פינוי פצועים באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים

פיתוח פורץ דרך של סטודנטים לתואר ראשון מבית הספר להנדסה מכנית מציעים טכנולוגייה חלופית ובטוחה לחילוץ פצועים משטח קרב

העימות האחרון ברצועת עזה אמנם נרגע לעת עתה, אולם בצה"ל מודעים לכך שסבב הלחימה הבא כבר נמצא בפתח. הסטודנטים שלנו לא עוצרים לרגע וחושבים רק קדימה בפיתוח פתרון מהפכני בכל הקשור לפנוי פצועים בשדה הקרב.

 

דור פראג', תום סלומון וגיא יזרעאלי הם סטודנטים לתואר ראשון מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל אביב והם אחראים על הפיתוח פורץ הדרך כחלק מפרויקט הגמר שלהם, בליווי של רוני שפיר ודני ברקו

 

עבור דור, תום וגיא הפרויקט הזה היווה בחירה טבעית לאור תפקידיהם בצבא בסדיר ובשרות המילואים. גיא יזרעאלי משרת במילואים כקצין תומך לחימה ביחידת פלה"ק (פלוגת החייאה קדמית), תום סלומון משרת במילואים כלוחם וחובש ביחידת עורב צנחנים ודור פראג' משרת במילואים ביחידת המודיעין של פיקוד דרום אשר בין היתר מנהלת את פינוי הנפגעים בגזרה. "דיברנו ביננו על הצורך בחילוץ פצוע מן הסוג הזה אשר יתבצע ללא סיכון חיילים נוספים בשטח" כך מסביר תום. "לאור השירות הצבאי נחשפנו לשיטות הפינוי השונות בצה"ל (רכוב, מוסק וימי) וזיהינו את הבעיה אותה ניסינו לפתור".
 

רחפן המאפשר פינוי מהיר

שיטות פינוי הלוחמים בשדה הקרב הנהוגות כיום טומנות בחובן סיכון רב, הן לצוות המחלץ והן למחולץ עצמו. כיום אין דרך חילוץ שאינה דורשת הימצאות המחלץ בשטח, ויתרה מכך, מלבד חילוץ מוסק (שהינו יקר ומסוכן), אין אפשרות לחילוץ אווירי.

 

במסגרת פרויקט הגמר לתואר ראשון, הציעו הסטודנטים שיטת חילוץ שאינה דורשת הימצאות המחלץ בשטח, זאת באמצעות רחפן המאפשר פינוי מהיר, זול, יעיל ובטיחותי - הן למפעיל הרחפן והן לחייל הפצוע. בעת הגעת הרחפן לנקודת האיסוף, המערכת מסוגלת לבצע עיגון והרמת הפצוע באופן עצמאי ללא גורם אנושי הנמצא בנקודת הפינוי.

 

על הרחפן לשאת במשקל מקסימלי של 120 ק"ג, מהירות הפינוי תהא עד 50 קמ"ש בגובה של כ-2 מטרים, כאשר הפינוי יתבצע למרחק קצר (כ- 200 מטר). פינוי הפצוע יעשה באמצעות רתמה ייעודית או אבזם ייעודי המחובר לאפוד שלו כאשר הוא שוכב על הגב, על הצד או על הבטן.

 

במהלך ביצוע סקר של שוק הרחפנים לנשיאת  משקלים גדולים, הגיעו הסטודנטים למסקנה כי הרחפן eVTOL CAV מבית Boeing הינו הרחפן המתאים ביותר לדרישות הפרויקט. במסגרת הפרויקט סקרו הסטודנטים שלוש חלופות אפשריות שעונות על דרישות הפרויקט ובחרו בחלופת כננת עם כבל המובל באמצעות שרוול טלסקופי, שבקצהו מנגנון נעילה מכאני העושה שימוש במגנט לצורך מיקום טבעת הנעילה בסוגר.

 

בוצעו אנליזות חוזק להוכחת יכולת ההרמה של המנגנון חיבור והתקבל מקדם ביטחון 15:

3. התממשקות מנגנון הנעילה                           2. הרחפן מעל נקודת פינוי הפצוע                     1. הרחפן נישא על גבי רכב צבאי    

 

הפנים מאחורי הפיתוח - מימין לשמאל: דור פראג', גיא יזרעאלי ותום סלומון

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive