תנאי קבלה- הנדסת חומרים

 

תוכנית לימודים "מדע והנדסה של חומרים" לתואר שני

 

1.1 תקנון הלימודים לתואר שני בפקולטה להנדסה

תקנון התוכנית כפוף לתקנון הלימודים לתואר שני בפקולטה להנדסה, הנמצא כאן[i].

 

1.2 שם התואר השני המוענק

"מוסמך אוניברסיטה במדע והנדסה של חומרים"

Master of Science (M.Sc.) in Materials Science and Engineering

1.3 אוכלוסיית היעד

התוכנית מיועדת לבוגרי תואר ראשון ותואר שני במדע והנדסה של חומרים, הנדסות אחרות, כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ממוסדות אקדמיים מוכרים בארץ ובעולם.

 

1.4 תנאי הקבלה

הנוסח המחייב בנושא דרישות הרישום והקבלה, בנוסף לתנאים אוניברסיטאיים כלליים, מתפרסם כל שנה ב- "חוברת המידע למועמדים", היוצאת לאור לקראת כל שנת לימודים על-ידי המרכז למרשם. מידע עדכני זמין באתר ההרשמה של האוניברסיטה http://go.tau.ac.il/m.a_materials_science_and_engineering

הממוצע המשוקלל של ציוני המועמד בלימודי התואר הראשון יהא 80 לפחות. בנוסף, על המועמד להמציא אישור על מיקומו היחסי (מדרג) במחזור בו סיים את לימודי התואר הראשון. במקרים חריגים מוסמך ראש המחלקה לאשר קבלת סטודנט מתחת לסף הקבלה הרשמי, אך לפחות 75, ללימודי תואר שני במעמד על-תנאי לתקופה שלא תעלה על שנה. במקרים אלה יתחשב ראש המחלקה בשיקולים כגון ניסיון מקצועי משמעותי בתחום החומרים, מדרג, מכתבי המלצה חמים מאנשי מקצוע ברי סמכא (מהאקדמיה ו/או מהתעשייה), וכו'.

בוגרי הנדסת חומרים מאוניברסיטאות מוכרות יתקבלו במעמד "מן המניין" או "לימודי צבירה". בוגרים אחרים יתקבלו לתוכנית השלמות על-פי חתכי קבלה ויתקבלו ללימודי תואר שני רק לאחר שיעמדו בדרישות.

לסטודנטים מצטיינים במיוחד בלימודי התואר הראשון בהנדסת חשמל, הנדסה מכאנית או בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל-אביב מוצעת אפשרות להמשיך במסלול הישיר לתואר שני ולהשלים תואר ראשון ותואר שני בכחמש שנות לימוד.

 

1.5 האחראי האקדמי על התוכנית לתואר שני

במחלקה למדע והנדסה של חומרים מונה אחראי אקדמי על התוכנית לתואר שני. אחראי זה הוא הכתובת הראשונה לכל סוגיה הקשורה בתכנים האקדמיים, דרישות הקבלה, דרישות ההשלמה, אישור מינויים של מנחים ובוחנים לעבודות גמר ופרויקטי גמר, וכיו"ב. במקרים מסוימים ידרש אישור ראש המחלקה.

 

1.6 שלבי הלימודים לתואר שני

לאחר סיום חובת ההשלמות בהצלחה, או אם לא נדרשות השלמות, לימודי התואר השני בפקולטה להנדסה כוללים שני שלבים: הראשון – "לימודי צבירה", והשני – "לימודים מן המניין".

במהלך השלב הראשון יצבור התלמיד נ.ז. לתואר שני; תוכנית הלימודים השנתית תאושר בשלב זה על-ידי מנחה זמני. בכל שנה במהלך לימודי צבירה יש ללמוד לפחות 3 קורסים הנדסיים ולסיים לפחות שניים מהם בהצלחה. יש לסיים את הלימודים בשלב הצבירה במהלך שלוש שנים אקדמיות לכל היותר. כמו כן, תלמיד בשלב לימודי הצבירה חייב לסיים בהצלחה את קורסי החובה של המחלקה (לרבות רישום חוזר לאחר כשלון, אם נדרש) לא יאוחר מתום הסמסטר הרביעי ללימודיו. מומלץ לכן להירשם לכל קורסי החובה במהלך השנה הראשונה ללימודים, כך שניתן יהיה לתקן כשלון, במידה ויהיה כזה, עד תום השנה השנייה ללימודים.

בשלב השני ישלים התלמיד את הדרישות לקבלת התואר השני, כולל סיום שמיעת קורסים וכתיבת עבודת תיזה או פרויקט גמר. תלמידים ב"זמן מלא" יתקבלו לשלב "מן המניין" מיד עם תחילת לימודיהם לתואר שני. התנאים למעבר לשלב "מן המניין" בנתיב מחקרי: (1) התקשרות עם מנחה קבוע, ו- (2) צבירת לפחות 12 ולכל היותר 18 נ.ז. בקורסים הנדסיים (מחצית הקורסים הנדרשים לתואר). הקורסים הנצברים יהיו בציון ממוצע של 80 לפחות לתלמידים המתכוונים ללמוד ב"זמן מלא", ו- 70 לפחות לכל היתר, וכן נדרש לסיים בהצלחה את כל קורסי החובה של המחלקה. תלמיד בשלב לימודי הצבירה העובר ללימודים ב- "זמן מלא" יעבור למעמד "מן המניין". בכל נתיב לימודים על התלמיד ללמוד לפחות 25% מתוכנית הלימודים, קורסים הנדסיים במעמד "מן המניין". בשלב השני ללימודי התואר השני (שלב "מן המניין") ישלים התלמיד את הדרישות לקבלת התואר השני במסלול שבחר במהלך שנתיים לכל היותר.

על כל הסטודנטים מוטלת חובה להשתתף בסמינרים המחלקתיים (ראה סעיף 1.8). כמו כן, לקחת את הקורס המתמטי ושני קורסים נוספים מהרשימה (סה"כ 8 נ.ז., 9 ש"ס). יש לבחור לפחות 12 נ.ז. קורסי בחירה במסלול עם תיזה ו- 22 נ.ז. קורסי בחירה במסלול עם פרויקט. קורסים נבחרים מתוכנית לימודי תואר ראשון המוגדרים "קורסי רמה מקבילה" יאושרו כקורסים לתארים מתקדמים בתנאי שהם או דומים להם לא נלמדו בתואר הראשון. בכל אחד משני המסלולים ניתן ללמוד עד שני קורסים בהיקף של עד 6 נ.ז. קורסי רמה מקבילה. בנוסף, לאור האופי הבין-תחומי של תוכנית הלימודים ורשימת המנחים ובמטרה לאפשר לסטודנט להרחיב ידיעות בנושאים החשובים למחקר שלו ו/או לעבודתו בתעשייה, ניתן ללמוד קורסים מחוץ למחלקה באישור המנחה הקבוע, עד 4 נ.ז. במסלול עבודת גמר ועד 6 נ.ז. במסלול פרויקט. לחילופין, ניתן להשלים את מכסת נ.ז. הדרושה לתואר ע"י לקיחת קורסים נוספים מהרשימה המוצעת בתוכנית החומרים. תלמידי תואר שני בשני המסלולים חייבים לסיים שמיעת קורסים בממוצע 75 לפחות.

 

 

טבלה 1: מבנה התואר

 

	עבודת גמר	פרויקט
נקודות זכות בקורסים לתואר, מינימום	24 נ.ז.	36 נ.ז.
משקל הפרויקט/התיזה (בנוסף לקורסים)	12 ש"ס *	3 נ.ז. **
קורסי השלמה (אם נדרשו)	ללא נ.ז.	ללא נ.ז.
סמינרים מחלקתיים	ללא נ.ז.	ללא נ.ז.
קורסי חובה, מינימום	8 נ.ז.	8 נ.ז.
קורסי בחירה, מינימום	12 נ.ז.	22 נ.ז.
קורסים אחרים באישור מנחה קבוע, מקסימום	4 נ.ז.	6 נ.ז.

 

            *  הנחיית תיזה (לצורך חישוב שכר לימוד)

            ** ללא שעות סמסטריאליות (לצורך חישוב שכר לימוד)

 

 

 

 

1.7 עבודת גמר מחקרית (תיזה) או פרויקט גמר

תיזה ופרויקט נבדלים זה מזה בעיקר בהיקף העבודה. בשניהם מוגדרת בעיה מדעית/טכנולוגית כלשהי, מבוצע סקר ספרות עדכני, מוצגת תוכנית עבודה שתאפשר עמידה במטרות שהוגדרו לאור סקר הספרות, מוצגות ומנותחות תוצאות העבודה, ומובאים דיון ומסקנות, הכל בהתאם לסטנדרטים המדעיים המקובלים בתחום הרלבנטי. ככלל אצבע, עבודת גמר תהה בהיקף של כ- 9 חודשי עבודה מלאים (100%), בעוד שפרויקט דורש כרבע מכך. עבודת הגמר או הפרויקט יוגשו בשפה האנגלית או בשפה העברית, בתאום עם המנחה. מסלול פרויקט גמר מיועד לתלמידים חיצוניים בלבד (בעיקר לסטודנטים המשלבים עבודה בתעשייה עם לימודים).

תכלית עבודת המחקר (תיזה) לתואר שני היא אימון הסטודנט בשיטות מחקר, כולל סקר ספרות ביקורתי, ביצוע עבודת מחקר בהיקף המתאים למקובל בפקולטה וברמה אקדמית נאותה, והגשת חיבור בנושא המחקר לוועדה היחידתית. המחקר עשוי להיות תיאורטי או ניסויי, בסיסי או יישומי, תוך הדגשת הגישה המדעית האנליטית והתרומה לקידום ההבנה ו/או עדכון הידע המדעי הקיים. הוא יכול להיות בין-תחומי, תוך שיתוף פעולה בין קבוצות מחקר מפקולטות שונות.

עם קבלת סטודנט ללימודים, ימונה לסטודנט מנחה זמני. על הסטודנט למצוא מנחה קבוע עם המעבר לשלב "מן המניין". תלמיד ב- "זמן מלא" שהחל לימודיו בפקולטה ישירות בשלב "מן המניין" חייב להגיש בקשה למינוי מנחה קבוע לעבודת התיזה מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת לימודיו, ובכל מקרה לא יאוחר מתום סמסטר אחד מתחילת לימודיו.

עבודת הגמר (התיזה) תבוצע בהנחיית מנחה קבוע ותהא במשקל 12 ש"ס. המנחה הוא איש הסגל המדריך את התלמיד במהלך מחקרו ולימודיו, ומהווה את החוליה המקשרת בין התלמיד, האחראי האקדמי על התוכנית, ראש המחלקה, הוועדות הפקולטיות ומוסדות הפקולטה האחרים במכלול הנושאים הקשורים ללימודי התואר השני. אין דרישה אוטומטית למנחה אחד מכל תחום במקרה של מחקרים בין-תחומיים, אולם סביר להניח, שבמקרים מסוימים ידרש ע"י ראש המחלקה ו/או האחראי האקדמי למנות יותר ממנחה אחד. מנחה קבוע לעבודת התיזה יהיה מהרשימות הנ"ל,[ii] שהתבקש על-ידי התלמיד לשמש לו כמנחה קבוע והסכים לכך, קיבל את אישור האחראי האקדמי של התוכנית ואושר על-ידי הוועדה הפקולטית לתואר שני. כל זה בכפוף להנחיות הוועדה הכלל אוניברסיטאית לתואר שני. את הבקשה לאישור מנחה קבוע לעבודת תיזה על התלמיד להגיש לאחראי האקדמי, כשהיא חתומה על-ידי המנחה המיועד. הבקשה תכלול תאור קצר (בהיקף של עד עמוד) של נושא התיזה.

תלמיד הכותב עבודת תיזה חייב להגיש למזכירות התוכנית דו"ח התקדמות בעבודה, מאושר על-ידי המנחה, בכל סמסטר. הדו"ח יכלול את כותרת העבודה, תאור קצר של נושא העבודה, תאור של העבודה שנעשתה במהלך הסמסטר האחרון, ותוכנית העבודה לסמסטר העוקב.

במקרים מיוחדים יוכל להתמנות מנחה משני לעבודת תיזה לתואר שני, בתנאי שהוא בעל תואר שלישי (Ph.D.) וקיבל אישור לכך מהוועדה האוניברסיטאית לתואר שני, על-פי המלצה של הוועדה הפקולטית. המנחה המשני יכול להיות מהאקדמיה או מהתעשייה.

תלמיד המעוניין לשנות את נושא המחקר שלו, עדיין תחת הנחיית המנחה שאושר לו, יגיש למרכז התוכנית בקשה מנומקת בצרוף המלצת המנחה. כאשר התלמיד מעוניין לשנות נושא מחקר בהנחיית מנחה חדש, יהיה עליו להגיש בקשה מנומקת למרכז התוכנית ולצרף המלצות המנחה הקודם והמנחה המיועד.

תכלית פרויקט הגמר (משקלו 3 נ.ז.) הוא אימון הסטודנט בשיטות תכנון ו/או מחקר הנדסי כולל סקר ספרות ביקורתי, בהיקף המתאים למקובל בפקולטה וברמה אקדמית נאותה, והגשת חיבור בנושא הפרויקט למנחה הפרויקט. הפרויקט עשוי להיות תיאורטי או ניסויי, להתמקד בתכנון הנדסי או בחקר היפותיזה, תוך הדגשת הגישה המדעית האנליטית והתרומה לקידום ההבנה ו/או הידע הקיימים. הנחיית הפרויקט תתבצע על בסיס אישי. מוסמך הפקולטה להנדסה במסלול פרויקט גמר שירצה להגיש מועמדותו לתואר שלישי יידרש לעמוד בדרישות המוצגות ע"י האוניברסיטה בפני תלמידים בעלי תואר שני מאוניברסיטאות אחרות, בהן סיימו תואר שני ללא עבודת גמר. בפרט, יידרש מועמד כזה להשלים עבודת תיזה לתואר שני כמקובל בפקולטה.

כמנחה פרויקט גמר יכול להתמנות חבר סגל אקדמי בכיר במוסד ישראלי להשכלה גבוהה או אדם מתאים משטח התעשייה שהוא מהנדס בעל תואר M.Sc. לפחות ומינויו אושר על-ידי האחראי האקדמי. אם מנחה פרויקט הגמר אינו איש סגל הפקולטה, יש למנות לתלמיד גם מנחה מלווה.

תלמיד יוכל לבקש לעבור ממסלול פרויקט גמר למסלול תיזה, ולהיפך, בהנחיית אותו מנחה. הבקשה טעונה אישור המנחה, האחראי האקדמי וועדת תלמידי תואר שני פקולטית. כמו כן, בסמכותו של המנחה לבקש מהוועדה היחידתית, לאחר שיידע את התלמיד, לצמצם את היקף העבודה למסגרת של פרויקט גמר, אם לא הוכיח התלמיד גישה ויוזמה מחקרית, התקדמות או חדשנות מספקת בעבודתו. בכל מקרה בו צומצם היקף העבודה למסגרת של פרויקט גמר, על הסטודנט להשלים את מכסת נ.ז. הנדרשת במסלול פרויקט גמר. תלמיד במסלול עם עבודת גמר, שהתקבל ישירות למעמד "מן המניין" ולא המציא טופס הסכמה להנחיה ממנחה קבוע וכן תאור נושא עבודת התיזה בתוך סמסטר ממועד קבלתו, יועבר למסלול ללא עבודת גמר.

 

 

 

1.8 חובת השתתפות בסמינרים

על הסטודנט מוטלת חובת השתתפות בסמינרים בתחום מדע והנדסה של חומרים המאורגנים ע"י המחלקה או ע"י יחידות אקדמיות אחרות באוניברסיטת תל-אביב. במהלך התואר יש להשתתף ב-14 סמינרים – תלמידים בנתיב פרוייקט ו-8 סמינרים – לתלמידים בנתיב תיזה. באחריות הסטודנט למלא טופס השתתפות בסמינרים (הורד אותו כאן)[1]  ולהחתים בתום כל סמינר את האחראי האקדמי או חבר סגל אקדמי אחר הנוכח בסמינר. השתתפות, כמרצה או כמציג פוסטר, בכנס מדעי בתחום החומרים שנמשך לפחות יום אחד תזכה את הסטודנט ב-4 שעות סמינר. על התלמיד להגיש בקשה למרכז הסמינרים המחלקתי. לבקשה יש לצרף את המלצת המנחה הקבוע, תוכנית הכנס עם סימון ההצגה של התלמיד, ואסמכתא להשתתפות בכנס. עם השלמת חובת ההשתתפות בסמינרים הסטודנט יגיש אותו למזכירות סטודנטים, והוא יתויק בתיקו האישי ויהווה אחד התנאים לסגירת התואר.