בוגר ללא מעצורים!

יהונתן ואקנין, בוגר תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, מג'נגל בימים אלו בין כתיבת התזה שלו בהנחייתו של פרופ' רוזנוקס, לבין תפקיד מפתח ב- KLA כ- Research Scientist. את דרכו ב- KLA החל עוד בהיותו סטודנט לפני כ- 4 שנים.

חברת KLA  היא חברה ותיקה בארגון עמיתי התעשייה, ולאורך השנים היוותה שחקן משמעותי ומשפיע בפקולטה להנדסה. החברה מאפשרת ללקוחותיה להפוך כל רעיון למציאות בין אם מדובר במכונית אוטונומית, טכנולוגית VR או רובוטיקה. החברה מובילה את שוק המטרולוגיה  העולמי, העוסק בתהליכי מדידה ובדיקות של שבבים שנמצאים, כידוע, בבסיסם של מותגים כמו נטפליקס, אמזון ואינטל, או מוצרים כגון  המכונית האוטונומית, מטוסים, לוויינים, משחקי מחשב, טלפונים ועוד.

מעורבותה המשמעותית של KLA ניכרת ברבדים רבים ובכלל זה, שילוב של מנהלי ועובדי החברה כמרצים אורחים בקורסים השונים, הפקת עשרות אירועי גיוס, טכנולוגיה ורווחה, קיום מפגשי מחקר חשובים והענקת חסות לתוכנית המצטיינים של הפקולטה להנדסה. עוד ראוי לציין כי החברה מעניקה זו השנה השנייה את מלגות KLA למצוינות, ובכך מעודדת את הסטודנטים המצטיינים להמשיך בנתיב המחקרי ובחיי האקדמיה.  

הנה כמה תובנות מהבוגר שלנו יהונתן ואקנין  על השילוב בין לימודים וקריירה:

מה למדת?

תואר ראשון (2014), שני (2016) בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, וכיום לקראת סיום לימודי הדוקטורט בהנחיית פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה.

תספר לנו על התזה שלך בכמה מילים

בשנת 1965 חזה גורדון מור כי מספר הטרנזיסטורים ליחידת שטח תכפיל את עצמה בכל שנתיים. במרוצת השנים, הצהרה זו הפכה לנבואה שמגשימה את עצמה, כאשר השאיפה של חברות הטכנולוגיה הינה לשמר חוקיות זו. כיום, ברור כי טכנולוגיות המבוססות על סיליקון, לא יוכלו לתמוך בהמשך מזעור האלקטרוניקה, ולכן נוצר הצורך במציאת טכנולוגיות חלופיות. התזה עוסקת במדידות וסימולציות אלקטרוניות בסקלה ננו-מטרית של חומרים דו-ממדיים. חומרים אלו מאפשרים המשך מזעור, ונחשבים מועמדים פוטנציאליים לרשת את הסיליקון. מטרת המחקר הינה ללמוד על התכונות הפיסיקליות הבסיסיות של חצאי מוליכים דו-ממדיים, על מנת לאפשר התפתחות טכנולוגיה המבוססת על חומרים אלו.

מה לקחת איתך מלימודי הנדסה לקריירה שלך?

את העובדה שתמיד יש עוד מה ללמוד...

תשתף אותנו במסלול הקריירה שלך

את הקריירה שלי התחלתי ב- KLA במשרת סטודנט לפני 4 שנים כ- R&D Optical Engineer. מאז התקדמתי וכיום אני מכהן כ- Research scientist. במסגרת התפקיד אני אחראי על פיתוח קונספטים אופטיים חדשניים למדידות OVERLAY בין שכבות שונות בתהליכי הייצור של שבבים.

יום בחייך כ - Research scientist ב - KLA

יום העבודה מתחיל בסביבות 8:00 בבוקר עם קפה ומענה למיילים. במהלך היום יש הרבה עבודה במעבדה האופטית, כולל תכנון ובנייה של מערכות מדידה אופטיות חדשניות וביצוע מדידות ואנליזות. גם בתקופת הקורונה ההווי החברתי הוא משהו ששמים עליו דגש ב- KLA. יש מגוון פעילויות ספורט (על בסיס שבועי), הרצאות העשרה בזום, האקתון בתחום למידת מכונה, ערבי גיבוש (בזום!) ועוד...

כידוע, KLA חברה בארגון עמיתי התעשייה של הפקולטה להנדסה – איך אתה רואה את הקשר בין האקדמיה לבין KLA ממשיך להתפתח?

אנחנו ב- KLA (ובכלל בתעשייה), עושים שימוש בטכנולוגיות חדשניות על מנת לייצר עליונות טכנולוגית על פני המתחרים. הצורך שלנו בשימור עליונות טכנולוגית זו, מוביל אותנו לעיתים למצב בו אנו, יחד עם הספקים, מפתחים את הפתרונות הנדרשים. חשיבות הקשר בין התעשייה לאקדמיה בעיניי, היא במקרים בהם הפתרונות לא קיימים 'על המדף', ומתעורר הצורך בשיתוף פעולה כדי להגות רעיון חדשני ולהובילו לייצור.

קורונה TIME – האם התקופה החדשה משפיעה על גיוס סטודנטים.יות ובוגרים.ות שלנו? ואיך אתה צופה את היום שאחרי הקורונה?

התקופה החדשה לא מאופיינת בירידה בגיוס עובדים חדשים. לצערי אין מספיק נוכחות של סטודנטים ובוגרים מאוניברסיטת תל אביב ב-KLA בשל המרחק וזמן הנסיעה. אני חייב לציין שיש מערך הסעות מפנק ותנאים מעולים אשר הופכים את סוגיית המרחק לשולית. כמו כן, בעקבות הקורונה ישנה אפשרות לעבוד מהבית, וכנראה שגם לאחר הקורונה זה יתאפשר. אני מקווה שזה ישכנע סטודנטים ובוגרים נוספים להצטרף אלינו למשפחת KLA.

ובנימה אישית, מה התחביבים שלך ואיפה היינו פוגשים אותך אם לא היית בוחר במקצוע ההנדסה?

תחביבים- לגדל ילדים. ואם לא הייתי מהנדס סביר שהייתי רופא או אדריכל.