הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה כי הווריאנט הבריטי מדבק ב-45% יותר מהנגיף המקורי. החוקרים הסתמכו על נתונים שהתקבלו מכ-300,000 בדיקות קורונה שבוצעו במעבדה לניתוח בדיקות PCR, שהוקמה בקמפוס בשיתוף קבוצת אלקטרה.

את המחקר החדש ערכו פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' מוטי גרליץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר יחד עם ד"ר דן ימין והדוקטורנט מתן יחזקאל מהמעבדה לחקר התפשטות מגפות במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת החשוב Cell Reports Medicine.

מעבדת Electra-TAU נפתחה במרץ 2020, מיד עם פרוץ הגל הראשון של המגפה בישראל, ועד כה, ערכה מאות אלפי בדיקות שנאספו מכל רחבי הארץ. הבדיקות הגיעו לאוניברסיטת תל אביב ממתחמי "היבדק וסע" (דרייב-אין) שנפתחו לאוכלוסייה הכללית, וכן מתוכניות ייעודיות כגון מבצע "מגן אבות ואימהות" לבדיקות קורונה שגרתיות בקרב אוכלוסיות בסיכון, כמו בתי אבות.

פרופ' אריאל מוניץ מסביר: "אנחנו משתמשים בערכה שבודקת שלושה גנים ויראליים. בווריאנט הבריטי, הידוע גם בשם B.1.1.7, אחד משלושת הגנים הללו, גן ה-S, נמחק כתוצאה מהמוטציה. באופן הזה יכולנו לעקוב אחר התפשטות הווריאנט באוכלוסייה גם מבלי לערוך ריצוף גנטי". לדבריו מהנתונים שהתקבלו במעבדה עולה כי ההתפשטות של הווריאנט הבריטי הייתה מהירה ביותר: ב-24 בדצמבר 2020 רק 5% ממקרי ההדבקה המאומתים בקורונה היו של הווריאנט הבריטי. בתוך שישה שבועות, בינואר 2021, הווריאנט הזה היה אחראי ל-90% מהדבקות הקורונה בישראל. היום הנתונים מצביעים על 99.5%. "על מנת להסביר את העלייה הדרמטית, ערכנו השוואה בין מקדם ה-R של וירוס ה- SARS-CoV-2למקדם ה-R של הווריאנט הבריטי. כלומר שאלנו את עצמנו: כמה אנשים בממוצע מדביק כל אדם שנדבק בווריאנטים השונים? ומצאנו כי הווריאנט הבריטי מדבק ב-45% יותר – כמעט פי 1.5".

בשלב השני, החוקרים פילחו את ההדבקה לפי קבוצות גיל. התוצאות הראו שנקודת שינוי המגמה בתחלואה אצל אוכלוסייה מעל גיל 60 בהשוואה ליתר קבוצות הגיל התרחשה לאחר שבועיים מקבלת החיסון הראשון בקרב 50% מבני ה-60 ומעלה בישראל. "עד חודש ינואר ראינו תלות ליניארית של כמעט 100% בין קבוצות הגיל השונות בתחלואה חדשה לאלף איש", מספר ד"ר דן ימין. "שבועיים אחרי ש-50% מבני ה-60 ומעלה קיבלו את מנת החיסון הראשונה, המגמה נשברה באופן חד ומובהק. במהלך ינואר חלה ירידה דרמטית במספר המאומתים בני ה-60 ומעלה, לצד המשך עלייה במספר המאומתים של יתר האוכלוסייה. במילים פשוטות, מכיוון שמעל ל-90% מנפטרי הקורונה הינם מעל גיל 60, ניתן לומר שהחיסון חסך תמותה של מאות אנשים – אפילו בטווח הקצר".

יתרה מכך, המחקר החדש מוכיח כי ניטור אקטיבי באוכלוסיות בסיכון עובד. "יש ערך סף שלפיו מחליטים אם בדיקה היא חיובית או שלילית", אומר פרופ' מוניץ. "ככל שהערך הזה נמוך יותר, הדבר מעיד על עומס נגיפי גבוה יותר. כאשר השווינו את ערכי הסף של הגנים השונים בקרב אוכלוסיות בני ה-60 ומעלה מבתי האבות אל מול הערכים המתקבלים מבני ה-60 ומעלה באוכלוסייה הכללית, ראינו שערכי הסף בבדיקות שנדגמו מבתי האבות היו גבוהים יותר באופן משמעותי. פירושו של דבר שהעומס הנגיפי היה נמוך יותר בבתי אבות בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

מאחר שבבתי אבות מבצעים בדיקות שגרתיות, לעומת בדיקות באוכלוסייה הכללית שנערכות לרוב כאשר מישהו לא מרגיש טוב או בא במגע עם חולה מאומת, אנחנו מסיקים שניטור מתמיד של אוכלוסייה בסיכון – עובד. חשוב להדגיש: העומס הנגיפי הנמוך יחסית בבתי האבות נצפה למרות שהווריאנט הבריטי החל להתפשט בתקופה ההיא בכלל האוכלוסיות. לפיכך, אנחנו מראים שניטור של בתי אבות, יחד עם מבצע חיסון המתמקד באוכלוסיות פגיעות תחילה, חוסך תחלואה ותמותה".

ד"ר ימין מסכם: "בגלל הצפיפות, משקי הבית הגדולים והתפלגות הגילאים באוכלוסייה בישראל, לקורונה תנאים נוחים יותר להתפשט אצלנו מאשר במרבית מדינות המערב. הבשורה שלנו לעולם היא שאם בתנאי הפתיחה הקשים שלנו זוהתה המגמה, בשאר מדינות המערב בוודאי ניתן לצפות לשבירת העקומה ולירידה דרמטית בתחלואה הקשה ובתמותה כבר לאחר חיסון של 50% מהאוכלוסייה המבוגרת, לצד קיום בדיקות ייעודיות במרכזי הסיכון – וזאת למרות שהווריאנט הבריטי מדבק כל כך".

אלה שמתאהבים בבעיה הם אלה שממציאים לה פתרון

מחקרים אחרונים

הנכם מוזמנים לסמינר של בן פרסולס אורח ממנצ'סטר - "קפיצה, תעופה, שחיה וריחרוח"- מחקר ביומימטי באוניברסיטת מנצ'סטר.

03 במאי 2021, 14:00 - 15:00

הסמינר יתקיים בזום

הנכם מוזמנים לסמינר של בן פרסולס אורח ממנצ'סטר - "קפיצה, תעופה, שחיה וריחרוח"- מחקר ביומימטי באוניברסיטת מנצ'סטר.

"ZOOM" SEMINAR

School of Mechanical Engineering Seminar
Monday, May 3 2021 at 14.00

Jumping, Flying, Swimming and Sniffing –

Biomimetics Research at University of Manchester

Ben Parslew

"קפיצה, תעופה, שחיה וריחרוח"- מחקר ביומימטי באוניברסיטת מנצ'סטר

Biography

Ben Parslew’s academic background is in aerospace engineering, fluid dynamics and biomechanics. His research lies at the interface of engineering and biology, with particular interests in animal locomotion, unmanned aerial vehicles, aerodynamics, robotics and computer animation. Ben is a senior lecturer in Aerospace Engineering at University of Manchester in UK, and also a visiting lecturer at Chulalongkorn University in Thailand.

Abstract

This presentation will discuss the links between animals and robotics that are being explored by the University Manchester. We follow two complementary approaches: the first is biomimetics – where nature inspires design; the second is to use engineered systems to gain insights into the natural world. An example of this second approach would be to engineer a legged walking robot – not because legs are necessarily better than wheels – but just as a means of gaining a deeper insight into the biomechanics of how animals walk.

In this presentation a summary will be given of the biological systems on which we have focussed. Many of these are connected to flight, especially birds – whether it be perching pigeons or swimming penguins. We have also worked on flying insects, both from a theoretical perspective and in micro-UAV development. And we have worked on non-flying animals: some examples of physical hopping robots will be shown, including our current work on designing a hopping robot for lunar exploration. Aside from mobile robots, the presentation will overview our other biologically relevant engineering projects on odour plume tracking, and our goal to develop mobile sniffer robots that can help to manage urban air pollution in future cities.

Join Zoom Meeting

https://us02web.zoom.us/j/88626960530?pwd=K0NRR3dheVcxRVUvVWtyRHhNTFZXQT09

סמינר המחלקה להנדסה ביו-רפואית

02 במאי 2021, 14:00

zoom

ללא עלות

The role of bioengineering in protecting patients from medical device-related pressure ulcers

Professor Amit Gefen

COVID-19 has brought the effects of pressure ulcers (PUs, also known as pressure injuries) and device-related pressure ulcers (DRPUs) in particular, into sharp focus. With the unprecedentedly high usage of critical care medical devices for the diagnosis and treatment of patients who have COVID-19 with breathing problems, such as noninvasive ventilation by means of continuous positive airway pressure masks or invasive ventilation and feeding tubing in the more severe cases, the incidence of DRPUs has risen starkly. In my departmental seminar, I will explore the currently known aetiology of PUs from a biomechanical and mechanobiological perspective, with focus on the potential PU risks associated with use of medical devices during the current COVID-19 pandemic. I will also describe the worrying mechanobiological links between the known aetiology of PUs and COVID-19. Lastly, I will discuss relevant bioengineering research that is underway and the long-term research & development work needed for minimizing the risk of DRPUs.

פרופ' טל רביב

איך ניתן להקל על העומס בכבישים?

להאזנה הקליקו לדקה 41:42

המחקר הסתמך על נתונים מכ-300,000 בדיקות קורונה

החוקר.ת מאחורי המחקר

מחקרים אחרונים