הזמנה לערב יום האישה

הרצאות, שיח פתוח, אוכל, שתיה ונטוורקינג - הכל בערב אחד לכבודכן!

10 במרץ 2019, 17:00 - 20:00 
בית התפוצות  
ללא עלות
הזמנה לערב יום האישה

ארגון עמיתי התעשיה של הפקולטה להנדסה, בחסות חברת Applied Materials, מזמינים אתכן הסטודנטיות, הבוגרות והסגל לחגיגות יום האישה.

אז מה יהיה?

  • נטוורקינג ומינגלינג
  • הרצאת אורחת: צמרת פירסט "כשחזון פוגש מציאות" - צמרת מספרת סיפור מרתק ומטלטל על המסע היזמי יוצא הדופן שלה, בו היא התמודדה עם אתגרים בלתי נתפסים כדי להפוך רעיון חדשני למציאות מסחרית גלובלית...
  • פאנל נשים בתעשייה
 
ממתין לכן ערב מלא fun, אוכל טוב ושתייה.

מוזמנות להביא חברה/אחות/אמא/סבתא - בהרשמה מראש.

נתראה במסיבה...

ד״ר דן ימין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מפתח מערכת שיודעת לזהות מראש את הפוטנציאל הויראלי של ציוץ בטוויטר, ולא פחות חשוב: לנטרל אותו.

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

במעבדה לחקר ויראליות בראשותו של ד"ר דן ימיןLEMA, עוסקים בעיקר באפליקציות רפואיות הנוגעות להתפשטות מחלות מידבקות.

 

ד"ר ימין מצא במחקריו כי לא רק מחלות יכולות להיות מידבקות, אלא גם התפשטות של תופעות עם פוטנציאל ויראלי לרבות שיווק ויראלי, וירוסי מחשב, ואפילו התנהגויות עם היבטים חברתיים מידבקים.

 

שנאה זה מידבק

"בזמן שהותי באוניברסיטת ייל במסגרת הפוסט דוקטוקט, נחרדתי לגלות שאנחנו מפסידים באופן ניכר במערך ההסברה בקמפוסים בארה"ב. נתקלתי לעיתים תכופות בדיונים לא מאוזנים בלשון המעטה, חד גוניים, שטופי שנאה אודות ישראל, אפילו בקרב גורמים בקהילה היהודית. באחד הימים רוסס גרפיטי של צלב קרס במרכז היהודי של האוניברסיטה. לצערי, לאיש לא היה אכפת. ניסיתי להבין כיצד יתכן שזה כל כך לא פופולרי לאהוד את ישראל. הבנתי, בדיעבד שהתעמולה המסיבית כנגד ישראל, ובפרט ברשתות החברתיות נותנת את אותותיה. הבנתי, ששנאה זה מידבק" מספר ד"ר ימין.

 

סיכול ציוצים ויראלים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בציוצים אנטי ישראליים ע"י ארגונים כמו BDS ומשתמשים פרטיים. מטרת העל של המחקר הנה יצירת מערכת "כיפת ברזל של ציוצים". בדומה למערכת כיפת ברזל, ברור לכול כי לא ניתן ולא צריך לסכל כל ציוץ. מידי יום, מופצים עשרות אלפי ציוצים הקשורים לישראל. רק חלק קטן מהם יהיה ויראלי ויתפשט ברשת החברתית. 

 

במסגרת עבודת התיזה של יוגב מטלון ואופיר מגדסי ובשיתוף עם אדם אלמוזלינו מבוסטון, ארה"ב, פיתחו החוקרים סט של אלגוריתמים שבאמצעותם הצליחו לחזות איזה ציוץ פרו ישראלי או אנטי ישראלי יהיה ויראלי. בשלב השני של המחקר הם ירצו לנסות ולהציע מכניזם לציוץ תגובה אפקטיבית. מסביר דן "כלומר, נרצה להציע מכניזם לתגובה שתמזער את ההשפעה של ציוץ אנטי ישראלי ותגביר את ההשפעה של ציוץ פרו ישראלי. שאיפתנו היא לתרום מערכת כזו למרכז לעניינים אסטרטגים או לארגון פרו ישראל כדוגמת stand with us שאיתם יצרנו קשר לאחרונה. ברור שישנם לא מעט אתגרים בפרויקט שכזה". 

 

לזהות ציוץ רלוונטי

הרשת החברתית בנויה מקבוצות הומוגניות. כלומר, ברור שרוב חברי דומים לי, ולכן ציוץ פרו ישראלי שיופץ במהרה בין חברי יהיה בבחינת "שכנוע המשוכנעים" וככזה, לא נרצה להגדירו כויראלי. בנוסף, גם אם איתרנו ציוץ אנטי ישראלי עם פוטנציאל להיות ויראלי, ייתכן שהתגובה שלנו כנגדו עלולה לשמש כחרב פיפיות ודווקא להגביר את תפוצתו המזיקה ברשת. אתגר נוסף הוא זיהוי ציוצים רלוונטיים מבין מאות מיליוני ציוצים המופצים מידי יום. לדוגמה, ראשי התיבות SJP משמשים כקיצור של Students for Justice in Palestine, אבל גם של Sarah Jessica Parker.

 

עולם הרשתות החברתיות הוא חדש ומתחדש ורב בו הנסתר על הידוע. בכוחו של מחקר כזה לשפר את הבנתנו אודות המבנה וההתהוות של רשת חברתית, את גורמי ההשפעה ברשת, השפעה של התפשטות רגשות ברשת ועוד מגוון רחב של שאלות. 

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

School of Mechanical Engineering Oshrat Klein and Lior Chertkow

27 במרץ 2019, 14:00 - 15:00 
בניין וולפסון חדר 206  
0
 School of Mechanical Engineering  Oshrat Klein and Lior Chertkow

 

School of Mechanical Engineering Seminar
Wednesday, March 27, 2019 at 15:00
Wolfson Building of Mechanical Engineering, Room 206

 

Micro-channel flow of electro-rheological fluids

 

Lior Chertkow

M.Sc. student of Prof. Alex Liberzon.

School of Mechanical Engineering at Tel-Aviv University.

 

Electro-rheological fluids (ERF) are suspensions of polarizable particles in a dielectric fluid, rapidly increasing their effective viscosity upon application of an electrical field. Fast response is useful in multiple applications such as dampers or actuators. Miniaturization of the mechanical systems pose new requirements and require new ERF with smaller particles suitable for microchannels. The particle motion and the dynamics of viscosity changes in microchannels has not yet been studied in detail.

The main focus in this study is on the detailed experiments of a microchannel flow of new ERF combinations. In addition, we study the effect of the various channel widths (electrode gap) on the response time and stresses in the microchannel. We explore the phenomena using microscopic particle shadow velocimetry (μPSV) technique.

We obtain velocity field of the solvent with PIV tracers and compare it with the results with ERF particles. Using mass conservation and direct measurements of particle velocities the average velocity of the solvent is obtained, and the relative velocity is used to estimate the additional drag force driven by the electric field. We also reveal the effect of the electrode gap, which does not trivially scale with the electrical field strength, and visualize the two different structures in the microchannel.

 

 

 

 

 

Oshrat Klein

MSc Student of Dr. Yaron Toledo

 

Surface gravity waves mostly govern the flow in the thin layer that connects the ocean and the atmosphere; hence, they have a significant effect on momentum, energy, heat and mass exchanges between air and water layers. Modeling this two-phase flow is of great importance in the investigation of the Earth's climate and provides greater insight into various environmental processes. However, even our understanding of the relatively simple problem of uniform current effects on water waves in a single-phase problem has significant gaps.

 

The first part of the work investigates wave interaction with mean current. This corresponds to a potential flow problem. A new solution for the near surface dynamics and kinematics is suggested. In contrast to known solutions, it is continuous on the free surface.

The commonly used theory employs a velocity potential function obtained from averaged mean sea levels (MSL). The basic linear wave-current interaction may then be represented by the superposition of the velocity potential of finite amplitude waves without current and the velocity potential of a constant current (U0 x).

 

In this approach, even without ambient current, the dynamic and kinematic boundary conditions are expanded about the MSL to the first order using a Taylor approximation. This does not provide an accurate behavior* in the near surface region. For the wave-current problem, this limitation is even more problematic since the current also oscillates in the upper layer due to the changing surface elevation. In order to account for this discrepancy, this work presents a continuous solution for the wave and current velocity potential function for a 2D curvilinear coordinate system that follows monochromatic waves in the upper layer, and decays to the common Cartesian coordinates with depth. Unlike the traditional approach, the linear problem is not simplified using a vertical Taylor approximation. Instead, a longitudinal approximation is employed. A solution to the boundary value problem is then found which better satisfies continuity near the free surface.

 

 

The second part of the work addresses wave-shearing current in the presence of turbulence. In high energetic environments, there are several additional processes, which cannot be accounted for using a potential flow approach. In particular, when currents have shear and there are significant whitecaps (wave breaking), there may also be important upper layer turbulence. Nevertheless, there is currently no formulation for waves on shearing current in the presence of turbulence. Incorporating these effects in wave models may be expected to be of great importance for these environments. It will also serve as a first step towards a two-phase air-water model.

 

In the absence of turbulence, the wave flow can be modeled using Euler equations and a WKBJ approximation. In this approach, the zeroth order solution yields the Rayleigh equation for the vertical orbital velocity and the dispersion relation in the presence of vertically shearing current profiles. The same approach is used in the present work for wave motion on turbulent flow by applying the WKBJ approximation to the Reynolds average Navier-Stokes equation. The zeroth order solution together with the appropriate boundary conditions are used to construct an augmented Orr-Sommerfeld type equation, which extends the Rayleigh equation to include vertically changing eddy viscosity profiles. The resulting formulation yields a system of eigenvalues (celerities) and eigenfunctions (vertical velocity profiles), which are solved numerically. This permits for inspection of the effect of various eddy viscosity profiles and vertically shearing current profiles on orbital velocities and dispersion.

 

 

ניר דואר פיתח מודלים ומדדים שיאפשרו לכמת בצורה אובייקטיבית את "אחריות" האדם המפעיל או מפקח על מערכות אוטומטיות מתקדמות

  • תגיות:

קביעת מידת האחריות האנושית באינטראקציה אנושית עם מערכות אוטומטיות מהווה כיום נושא "חם" וחשוב ביותר. זאת לאור ההתפתחויות במכוניות אוטונומיות, מערכות מתקדמות ברפואה, כלי נשק צבאיים אוטונומיים, ויישומי AI באופן כללי.

 

מערכות אוטומציה מתקדמות

אוטומציה מתקדמת עוסקת באיסוף מידע והערכה, בקבלת החלטות ואף ביישום פעולות נבחרות. בעבר האוטומציה רק החליפה (באופן מלא או חלקי) פעולות אשר התבצעו על ידי האדם, אך כיום היא מאפשרת יכולות ניתוח ויישום פעולות החורגים מגבול היכולת האנושית. 

 

אולם, בעת אינטראקציה עם מערכות אוטומציה מתקדמות, הופכת מידת האחריות האנושית ללא ברורה ונוצר פער ביכולת להגדיר ולכמת מהי בעצם האחריות התורמת של האדם לתוצאות הנגרמות. הבנת מידת אחריות האנוש חשובה במיוחד כאשר פעולת המערכות יכולה להוביל לפגיעה פיזית באנשים, כמו בכלי רכב אוטונומיים, חדרי בקרה במפעלים המערבים חומרים מסוכנים, ובפרט במערכות נשק אוטונומיות שזהו ייעודן.

 

לכמת את האחריות

עד היום, תחום אחריות האנוש באינטראקציה עם אוטומציה נידון מהצדדים הפילוסופיים, האתיים והמשפטיים בלבד בזמן שניר דואר, דוקטורנט במחלקה להנדסת תעשייה, תחת הנחייתו של פרופ' יואכים מאייר, בוחן אותו לראשונה מתוך זווית ראייה של הנדסה קוגניטיבית. ניר ופרופ' מאייר מפתחים מודלים ומדדים מתמטיים-סטטיסטים המאפשרים לכמת בצורה אובייקטיבית את "אחריות" האדם המפעיל או מפקח על מערכות  אוטומטיות מתקדמות. בנוסף לפיתוח תאורטי, הם  מבצעים ניסויי מעבדה נרחבים, בהשתתפות עשרות סטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשייה, בהם הם בוחנים עד כמה התאוריה שהם פיתחו יכולה לחזות  התנהגויות אנושיות בפועל.

 

המודל התיאורטי לכימות אחריות (ResQu) של אינטראקציה אנושית במערכות אוטומטיות שניר פיתח מתבסס על  תורת האינפורמציה. הניתוח מגלה שבפועל במקרים רבים האחריות התורמת של האדם הינה נמוכה, גם כאשר לכאורה מוקצים לאדם תפקידים מרכזיים. לפיכך, המדיניות המקובלת כיום של שמירה על "אדם בחוג", ושימוש בבקרה אנושית משמעותית, הינה מטעה ולמעשה לא יכולה להכווין את קביעת המדיניות על האופן בו נכון לערב בני אדם בתפעול ובקרה של אוטומציה מתקדמת.

 

"מודל האחריות שלנו יכול לשמש בעת קבלת החלטות לגבי עיצוב המערכת ולסייע לקביעת מדיניות ולהחלטות משפטיות בנוגע לאחריות אנושית באינטראקציה עם מערכות אוטומטיות מתקדמות" מסביר ניר. "הדרישה להשאיר לאדם תפקיד בתפעול או בקרה של מערכת אוטומטית לא מבטיחה שבפועל תהיה לו יכולת תרומה משמעותית. המחקר שלנו מראה שלאדם יש אחריות תורמת רק במקרה שיש לו יכולת מסוימת המשלימה או עולה על זו של המערכת האוטונומית, באמצעות איזשהו יתרון אנושי מובהק או מקור מידע ייחודי אחר שלמערכת הממוחשבת אין".

 

הניסויים שלנו הראו שכאשר אנשים  נעזרים באוטומציה מתקדמת שיש לה יכולת העולה בהרבה על  שלהם, הם נוטים להתערב יותר מהנדרש, מבצעים שגיאות, ולמעשה פוגעים ברמת הביצועים המיטבית שיכלה לספק המערכת האוטומטית לולא מעורבותם.

 

נשאיר אתכם עם שאלה למחשבה: מה תהיה אחריות האדם כשהיתרון האנושי יישחק. עם התפתחות טכנולוגיות AI, המעורבות האנושית המשמעותית במערכות אוטונומיות תלך ותפחת, כמו גם היכולת האנושית לפקח עליהן, ואז, מה יהיה הטעם להכניס לתמונה אדם אם תפקידו העיקרי יהיה רק לחטוף את האשמה במקרה של תקלה?

 

עוד על המחקר של ניר דואר

לכתבה בעיתון הארץ

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

תכירו את פרופ' ערן סוחר - ראש בית הספר החדש להנדסת חשמל

רקע על בית הספר

הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב החלה בהענקת תארים בהנדסת חשמל בראשית שנות השבעים. כיום בית הספר להנדסת חשמל הוא הגדול והאיכותי מסוגו בישראל. בכל שנה, בית הספר מכשיר קרוב לארבע מאות מהנדסי חשמל המשתלבים בתעשיית ההייטק בארץ ובעולם. בית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב הוא הגדול ביותר בישראל בתחומו, עם צוות של למעלה מ-50 חברי סגל העוסקים בהוראה ובהנחיית סטודנטים, מעל 1200 סטודנטים תואר ראשון, ויותר מ- 600 סטודנטים לתארים מתקדמים, מתוכם כ 120 תלמידי דוקטורט. כל חברי הסגל בבית הספר הם מדענים בעלי שם בתחומם, כאשר רבים מהם מקבלי פרסי מחקר חשובים ומהווים עמיתים מוערכים באגודות מקצועיות בינלאומיות נחשבות. ועדת בדיקה בינלאומית המורכבת מבכירי מדעני הנדסת החשמל בעולם קבעה שאיכותן של התכניות המוצעות בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב שקולה ברמתה לאילו הניתנות בטובות שבאוניברסיטאות ארה"ב.

 

מצמיחים יזמים

אוניברסיטת תל אביב היא אחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בהצמחת יזמים. על פי המדד השנתי שמפרסמת חברת המחקר Pitchbook, הצמיחה אוניברסיטת תל אביב 640 יזמים, שהקימו 531 חברות וגייסו כמעט 8 מיליארד דולר בין השנים 2006 ל-2018. 

מספר רב של חברות הייטק מוצלחות הוקמו על ידי חברי הסגל של בית הספר, ומספר רב עוד יותר של חברות הוקם על ידי בוגרי התכנית. כדי לשמר את המצב הזה הפקולטה להנדסה ובית הספר להנדסת חשמל מעודדים תלמידים ליזמות ומקיימים קשר רציף עם מספר גדול של חברות הייטק מובילות באופן שמבטיח שמירה על רלוונטיות תכניות הלימודים שלנו

 

בינלאומיות

מעבר להיותם של חברי הסגל ותלמידי המחקר פעילים מאוד בזירה הבינלאומית, לימודי התואר השני והשלישי פתוחים כבר מזה מספר שנים לתלמידים זרים. תלמידים אלו, מגיעים ממגוון רחב של מדינות זרות ומייצרים גיוון תרבותי חשוב ואווירת לימודים בינלאומית אשר תורמת להכשרת תלמידי המחקר שלנו.

 

מהי הדיסציפלינה של הנדסת החשמל?

הנדסת חשמל זו דיסציפלינה שמיועדת לאנשים שאוהבים מתמטיקה ופיזיקה אך גם נהנים מן הצדדים היישומיים של הדיסציפלינות הללו.

 

בעבודתו רותם מהנדס החשמל את העקרונות הפיזיקליים לתבונתו המתמטית ומייצר כלים שמשמשים את האנושות. המחשב, הרדיו, המכ״מ, הטלפון הסלולרי, המכונית האוטונומית, המערכות המשמשות אותנו לזיהוי פנים ומערכות הסיבים האופטיים שתומכות באינטרנט ובטלפוניה שלנו הם רק מקצת מן התחומים בהם מהנדס החשמל מטביע את חותמו

 

תחומי הפעילות שנכנסים לקטגוריה של הנדסת החשמל מתחלקים לכאלו שהדגש בהם נוטה להיות פיזיקלי (כגון פיתוח התקנים מוליכים למחצה מן הסוג שמאפשר את עבודת המחשבים למיניהם, פיתוח התקנים אופטיים, חקר תכונות הגלים האלקטרומגנטיים המשמשים לתקשורת אלחוטית ולשימושי מכ״מ וכיוצא בזה), ולכאלו שהם מתמטיים יותר באופיים (כמו עיבוד אותות שמאפשר למחשבים להבין שמע, עיבוד תמונות וראייה ממוחשבת, תורת האינפורמציה, ניתוח רשתות תקשורת, מחשבים וכדומה). וישנם גם תחומי פעילות רבים שמשלבים את המתמטיקה ואת הפיזיקה במידה שווה (למשל תחום המרת האנרגיה, או תחום התקשורת האופטית). מעבר לזה, כאשר מהנדס החשמל יוצא לשוק העבודה, נפתחים בפניו תחומים נוספים שהם פחות טכנולוגיים באופיים, כמו תחומי הניהול, השיווק והמכירות.


עולם ההייטק, שהוא הקטר הכלכלי הגדול ביותר במדינת ישראל, משווע למהנדסי חשמל והחברות השונות משקיעות מאמצים מרובים כדי למשוך ולגייס אותם. תהליך ההכשרה של מהנדסי החשמל בבית ספרנו מבוסס לא רק על קורסים תיאורטיים, אלא גם על פרויקטים ומעבדות אשר מעניקים לתלמידים התנסות חשובה.  רבים מן התלמידים בשנים השלישית והרביעית מועסקים בעבודות חלקיות בחברות ההיטק השונות.


בית הספר מציע שלוש תכניות לימוד לתואר ראשון – תואר ראשון בהנדסת חשמל, תואר כפול בהנדסת חשמל ובפיסיקה ותואר משולב בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב, לימודים לתואר שני בהנדסת חשמל עם תזה מחקרית וללא תזה מחקרית ולימודים לתואר שלישי בהנדסת חשמל. כמו כן בית הספר מציע תכנית בינלאומית לתואר ראשון בהנדסת חשמל בשפה האנגלית. תכניות הלימודים שלנו מכסות את כל האספקטים המודרניים של הנדסת החשמל ומתעדכנות באופן תדיר על מנת להתאים את ההכשרה שאנו מספקים לצרכי התעשייה והחברה הישראלית.


התארים שמוצעים בבית הספר להנדסת חשמל:

  • תואר ראשון בהנדסת חשמל - זהו מסלול הלימודים של רובם הגדול של תלמידי בית הספר
  • תואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה - זהו תואר שמיועד לתלמידים חזקים במיוחד המתעניינים בשתי הדיסציפלינות והוא ניתן בשיתוף עם בית הספר לפיזיקה של הפקולטה למדעים מדויקים.
  • תואר ראשון בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב - זהו תואר שמשלב את הכרת תחום החומרה (מהצד של הנדסת חשמל), עם תחום התכנה (מהצד של מדעי המחשב), והוא ניתן בשיתוף עם בית הספר למדעי המחשב של הפקולטה למדעים מדויקים. תכנית לימוד זו מכילה את מה שמוכר בדרך כלל כ"הנדסת מחשבים", אך היא רחבה יותר בתכנים שלה.

* בנוסף, בית הספר מעניק תארים שניים במסלול מחקר, או במסלול פרויקט, ותואר שלישי דוקטוראט (PhD) מחקרי בהנדסת חשמל.


​מה עושים מהנדסי חשמל?

  • מתכננים ובונים מערכות, מכשירים, מעגלים ורכיבים
  • עוסקים במחקר ופיתוח (מו"פ), ממציאים פטנטים
  • עורכים בדיקות וניסויים
  • כותבים תוכנה למעבדים זעירים
  • משווקים, עוסקים בקשרי לקוחות
  • מנהלים צוותים קטנים\גדולים
  • מקימים חברות (ואולי מוכרים אותן...)

פיתוח חדש של פרופ' שקד עתיד לשנות את האופן שבו נבחרים תאי הזרע בהפריות

10 פברואר 2019
תאי זרע בתלת ממד

הפריה חוץ גופית היא טכניקה לטיפולי פריון השכיחה ביותר בעידן המודרני. בתהליך ההפריה החוץ גופית מתקיימת פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה. לאחר מכן, מחדירים את העובר אל הרחם, תוך מתן טיפול הורמונאלי תומך. המחיר הגופני, הרגשי והפיננסי של הזוגות הבוחרות בפתרון של הפריה חוץ גופית יכול להיות גבוה משום ששיעורי ההצלחה של טיפולי ART נמוכים עד 20-30% הצלחות.

 

ישראל: מעצמת פוריות

עפ"י נתונים מהכנס השנתי של הארגון האירופי לפריון שנערך בברצלונה שנה שעברה הוצגו הנתונים שלפיהם ישראל נמצאת כיום במקום הראשון בלידות מבחנה ביחס לאוכלוסייה. מדי שנה נולדים בישראל כ־7,000 תינוקות מבחנה. 4.3% מכלל התינוקות בישראל נולדים כתוצאה מהפריה חוץ־גופית, לעומת 1.5%־2% במדינות מערביות (נתונים מאתר maarivnews). על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) יותר מ -10% מהנשים האמריקניות בגילאי 15-44 נאבקות להרות או לשמור על הריון לטווח מלא. 

 

טכניקה לא שקופה

לעתים, הפריה חוץ גופית אינה מצליחה מסיבות שונות. אחת הסיבות נובעות מכך שהרופאים הם אלה שבוחרים את תאי הזרע, לא מופעלים מנגנונים טבעיים המצויים בגוף האישה, ולכן לא מובטח שהזרעון המתאים ביותר הוא זה שיפרה את הביצית. 

 

סיבה נוספת לקושי הוא בבחירת הזרעונים. שקיפותם של הזרעונים והקושי לראותם היטב במיקרוסקופ אור. פיתוח של טכנולוגיה מיקרוסקופית חדשה ע"י פרופ' נתן שקד וצוותו מהמחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת תל אביב, עשוי לשנות את האופן שבו נבחרים הזרעים. הפיתוח הוא למעשה מערכת דימות אופטית שיכולה להציג בזמן אמת את הזרעונים בתלת מימד, למרות שהם שקופים. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לרופאים לקבל סט חדש של נתונים שלא היו זמינים להם עד כה, כמו למשל המסה והנפח של כל תא, ולקבל החלטה טובה יותר באשר לזהות הזרע הנבחר.

 

פרופ' נתן שקד, מעבר להיותו סגל אקדמי בכיר בהנדסה ביו-רפואית, הנו מייסד שותף ומדען ראשי ושל חברת qart-medical. החברה מפתחת פתרון יעיל לאיפיון  ובחירת תאי זרע להפריה חוץ-גופית. בעזרת מערכת ה QART הם שואפים לשפר את שיעורי ההצלחה הנוכחית של בבחירת תאי הזרע.

 

למחקריו של פרופ' נתן צבי שקד

לסרטון הסבר

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

ידיעות נוספות בנושא

הדוקטורנטים הראל חיים ושי אלמלם פיתחו מצלמה פשוטה בעלת יכולות משופרות שתאפשר לייצר תמונה חדה ותמונת עומק מצילום בודד.

10 פברואר 2019
תכנסו לפוקוס

הכנס השנתי "Imaging and Applied Optics" בחסות האגודה Optical Society of America (OSA)התקיים  ביוני 2018 באורלנדו, פלורידה בנושא "חידושים להדמיה יישומית ותעשייה מתפתחת". OSA היא אגודה בינלאומית בתחום האופטיקה, מהווה במה להפצת מידע על  מחקר, פיתוח ויישומים  טכנולוגיים  בקרב מדענים, מהנדסים, אנשי חינוך  ומנהיגים עסקיים ברחבי העולם. 

 

האתגר הגדול

השנה הוצג אתגר גדול בפני סטודנטים שהציגו פוסטרים בכנס שאורגן ע"י ה- OSA  בשם: מערכות אופטיות של העתיד. בכנס השתתפו 625 נציגים; מעל 100 מצגות הוצעו ומתוכן נבחרו ארבע עבודות שהתמודדו על המקום הראשון. המתחרים היו מארה"ב, קוריאה וישראל. את הפרס הראשון קטפו צוות המורכב מהדוקטורנטים הראל חיים ושי אלמלם והסטודנט לתואר שני אייל גיל-עד, בהנחייתם של ד"ר רג'א ג'יריס, פרופ' אלכס ברונשטיין ופרופ' עמנואל מרוםמבית הספר להנדסת חשמל של הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב.

שי אלמן מדגים את המערכת

שי אלמלם מדגים את המערכת

 

ייצור תמונה חדה

"בצילום רגיל (תמונה בודדת ממצלמה בודדת) קיימות מגבלות רבות, ביניהן טשטוש של עצמים אשר אינם ממוקדים ('לא בפוקוס'), וכן המידע לגבי עומק האובייקטים אובד. ישנם מספר פתרונות המנסים להתגבר על מגבלות אלו, ע"י שימוש במספר מצלמות ו/או באופטיקה מורכבת, וכן בתהליכי עיבוד מורכבים. מטרת הפרויקט היא פיתוח מצלמה פשוטה בעלת יכולות משופרות, שתאפשר לייצר תמונה חדה בכל האיזורים ובכל העומקים הקיימים בסצינה ('הכל בפוקוס'), וכן לייצר מיפוי עומקים של הסצינה. ע"מ להגיע ליכולות אלו עם מערכת פשוטה, נעשה שימוש במצלמה ועדשה סטנדרטיות (מוצרי מדף), כאשר השינוי היחיד הוא תוספת של רכיב אופטי דק (בעובי של כ-100 מיקרון), אשר מקודד את התמונה בצורה ייחודית. "עיבוד מתוחכם של התמונה שצולמה מאפשר פיענוח  הקידוד ועל ידי כך אפשר ליצור תמונה חדה וכן  מפת העומקים", מסביר שי אלמלם. 

 

כאמור, המערכת הוצגה בכנס Imaging and Applied Optics של ה-Optical Society of America (OSA)  וזכתה במקום הראשון בתחרות סטודנטים שנקראה "The optical system of the Future". 

 

עבודת המחקר והפיתוח נעשתה במשותף עם הראל חיים (דוקטורנט של פרופ' מרום ופרופ' ברונשטיין, כיום בפוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו). שאר חברי הצוות הם מאוניברסיטת ת"א, ביה"ס להנדסת חשמל. מימוש חומרתי של האלגוריתם בוצע ע"י אייל גיל-עד במסגרת פרויקט לתואר שני.

 

להמשך קריאה

השפעת הטכנולוגיה על חיינו, כיצד יראה העולם הטכנולוגי ב 2030

הרצאתו של אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל

05 במרץ 2019, 18:30 - 20:30 
הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב  
חינם לבוגר
אורן שגיא

ארגון בוגרי הנדסה אוניברסיטת תל אביב, מזמין אתכן/ם סטודנטים וסטודנטיות, סגל כולל בני/ בנות זוג להרצאתו של אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל שתתקיים בפקולטה להנדסה.

 

נושא ההרצאה:

השפעת הטכנולוגיה על חיינו, כיצד יראה העולם הטכנולוגי ב 2030.                                                                               
אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל יסקור בהרצאתו את מגמות האינטרנט מתוך דוח VNI  כיצד יראה האינטרנט עוד כמה שנים מהיום. כמו גם על עתיד עולם התקשורת וכיצד תשתנה הטכנולוגיה בעשור הקרוב. נדגים כיצד ניתן לצמצם פערים חברתיים ולשפר מערכי חינוך בריאות ותעסוקה באמצעים טכנולוגיים בימינו אנו.
 

לפרטים והרשמה

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>