הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

תגיות:

קביעת מידת האחריות האנושית באינטראקציה אנושית עם מערכות אוטומטיות מהווה כיום נושא "חם" וחשוב ביותר. זאת לאור ההתפתחויות במכוניות אוטונומיות, מערכות מתקדמות ברפואה, כלי נשק צבאיים אוטונומיים, ויישומי AI באופן כללי.

מערכות אוטומציה מתקדמות

אוטומציה מתקדמת עוסקת באיסוף מידע והערכה, בקבלת החלטות ואף ביישום פעולות נבחרות. בעבר האוטומציה רק החליפה (באופן מלא או חלקי) פעולות אשר התבצעו על ידי האדם, אך כיום היא מאפשרת יכולות ניתוח ויישום פעולות החורגים מגבול היכולת האנושית.

אולם, בעת אינטראקציה עם מערכות אוטומציה מתקדמות, הופכת מידת האחריות האנושית ללא ברורה ונוצר פער ביכולת להגדיר ולכמת מהי בעצם האחריות התורמת של האדם לתוצאות הנגרמות. הבנת מידת אחריות האנוש חשובה במיוחד כאשר פעולת המערכות יכולה להוביל לפגיעה פיזית באנשים, כמו בכלי רכב אוטונומיים, חדרי בקרה במפעלים המערבים חומרים מסוכנים, ובפרט במערכות נשק אוטונומיות שזהו ייעודן.

לכמת את האחריות

עד היום, תחום אחריות האנוש באינטראקציה עם אוטומציה נידון מהצדדים הפילוסופיים, האתיים והמשפטיים בלבד בזמן שניר דואר, דוקטורנט במחלקה להנדסת תעשייה, תחת הנחייתו של פרופ' יואכים מאייר, בוחן אותו לראשונה מתוך זווית ראייה של הנדסה קוגניטיבית. ניר ופרופ' מאייר מפתחים מודלים ומדדים מתמטיים-סטטיסטים המאפשרים לכמת בצורה אובייקטיבית את "אחריות" האדם המפעיל או מפקח על מערכות אוטומטיות מתקדמות. בנוסף לפיתוח תאורטי, הם מבצעים ניסויי מעבדה נרחבים, בהשתתפות עשרות סטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשייה, בהם הם בוחנים עד כמה התאוריה שהם פיתחו יכולה לחזות התנהגויות אנושיות בפועל.

המודל התיאורטי לכימות אחריות (ResQu) של אינטראקציה אנושית במערכות אוטומטיות שניר פיתח מתבסס על תורת האינפורמציה. הניתוח מגלה שבפועל במקרים רבים האחריות התורמת של האדם הינה נמוכה, גם כאשר לכאורה מוקצים לאדם תפקידים מרכזיים. לפיכך, המדיניות המקובלת כיום של שמירה על "אדם בחוג", ושימוש בבקרה אנושית משמעותית, הינה מטעה ולמעשה לא יכולה להכווין את קביעת המדיניות על האופן בו נכון לערב בני אדם בתפעול ובקרה של אוטומציה מתקדמת.

"מודל האחריות שלנו יכול לשמש בעת קבלת החלטות לגבי עיצוב המערכת ולסייע לקביעת מדיניות ולהחלטות משפטיות בנוגע לאחריות אנושית באינטראקציה עם מערכות אוטומטיות מתקדמות" מסביר ניר. "הדרישה להשאיר לאדם תפקיד בתפעול או בקרה של מערכת אוטומטית לא מבטיחה שבפועל תהיה לו יכולת תרומה משמעותית. המחקר שלנו מראה שלאדם יש אחריות תורמת רק במקרה שיש לו יכולת מסוימת המשלימה או עולה על זו של המערכת האוטונומית, באמצעות איזשהו יתרון אנושי מובהק או מקור מידע ייחודי אחר שלמערכת הממוחשבת אין".

הניסויים שלנו הראו שכאשר אנשים נעזרים באוטומציה מתקדמת שיש לה יכולת העולה בהרבה על שלהם, הם נוטים להתערב יותר מהנדרש, מבצעים שגיאות, ולמעשה פוגעים ברמת הביצועים המיטבית שיכלה לספק המערכת האוטומטית לולא מעורבותם.

נשאיר אתכם עם שאלה למחשבה: מה תהיה אחריות האדם כשהיתרון האנושי יישחק. עם התפתחות טכנולוגיות AI, המעורבות האנושית המשמעותית במערכות אוטונומיות תלך ותפחת, כמו גם היכולת האנושית לפקח עליהן, ואז, מה יהיה הטעם להכניס לתמונה אדם אם תפקידו העיקרי יהיה רק לחטוף את האשמה במקרה של תקלה?

עוד על המחקר של ניר דואר

לכתבה בעיתון הארץ

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

מחקרים אחרונים

מחקר חדש המציע דרכים לשימוש חוזר בגזם צמחי ואף לייצר דלק אתנול טבעי מגזם עצים, מפסולת חקלאית ופסולת

פסולת יקרה מפז >

ד"ר נעה לכמן-סנש, מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת חומרים ננו מרוכבים, ויוצרת חומרים

תכירו: חומרים ננו מרוכבים, בעלי יכולת חישה >

מגוון קורסי בחירה חדשים בתחום ה - Data Science

מדעי המידע ולמידת מכונה בהנדסה ביו-רפואית >

תכירו את פרופ' ערן סוחר - ראש בית הספר החדש להנדסת חשמל

רקע על בית הספר

הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב החלה בהענקת תארים בהנדסת חשמל בראשית שנות השבעים. כיום בית הספר להנדסת חשמל הוא הגדול והאיכותי מסוגו בישראל. בכל שנה, בית הספר מכשיר קרוב לארבע מאות מהנדסי חשמל המשתלבים בתעשיית ההייטק בארץ ובעולם. בית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב הוא הגדול ביותר בישראל בתחומו, עם צוות של למעלה מ-50 חברי סגל העוסקים בהוראה ובהנחיית סטודנטים, מעל 1200 סטודנטים תואר ראשון, ויותר מ- 600 סטודנטים לתארים מתקדמים, מתוכם כ 120 תלמידי דוקטורט. כל חברי הסגל בבית הספר הם מדענים בעלי שם בתחומם, כאשר רבים מהם מקבלי פרסי מחקר חשובים ומהווים עמיתים מוערכים באגודות מקצועיות בינלאומיות נחשבות. ועדת בדיקה בינלאומית המורכבת מבכירי מדעני הנדסת החשמל בעולם קבעה שאיכותן של התכניות המוצעות בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב שקולה ברמתה לאילו הניתנות בטובות שבאוניברסיטאות ארה"ב.

מצמיחים יזמים

אוניברסיטת תל אביב היא אחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בעולם בהצמחת יזמים. על פי המדד השנתי שמפרסמת חברת המחקר Pitchbook, הצמיחה אוניברסיטת תל אביב 640 יזמים, שהקימו 531 חברות וגייסו כמעט 8 מיליארד דולר בין השנים 2006 ל-2018.

מספר רב של חברות הייטק מוצלחות הוקמו על ידי חברי הסגל של בית הספר, ומספר רב עוד יותר של חברות הוקם על ידי בוגרי התכנית. כדי לשמר את המצב הזה הפקולטה להנדסה ובית הספר להנדסת חשמל מעודדים תלמידים ליזמות ומקיימים קשר רציף עם מספר גדול של חברות הייטק מובילות באופן שמבטיח שמירה על רלוונטיות תכניות הלימודים שלנו.

בינלאומיות

מעבר להיותם של חברי הסגל ותלמידי המחקר פעילים מאוד בזירה הבינלאומית, לימודי התואר השני והשלישי פתוחים כבר מזה מספר שנים לתלמידים זרים. תלמידים אלו, מגיעים ממגוון רחב של מדינות זרות ומייצרים גיוון תרבותי חשוב ואווירת לימודים בינלאומית אשר תורמת להכשרת תלמידי המחקר שלנו.

מהי הדיסציפלינה של הנדסת החשמל?

הנדסת חשמל זו דיסציפלינה שמיועדת לאנשים שאוהבים מתמטיקה ופיזיקה אך גם נהנים מן הצדדים היישומיים של הדיסציפלינות הללו.

בעבודתו רותם מהנדס החשמל את העקרונות הפיזיקליים לתבונתו המתמטית ומייצר כלים שמשמשים את האנושות. המחשב, הרדיו, המכ״מ, הטלפון הסלולרי, המכונית האוטונומית, המערכות המשמשות אותנו לזיהוי פנים ומערכות הסיבים האופטיים שתומכות באינטרנט ובטלפוניה שלנו הם רק מקצת מן התחומים בהם מהנדס החשמל מטביע את חותמו.

תחומי הפעילות שנכנסים לקטגוריה של הנדסת החשמל מתחלקים לכאלו שהדגש בהם נוטה להיות פיזיקלי (כגון פיתוח התקנים מוליכים למחצה מן הסוג שמאפשר את עבודת המחשבים למיניהם, פיתוח התקנים אופטיים, חקר תכונות הגלים האלקטרומגנטיים המשמשים לתקשורת אלחוטית ולשימושי מכ״מ וכיוצא בזה), ולכאלו שהם מתמטיים יותר באופיים (כמו עיבוד אותות שמאפשר למחשבים להבין שמע, עיבוד תמונות וראייה ממוחשבת, תורת האינפורמציה, ניתוח רשתות תקשורת, מחשבים וכדומה). וישנם גם תחומי פעילות רבים שמשלבים את המתמטיקה ואת הפיזיקה במידה שווה (למשל תחום המרת האנרגיה, או תחום התקשורת האופטית). מעבר לזה, כאשר מהנדס החשמל יוצא לשוק העבודה, נפתחים בפניו תחומים נוספים שהם פחות טכנולוגיים באופיים, כמו תחומי הניהול, השיווק והמכירות.

עולם ההייטק, שהוא הקטר הכלכלי הגדול ביותר במדינת ישראל, משווע למהנדסי חשמל והחברות השונות משקיעות מאמצים מרובים כדי למשוך ולגייס אותם. תהליך ההכשרה של מהנדסי החשמל בבית ספרנו מבוסס לא רק על קורסים תיאורטיים, אלא גם על פרויקטים ומעבדות אשר מעניקים לתלמידים התנסות חשובה. רבים מן התלמידים בשנים השלישית והרביעית מועסקים בעבודות חלקיות בחברות ההיטק השונות.

בית הספר מציע שלוש תכניות לימוד לתואר ראשון – תואר ראשון בהנדסת חשמל, תואר כפול בהנדסת חשמל ובפיסיקה ותואר משולב בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב, לימודים לתואר שני בהנדסת חשמל עם תזה מחקרית וללא תזה מחקרית ולימודים לתואר שלישי בהנדסת חשמל. כמו כן בית הספר מציע תכנית בינלאומית לתואר ראשון בהנדסת חשמל בשפה האנגלית. תכניות הלימודים שלנו מכסות את כל האספקטים המודרניים של הנדסת החשמל ומתעדכנות באופן תדיר על מנת להתאים את ההכשרה שאנו מספקים לצרכי התעשייה והחברה הישראלית.

התארים שמוצעים בבית הספר להנדסת חשמל:

תואר ראשון בהנדסת חשמל - זהו מסלול הלימודים של רובם הגדול של תלמידי בית הספר.
תואר ראשון בהנדסת חשמל ופיזיקה - זהו תואר שמיועד לתלמידים חזקים במיוחד המתעניינים בשתי הדיסציפלינות והוא ניתן בשיתוף עם בית הספר לפיזיקה של הפקולטה למדעים מדויקים.
תואר ראשון בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב - זהו תואר שמשלב את הכרת תחום החומרה (מהצד של הנדסת חשמל), עם תחום התכנה (מהצד של מדעי המחשב), והוא ניתן בשיתוף עם בית הספר למדעי המחשב של הפקולטה למדעים מדויקים. תכנית לימוד זו מכילה את מה שמוכר בדרך כלל כ"הנדסת מחשבים", אך היא רחבה יותר בתכנים שלה.

* בנוסף, בית הספר מעניק תארים שניים במסלול מחקר, או במסלול פרויקט, ותואר שלישי דוקטוראט (PhD) מחקרי בהנדסת חשמל.

מה עושים מהנדסי חשמל?

מתכננים ובונים מערכות, מכשירים, מעגלים ורכיבים
עוסקים במחקר ופיתוח (מו"פ), ממציאים פטנטים
עורכים בדיקות וניסויים
כותבים תוכנה למעבדים זעירים
משווקים, עוסקים בקשרי לקוחות
מנהלים צוותים קטנים\גדולים
מקימים חברות (ואולי מוכרים אותן...)

חדשות ומחקרים

קרא עוד אודות חדשות ומחקרים

10 פברואר 2019

הפריה חוץ גופית היא טכניקה לטיפולי פריון השכיחה ביותר בעידן המודרני. בתהליך ההפריה החוץ גופית מתקיימת פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה. לאחר מכן, מחדירים את העובר אל הרחם, תוך מתן טיפול הורמונאלי תומך. המחיר הגופני, הרגשי והפיננסי של הזוגות הבוחרות בפתרון של הפריה חוץ גופית יכול להיות גבוה משום ששיעורי ההצלחה של טיפולי ART נמוכים עד 20-30% הצלחות.

ישראל: מעצמת פוריות

עפ"י נתונים מהכנס השנתי של הארגון האירופי לפריון שנערך בברצלונה שנה שעברה הוצגו הנתונים שלפיהם ישראל נמצאת כיום במקום הראשון בלידות מבחנה ביחס לאוכלוסייה. מדי שנה נולדים בישראל כ־7,000 תינוקות מבחנה. 4.3% מכלל התינוקות בישראל נולדים כתוצאה מהפריה חוץ־גופית, לעומת 1.5%־2% במדינות מערביות (נתונים מאתר maarivnews). על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) יותר מ -10% מהנשים האמריקניות בגילאי 15-44 נאבקות להרות או לשמור על הריון לטווח מלא.

טכניקה לא שקופה

לעתים, הפריה חוץ גופית אינה מצליחה מסיבות שונות. אחת הסיבות נובעות מכך שהרופאים הם אלה שבוחרים את תאי הזרע, לא מופעלים מנגנונים טבעיים המצויים בגוף האישה, ולכן לא מובטח שהזרעון המתאים ביותר הוא זה שיפרה את הביצית.

סיבה נוספת לקושי הוא בבחירת הזרעונים. שקיפותם של הזרעונים והקושי לראותם היטב במיקרוסקופ אור. פיתוח של טכנולוגיה מיקרוסקופית חדשה ע"י פרופ' נתן שקד וצוותו מהמחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת תל אביב, עשוי לשנות את האופן שבו נבחרים הזרעים. הפיתוח הוא למעשה מערכת דימות אופטית שיכולה להציג בזמן אמת את הזרעונים בתלת מימד, למרות שהם שקופים. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לרופאים לקבל סט חדש של נתונים שלא היו זמינים להם עד כה, כמו למשל המסה והנפח של כל תא, ולקבל החלטה טובה יותר באשר לזהות הזרע הנבחר.

פרופ' נתן שקד, מעבר להיותו סגל אקדמי בכיר בהנדסה ביו-רפואית, הנו מייסד שותף ומדען ראשי ושל חברת qart-medical. החברה מפתחת פתרון יעיל לאיפיון ובחירת תאי זרע להפריה חוץ-גופית. בעזרת מערכת ה QART הם שואפים לשפר את שיעורי ההצלחה הנוכחית של בבחירת תאי הזרע.

למחקריו של פרופ' נתן צבי שקד

לסרטון הסבר

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

ידיעות נוספות בנושא

10 פברואר 2019

הכנס השנתי "Imaging and Applied Optics" בחסות האגודה Optical Society of America (OSA)התקיים ביוני 2018 באורלנדו, פלורידה בנושא "חידושים להדמיה יישומית ותעשייה מתפתחת". OSA היא אגודה בינלאומית בתחום האופטיקה, מהווה במה להפצת מידע על מחקר, פיתוח ויישומים טכנולוגיים בקרב מדענים, מהנדסים, אנשי חינוך ומנהיגים עסקיים ברחבי העולם.

האתגר הגדול

השנה הוצג אתגר גדול בפני סטודנטים שהציגו פוסטרים בכנס שאורגן ע"י ה- OSA בשם: מערכות אופטיות של העתיד. בכנס השתתפו 625 נציגים; מעל 100 מצגות הוצעו ומתוכן נבחרו ארבע עבודות שהתמודדו על המקום הראשון. המתחרים היו מארה"ב, קוריאה וישראל. את הפרס הראשון קטפו צוות המורכב מהדוקטורנטים הראל חיים ושי אלמלם והסטודנט לתואר שני אייל גיל-עד, בהנחייתם של ד"ר רג'א ג'יריס, פרופ' אלכס ברונשטיין ופרופ' עמנואל מרום, מבית הספר להנדסת חשמל של הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב.

שי אלמן מדגים את המערכת

שי אלמלם מדגים את המערכת

ייצור תמונה חדה

"בצילום רגיל (תמונה בודדת ממצלמה בודדת) קיימות מגבלות רבות, ביניהן טשטוש של עצמים אשר אינם ממוקדים ('לא בפוקוס'), וכן המידע לגבי עומק האובייקטים אובד. ישנם מספר פתרונות המנסים להתגבר על מגבלות אלו, ע"י שימוש במספר מצלמות ו/או באופטיקה מורכבת, וכן בתהליכי עיבוד מורכבים. מטרת הפרויקט היא פיתוח מצלמה פשוטה בעלת יכולות משופרות, שתאפשר לייצר תמונה חדה בכל האיזורים ובכל העומקים הקיימים בסצינה ('הכל בפוקוס'), וכן לייצר מיפוי עומקים של הסצינה. ע"מ להגיע ליכולות אלו עם מערכת פשוטה, נעשה שימוש במצלמה ועדשה סטנדרטיות (מוצרי מדף), כאשר השינוי היחיד הוא תוספת של רכיב אופטי דק (בעובי של כ-100 מיקרון), אשר מקודד את התמונה בצורה ייחודית. "עיבוד מתוחכם של התמונה שצולמה מאפשר פיענוח הקידוד ועל ידי כך אפשר ליצור תמונה חדה וכן מפת העומקים", מסביר שי אלמלם.

כאמור, המערכת הוצגה בכנס Imaging and Applied Optics של ה-Optical Society of America (OSA) וזכתה במקום הראשון בתחרות סטודנטים שנקראה "The optical system of the Future".

עבודת המחקר והפיתוח נעשתה במשותף עם הראל חיים (דוקטורנט של פרופ' מרום ופרופ' ברונשטיין, כיום בפוסט דוקטורט באוניברסיטת טורונטו). שאר חברי הצוות הם מאוניברסיטת ת"א, ביה"ס להנדסת חשמל. מימוש חומרתי של האלגוריתם בוצע ע"י אייל גיל-עד במסגרת פרויקט לתואר שני.

להמשך קריאה

ידיעות נוספות בנושא

השפעת הטכנולוגיה על חיינו, כיצד יראה העולם הטכנולוגי ב 2030

הרצאתו של אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל

05 במרץ 2019, 18:30 - 20:30

הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב

חינם לבוגר

ארגון בוגרי הנדסה אוניברסיטת תל אביב, מזמין אתכן/ם סטודנטים וסטודנטיות, סגל כולל בני/ בנות זוג להרצאתו של אורן שגיא מנכ"ל סיסקו ישראל שתתקיים בפקולטה להנדסה.

נושא ההרצאה:

השפעת הטכנולוגיה על חיינו, כיצד יראה העולם הטכנולוגי ב 2030.
אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל יסקור בהרצאתו את מגמות האינטרנט מתוך דוח VNI כיצד יראה האינטרנט עוד כמה שנים מהיום. כמו גם על עתיד עולם התקשורת וכיצד תשתנה הטכנולוגיה בעשור הקרוב. נדגים כיצד ניתן לצמצם פערים חברתיים ולשפר מערכי חינוך בריאות ותעסוקה באמצעים טכנולוגיים בימינו אנו.

ל פרטים והרשמה

School of Mechanical Engineering J. Touboul & K. Belibassakis

13 בפברואר 2019, 14:00 - 15:00

בניין וולפסון חדר 206

School of Mechanical Engineering J. Touboul & K. Belibassakis

School of Mechanical Engineering Seminar
Wednesday, February 13, 2019 at 14:00
Wolfson Building of Mechanical Engineering, Room 206

Recent advances in phase-resolved modelling of water waves propagating in the presence of sheared current, over variable bathymetry

J. Touboul & K. Belibassakis

University of Toulon

Propagation of water waves in coastal zones is mainly affected by the influence of currents and bathymetry variations. Phase-resolved models describing wave propagation in coastal zones are often based on the numerical solution of the Mild Slope equation (Kirby, 1984). This equation (and its modern formulations) considers currents, uniform with depth, varying horizontally, on a length scale similar to the one relative to the bathymetry variations. It is, though, important to take into account the vorticity included within the mean flow field.

In this work, we will first emphasize the motivation for this work. Then, the various attempts made to bypass this new difficulty will be presented. First, an extension of the mild slope equation is derived, taking into account the linear variation of the current with depth, which results in a constant horizontal vorticity, slowly varying horizontally, within the background current field. This approach is based on the asymptotic expansion of the depth-integrated Lagrangian, assuming the linear variation of the background current with depth. With the aid of selected examples, the role of this horizontal vorticity, associated with the assumed background current velocity profile, is then illustrated and emphasized, demonstrating its effect on the propagation of water waves in coastal areas.

A coupled-mode model is then developed for treating the wave–current–seabed interaction problem, with application to wave scattering by non-homogeneous, here again with sheared current presenting a linear vertical velocity profile, over general bottom topography. The wave potential is represented by a series of local vertical modes containing the propagating and evanescent modes, plus additional terms accounting for the satisfaction of the boundary conditions. Using the latter representation, in conjunction with a variational principle, a coupled system of differential equations on the horizontal plane is derived, with respect to the unknown modal amplitudes. The above models are examined for predicting the characteristics of normally incident waves propagating over a bar and sinusoidal bottom topography in the presence of opposing shearing currents. It is shown that MMSs are able to provide good predictions, however, in the case of Bragg scattering of waves over rippled bathymetry without a current fail to provide good predictions concerning the resonant frequency in the presence of the current. In order to resolve the above mismatch, a two-equation mild-slope system (CMS2) is derived from a variational principle based on the representation of the wave potential expressed as a superposition of the forward and backward components.

Another limitation of the above models deals with the structure of the mean flow considered. Indeed, as long as potential theory is considered, the mean flow structure will remain limited to linear variations with respect to depth. Recent attempts to bypass this difficulty will finally be presented here.

ברוכים הבאים לבית הספר להנדסת תעשייה ומערכות נבונות

בית הספר הוא מרכז מחקר והוראה בינלאומי בתחום ייעול וקבלת החלטות במערכות מורכבות המשלבות אנשים וטכנולוגיות מתקדמות. מצוינותו נובעת ממחקר חדשני ופורץ דרך של סגל החוקרות והחוקרים, יחד עם רמת הוראה גבוהה המטפחת דור חדש של חוקרים ואנשי פיתוח מצטיינים המובילים בתעשייה ובאקדמיה.

בית הספר מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון, מאסטר ודוקטורט, המשלבות הקניית יסודות מתמטיים וסטטיסטיים מעמיקים עם הכשרה הנדסית-מעשית בלמידה מבוססת פרויקטים, עבודה בצוותים וביצוע פרויקטי גמר בשיתוף עם התעשייה.

התוכנית לתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מתמקדת בתכנון, תפעול ושיפור מערכות מורכבות בתעשייה ובשירותים, תוך שילוב ידע בהנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב, מערכות מידע, ניתוח נתונים, מדעי החברה וניהול. ייחודה בהדגשת ההיבטים הטכנולוגיים לצד ההיבטים האנושיים של המערכות, ולכן נדרשת הבנה טכנולוגית מעמיקה יחד עם ידע ניהולי וחברתי. בוגרי התוכנית רוכשים כלים המאפשרים להם להשתלב במגוון רחב של ארגונים מובילים, הן בתפקידים מקצועיים כמדעני נתונים והן במשרות ניהול מוצר ותפקידי רוחב אחרים.

התוכנית למדעי הנתונים (בהובלת הפקולטה למדעים מדויקים) נשענת על קורסים בסטטיסטיקה וחקר ביצועים בשילוב קורסים בלמידת מכונה, אופטימיזציה ומערכות מידע הנלמדים בבית הספר. בוגריה רוכשים ידע מעמיק בפיתוח מערכות מבוססות נתונים ובשילובן המיטבי בארגונים.

תוכניות המאסטר והדוקטורט מאפשרות העמקה בתחומי האנליטיקה והאופטימיזציה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, ומציעות הזדמנות להשתלב במחקרים פורצי דרך. בוגריהן מוכשרים להוביל מחקר עצמאי ולמלא תפקידי מפתח בתעשייה או להמשיך במסלול אקדמי מתקדם.

אני מזמינה אתכם להצטרף לבית הספר להנדסת תעשייה ומערכות נבונות, המשלב מצוינות אקדמית וחדשנות מחקרית עם השפעה רחבה על התעשייה והחברה, ומהווה, מעל לכל, בית אקדמי חם לסטודנטים ולסגל. אני גאה להיות חלק מקהילתו.

בברכה,

פרופ' נטע רבין

ראשת בית הספר

הגשת מועמדות להשתתפות בכנס בשיקגו

סטודנטים/ות לתואר שני או שלישי באוניברסיטת תל אביב מוזמנים/ות להגיש מועמדות להשתתף בפורום ערים גלובליות שיתכנס בשיקגו בין 5-7 ביוני, 2019.
יש להגיש בקשה עם תיאור עבודת המחקר ושתי המלצות, אחת של המנח/ים.
"מרכז העיר", המרכז לחקר העיר והעירוניות באוניברסיטת תל אביב, ימנה ועדה שתבחר את מועמד/ת אוניברסיטת תל אביב למשלחת של כ-30 סטודנטים מאוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם.

רקע:
פורום שיקגו לערים גלובליות (Chicago Forum on Global Cities), כנס בן שלושה ימים, יעסוק בהשפעתן העולמית הגוברת של הערים הגלובליות ויכולתן לפתור בעיות דוחקות בתחומים השונים.
הצטרפות למשלחת הסטודנטים לפורום תספק הזדמנות להשתתף בדיונים עם מנהיגים עסקיים, קובעי מדיניות, נציגי החברה האזרחית ובעלי עניין אחרים המעצבים את הערים הגלובליות של ימינו.
למשלחת הסטודנטים תהיה גישה לכל אירועי הפורום, וכן לפעילויות שייערכו במיוחד בעבור הקבוצה.
למידע נוסף: https://en-urban.tau.ac.il/news/ChicagoGSD2019

הגשה:
יש לשלוח את תיאור עבודת המחקר ושתי המלצות, אחת של המנח/ים, לאימייל: TAUCityCenter@gmail.com
מועד אחרון: 24/2/2019
למידע נוסף: https://urban.tau.ac.il/news/ChicagoGSD2019

לאחר מכן, השלמת הבקשה ע"י המועמד/ת הנבחר/ת עד 8 במרץ 2019.
ההנחיות: http://thechicagocouncil.org/gsd2019

מימון: ע"י פורום שיקאגו ואוניברסיטת תל אביב (טיסה, מלון, רישום לכנס, ארוחות ונסיעות מקומיות).
תאריכים: לפי מועדי הפורום והאירועים הנלווים, כולל פעילות מיוחדת למשלחת הסטודנטים.

תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

פרופ' שחר ריכטר

פרופ' שחר ריכטר, ותלמידת המחקר יוליה גוטה מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים מהפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב, פיתח יחד עם פרופ' עודד שוסיוב ותלמיד המחקר טל בן-שלום מהאוניברסיטה העברית ציפוי אורגני לנורות לד (LED), המבוסס על רכיבי פסולת מתעשיית העץ.

הפיתוח המהפכני יכול להוביל לצפוי הראשון מסוגו שאינו מכיל מתכות ויוזיל לכולנו את עלויות החשמל.

נורות הלד הלבנות עשויות חומר כחול הפולט אור כחול העובר אינטרקציה עם צפוי המכיל חומר זרחני, אינטרקציה זו יוצרת את האור הלבן. הציפוי בו משתמשים היום עשוי מתכות נדירות ויקרות, והן חלק מהסיבה למחירן הגבוה של נורות הלד.

"אנחנו פיתחנו ציפוי אורגני ידידותי לסביבה העשוי תאית, וחומרים פולטי אור אורגנים בתהליך ידידותי לסביבה. התאית, המרכיב המרכזי בדפנות התאים של העץ, נחשבת לאחד החומרים החזקים בטבע ונתן להפיקה אף מפסולת נייר" מסביר פרופ' ריכטר. הציפוי שפיתח פרופ' ריכטר ושותפיו למחקר עשוי חומרים אורגניים בלבד, ובניגוד לציפויים ביולוגיים אחרים הוא עמיד לטמפרטורה, ללחות ולקרינת UV .

בימים אלה הם עובדים על שיפור יעילות הציפוי. "אני יכול לגלות שכבר ניתן רישיון לייצור מסחרי של הנורות החדשות" מציין פרופ' ריכטר.