תחומים:

בחר הכל

משפטים

מאסטר-טראק

כללי

הנדסה

חיי הקמפוס

ASV

מערכות קוונטיות

תחבורה חכמה

רכב אוטונומי

קול קורא

מכונת הנשמה

COVID-19

מטא-חומרים...

הנדסת תעשייה

הנדסת חשמל

הנדסה מכנית

אולטרה-סגול

אולטרה-סגול

RoboBoat

MRI

קטגוריות:

בחר הכל

פרס

אירוע

ברכות

כנס

מחקר

מחקר בפקולטה

מינוי

פוקוס

חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
מאסטר-טראק
מחקר
אקדמיה ותעשייה
בוגרים ובוגרות
הנדסת חשמל
הנדסת סביבה
הנדסת מערכות
הנדסת תעשייה
הנדסה מכנית
הנדסה ביו-רפואית
הנדסה ורוח
מדע והנדסה של חומרים
מדעים דיגיטליים להיי-טק
מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה
תוכנית המצטיינים
פרסים
זכיות
דרוגים
חרקים בשרות האדם

מחקר

17.02.2019
פיתוח טכנולוגיות בהשראת ממלכת בעלי החיים

ד"ר בת-אל פנחסיק, מביה"ס להנדסה מכנית, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, לומדת מחרקים וזוחלים איך לפתור בעיות של איסוף והובלת מים, הדבקה הפיכה ותנועה בתנאים מאתגרים.

  • מחקר
  • הנדסה מכנית

במעבדה של ד"ר פנחסיק Biomimetic Mechanical Systems and Interfaces מתמקדמים בביומימטיקה. כלומר, לומדים מאופן פעילותן של חיות בטבע, למשל חרקים וזוחלים, על מנת למצוא פתרון לבעיות אנושיות. את הפתרונות הטבעיים מתרגמים לשימוש בחומרים חכמים שהופקו במעבדה, ומנגנונים פיסיקליים והנדסיים, למשל רובוטים, שמחקים את פעולות החרקים והזוחלים

 

לקבל השראה מהטבע לפתרון בעיות אנושיות

חיות בטבע מתמודדות עם בעיות קיומיות רבות הנובעות מאתגרים סביבתיים כגון: כיצד לשרוד בתנאים מדבריים? איך ניתן ללכת מתחת למים באיזורים רטובים? כיצד להעביר נוזלים ממקום למקום בצורה יעילה? כיצד להישאר נקיים בסביבה בוצית? בטבע ניתן למצוא פתרונות חכמים לבעיות אלו. פתרונות אלו התפתחו לאורך האבולוציה והתייעלו כך שכבר בגדלים קטנים מאוד, ננומטריים, ניתן לראות שימוש נפלא בצורה ובחומר, אשר משפיעים על התכונות המאקרוסקופיות.

 

דוגמא מרתקת היא של חיפושית שחיה במדבר נמיב (מדבר באפריקה הדרומית) אשר משתמשת בטל הבוקר על מנת להרוות את צימאונה. הגב שלה מכוסה במבנה מיוחד של בליטות מיקרומטריות שמושכות אליהן מים ומרכזות אותם בטיפות מסודרות. הטיפות הללו גדלות, מתחברות אחת לשניה ובשלב מסויים מתגלגלות אל פה החיפושית. למעשה, החיפושית אינה עושה שום פעולה אקטיבית- איסוף המים מתרחש בגלל תכונות פני השטח שעל גבה, עם קצת עזרה של הרוח. לטאות מסוימות אף משתמשות במנגנונים מתוחכמים על מנת לשנע מים מגבן אל הפה. הן מכוסות בקשקשים היוצרים רשת דו-מימדית על גבן. הרשת היא למעשה דיודה לנוזלים - מאפשרת הולכת המים בכיוון אחד - היישר אל תוך הפה.

 

לחקות את הטבע 

"במעבדה החדשה שלנו, אנו מבקשים להבין את המנגנונים מאחורי הפתרונות החכמים מהטבע: מה הם החומרים המשמשים את החרקים והלטאות? מה מיוחד בפני השטח שלהן, שמאפשר פתרונות יעילים לאתגרים סביבתיים? אנחנו שואפים ללמוד מחיות אלו על מנת לפתח חומרים חדשים ומערכות שמחקות את הפעולות הללו בהצלחה. באופן אידיאלי - אנו שואפים לא רק לחקות אלא גם להתעלות ולהרחיב מעבר למה שהטבע מציג לנו. מאחר והטבע מורכב, הדרך להבין אותו חייבת להיות רב-תחומית. מסיבה זו הצוות שלנו הוא רב תחומי ומורכב ממהנדסים מכניים, פיסיקאים, כימאים ומהנדסי חומרים" מסבירה ד"ר פנחסיק.

 

תקריב של רגל חיפושית רגע לפני המגע עם טיפת מים

בתמונה: תקריב של רגל חיפושית רגע לפני המגע עם טיפת מים.

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

איך ליירט ציוץ בזמן?

מחקר

13.02.2019
איך ליירט ציוץ בזמן?

ד״ר דן ימין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מפתח מערכת שיודעת לזהות מראש את הפוטנציאל הויראלי של ציוץ בטוויטר, ולא פחות חשוב: לנטרל אותו.

  • מחקר
  • הנדסת תעשייה

במעבדה לחקר ויראליות בראשותו של ד"ר דן ימיןLEMA, עוסקים בעיקר באפליקציות רפואיות הנוגעות להתפשטות מחלות מידבקות.

 

ד"ר ימין מצא במחקריו כי לא רק מחלות יכולות להיות מידבקות, אלא גם התפשטות של תופעות עם פוטנציאל ויראלי לרבות שיווק ויראלי, וירוסי מחשב, ואפילו התנהגויות עם היבטים חברתיים מידבקים.

 

שנאה זה מידבק

"בזמן שהותי באוניברסיטת ייל במסגרת הפוסט דוקטוקט, נחרדתי לגלות שאנחנו מפסידים באופן ניכר במערך ההסברה בקמפוסים בארה"ב. נתקלתי לעיתים תכופות בדיונים לא מאוזנים בלשון המעטה, חד גוניים, שטופי שנאה אודות ישראל, אפילו בקרב גורמים בקהילה היהודית. באחד הימים רוסס גרפיטי של צלב קרס במרכז היהודי של האוניברסיטה. לצערי, לאיש לא היה אכפת. ניסיתי להבין כיצד יתכן שזה כל כך לא פופולרי לאהוד את ישראל. הבנתי, בדיעבד שהתעמולה המסיבית כנגד ישראל, ובפרט ברשתות החברתיות נותנת את אותותיה. הבנתי, ששנאה זה מידבק" מספר ד"ר ימין.

 

סיכול ציוצים ויראלים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בציוצים אנטי ישראליים ע"י ארגונים כמו BDS ומשתמשים פרטיים. מטרת העל של המחקר הנה יצירת מערכת "כיפת ברזל של ציוצים". בדומה למערכת כיפת ברזל, ברור לכול כי לא ניתן ולא צריך לסכל כל ציוץ. מידי יום, מופצים עשרות אלפי ציוצים הקשורים לישראל. רק חלק קטן מהם יהיה ויראלי ויתפשט ברשת החברתית. 

 

במסגרת עבודת התיזה של יוגב מטלון ואופיר מגדסי ובשיתוף עם אדם אלמוזלינו מבוסטון, ארה"ב, פיתחו החוקרים סט של אלגוריתמים שבאמצעותם הצליחו לחזות איזה ציוץ פרו ישראלי או אנטי ישראלי יהיה ויראלי. בשלב השני של המחקר הם ירצו לנסות ולהציע מכניזם לציוץ תגובה אפקטיבית. מסביר דן "כלומר, נרצה להציע מכניזם לתגובה שתמזער את ההשפעה של ציוץ אנטי ישראלי ותגביר את ההשפעה של ציוץ פרו ישראלי. שאיפתנו היא לתרום מערכת כזו למרכז לעניינים אסטרטגים או לארגון פרו ישראל כדוגמת stand with us שאיתם יצרנו קשר לאחרונה. ברור שישנם לא מעט אתגרים בפרויקט שכזה". 

 

לזהות ציוץ רלוונטי

הרשת החברתית בנויה מקבוצות הומוגניות. כלומר, ברור שרוב חברי דומים לי, ולכן ציוץ פרו ישראלי שיופץ במהרה בין חברי יהיה בבחינת "שכנוע המשוכנעים" וככזה, לא נרצה להגדירו כויראלי. בנוסף, גם אם איתרנו ציוץ אנטי ישראלי עם פוטנציאל להיות ויראלי, ייתכן שהתגובה שלנו כנגדו עלולה לשמש כחרב פיפיות ודווקא להגביר את תפוצתו המזיקה ברשת. אתגר נוסף הוא זיהוי ציוצים רלוונטיים מבין מאות מיליוני ציוצים המופצים מידי יום. לדוגמה, ראשי התיבות SJP משמשים כקיצור של Students for Justice in Palestine, אבל גם של Sarah Jessica Parker.

 

עולם הרשתות החברתיות הוא חדש ומתחדש ורב בו הנסתר על הידוע. בכוחו של מחקר כזה לשפר את הבנתנו אודות המבנה וההתהוות של רשת חברתית, את גורמי ההשפעה ברשת, השפעה של התפשטות רגשות ברשת ועוד מגוון רחב של שאלות. 

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

מידת האחריות האנושית באינטראקציה עם מערכות אוטומטיות

מחקר

10.02.2019
מידת האחריות האנושית בהפעלת מערכות אוטומטיות

ניר דואר פיתח מודלים ומדדים שיאפשרו לכמת בצורה אובייקטיבית את "אחריות" האדם המפעיל או מפקח על מערכות אוטומטיות מתקדמות

  • מחקר
  • הנדסת תעשייה

קביעת מידת האחריות האנושית באינטראקציה אנושית עם מערכות אוטומטיות מהווה כיום נושא "חם" וחשוב ביותר. זאת לאור ההתפתחויות במכוניות אוטונומיות, מערכות מתקדמות ברפואה, כלי נשק צבאיים אוטונומיים, ויישומי AI באופן כללי.

 

מערכות אוטומציה מתקדמות

אוטומציה מתקדמת עוסקת באיסוף מידע והערכה, בקבלת החלטות ואף ביישום פעולות נבחרות. בעבר האוטומציה רק החליפה (באופן מלא או חלקי) פעולות אשר התבצעו על ידי האדם, אך כיום היא מאפשרת יכולות ניתוח ויישום פעולות החורגים מגבול היכולת האנושית. 

 

אולם, בעת אינטראקציה עם מערכות אוטומציה מתקדמות, הופכת מידת האחריות האנושית ללא ברורה ונוצר פער ביכולת להגדיר ולכמת מהי בעצם האחריות התורמת של האדם לתוצאות הנגרמות. הבנת מידת אחריות האנוש חשובה במיוחד כאשר פעולת המערכות יכולה להוביל לפגיעה פיזית באנשים, כמו בכלי רכב אוטונומיים, חדרי בקרה במפעלים המערבים חומרים מסוכנים, ובפרט במערכות נשק אוטונומיות שזהו ייעודן.

 

לכמת את האחריות

עד היום, תחום אחריות האנוש באינטראקציה עם אוטומציה נידון מהצדדים הפילוסופיים, האתיים והמשפטיים בלבד בזמן שניר דואר, דוקטורנט במחלקה להנדסת תעשייה, תחת הנחייתו של פרופ' יואכים מאייר, בוחן אותו לראשונה מתוך זווית ראייה של הנדסה קוגניטיבית. ניר ופרופ' מאייר מפתחים מודלים ומדדים מתמטיים-סטטיסטים המאפשרים לכמת בצורה אובייקטיבית את "אחריות" האדם המפעיל או מפקח על מערכות  אוטומטיות מתקדמות. בנוסף לפיתוח תאורטי, הם  מבצעים ניסויי מעבדה נרחבים, בהשתתפות עשרות סטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשייה, בהם הם בוחנים עד כמה התאוריה שהם פיתחו יכולה לחזות  התנהגויות אנושיות בפועל.

 

המודל התיאורטי לכימות אחריות (ResQu) של אינטראקציה אנושית במערכות אוטומטיות שניר פיתח מתבסס על  תורת האינפורמציה. הניתוח מגלה שבפועל במקרים רבים האחריות התורמת של האדם הינה נמוכה, גם כאשר לכאורה מוקצים לאדם תפקידים מרכזיים. לפיכך, המדיניות המקובלת כיום של שמירה על "אדם בחוג", ושימוש בבקרה אנושית משמעותית, הינה מטעה ולמעשה לא יכולה להכווין את קביעת המדיניות על האופן בו נכון לערב בני אדם בתפעול ובקרה של אוטומציה מתקדמת.

 

"מודל האחריות שלנו יכול לשמש בעת קבלת החלטות לגבי עיצוב המערכת ולסייע לקביעת מדיניות ולהחלטות משפטיות בנוגע לאחריות אנושית באינטראקציה עם מערכות אוטומטיות מתקדמות" מסביר ניר. "הדרישה להשאיר לאדם תפקיד בתפעול או בקרה של מערכת אוטומטית לא מבטיחה שבפועל תהיה לו יכולת תרומה משמעותית. המחקר שלנו מראה שלאדם יש אחריות תורמת רק במקרה שיש לו יכולת מסוימת המשלימה או עולה על זו של המערכת האוטונומית, באמצעות איזשהו יתרון אנושי מובהק או מקור מידע ייחודי אחר שלמערכת הממוחשבת אין".

 

הניסויים שלנו הראו שכאשר אנשים  נעזרים באוטומציה מתקדמת שיש לה יכולת העולה בהרבה על  שלהם, הם נוטים להתערב יותר מהנדרש, מבצעים שגיאות, ולמעשה פוגעים ברמת הביצועים המיטבית שיכלה לספק המערכת האוטומטית לולא מעורבותם.

 

נשאיר אתכם עם שאלה למחשבה: מה תהיה אחריות האדם כשהיתרון האנושי יישחק. עם התפתחות טכנולוגיות AI, המעורבות האנושית המשמעותית במערכות אוטונומיות תלך ותפחת, כמו גם היכולת האנושית לפקח עליהן, ואז, מה יהיה הטעם להכניס לתמונה אדם אם תפקידו העיקרי יהיה רק לחטוף את האשמה במקרה של תקלה?

 

עוד על המחקר של ניר דואר

לכתבה בעיתון הארץ

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

נורות לד ידידותיות לסביבה

מחקר

31.01.2019
נורות לד ידידותיות לסביבה

מחקר חדש של פרופ' שחר ריכטר מציע שימוש בציפוי אורגני לנורות לד 

  • מחקר
  • הנדסה מכנית

​פרופ' שחר ריכטר, ותלמידת המחקר יוליה גוטה מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים מהפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב, פיתח יחד עם פרופ' עודד שוסיוב ותלמיד המחקר טל בן-שלום מהאוניברסיטה העברית ציפוי אורגני לנורות לד (LED), המבוסס על רכיבי פסולת מתעשיית העץ.

 

הפיתוח המהפכני יכול להוביל לצפוי הראשון מסוגו שאינו מכיל מתכות ויוזיל לכולנו את עלויות החשמל.

נורות הלד הלבנות עשויות חומר כחול הפולט אור כחול העובר אינטרקציה עם צפוי המכיל חומר זרחני, אינטרקציה זו יוצרת את האור הלבן. הציפוי בו משתמשים היום עשוי מתכות נדירות ויקרות, והן חלק מהסיבה למחירן הגבוה של נורות הלד.

 

"אנחנו פיתחנו ציפוי אורגני ידידותי לסביבה העשוי תאית, וחומרים פולטי אור אורגנים בתהליך ידידותי לסביבה. התאית, המרכיב המרכזי בדפנות התאים של העץ, נחשבת לאחד החומרים החזקים בטבע ונתן להפיקה אף מפסולת נייר" מסביר פרופ' ריכטר. הציפוי שפיתח פרופ' ריכטר ושותפיו למחקר עשוי חומרים אורגניים בלבד, ובניגוד לציפויים ביולוגיים אחרים הוא עמיד לטמפרטורה, ללחות ולקרינת UV .

בימים אלה הם עובדים על שיפור יעילות הציפוי. "אני יכול לגלות שכבר ניתן רישיון לייצור מסחרי של הנורות החדשות" מציין פרופ' ריכטר.

להטמין את שינוי האקלים עמוק באדמה

מחקר

31.01.2019
להטמין את שינוי האקלים עמוק באדמה

ד"ר אבינועם רבינוביץ חוקר הטמנת פחמן דו-חמצני במאגרים תת קרקעיים עמוקים. 

  • מחקר
  • הנדסה מכנית

מחקר חדש של ד"ר אבינועם רבינוביץ, מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב חוקר הטמנת פחמן דו-חמצני במאגרים תת קרקעיים עמוקים במטרה לבסס שיטה להפחתה מאסיבית של פליטת גזי חממה.

 

נזקי שינוי האקלים

רבות מדובר על ההתחממות הגלובלית והשפעותיה. מידי שנה מתפרסמים נתונים על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים המראים שהטמפרטורה הממוצעת העולמית עולה כ-0.8 מעלות מאז התפתחות התעשייה וצפויה להמשיך לעלות (בעשורים הקרובים תגיע ל-1.5 מעלות מעל זאת שלפני התיעוש).

 

תופעות מדאיגות הנלוות לעליית הטמפרטורה הן המסת קרחונים, עליית מפלס האוקיינוסים, בצורות, גלי חום, הצפות, שריפות ענק ועוד. ההשפעה האנושית על ההתחממות הגלובלית היא ככל הנראה קריטית! 

כמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) המצוי באטמוספירה עלתה באופן חד בעשורים האחרונים והיא כמעט פי 2 מהממוצע במאות אלפי שנים האחרונות, וזאת כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים (הדלק הפוסילי כולל שלושה סוגי חומרים: פחם, נפט וגז-טבעי). יש הטוענים שהמשך הקיום האנושי תלוי ביכולת שלנו להפחית את ההתחממות הגלובלית, ובפרט הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני.

 

מטמינים את פליטת הפחמן הדו-חמצני עמוק באדמה

אחד הפתרונות שיכולים להוביל להפחתה מאסיבית של פליטת הפחמן הדו-חמצני הוא הטמנתו במאגרים תת קרקעיים עמוקים כגון אקוויפרים מלוחים שאינם בשימוש. התהליך מורכב משלושה שלבים: ראשית, פחמן דו-חמצני  נאסף מהאטמוספירה או ממקורות כגון תחנות כוח ומפעלים. שנית, יש צורך בשינוע של הפחמן הדו-חמצני אל נקודות המתאימות להחדרה. לבסוף, הפחמן הדו-חמצני  מוחדר למאגרים תת קרקעיים דרך קידוחים במטרה לאגור אותו למשך אלפי שנים. הטכנולוגיה הזאת יושמה במספר פרוייקטי אב-טיפוס ואף באופן מסחרי בפרוייקטים בודדים, המפורסם שבהם נמצא בשדה הגז סלייפנר שבנרווגיה.

כלוא באדמה

מטרת המחקר היא להבין את התהליכים שיעבור הפחמן הדו-חמצני  בעת שישהה במשך אלפי שנים יחד עם מים מלוחים באקוויפר שבעומק האדמה. הכוונה היא לוודא שהפחמן הדו-חמצני  אכן ישאר כלוא ולא יחלחל חזרה למעלה (ה- CO2  קל יותר מהמים!) ויגיע לאטמוספירה דרך סדקים בסלע התת קרקעי. כמו כן חשוב להבין מה הלחצים שיתווספו למאגר על מנת לבצע את ההחדרה באופן מבוקר כדי שלא יהיה סידוק ושבירה של הסלע. המחקר נעשה באמצעות מודלים תיאורתיים ונומריים, הכוללים סימולציה של זרימה במאגרים או הדמיה של דגימות סלע הנלקחות מהמאגר, דבר המאפשר הבנה מעמיקה של התהליכים הפיסיקליים.

 

פרסום מאמר

המאמר של ד"ר רבינוביץ פורסם במגזין Journal of Petroleum Science and Engineering. מעבר למאמר

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>