School of Mechanical Engineering Barak Kashi

06 במרץ 2019, 14:00 - 15:00 
בניין וולפסון חדר 206  
0
School of Mechanical Engineering Barak Kashi

 

 

 

 

School of Mechanical Engineering Seminar
Thursday, March 6, 2019 at 14:00
Wolfson Building of Mechanical Engineering, Room 206

 

Finding the Limits of Submerged Jet Heat Transfer

 

Barak Kashi

PhD student of Herman Haustein

 

Impinging jets offer much higher transport rates than other canonical flows and therefore have many industrial applications. Specifically, for cooling of electronic components they are often employed in arrays of micro-jets for improved uniformity. Examination of the literature shows that prior to dealing with arrays, key understandings of single jet heat transfer are still lacking. Within this study, these gaps are filled by new relations which are developed and validated against numerical simulations over a wide range of working conditions.

While traditional macro-scale heat transfer (HT) correlations predict continuous increase in HT during down-scaling, it is here found that this trend reverses at the micro-scale due to viscous dissipation even under low-viscosity laminar flow conditions. Thus, a maximum exists for effective cooling, beyond which any further down-scaling decreases the cooling rate. Furthermore, It is shown that when dissipation becomes significant, the effective HT is no longer independent of the imposed heat flux and the heating-cooling symmetry is broken.

Next, dependencies of HT on geometrical parameters such as nozzle length and nozzle-to-wall distance are resolved,  showing that the velocity profile arriving at the wall uniquely determines the stagnation-point HT. First examining short-nozzle flow reveals three distinct flow regimes, associated with flow separation at the inlet and its reattachment. The corresponding non-monotonous dependence of HT on nozzle length is then correlated for short nozzle-to-wall distances. Larger nozzle-to-wall distances are here dealt with by deriving an approximate solution to the axial momentum equation, which gives a good description of the jet core for a wide range of flight distances and for all issuing profile. This approximate solution, not only revealed the true form of the jet’s potential core, but also led to the identification of a new concept – the “boundary core” delimiting the jet’s interaction with its surroundings.

Finally, a mechanistic model is developed which provides the HT distribution under the jet and its relation to the arriving jet profile. Therein, apparent contradiction in observed stagnation-point HT trends is resolved, while the non-monotonous radial distribution under quasi-uniform jets is explained.

The contribution of the present work is two-fold: i) identifying and quantifying the inherent lower bound of beneficial down-scaling of jet impingement systems­ – thus curbing the on-going trend of jet-array miniaturization; ii) the relations developed here significantly extend jet impingement theory and enable finding the optimal HT regardless of scale.

 

פרופ' בת אל שני פנחסיק

ד"ר בת אל שני פנחסיק

 

פרופ' גילי חנה ביסקר רביב

כחלק מהמרכז 'חלל חדש' שאוניברסיטת תל אביב מקימה, סטודנטים של הפקולטה להנדסה יתכננו את הזיווד של כרטיסי הלוויין ויבצעו אנליזות חום לתנאי הטיסה של הננו לוויין בחלל.

18 פברואר 2019
פרוייקט על חלל

המרכז החדשני "חלל חדש" שאוניברסיטת תל אביב מקימה יבנה וישגר ננו-לוויינים ייעודיים עבור מחקרים מדעיים במגוון תחומים: ניטור זיהום אוויר, מעקב אחר יערות גשם וקרחונים, יישומים חקלאיים, רשתות תקשורת ועוד. הלוויינים, המורכבים בתוך זמן קצר ובעלויות נמוכות יחסית, ינגישו את הטכנולוגיה הלוויינית לקהילה המדעית בכל רחבי הקמפוס.

 

צוות הנדסה

צוות של שלושה סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להנדסה הכולל את אופק כץ, סטודנט בשנה רביעית להנדסה מכנית, אירינה ציגנוב ומלודי קורמן שדמי, סטודנטיות בשנה רביעית בתואר הכפול להנדסה מכנית ומדעי כדור הארץ בדגש על לימודי הסביבה מהווים את הצוות המכני של פרוייקט הלוויין כחלק מפרוייקט הגמר שלהם.

 

הצד המכני של הפרוייקט

הצוות של הפקולטה להנדסה אחראי על כל ההיבט המכני של הלוויין:

 

  • תכנון סידור הרכיבים הפנימי של הלוויין (מרחקים בין הלוחות, סוגי חיבורים, מיקום כל רכיב) בעזרת תוכנות למידול תלת ממדי לשם כך. 
  • בניית התקני אחיזה ללוויין: התקן אחיזה לשולחן לשלבי הבנייה, התקני אחיזה לבדיקות השונות שהלוויין נדרש לעבור לפני השיגור. 
  • ביצוע אנליזות תרמיות ואנליזות הרעדה: כל לוויין נדרש לעמוד בתקנים מסוימים, הן מבחינת השהות שלו בתנאי סביבת חלל והן מבחינת הגבלות של תנאי השיגור. "אנו נבצע אנליזות אלו כדי לראות האם הלוויין שלנו באמת עומד בכל התקנים ומה המגבלות שלו, והאם נדרש לשנות או להתאים אותו כך שיעמוד בהם" מסבירה מלודי. 

 

לאחר ביצוע האנליזות וניתוח התוצאות (ובהתאם אליהן שינויים במבנה הלוויין או ברכיביו) תתבצע הרכבה של הלוויין. לבסוף הלוויין יעבור בדיקות שונות ותוצאותיו ינותחו. הבדיקות העיקריות הן בדיקות ההרעדה, שנועדו לבדוק האם הלוויין יעמוד בתנאי השיגור (כאשר פועלים עליו כוחות חזקים) ובדיקות תרמיות בתא ואקום, שנועדו לבדוק האם החומרים שממנו עשוי הלוויין יפגמו בעת שהות בחלל (האם יהיה שינוי כימי/מכני? האם תהיה פליטה של גזים כלואים לסביבה?). 

 

משמעות הפרוייקט עבור הסטודנטים להנדסה

דני ברקו, אחראי הפרוייקטים של הפקולטה להנדסה, מסביר "מטרת הפרויקט היא להכשיר את הסטודנט לקראת פתרון בעיה הנדסית מורכבת על כל היבטיה, כאשר הפתרון מלווה בהדמיה נאמנה למציאות ככל שאפשר של ביצוע פרויקט בתעשייה. הפרויקט מדמה גם יחסי עבודה בין מזמיני עבודה - הלקוח במקרה זה מרכז החלל החדש של אוניברסיטת תל אביב לבין המהנדסים (במקרה זה הסטודנט/ית) שמשמש כפותר הבעיה והמתכנן הראשי. את הסטודנט מלווה רכז פרויקטים כמנהל הנדסה ומנהל אקדמי כמנהל החברה/המפעל שמביא את הפיתרון לבעיה. פרויקט גמר משמעותי כזה הוא כרטיס ביקור חשוב לסטודנטים שמסיימים תואר בהנדסה ומקנה להם גישה ואף יתרון על פני אחרים כאשר יבואו להתראיין במקומות עבודה שונים ומגוונים."

   

תמונה מצד ימין: מודל הלוויין עם הכיסוי של הפאנלים הסולריים (שמכסים את כל צידי הלוויין) תמונה מצד שמאל: מבט על הרכיבים הפנימיים של הלוויין.

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

EE Seminar: Tracing Back the History of Multimedia Objects Online: Applications in Forensics, Linguistics, and Cultural Heritage

11 במרץ 2019, 15:00 
חדר 011, בניין כיתות-חשמל  

(The talk will be given in English)

 

Speaker:     Prof. Anderson Rocha
                     IC/Unicamp/Brazil

 

Monday, March 11th, 2019
15:00 - 16:00

Room 011, Kitot Bldg., Faculty of Engineering

 

Tracing Back the History of Multimedia Objects Online: Applications in Forensics, Linguistics, and Cultural Heritage

Abstract

Currently, multimedia objects can be easily created, stored, (re)- transmitted, and edited for good or bad. In this sense, there has been an increasing interest in finding the structure of temporal evolution within a set of documents and how documents are related to one another overtime. This process, also known in the literature as Multimedia Phylogeny, aims at finding the phylogeny tree(s) that best explains the creation process of a set of related documents (e.g., images, videos, texts) and their ancestry relationships. Solutions to this problem have direct applications in forensics, security, copyright enforcement, news tracking services, linguistics, and other areas. In this talk, we will explore solutions for reconstructing the evolutionary tree(s) associated with a set of visual documents, more specifically images and videos. This can be useful for aiding experts to track the source of child pornography image broadcasting or the chain of image and video distribution in time, being extremely useful for complex different media provenance tasks. Finally, we will also discuss how to implement such solutions for large-scale setups considering millions of documents at the same time.

ד"ר בת-אל פנחסיק, מביה"ס להנדסה מכנית, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, לומדת מחרקים וזוחלים איך לפתור בעיות של איסוף והובלת מים, הדבקה הפיכה ותנועה בתנאים מאתגרים.

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

במעבדה של ד"ר פנחסיק Biomimetic Mechanical Systems and Interfaces מתמקדמים בביומימטיקה. כלומר, לומדים מאופן פעילותן של חיות בטבע, למשל חרקים וזוחלים, על מנת למצוא פתרון לבעיות אנושיות. את הפתרונות הטבעיים מתרגמים לשימוש בחומרים חכמים שהופקו במעבדה, ומנגנונים פיסיקליים והנדסיים, למשל רובוטים, שמחקים את פעולות החרקים והזוחלים

 

לקבל השראה מהטבע לפתרון בעיות אנושיות

חיות בטבע מתמודדות עם בעיות קיומיות רבות הנובעות מאתגרים סביבתיים כגון: כיצד לשרוד בתנאים מדבריים? איך ניתן ללכת מתחת למים באיזורים רטובים? כיצד להעביר נוזלים ממקום למקום בצורה יעילה? כיצד להישאר נקיים בסביבה בוצית? בטבע ניתן למצוא פתרונות חכמים לבעיות אלו. פתרונות אלו התפתחו לאורך האבולוציה והתייעלו כך שכבר בגדלים קטנים מאוד, ננומטריים, ניתן לראות שימוש נפלא בצורה ובחומר, אשר משפיעים על התכונות המאקרוסקופיות.

 

דוגמא מרתקת היא של חיפושית שחיה במדבר נמיב (מדבר באפריקה הדרומית) אשר משתמשת בטל הבוקר על מנת להרוות את צימאונה. הגב שלה מכוסה במבנה מיוחד של בליטות מיקרומטריות שמושכות אליהן מים ומרכזות אותם בטיפות מסודרות. הטיפות הללו גדלות, מתחברות אחת לשניה ובשלב מסויים מתגלגלות אל פה החיפושית. למעשה, החיפושית אינה עושה שום פעולה אקטיבית- איסוף המים מתרחש בגלל תכונות פני השטח שעל גבה, עם קצת עזרה של הרוח. לטאות מסוימות אף משתמשות במנגנונים מתוחכמים על מנת לשנע מים מגבן אל הפה. הן מכוסות בקשקשים היוצרים רשת דו-מימדית על גבן. הרשת היא למעשה דיודה לנוזלים - מאפשרת הולכת המים בכיוון אחד - היישר אל תוך הפה.

 

לחקות את הטבע 

"במעבדה החדשה שלנו, אנו מבקשים להבין את המנגנונים מאחורי הפתרונות החכמים מהטבע: מה הם החומרים המשמשים את החרקים והלטאות? מה מיוחד בפני השטח שלהן, שמאפשר פתרונות יעילים לאתגרים סביבתיים? אנחנו שואפים ללמוד מחיות אלו על מנת לפתח חומרים חדשים ומערכות שמחקות את הפעולות הללו בהצלחה. באופן אידיאלי - אנו שואפים לא רק לחקות אלא גם להתעלות ולהרחיב מעבר למה שהטבע מציג לנו. מאחר והטבע מורכב, הדרך להבין אותו חייבת להיות רב-תחומית. מסיבה זו הצוות שלנו הוא רב תחומי ומורכב ממהנדסים מכניים, פיסיקאים, כימאים ומהנדסי חומרים" מסבירה ד"ר פנחסיק.

 

תקריב של רגל חיפושית רגע לפני המגע עם טיפת מים

בתמונה: תקריב של רגל חיפושית רגע לפני המגע עם טיפת מים.

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

הזמנה להצגת פרויקטי גמר בתואר ראשון

המחלקה למדע והנדסה של חומרים 

06 במרץ 2019, 9:30 
הפקולטה להנדסה אוניברסיטת תל-אביב  

הזמנה לערב יום האישה

הרצאות, שיח פתוח, אוכל, שתיה ונטוורקינג - הכל בערב אחד לכבודכן!

10 במרץ 2019, 17:00 - 20:00 
בית התפוצות  
ללא עלות
הזמנה לערב יום האישה

ארגון עמיתי התעשיה של הפקולטה להנדסה, בחסות חברת Applied Materials, מזמינים אתכן הסטודנטיות, הבוגרות והסגל לחגיגות יום האישה.

אז מה יהיה?

  • נטוורקינג ומינגלינג
  • הרצאת אורחת: צמרת פירסט "כשחזון פוגש מציאות" - צמרת מספרת סיפור מרתק ומטלטל על המסע היזמי יוצא הדופן שלה, בו היא התמודדה עם אתגרים בלתי נתפסים כדי להפוך רעיון חדשני למציאות מסחרית גלובלית...
  • פאנל נשים בתעשייה
 
ממתין לכן ערב מלא fun, אוכל טוב ושתייה.

מוזמנות להביא חברה/אחות/אמא/סבתא - בהרשמה מראש.

נתראה במסיבה...

ד״ר דן ימין מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מפתח מערכת שיודעת לזהות מראש את הפוטנציאל הויראלי של ציוץ בטוויטר, ולא פחות חשוב: לנטרל אותו.

  • תגיות:

החוקר.ת מאחורי המחקר

במעבדה לחקר ויראליות בראשותו של ד"ר דן ימיןLEMA, עוסקים בעיקר באפליקציות רפואיות הנוגעות להתפשטות מחלות מידבקות.

 

ד"ר ימין מצא במחקריו כי לא רק מחלות יכולות להיות מידבקות, אלא גם התפשטות של תופעות עם פוטנציאל ויראלי לרבות שיווק ויראלי, וירוסי מחשב, ואפילו התנהגויות עם היבטים חברתיים מידבקים.

 

שנאה זה מידבק

"בזמן שהותי באוניברסיטת ייל במסגרת הפוסט דוקטוקט, נחרדתי לגלות שאנחנו מפסידים באופן ניכר במערך ההסברה בקמפוסים בארה"ב. נתקלתי לעיתים תכופות בדיונים לא מאוזנים בלשון המעטה, חד גוניים, שטופי שנאה אודות ישראל, אפילו בקרב גורמים בקהילה היהודית. באחד הימים רוסס גרפיטי של צלב קרס במרכז היהודי של האוניברסיטה. לצערי, לאיש לא היה אכפת. ניסיתי להבין כיצד יתכן שזה כל כך לא פופולרי לאהוד את ישראל. הבנתי, בדיעבד שהתעמולה המסיבית כנגד ישראל, ובפרט ברשתות החברתיות נותנת את אותותיה. הבנתי, ששנאה זה מידבק" מספר ד"ר ימין.

 

סיכול ציוצים ויראלים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בציוצים אנטי ישראליים ע"י ארגונים כמו BDS ומשתמשים פרטיים. מטרת העל של המחקר הנה יצירת מערכת "כיפת ברזל של ציוצים". בדומה למערכת כיפת ברזל, ברור לכול כי לא ניתן ולא צריך לסכל כל ציוץ. מידי יום, מופצים עשרות אלפי ציוצים הקשורים לישראל. רק חלק קטן מהם יהיה ויראלי ויתפשט ברשת החברתית. 

 

במסגרת עבודת התיזה של יוגב מטלון ואופיר מגדסי ובשיתוף עם אדם אלמוזלינו מבוסטון, ארה"ב, פיתחו החוקרים סט של אלגוריתמים שבאמצעותם הצליחו לחזות איזה ציוץ פרו ישראלי או אנטי ישראלי יהיה ויראלי. בשלב השני של המחקר הם ירצו לנסות ולהציע מכניזם לציוץ תגובה אפקטיבית. מסביר דן "כלומר, נרצה להציע מכניזם לתגובה שתמזער את ההשפעה של ציוץ אנטי ישראלי ותגביר את ההשפעה של ציוץ פרו ישראלי. שאיפתנו היא לתרום מערכת כזו למרכז לעניינים אסטרטגים או לארגון פרו ישראל כדוגמת stand with us שאיתם יצרנו קשר לאחרונה. ברור שישנם לא מעט אתגרים בפרויקט שכזה". 

 

לזהות ציוץ רלוונטי

הרשת החברתית בנויה מקבוצות הומוגניות. כלומר, ברור שרוב חברי דומים לי, ולכן ציוץ פרו ישראלי שיופץ במהרה בין חברי יהיה בבחינת "שכנוע המשוכנעים" וככזה, לא נרצה להגדירו כויראלי. בנוסף, גם אם איתרנו ציוץ אנטי ישראלי עם פוטנציאל להיות ויראלי, ייתכן שהתגובה שלנו כנגדו עלולה לשמש כחרב פיפיות ודווקא להגביר את תפוצתו המזיקה ברשת. אתגר נוסף הוא זיהוי ציוצים רלוונטיים מבין מאות מיליוני ציוצים המופצים מידי יום. לדוגמה, ראשי התיבות SJP משמשים כקיצור של Students for Justice in Palestine, אבל גם של Sarah Jessica Parker.

 

עולם הרשתות החברתיות הוא חדש ומתחדש ורב בו הנסתר על הידוע. בכוחו של מחקר כזה לשפר את הבנתנו אודות המבנה וההתהוות של רשת חברתית, את גורמי ההשפעה ברשת, השפעה של התפשטות רגשות ברשת ועוד מגוון רחב של שאלות. 

 

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>