רובוטיקה, הנדסה ומעורבות חברתית נשמע שילוב מושלם? תכירו את FIRST Robotics Competition

שאלנו את עומר קריב, ניר גרינברג וליאור שורצמן - סטודנטים בביה"ס להנדסה מכנית ומנטורים בתוכנית, כמה שאלות שעניינו אותנו במיוחד.

פרטים ליצירת קשר - בסוף הכתבה

ספר לנו בבקשה מי אתה?

שמי ליאור שורצמן, בן 25, שנה ב' בתואר הנדסה מכנית. אני בוגר של קבוצת הרובוטיקה 2230 ובשנתיים האחרונות אני גם ממנטר אותה.

בפקולטה יש לא מעט פרויקטים מעניינים. למה בחרת דווקא בפרויקט FIRST Robotics Competition?

אני בוגר של הקבוצה, והחוויות שלי כחלק ממנה היוו חלק משמעותי ומעצב מימי התיכון שלי. בכמה שנים הראשונות אחרי שסיימתי את התיכון יצא לי להתנדב ולעזור קצת לקבוצה, אבל השירות הצבאי שלי ניתק אותי ממנה לגמרי לשלוש שנים שבהם לא היה לי פנאי כלל. כמה חודשים ספורים אחרי שסיימתי את השירות שלי (וכמה חודשים לפני שהתחלתי את התואר) מצאתי את עצמי נשאב חזרה לפרויקט, ומרגע שנכנסתי התחברתי לחברי הקבוצה ולעשייה שאני כל כך מכיר ואוהב ואני חושב שהיום גם אם הייתי רוצה לא הייתי מצליח להתנתק.

תוכל לספר לנו על מה הפרויקט שלכם ועל הדרך משלב הרעיון הראשוני ועד לרובוט?

בכל שנה בשבת הראשונה של ינואר מקבלים אתגר חדש, עם ספר חוקים, מגרש ותמה ייחודיים לאותה השנה. את האתגר אנחנו מנתחים בכדי להבין את האסטרטגיה האידיאלית שאנחנו מאמינים שהיא הדרך לנצח את התחרות באותה השנה. לאחר מכן אנחנו מתחילים בתהליך הנדסי שכולל שלבים שלקוחים מהתעשייה: שלב קונספטים למערכות, שלב של חלוקת נפחים, שלב של שרטוט בSOLIDWORKS- ולבסוף גרסאות אלפא ובטא שמיוצרות בהתאם למודל, כשבין הגרסאות נעשים שיפורים וייעולים בהתאם למסקנות מהגרסה הראשונה. חשוב לציין שאת כל השלבים האלו, כולל שרטוט בCAD

וייצור במכונות בסדנה שלנו שבניהן CNC, התלמידים עושים עם הדרכה מינימלית מהמנטורים.

מהו האתגר הכי גדול שנתקלתם בו בעת פיתוח הרובוט לתחרות, ואיך פיצחתם אותו?

בעיניי יש 2 סוגי אתגרים גדולים שאנחנו נתקלים בהם בכל שנה, אתגר אנושי ואתגר מקצועי, שלשניהם יש הכרעה מכרעת על ההצלחה שלנו באותה שנה. במסגרת תפקידנו אנחנו עוזרים לתלמידים לנווט את שני סוגי האתגרים, שמאפיינים כל פרויקט עם אינטנסיביות כזו. השנה כמו בכל השנה האתגר האנושי היה מורכב מאוד, גם בעקבות תהליכים פנים-קבוצתיים שעולים באופן טבעי כמו איזה תלמיד נבחר לאיזה תפקיד, וגם בעקבות המלחמה שלצערי הרב מטלטלת ומזעזעת את כל החיים במדינה. ההתמודדות הכפולה, שעוד יותר התעצמה כשנקראתי למילואים למשך שלושה חודשים מאז שהחלה, הקשתה השנה במיוחד על נושא היחסים הבין אישיים בקבוצה. בפן המקצועי האתגר הגדול בעיניי היה באינטגרציה בין האיסוף למערכת הירייה שלנו ובמערכת הירייה עצמה. נדרשנו לירות חפץ מורכב ובדרך היו לא מעט בעיות בשרטוטים, בייצור ובהרכבה של המערכת שהביאו להיווצרות של בעיות בזרם ובמתח שהמנועים נדרשו לספק למערכת, והפכו למכשול רציני כשנדרשנו לקלוע את החפץ, שהייתה משימה מורכבת גם ללא התקלות הנוספות.

תוכל לספר לנו על שיתוף הפעולה עם הילדים?

העבודה עם התלמידים היא מורכבת וקשה כמעט כמו שהיא מהנה ומפתחת. תלמידים בגיל תיכון מאוד שאפתנים ומלאי אנרגיה, תכונה שמהווה להם גם חוזקה וגם חולשה, ולעיתים תכופות אנחנו נדרשים לנסות ולרסן את הרצון שלהם לרוץ קדימה בכדי להשריש עקרונות עבודה נכונים כמו סדר, ארגון ותיעוד. גם עם האתגרים, התחושה של הבטחון והגאווה שמקבלים מההצלחה של התלמידים, אפילו כשהם מצליחים בדברים הכי קטנים, היא כזו שמילים לא עושות לה צדק.

אילו דברים עיקריים צברת מההשתתפות בתחרות ואיך זה ישפיע לדעתך על העתיד האקדמי ו\או המקצועי שלך?

מלבד תחושת התרומה והגאווה שמגיעה כשמצליחים להתגבר על האתגרים האלה יחד עם התלמידים, המחשבה וההשקעה באתגרים האלו מקנה גם לי כלים חדשים. שני אפיקים מרכזיים שאני מרגיש שנתרמתי בהם הם סדר וארגון, שאני נדרש לו כדי להציב דוגמה אישית לתלמידים ועוזר לי מאוד בארגון הלימודים האוניברסיטאיים, ויכולת ההתבטאות שלי, שהתפתחה ברבה מהצורך שלי להעביר מסרים ברורים לסוגים רבים של תלמידים שזקוקים לדרכי תקשורת שונות בכדי להפנים את המידע והמסרים שאנחנו כמנטורים מנסים להעביר להם.

איזה טיפ מנצח היית נותן לסטודנט.ית שנכנסים לפרויקט?

האמת שהפרויקט שואב באופן מוחלט את כמעט כל מי שנכנס אליו ואחד הדברים הכי חשובים בעיניי היא לקחת הכל בפרופורציה. הפרויקט הוא טעון ברגשות ודורשני מאוד למנטורים ותלמידים כאחד, ובתוך הלחץ שנובע בכך, מנטורים במיוחד זקוקים לרגעים של שקט וניתוק כדי לשרוד, גם בפרויקט וגם בלימודים או בעיסוקים חשובים לא פחות. פרופורציה היא כלי מדהים שהפרויקט לימד אותי, וממשיך ללמד אותי עד היום, שמאפשר לי להצליח בפרויקט, בלימודים, במילואים ובכל דבר שאני רוצה להצליח בו והוא אחד התובנות החשובות שהפקתי מהפרויקט.

משהו נוסף שלא שאלנו ובא לך לספר לעולם?

אני בטוח שרבים יראו פרויקט כזה ויחשבו שהוא מתאים רק לתלמידים עם רקע מדעי או הנדסי או תלמידים שרק מקבלים מאיות, אבל בעיניי זו שגיאה קשה, ואני ממליץ לכל מי שיכול להצטרף או לצרף את ילדיו כי זו חוויה שיכולה לפתח כל נער ונערה שרק היו רוצים בכך