NEWS

ד"ר בריאן רוזן, ראש המעבדה לחומרי אנרגיה בפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב חוקר מגוון נושאים חיוניים שעשויים לשמש תשתית לפיתוח אנרגיה חלופית וירוקה, לייצור דלק סינתטי ולפיתוח תאי דלק עבור מגוון יישומים. במאמרו שפורסם לאחרונה מראה ד"ר רוזן כיצד ניתן להכין חומרים חדשים לשיפור פעילות תא הדלק האלקליין.

לתאי דלק אלקליין יתרונות רבים על פני תאי דלק חומציים בכל הנוגע ליציבותם וחייהם, אך הפעילות שלהם (כלומר כמה כוח הם יכולים לייצר) נמוכה מתאי הדלק החומציים. היום עדיין משתמשים בתאי דלק חומציים במקום בתאי דלק אלקליין מכיוון שתגובת האנודה (האלקטרודה בה מתרחשת תגובת חמצון) בתאי דלק אלקליין, המפרקת את המימן, עדיין איטית מדי.

הולכים לכיוון ירוק יותר

מימן עשוי למלא תפקיד מרכזי בכלכלת "האנרגיה" שלנו בעתיד בזמן שאנו נלחמים נגד העלאת הפחמן-הדו-חמצניCO2) ) ושינויי האקלים. תאי דלק מימן יכולים לספק לנו דרך להמיר מימן לחשמל לפי דרישה ולשמר תוך כדי כך על סביבה נקייה.

לאחרונה עבד ד"ר רוזן על מחקר חדש בשיתוף פעולה עם חוקרים מהטכניון - פרופ' דריו דקל, וחוקרים ממדינות נוספות כמו סין, פורטוגל וארה"ב, בו פיתחו סוג חדש של חומר קרמי מבוסס על מתכות מעבר קרבידיות היכול להעלות את הביצועים של תא דלק אלקלי.(AFC)

תא דלק אלקליין הוא סוג של תאי יונים הידרוקסיד (OH-) החוצים את הממברנה מקתודה לאנודה. זאת בניגוד לתא דלק חומצי שבו פרוטונים (H +) חוצים את הממברנה בכיוון השני מאנודה לקתודה. ההבדל בין תא דלק אלקליין לחומצי הוא סוג הממברנה המשמשת, סוג היון המועבר וה- pH שלו

בתמונה: תא דלק אלקליין

לייצר יותר כוח

ממצאי המחקר של ד"ר רוזן מצביעים על כך שניתן להביא לסוף של פליטת CO2 ולייצר חשמל, מים וקצת חום רק ע"י הזנת מימן וחמצן.

בעוד שתאי דלק אלקלים מספקים שיפור בעמידות התא, הם אינם יכולים לייצר צפיפות הספק כמו תאי דלק חומציים בגלל הקינטיקה הנמוכה בפירוק המימן. מחקר זה הראה כיצד סגסוגות של מתכות מעבר קרבידיות המבוססות מוליבדינום וטנטלום יכולות להאיץ תגובה זו ולשפר את ביצועי תאי הדלק. כלומר, בתא דלק אלקליין, הצד המפצל את דלק המימן (האנודה) הוא ההחלקה האיטית. על ידי חקירת זרזים חדשים של מתכת קרביד, אנו לומדים כיצד להפוך את התגובה למהירה יותר על מנת לאפשר לתאי דלק אלקליין לייצר יותר כוח.

ניסויים במאיץ החלקיקים 

אלירן חמו, כותב ראשי של המאמר ודוקטורנט במעבדה של ד"ר רוזן - במסגרת המחקר, היה המדען הישראלי הראשון שביצע ניסויים במאיץ החלקיקים SESAME ושזה עתה הוקם באלאן, ירדן. באמצעות שימוש בקרינת רנטגן במאיץ החלקיקים, צוות החוקרים אימת את הממצאים החישוביים כי סגסוגות של מתכות מעבר קרבידיות יכולות להוביל לשיפור בפעילות הקטליטית.

המחקר פורסם בכתב העת- ACS Catalysis,  אחד מכתבי העת המובילים בעולם בתחום הקטליזה - קישור למאמר

שיפור נוסף בביצועים והעמידות הקטליטית

במחקר מקביל, פיתחו אלירן חמו ועמיתתו לעבודה רעות ספורטה (גם היא מהמעבדה בראשות ד"ר בריאן רוזן) שיטה חדשה המבוססת על ייצור של זרזים נמוכי מימד המבוססים פלטינום בשיקוע אלקטרוכימי על גבי מצע של מוליבדנום קרביד, וזאת כדי להביא שיפור נוסף בביצועים והעמידות הקטליטית.

מחקר זה התקבל ופורסם בכתב העת ACS Applied Energy Materials

קישור למאמר

מקורות מימון למאמר

• INREP מרכז המחקר הלאומי להנעה אלקטרוכימית בישראל
• משרד האנרגיה

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

פרופ' עמית גפן, ראש המעבדה לביו-מכניקה של מערכת השלד והשרירים במחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב ומומחה עולמי במניעה וטיפול בפצעי לחץ, פרסם מאמר חדש בכתב העת  .Medical Engineering & Physics

פצעי לחץ

פצעי לחץ הינם אחת הבעיות החמורות ביותר איתן מתמודדות מערכות בריאות בעולם כולו, הן מבחינת סבל לחולים ולמשפחות והן מבחינת עלות הטיפול. הפצעים הללו הם גם גורם תמותה משמעותי ומובן שיש לעשות הכל כדי למנוע אותם. מחקריו של פרופ' גפן מתמקדים בהבנת אופן התפתחות פצעי לחץ וכן כיבים סוכרתיים בכל הרמות – מהאופן שבו מתים תאים בודדים בגוף ועד לנזק הנראה לעין. הבנות אלו מאפשרות למצוא דרכי מניעה וטיפול יעילות יותר כדי למנוע מוות וסבל של מיליונים רבים.

טיפול בלחץ שלילי

טיפול בפצעים באמצעות לחץ שלילי (וואקום) הוא פרקטיקה קלינית מקובלת לריפוי חתכים כתוצאה מניתוחים כירורגיים ופצעים כרוניים, הכוללת הפעלת לחץ שלילי באמצעות משאבה המחוברת לחבישת ספוג הממוקמת על גבי הפצע. עם זאת, ההשפעות הביומכניות של טיפול זה אינן מובנות עדיין ולכן פותח בקבוצת המחקר של פרופ' עמית גפן מודל חישובי מתקדם ביותר מסוגו לצורך סימולציות של עוצמת העומסים המכניים והתנאים הביומכניים המתפתחים ברקמות הפצע וסביבו.

המודל החישובי החדש מאפשר לחקור את השפעות גודל הלחץ השלילי ותכונות חבישת הספוג על התנאים הביומכניים השוררים ברקמות. המודל זיהה בהצלחה את הפרמטרים החשובים באמצעותם ניתן לשלוט על התנאים ברקמות סביב הפצע, שהם קריטיים לצורך ריפוי והחלמה.

המודל והתוצאות שהושגו באמצעותו דווחו לאחרונה בכתב-העת Medical Engineering & Physics. העבודה בוצעה במימון מענק מחקר STINTS של הקהילה האירופית בנושא בריאות ותפקוד העור ומענק משרד המדע והטכנולוגיה בנושא מכשירים רפואיים באינטראקציה עם העור שהוענקו לפרופ' עמית גפן - שהוא וקבוצת המחקר שלו מובילים עולמיים בנושאים הללו.   

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

במעבדה למכניקה חישובית וביומכניקה ניסויית בבית הספר להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב מושם דגש על סינרגיה בין עולם התוכן ההנדסי ויישומים קליניים, לצד מחקרים אנליטיים ופיתוח תוכנה הנדסית. פרופ' זהר יוסיבאש ראש המעבדה ומשמש נשיא האיחוד הישראלי לשיטות חישוביות במכאניקה, נחשב כמומחה בינלאומי באנליזות וניסויים בעצמות ומכניקת השבר, ומקדם שיתוף פעולה עם רופאים ליישום הידע והמחקר במעבדה לשיפור הטיפול בחולים.

במעבדה של פרופ' יוסיבאש פותחה תוכנה שמנתחת סריקת סיטי של מטופל ויוצרת הדמיית מחשב של התגובה המכאנית של עצמות בגוף האדם (כאמור עצמות ירך, עצמות זרוע, חוליות עמוד שדרה ועצמות כף הרגל) תוך כדי הפעלה של כוחות פיסיולוגיים. תוצאות הסימולציות אומתו ע"י ניסויים בעצמות של תורמים. מחקרים אלו בוצעו ומבוצעים ע"י סטודנטים למחקר לקראת תארים מתקדמים: דר' ניר טרבלסי, דר' רומינה פליטמן, ודר' לעתיד לבוא יקותיאל כץ וגל דהן. היכולות שפותחו נועדו לסייע לדוגמה בתכנון משתלים כתוצאה משברים (איור 1 מתאר ניסוי והדמייה ממוחשבת של עצם עם משתל).

אחד מתחומי המחקר המובילים במעבדה שהגיעו ליישום קליני הוא חיזוי שברים בעצמות ירך עם גרורות סרטניות. מחקר פורץ דרך במימון משרד הבריאות שבוצע במעבדה לפני עשור נועד להעריך את הסיכון לשבר בעצמות עם גרורות. בהתבסס על הצלחת המחקר יושם שימוש באלגוריתמים של אינטליגנציה מלאכותית ושיטות חישוביות במכניקה, פותחה מערכת ממוחשבת מותאמת אישית למטופל המספקת לרופא את רמת הסיכון לשבר ועוזרת למנתח האורתופדי אונקולוגי לקבל החלטה אם נדרש ניתוח מניעתי בחולים אלו. המערכת שפותחה עם דר' ניר טרבלסי ממכללת סמי שמעון, עברה ניסויים קליניים רטרוספקטיביים ויכולות החיזוי אומתה בחולים באופן מאוד מוצלח בהובלתו של דר' אמיר שטרנהיים, ראש היחידה הלאומית לאורתופדית אונקולוגית בביה"ח איכילוב.

כיום המערכת הממוחשבת מסייעת לחיזוי שברים עתידיים ומניעתם על רקע גרורות בעצם ומותקנת בבית החולים איכילוב ביחידה הלאומית לאורתופדיה אונקולוגית. טכנולוגיה זו מאפשרת דיוק והתאמה אישית לחיזוי סיכון לשבר ומיקומו ומובילה מהפכה אמיתית בעולם הרפואה!. המערכת קיבלה אישור רגולטורי של האיגוד האירופי CE ואמ"ר ממשרד הבריאות ומהווה פריצת דרך בעידן הרפואה המותאמת אישית.

איור 2: פרופ' יוסיבאש מכין עצם ירך לניסוי

לינק לכתבה ב TheMarker: https://www.themarker.com/labels/orthopedics/1.9508059

​אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון