is better, the perhaps harder part – of excluding non-lattice arrangements – remained open until a full (computer-aided) proof was

given in 1998 by Hales.

 

The early twentieth century mathematician Hermann Minkowski used lattices to relate n-dimensional geometry with number theory – an area he called “the geometry of numbers” [36]. The Minkowski–Hlawka theorem (conjectured by Minkowski and proved by Hlawka in 1944) will play in Chapter 7 the role of Shannon’s random coding technique for proving the existence of “good” lattice codes.

 

Although lattice codes are not mentioned in Shannon’s work, he was certainly interested in sphere packing in high dimensions. 9 A story says that when David Slepian was about to retire from Bell Laboratories, he invited his close colleague AaronWyner to pick his favorite books from his office (before giving all of them to

his other lab mates).Wyner hesitated to take the offer before Slepian left, and when he finally came to make his choice most books were already taken. Yet one book on the shelf caught his eye, “An introduction to the geometry of N dimensions,” from 1929, by Sommerville. Opening it, Wyner found “C. E. Shannon” handwritten on the inside cover.

 

The relation between error-correcting codes, sphere packing and lattices (called construction A in this chapter) was studied by Leech and Sloane [153], and Conway and Sloane [49, chapter 5] in the 1970s and 1980s. They were motivated by several discoveries in the mathematical literature during the 1960s, like the 2m-dimensional

Barnes–Wall lattices and the ultradense Leech lattice in 24 dimensions; see the introduction by Forney [83]. Another notable motivation was provided by Ungerboeck’s invention of trellis-coded modulation by set partition in 1982 [259], and de Buda’s asymptotic analysis of lattice-based codes [57, 58] in the late 1970s and 1980s. In a series of works through the 1980s and 1990s, Forney [83, 84, 85, 86, 87, 94] established

tools to characterize and evaluate lattice codes, towards their implementation in digital communication.

 

ITU-T standard V.34 for voice-band telephone channel modems at 33.6 kbits per second uses a four-dimensional constellation selected from the D4 lattice; see the book by Tretter [256]. In the wireless communication domain (in standards like 802.11 [WiFi] and LTE), the set of possible coded signals corresponds to a finite segment from some high-dimensional lattice. Lattice (“algebraic”) codebooks are

also used for data compression; one recommendation for the ITU-T 729.1 speech coding

standard uses the Gosset lattice E8 as the codebook for code-excited linear prediction (CELP) [104, 144]. And obviously, the analog-to-digital (A/D) convertor at the interface of any signal compression scheme is a scalar lattice quantizer.

 

Some of the stronger public-key algorithms today use lattice-based cryptography, a concept that was initiated by Ajtai in 1996 [6]. Actual systems based on lattices were proposed immediately after Ajtai’s discovery by Goldreich et al. [108] and Hoffstein et al. [121] (the NTRU algorithm was patented in the late 1990s). These

systems rely on the asymmetry of coding and decoding, and on the difficulty of finding a “good” basis for a given lattice. It is easy to translate an integer vector to a lattice point and to perturb it slightly, but it is hard to find the closest lattice point to the perturbed vector – unless the decoder has a “good” basis; see the book by

Micciancio and Goldwasser [186] and the survey paper by Micciancio and Regev [188].

הפרס על שם ריינולד ב. ג'ונסון ניתן לפרופ' ליצין על תרומתו לתחום מערכות אחסון המידע המבוססות זכרונות פלאש

15 ספטמבר 2014

 

פרופ' סימון ליצין מהפקולטה להנדסה על שם איבי ואלדר פליישמן הוא אחד משלושה ישראלים שזכו בפרס היוקרתי למערכות אחסון מידע מטעם ארגון IEEE  ע"ש ריינולד ג'ונסון. לצד פרופ' ליצין זכו בפרס היזם דב מורן, מנכ"ל חברת קומיגו, ואמיר באן. ליצין זכה בפרס בזכות תרומתו החלוצית לתחום מערכות אחסון המידע המבוססות זכרונות פלאש.

 

 

הפרס, שקרוי על שמו של ריינולד ב. ג'ונסון, נוסד בשנת 1992 על ידי מועצת המנהלים של ארגון IEEE - איגוד המוקדש לחדשנות ויזמות טכנולוגית למען טובת האנושות. מטרתו היא להוקיר את עבודתם של הזוכים בשל תרומתם יוצאת הדופן לענף מערכות אחסון המידע, בדגש על מערכות ממוחשבות

 

הפרס, שממומן על ידי חברת היטצ'י מערכות מידע, כולל מדליית ארד, פרס כספי ותעודת הוקרה.

 

בקרת תהליכים סטטיסטיים למערכות רב-ממדיות ומצבים חופפים

15 ספטמבר 2014

במהלך השנים האחרונות עולה הצורך בטכניקות ניטור חדשות המסוגלות להתמודד עם מערכות מורכבות  בעלות מספר חיישנים גדול. מקרה מיוחד מתעורר בניטור של מערכות בעלות מספר מצבי פעולה (multi-mod), בהן הנתונים שנאספו מחיישנים מבוזרים אינם מייצגים באופן חד-ערכי את מצב המערכת. במקרים אלו, נתוני החיישנים יכולים לייצג התפלגות רב ממדית של אשכולות (clusters) חופפים. המורכבות והאתגר בניטור מערכות אלו נובע מכמה כיוונים - אשכולות הנתונים יכולים לחפוף, הנחת האי-תלות בין חיישנים מופרת לעתים קרובות וההנחה שהנתונים עוקבים אחר התפלגות גאוסיאנית רב-מימדית לא תקפה בהכרח.

 

הניטור של מערכת multi-mod דורש בראש ובראשונה את זיהוי המצב בו המערכת פועלת ואת מיפוי הקריאות הרב-ממדיות המאפיינות את כל אחד מהמצבים. בנוסף נדרש חישוב של מרווחי ביטחון כדי לזהות מתי המערכת אינה עובדת כמצופה לצורך מתן התראה. במחקרו של הדוקטורנט מרסלו בכר בהנחייתו של פרופ' עירד בן-גל  מוצעת שיטה לבקרת תהליכים סטטיסטי (SPC) שמטרתה התמודדות עם התרחישים הנ"ל. הסכמה המוצעת מבוססת על חלוקה של החיישנים לתתי קבוצות (subspaces) שנבחרו באקראי בשילוב עם תורת החלטות ומדדי תורת האינפורמציה. בפרט, המחקר עושה שימוש בשיטת -Rotation Forest בכדי לבנות קבוצת מסווגים  ((Ensembles of Classifiers, זאת תוך שילובה עם מודל הסתברות בייסאני על מנת להעריך את הניראות לקבלת דגימות נתונים בכל מצב מערכת. בפועל, התוצאה של שיטת הניטור החדשה היא זיהוי של שגיאה ומצב פעולה חדש של המערכת.

 

המחקר מראה כי לשימוש המשלב תתי-קבוצות של חיישנים ומודלים הסתברותיים יש פוטנציאל טוב לניטור של מערכות מולטי-מוד כאלה. במסגרת של קונסורציום METRO 450 מיושמת השיטה על נתוני אמת שנאספו ממכשירי מטרולוגיה בתעשיית המוליכים למחצה (אפלייד מטיריאלס). איור 1 מציג את התוצאות הראשוניות של השיטה המוצעת ואיור 2 מראה ךצורך השוואה את התוצאה בעת יישום שיטת PCA-Hotelling T2 המקובלת כשיטת ניטור סטנדרטית לניטור מערכות רב מימדיות מורכבות.800  דגימות הנתונים הראשונות שייכות למצבי הפעלה רגילים, כאשר ממדגם 800 עד 1022 מקור דגימות הנתונים הינו ממצבי הפעלה חריגים (Out-Of-Control).תחת הגדרת השגיאה סטטיסטית מסוג ראשון של  0.9%, ניתן לזהות את כל דגימות הנתונים שנאספו ממצבי מערכת לא תקינים. לעומת זאת, בעת שימוש בשיטות SPC ידועות, שיעור השגיאה באיתור דגימות נתונים חריגים הינו בסביבות 27% עם שגיאה מסוג ראשון של כ-18%. לשיטת הניטור המוצעת קיימים מספר מאפיינים אטרקטיביים נוספים כגון יכולת הלמוד ואי תלות בהנחות יסוד. 

 

איור 1: תוצאות ראשוניות של שיטת SPC-מולטי-מוד המבוססת על Ensemble of Classifiers ומודל הסתברותי בייסיאני. חריגות מוצגות בעיגולים אדומים. דגימות נתונים תקינים מוצגות בכחול. נראה שקיימת הפרדה טובה בין חריגות לקריאות תקינות.

איור 2: תוצאות בעת יישום שיטות Hotelling-T2 המותאם ל SPC רב ממדי. הקו האדום מראה את הגבול הסטטיסטי הנתון. נקודות כחולות מייצגות דגימות נתונים. נראה שאין הפרדה טובה בין חריגות לקריאות תקינות.

 

 

 

כבכל שנה כלל הכנס את טקס חלוקת פרסי משפחת פדר לעבודות סטודנטים מצטיינות בנושאי תקשורת

15 ספטמבר 2014

בתאריך 24 בפברואר 2014 נערך הכנס השנתי של המרכז לתקשורת מתקדמת (ACC). הכנס השנתי הוא האירוע המרכזי בפעילות המרכז והוא כולל הרצאות הניתנות ע"י גדולי המומחים בתחומי טכנולוגיות התקשורת בארץ ובעולם. ההרצאות מותאמות לקהל מאזינים בעל רקע כללי בתקשורת, אך אינן מתבססות על היכרות מעמיקה עם תתי-התחומים.

 

בכנס שנערך השנה ניתנו שתי הרצאות מפתח על ידי פרופ' אולב טירקונן מאוניברסיטת אאלטו בפינלנד ועל ידי פרופ' אלון אורליצקי מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו. פרופ' אולב טירקונן דיבר אודות "אופטימיזציה של משאבי רדיו עבור רשתות סלולריות". הרצאתו של פרופ' אלון אורליצקי הייתה בנושא "למידה באלף-בית גדול". בנוסף, ניתנה הרצאה על ידי פרופ' יונינה אלדר מהטכניון בנושא "חסמים ואלגוריתמים לדגימה בקצב נמוך". נציגי התעשייה בכנס היו ד"ר תומס מרזטה ממעבדות בל בארה"ב, אשר דיבר אודות "עקרונות MIMO מסיבי", ד"ר מיכאל קגן מחברת מלאנוקס ישראל, שדיבר אודות "ענן ומאגרי מידע גדולים" וד"ר אילון רייס וד"ר טל פילוסוף מחברת GM ישראל, שנתנו הרצאה אודות "הזדמנויות בכלי רכב מקושרים".

 

כבכל שנה, הכנס השנתי של ACC כלל טקס חלוקת פרסים ע"ש משפחת פדר. הפרסים חולקו לסטודנטים לתארים מתקדמים על עבודות המחקר שלהם בתחום טכנולוגיות התקשורת. מתוך מספר רב של הגשות נבחרו שלושה זוכים: במקום הראשון זכה וסים חליחל מהטכניון ואת שני הפרסים המחולקים במקום שני קיבלו אור אורדנטליך ורונן דר, שניהם מאוניברסיטת תל-אביב.

 

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>