מהנדסים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה בקליפורניה עומדים לנבא יחדיו את האתגרים שהחיים הדיגיטליים יציבו בפנינו

13 מרץ 2019
שותפות חדשה בין סטנפורד - לפקולטה להנדסה תיצור עתיד טוב יותר עד שנת 2030

מעלים לסטורי כל מנה שאתם אוכלים? עושים סלפי עם הדודה בכל אירוע משפחתי? לא זוכרים בע"פ את מספר הטלפון של הילדים? נוהגים רק עם ווייז? מתקשרים עם החברים בעיקר בפייסבוק ובטוויטר? מנהלים את חשבון הבנק דרך אפליקציות? כמובן שכן! העולם הדיגיטלי כבר היום משפיע באופן משמעותי על חיינו, אז תארו לכם מה יקרה בעוד עשור?!

 

ככל שחולפות השנים והטכנולוגיה מתקדמת, כך גדלים האתגרים שמציבים בפנינו החיים המודרניים שמחולקים בין עולם פיזי לעולם דיגיטלי. בעוד כ-15-10 שנה הבעיות האלה יהפכו לפרקטיות יותר ויותר – למשל ניטור הסטטוס הבריאותי של כל אדם ע"י מערכות חיישנים בתוך הגוף או סביבו.

 

לשם מציאת הפתרונות לבעיות הללו ואחרות, הוקמה התכנית "Digital Living 2030"​. התכנית מתמקדת ביישומים עתידיים שישפיעו על חיינו כפרטים וכקהילה ותחבר חוקרים וסטודנטים מהארץ ומחו"ל להובלת פיתוח תשתיות, תהליכים, שיטות ואלגוריתמים שיבוצעו על-ידי רכיבי חומרה ותוכנה כדי לתמוך בעולם חדש זה.

 

"חיים דיגיטליים 2030"

המחקרים יתמודדו בסוגיות מרכזיות הקשורות לחיינו בעידן הדיגיטלי. הם מכוונים לפיתוח תשתיות, תהליכים, שיטות ואלגוריתמים לצורך מענה על אתגרים בעידן הדיגיטלי שיהיה עשיר בנתונים ומאתגר מבחינה אקולוגית, חברתית ואישית. המחקרים עצמם מבוססים על מתודולוגיות מתמטיות והנדסיות כגון חקר ביצועים, בינה מלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת גורמי אנוש ועוסקים בפיתוחים סביבתיים, חברתיים ואישיים שישפיעו על איכות חיינו בסביבה המודרנית הדינאמית. בין השאר, המחקרים עוסקים ביישומי ערים חכמות, יישומי רפואה פרסונאלית ודיגיטלית, מערכות לקבלת החלטות המבוססות על סוכני בינה מלאכותית, סביבת העבודה העתידית, שרשראות הספקה חדשניות, מערכות למניעת הפליה דיגיטלית ומערכות לוגיקה פיזית-דיגיטלית.

בפרויקט זה אופיינו מספר תחומי מחקר, כגון:

  • מערכות סוכנים דיגיטלים שיאפשרו דמוקרטיזציה של החלטות וייצוג של האזרח בקבלת החלטות יומיומית
  • מערכות בריאות – ניתור וטיפול באתגרים הקשורים ליישומים בתחום הבריאות הפרט הפרסונלית
  • עבודה עתידנית והתנהגות ארגונית - אתגרים הקשורים לאופן בו אנשים יעבדו בסביבה המודרנית
  • ערים חכמות וחיים אורבניים - אתגרים הקשורים לאופן בו אנשים יחיו בסביבה המודרנית
  • הוגנות דיגיטלית - טיפול בנושא הוגנות, פרטיות במערכות דיגיטליות עתידיות
  • יסודות מדעים טכנולוגיים - במסגרתם ייבנו מודלים ושיטות מתמטיות חדשות לייצוג וניתוח אתגרים מודרניים

 

אוניברסיטת סטנפורד, איתה יימשך הפרויקט חמש שנים, נחשבת לאחד מהמוסדות האקדמיים הטובים בעולם. קרבתה לעמק הסיליקון מאפשרת לה, בדיוק כמו אוניברסיטת תל אביב, גישה יוצאת דופן למוקדי החדשנות הטכנולוגית וזירת חברות ההזנק. התכנית כבר זכתה למימון נדיב מקרן קורת לקידום מחקרים המשותפים לחוקרים מתל אביב ומסטנפורד.

 

על יוזם התכנית

פרופ' עירד בן-גל הוא פרופסור מן המניין במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב וראש המעבדה ליישומי בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בין היתר עירד הוא יזם ויו"ר של חברת CB4 המספקת פתרונות אנליטיים לחברות קמעונאותלפני כשנתיים שימש פרופ' בן-גל  כפרופ' אורח באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב שם הוא לימד אנליטיקה יישומית  .('Analytics In Action’)היום הוא מוביל את הפרויקט המשותף “Digital Living 2030" בשיתוף עם פרופ' ניק במבוס מאוניברסיטת סטנפורד

 

כנס

שיתוף הפעולה בין הפקולטה להנדסה ואוניברסיטת סטנפורד כולל פרסום מאמרים משותפים, ביקורים הדדים ופעם בשנה כנס משותף לשתי האוניברסיטאות בו יוצגו התוצאות המחקריות של כל קבוצה

השנה יתקיים הכנס ב-24.03.2019  בבניין החוג ללימודי הסביבה ע"ש פורטר

הזמנה לכנס:  "DIGITAL LIVING 2030 Workshop, March 24, 2019"

"Digital Living 2030 Workshop"

רישום מראש: nirazi2010@gmail.com

24 במרץ 2019, 9:30 
אוניברסיטת תל אביב  

​​

מעבדה לבינה מלאכותית, למידה ממוחשבת וניתוח נתונים

13 מרץ 2019
השקה רשמית למעבדת LAMBDA

ברכות למחלקה להנדסת תעשיה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א אשר חנכה בתאריך ה 12.03.2019 את המעבדה החדשה לבינה מלאכותית, למידה ממוחשבת וניתוח נתונים. בראש המעבדה עומד פרופ' עירד בן-גל, חבר סגל וראש המחלקה לשעבר שעוסק במחקר יישומי בשיתוף פעולה עם חברות רבות בארץ ובעולם. תחומי המחקר של פרופ' בן-גל כוללים נושאים כגון: בינה מלאכותית (AI)BIG DATA ומדעי הנתונים, למידה חישובית, ניתוח עסקי ויישומי תורת האינפורמציה, כל זאת עם דגש חזק על אתגרים תעשייתיים אמיתיים.

 

מעבדת LAMBDA עוסקת במחקר בתחומים של בינה מלאכותית (AI), למידה חישובית ו -Big Data. החזון של המעבדה הינו ליצור שיתוף פעולה משמעותי בין האקדמיה לבין מגזרי התעשייה וההיי-טק ולהביא אל הפרקטיקה שיטות מחקר מתקדמות וחדשניות בתחומים אלה.

במעבדה מתקיים מפגש מרתק ואינטראקציה בין חוקרים מובילים מהאקדמיה לבין מקבלי החלטות ולבין סטודנטים הצפויים להיות הדור הבא של מקבלי ההחלטות במדינה, בתעשייה ובהיי-טק

 

בארוע ההשקה התקיים סמינר מחקרי ומפגש על כוס יין להשקתה הרשמית של המעבדה. פרופ' עירד בן-גל ספר על הפעילות הענפה של קבוצת המחקר, על שיתופי פעולה חדשים ועל הפרויקט המשותף עם אוניברסיטת סטנפורד בנושא Digital Living.

בהמשך, שי יאנובסקי, חוקר שותף במעבדה וראש קבוצת הבינה המלאכותית בצ'ק פוינט, העניק הרצאה בנושאInterpretability and Explainability of Complex Models .

EE Seminar: A Survey of Some Recent Results on the CRLB for Parameter Estimation: Relaxation of Regularity Conditions and the CRLLB for Parameter-Dependent LF

20 במרץ 2019, 15:00 
חדר 011, בניין כיתות-חשמל  

(The talk will be given in English)

 

Speaker:     Prof. Yaakov Bar-Shalom
                     University of Connecticut

 

Wednesday, March 20th, 2019
15:00 - 16:00

Room 011, Kitot Bldg., Faculty of Engineering

 

A Survey of Some Recent Results on the CRLB for Parameter Estimation: Relaxation of Regularity Conditions and the CRLLB for Parameter-Dependent LF

 

Abstract

This presentation surveys some recent results regarding the Cram´er-Rao Lower Bound (CRLB) — the requirements for its existence and its extension to the situation where the parameter’s likelihood function (LF) support depends on the parameter to be estimated. In the latter case the conventional CRLB does not hold in general. First we revisit the derivation of the CRLB to elucidate the necessary and sufficient conditions needed for the estimation bound. Following this, the situation of parameter- dependent LF support is considered and the Cram´er-Rao-Leibniz Lower Bound (CRLLB) is shown to have an additional term that follows from the Leibniz integral rule, hence the name of this recently obtained bound. This result is the key to provide the estimation bound for the case of uniformly distributed measurement noise over a finite interval. It is also shown that in this case the CRLLB is unattainable. Other examples are also discussed, like the truncated Gaussian measurement noise, in which case the CRLLB is shown to be attained. We also discuss two cases of apparent “super-efficient estimators” where the estimators’ variances are smaller than the conventional CRLB and show that these examples have correct CRLLBs, thus setting straight the myth of “super-efficiency”.

EE Seminar: Cooperative Search Games: Symmetric Equilibria, Robustness, and Price of Anarchy

25 במרץ 2019, 15:00 
חדר 011, בניין כיתות-חשמל  

(The talk will be given in English)

 

Speaker:     Prof. Amos Korman, CNRS
                     University Paris Diderot

 

Monday, March 25th, 2019
15:00 - 16:00

Room 011, Kitot Bldg., Faculty of Engineering

 

Cooperative Search Games: Symmetric Equilibria, Robustness, and Price of Anarchy

 

Abstract

(Joint work with Yoav Rodeh)

Assume that a treasure is placed in one of M boxes according to a known distribution and that k searchers are searching for it in parallel during T rounds. We study the question of how to incentivize selfish players so that the success probability, i.e., the probability that at least one player finds the treasure, would be maximized. We identify a reward policy that yields the best possible price of anarchy, which turns out to be precisely $(1-(1-{1}/{k})^{k})^{-1}$. This exclusive policy yields high levels of competition, as it rewards a player (with a reward of 1) only if it finds the treasure strictly before others.

Together with an appropriate reward policy, a central entity can suggest players to play particular strategies at equilibrium. For such purposes, we advocate the use of symmetric equilibria. Besides being fair, we argue that symmetric equilibria can also become highly robust to crashes of players. Indeed, in many cases, despite the fact that some small fraction of players crash (or refuse to participate), symmetric equilibria remain efficient in terms of their group performances and, at the same time, serve as approximate equilibria.
We show that this principle holds for a class of games, which we denote by socially monotone games. This applies in particular for our search game, assuming the natural sharing policy, in which all players that simultaneously find the treasure for the first time equally share the reward of 1. For the exclusive policy, however, this does not apply, yet we show that the symmetric strategy with the highest success probability is both at equilibrium and, under mild assumptions, robust to crashes. Finally, for the sharing policy, we present an algorithm to construct an efficient and robust approximate equilibrium.

ארוע בחסות חברת אפלייד מטיריאלס וארגון IAP של הפקולטה להנדסה תל אביב

12 מרץ 2019
ארוע בחסות חברת אפלייד מטיריאלס

נדמה שציון יום האישה הבינלאומי רלוונטי יותר מתמיד, בשנת 2019, בו נראה שנשים הן אלה שמכתיבות את הנושאים הבוערים ואת השינוי שעומד ומחכה בפתח.

 

לכבוד היום הכל כך מיוחד וחשוב הזה, ארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב, בחסות חברת Applied Materials ארגנו עבור המהנדסות והסטודנטיות של הפקולטה להנדסה יחד עם עובדות אפלייד מטיריאלס חגיגה לציון יום האישה הבינלאומי בבית התפוצות אוניברסיטת תל אביב.

 

אז מה היה?

קבלת פנים, נשנושים, נטוורקינג ומינגלינג בין נשות הפקולטה להנדסה ועובדות אפלייד מטיריאלס.

 

בהמשך התכנסנו באודיטוריום והתמלאנו השראה מההרצאה של צמרת פירסט- "כשחזון פוגש מציאות". צמרת היא יזמית ומייסדת של חברת "פריפקס". החזון של צמרת והחברה היה האטת האיידס באמצעות מילת גברים באפריקה. המוצר החדשני ופורץ הדרך הוא בעצם מכשיר רפואי קטן ופשוט שמאפשר לבצע ברית מילה ללא דם, סכין, חומר הרדמה או חדר סטרילי, וללא צורך ברופא. 

צמרת חלקה איתנו את סיפורה האישי משלב הרעיון עד הגשמת החזון. סיפור מרתק ומטלטל על המסע היזמי יוצא הדופן שלה, בו היא התמודדה עם אתגרים בלתי נתפסים כדי להפוך רעיון חדשני למציאות מסחרית גלובלית.

 

לסיום הערב מלא החוויות התקיים פאנל נשים בתעשייה ושיח פתוח עם הקהל.

 

תודות

הפקולטה להנדסה מודה לחברת אפלייד מטיריאלס, החברה בארגון עמיתי התעשייה מזה שנים, על ערב מהנה ומעורר השראה. 

הקשר ההדוק בין התעשייה לפקולטה להנדסה מהווה נתבך חשוב ומרכזי מסדר היום שלה. אנו מאמינים כי חובה להמשיך לקדם ולחזק את הקשרים בין הפקולטה להנדסה לתעשייה בארץ ובעולם.

ועדת מינויים של חבר הנאמנים קיבלה את המלצת הפקולטה להנדסה למינוי

11 מרץ 2019
פרופ' זיידמן מועמד לתפקיד חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב

ועדת מינויים מטעם חבר הנאמנים (BOG) של אוניברסיטת תל-אביב קיבלה את המלצת פרופ' יוסי רוזנוקס ופרופ' נעם אליעז למינוי פרופ' דוד זיידמן מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי לחבר הנאמנים של האוניברסיטה. מידע על סמכויות חבר הנאמנים ניתן למצוא כאן.

 

תרומתו של פרופ' זיידמן לאוניברסיטת תל-אביב, לפקולטה להנדסה ולמחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל-אביב היא יוצאת מן הכלל והתחילה מאז שפרופ' אליעז שהה בשנת שבתון בקבוצת המחקר של פרופ' זיידמן ועמל במקביל על הקמת המחלקה באוניברסיטת תל-אביב ועל תכנון תכנית הלימודים שלה לתואר ראשון. מאז, פרופ' זיידמן חבר יוזם ופעיל בוועדה המייעצת הבינלאומית של המחלקה. פרופ' זיידמן ורעייתו שושנה אירחו ועזרו לאורך השנים לחברי סגל אקדמי, פוסט-דוקטורנטים ותלמידי מחקר מאוניברסיטת תל-אביב שהגיעו לאזור שיקגו. בנוסף, פרופ' זיידמן סייע ביצירת קשרים עם תורמים פוטנציאליים ובהרחבת שיתוף הפעולה בין המוסדות. מאז 2013, תורמים הוא ומשפחתו באמצעות ארגון ה- AFTAU (American Friends of Tel Aviv University) בשיקגו תרומה המאפשרת למחלקה למדע והנדסה של חומרים לארח מדי שנה עד שני מדענים בעלי שם עולמי לשם מתן שני סמינרים מיוחדים ע"ש משפחת זיידמן, מפגשים אישיים עם חברי סגל ועם סטודנטים, ויצירת שיתופי פעולה מדעיים חדשים – הן ברמת החוקרים והן ברמת המוסדות.

 

פרופ' זיידמן הוא מדען דגול בעל מוניטין בינלאומי, המייסד והמנהל של המרכז לטומוגרפיית גשש אטומי (NUCAPT) באוניברסיטת נורת'ווסטרן, וזוכה בפרסים יוקרתיים רבים, כולל בחירתו לאקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה וכעמית של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

 

בצד האישי, פרופ' זיידמן הוא חובב ישראל, ציוני, ותומך גדול של ישראל בפורומים שונים. הוא פגש את אשתו שושנה כהן-סבאן זיידמן באוניברסיטת תל-אביב באוקטובר 1972 ולשניהם יש פינה חמה בלב לאוניברסיטת תל-אביב.

בחסות חברת מלאנוקס החברה בארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה

10 מרץ 2019
טקס מצטייני דקאן לשנת הלימודים תשע"ח

טקס המצטיינים של הסטודנטים הלומדים בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת תל אביב התקיים ביום רביעי בתאריך ה 6.3.2019. הטקס הונחה ע"י פרופ' יאיר שוקף, מנהל תכנית המצטיינים.

 

חברת מלאנוקס, החברה בארגון עמיתי התעשייה מיום היווסדו, לקחה השנה את החסות על הארוע ודאגה לפנק כל סטודנט עם מתנה טכנולוגית.

 

רגע לפני קבלת התעודות ברכו פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה ועידו בוקשפן, סמנכ"ל קבוצת Chip Design של חברת מלאנוקס את הסטודנטים.

 

לסיום, ד"ר אינס צוקר, מבית הספר להנדסה מכנית, נתנה הרצאה בנושא "מתחילים בקטן: ננוטכנולוגיה בשירות הסביבה".

 

סגל הפקולטה גאה מאוד בסטודנטים, המשיכו לעשות חייל!

 

לרשימת הסטודנטים המצטיינים

לתמונות מהארוע


 

מפגש המצטיינים עם דקאן הפקולטה להנדסה

07 מרץ 2019
מצטייני הרקטור

הפקולטה להנדסה מברכת את מצטייני הרקטור לשנת תשע"ח הלומדים לתואר הראשון בפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב.

 

רשימת המצטיינים:

  • שירה גבריאלי Shira Gavriely מדע והנדסה של חומרים
  • אופיר מגדסי - הנדסת תעשייה
  • חן סולומון - הנדסה ביו-רפואית עם הדגש במדעי המוח
  • לירן יופה - הנדסה מכנית
  • ארז יוסף - הנדסת חשמל ואלקטרוניקה
  • סאג'י חשב - הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומדעי המחשב

 

כל הכבוד לכם! גאים בכם מאוד! 

סטודנטים מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים

07 מרץ 2019
יום פרויקטי גמר בתואר ראשון חומרים

אתמול, בתאריך ה 6.3.2019, התקיים יום הצגת פרויקטי גמר בתואר ראשון של סטודנטים מהמחלקה למדע והנדסה של חומרים בניהולה של דר' נעה לכמן ותחת החסות של אינטל קרית גת וארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה.

 

יום זה משקף סיום מרשים לחצי-שנה של עבודה קשה. יותר מזה, כיוון שזה יום הפרויקטים הרשמי הראשון (היתה "טרום בכורה" של חמישה סטודנטים מצטיינים בסמסטר שעבר), זו בעצם הפעם הראשונה שפרויקטים לתואר ראשון במדע והנדסה של חומרים מוצגים לקהל הרחב.        

 

מה קורה במעבדה שהיא לא מעבדה לימודית?

הדבר העיקרי שסטודנטים לומדים בפרוייקט הגמר הוא מה קורה במעבדה שהיא לא מעבדה לימודית. "פתאום לא יודעים מה אמורות להיות תוצאות הניסוי. פתאום הכיוון שנראה פשוט מתגלה כמאוד מסובך, וצריך למצוא פיתרון אחר. לומדים להעריך הצלחות, להתמודד עם כשלונות, לעבוד עם שיטות שהן בחזית המחקר ולחשוב כמו חוקרים. אגב, לא בהכרח מדובר על מחקר מדעי, למשל אחד הפרוייקטים שהוצגו נעשה בשיתוף ומתוך עניין של חברת "אל-אופ", כך שסטודנטים בהחלט יכולים להתנסות גם בתפקידי מו"פ בתעשייה. על פי הרמה של פרוייקטי הגמר - אנחנו נתגאה לקרוא להם בוגרים" כך מסבירה דר' לכמן

 

מה השלב הבא של הפרויקט?

עבודת החוקר לעולם לא מסתיימת. פרוייקטים בולטים וטובים תמיד כוללים פרק "תכניות להמשך". לפעמים אותו סטודנט מתואר ראשון ימשיך את הפרוייקט שלו לתואר שני ולפעמים סטודנט מהמחזור הבא יתבסס על העבודה הנוכחית. ישנם אף מקרים שפרויקט גמר לתואר ראשון הוא נדבך חשוב בעבודת דוקטורט של סטודנט אחר.

 

למה לצפות ביום הפרויקטים הבא?

בסמסטר הבא (פרויקטי הגמר במדע והנדסה של חומרים הם סמסטריאליים) יהיו פרויקטים על הדפסות תלת-מימד, על חומרים לאלקטרוניקה, פרוייקטים בשיתוף פעולה עם חברת "ווסטרן דיגיטל", ואפילו תרומתה הצנועה של המחלקה למדע והנדסה של חומרים לפרוייקט הפורמולה הכלל-פקולטי.

 

על שיתוף הפעולה עם אינטל

בעקבות ההקמה של מרכז הייצור של אינטל קרית גת, אינטל "אימצה" את המחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב. חלק מה"אימוץ" התבטא בנתינת חסות ליום הפרוייקטים והרצאת אורח בנושא "אתגרים וסתירות בתהליכי ייצור של התקני מוליכים-למחצה מודרניים". עוד שיתופי פעולה יכללו סיורים במרכז הייצור בקריית גת (הנחשבות כמטלה בקורס "מפגשי מדע וטכנולוגיה", ומזכות בנקודות זכות), קורסי בחירה שיוצעו ע"י עובדי אינטל, ואולי בהמשך גם אפשרות לבצע באינטל פרוייקטי גמר.

 

לתמונות מיום הפרויקטים

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

עמודים

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>